העולם הזה מזדעזע
ימיו ספורים, קיצו קרב
העולם הולך ומשתגע
חומס, עושק, גוזל, גונב
העולם הזה רועד מפחד
פן ייוודע ויתגלה
שאין בו שום דבר מתחת
הוא רק זמני ומתכלה
העולם שולח ציפורניים
על טרפו לא יוותר
צועק בקול מחריש אוזניים
אכוֹל, שתוֹ, מחר לא יישאר
עבדים היינו, עבדים גם עכשיו
בהולי ממון, רדופי זהב
עבדים היינו, גם עכשיו עבדים
הבו לנו חומר, הבו לבֵנים
...
אל ארץ ציה וישימון דוהרת הרכבת
אין קטר, אין חלונות, נוסעיה בלי פנים
על גג התחנה יושב עני יפה עיניים
מנענע ברגליים ומשורר בקול נעים
עבדים היינו, לא לנצח עבדים
אוטוטו, כן אוטוטו, בני חורין
עבדים היינו, לא לנצח, יהודים!
בתחנה הבאה בני חורין
זה תלוי בי ובך. עכשיו. לחיות. ללא הפסקה, לחיות!