אהלן..
עוד שייכת לפורום השכן (לנ"ו), בקרוב בע"ה נגיע לפה.. לא ברור ככ איך יקרה עם המצב הנוכחי, אבל ניכא.
רציתי לשאול שאלה חשובה ומהותית לי. אני בשלב הדייטים, ויש תופעה די מעניינת שקוראת לעיתים די תכופות והיא שחותכים הרבה פעמים מאד מהר, שחושבים לפעמים שיש טוב יותר, שנבהלים ולכן מסיימים במקום להשקיע ולעבוד על הקשר וכו'..
זה קורה הרבה בעיני כי אנחנו מפונקים, כי התרגלנו למושלם וגם ולדעתי בעיקר מכל מיני דפוסים שרואים וששומעים אצל נשואים ומאורסים, סוג של הכל נראה ורוד כזה:
"מהרגע הראשון ידעתי שזה זה"
"מההתחלה היה לנו ממש טוב ונעים ביחד"
" דייט שלישי כבר הרגשנו"
...
נוסיף לזה תמונות של הזוג מהווצאפ, מהפייסבוק. שבאמת נראה שככ כייף להם וטוב להם והם זוג מושלם, ו-ורוד, מה זה וורוד... שאפילו הפנתר הורוד צהוב ליד הסיפורים והתמונות הללו.
ואז אנחנו יוצאיםלדייטים. ונפגשים. ולא מושלם בכלל. ויש אתגרים, קשיים, גילויים וכו'.. וזה מפחיד אותנו, ונבהלים וחושבים שזה ממש לא צריך להיות ככה וכנראה שזה לא זה כי לא מתאים לכל הסיפורים המהממים האלה שכל הזמן שומעים ורואים אצל החברים.
ואז לעיתים קרובות מסיימים אנחנו או הצד השני את הקשר. כי הרגש לא מגיע מהר, או שמציאת החן לוקחת קצת זמן, או שאחרי הדייט הבקושי שני לא הרגשנו מספיק חיבור. ובדייט השלישי עוד לא הצלחנו להגיע לעומק. דחילק כולה התחלה, צריך תהליך, סבלנות.. וכל זה נראה נורמלי וסביר.
אני מתחילה להבין שהדפוסים האלה מוטעים ומטעים שהכל חייב להיות טוב ומקסים ומהמם, וכדאי מאד כבר מהפגישה השנייה, שלישית. ואם לא הצלחנו להגיע כמו כולם לכך שזה פשוט, טבעי, זורם וחלק די מהרגע הראשון כנראה שזה לא זה. ואז חותכים ושוב ושוב...
ולי זה כבר חורה וממש מצער שכשמשהו לא הולך "לפי השורה" ובהתאם ל "מה שקורה לכולם" ו" מה שצריך להיות" אז מתייאשים, פורקים חושבים שזה לא בסדר ומקפלים.
על כן, החלטתי לפתוח את השרשור הזה בבקשה שאני באמת רוצה לשמוע סיפורים שלכם שהגעתם לזוגיות טובה, ושלאו דווקא היה לכם תמיד קל ופשוט תקופת ההיכרות, שדברים לקחו לכם זמן, שהיו מורכבויות ותהליכים. תכלס אני מכירה רק סיפורים שהכל היה ניסי, אלוקי זורם וטוב ומושלם, כפי שתיארתי וציטטתי.
אשמח לשמוע מכם, להתעודד ולהכנס לפרופורציות נכונות של החיים.
עוד שייכת לפורום השכן (לנ"ו), בקרוב בע"ה נגיע לפה.. לא ברור ככ איך יקרה עם המצב הנוכחי, אבל ניכא.
רציתי לשאול שאלה חשובה ומהותית לי. אני בשלב הדייטים, ויש תופעה די מעניינת שקוראת לעיתים די תכופות והיא שחותכים הרבה פעמים מאד מהר, שחושבים לפעמים שיש טוב יותר, שנבהלים ולכן מסיימים במקום להשקיע ולעבוד על הקשר וכו'..
זה קורה הרבה בעיני כי אנחנו מפונקים, כי התרגלנו למושלם וגם ולדעתי בעיקר מכל מיני דפוסים שרואים וששומעים אצל נשואים ומאורסים, סוג של הכל נראה ורוד כזה:
"מהרגע הראשון ידעתי שזה זה"
"מההתחלה היה לנו ממש טוב ונעים ביחד"
" דייט שלישי כבר הרגשנו"
...
נוסיף לזה תמונות של הזוג מהווצאפ, מהפייסבוק. שבאמת נראה שככ כייף להם וטוב להם והם זוג מושלם, ו-ורוד, מה זה וורוד... שאפילו הפנתר הורוד צהוב ליד הסיפורים והתמונות הללו.
ואז אנחנו יוצאיםלדייטים. ונפגשים. ולא מושלם בכלל. ויש אתגרים, קשיים, גילויים וכו'.. וזה מפחיד אותנו, ונבהלים וחושבים שזה ממש לא צריך להיות ככה וכנראה שזה לא זה כי לא מתאים לכל הסיפורים המהממים האלה שכל הזמן שומעים ורואים אצל החברים.
ואז לעיתים קרובות מסיימים אנחנו או הצד השני את הקשר. כי הרגש לא מגיע מהר, או שמציאת החן לוקחת קצת זמן, או שאחרי הדייט הבקושי שני לא הרגשנו מספיק חיבור. ובדייט השלישי עוד לא הצלחנו להגיע לעומק. דחילק כולה התחלה, צריך תהליך, סבלנות.. וכל זה נראה נורמלי וסביר.
אני מתחילה להבין שהדפוסים האלה מוטעים ומטעים שהכל חייב להיות טוב ומקסים ומהמם, וכדאי מאד כבר מהפגישה השנייה, שלישית. ואם לא הצלחנו להגיע כמו כולם לכך שזה פשוט, טבעי, זורם וחלק די מהרגע הראשון כנראה שזה לא זה. ואז חותכים ושוב ושוב...
ולי זה כבר חורה וממש מצער שכשמשהו לא הולך "לפי השורה" ובהתאם ל "מה שקורה לכולם" ו" מה שצריך להיות" אז מתייאשים, פורקים חושבים שזה לא בסדר ומקפלים.
על כן, החלטתי לפתוח את השרשור הזה בבקשה שאני באמת רוצה לשמוע סיפורים שלכם שהגעתם לזוגיות טובה, ושלאו דווקא היה לכם תמיד קל ופשוט תקופת ההיכרות, שדברים לקחו לכם זמן, שהיו מורכבויות ותהליכים. תכלס אני מכירה רק סיפורים שהכל היה ניסי, אלוקי זורם וטוב ומושלם, כפי שתיארתי וציטטתי.
אשמח לשמוע מכם, להתעודד ולהכנס לפרופורציות נכונות של החיים.
