"כְּמוֹ שֶׁבְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם עִקַּר הַיִּרְאָה הִיא מִפְּנִימִיּוּתוֹ וְחַיּוּתוֹ וְלֹא מִגּוּפוֹ,
שֶׁהֲרֵי שֶׁיָּשֵׁן אֵין שׁוּם יִרְאָה מִמְּנוֹ"
וּבְעֶצֶם, כְּשֶׁאָדָם לֹא מַבִּיט בָּנוּ, נָפְשׁוֹ מֻסְתֶּרֶת.
אָדָם עִוֵּר נֶחְשָׁב אָדָם מֵת
כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ לֹא נִרְאֵית;
הוֹלֵךְ סַגִּי נָהוֹר,
הוֹלֵךְ, וְנִכְשָׁל, וָמֵת;
וּבְעֶצֶם, כֻּלָּנוּ סוּמִים.
כֻּלָּנוּ מַשְׁפִּילִים מַבָּטִים,
עֵינַיִם מְרַחֲפוֹת לַצְּדָדִים,
רַק שֶׁלֹּא תֵּרָאֶה הַנֶּפֶשׁ;
(וְקִרְעֵי פְּצָעִים, וּפְּלַסְטֵרִים,
וּמִגְוָן סוּגֵי מְלָחִים).
אָדָם צָעִיר פָּעַם חָשַׁב:
הָעֵינַיִם הֵם צֹהַר
לַנֶּפֶשׁ.


