להציב מטרות ולפעול לפיהם,
או בגישה של מה שיבוא יבוא, ועדיף לנצל את הרגע?
יותר אפקטיבית או יותר כיפית?
ודאי שלהציב מטרות יותר אפקטיבי
ודאי שיותר נוח במה שיבוא יבוא
נגיד, בן אדם שהחליט שהוא הולך לטיול ושהוא צריך להספיק x דברים, גם אם הוא נהנה מהכל, אבל הוא כל הזמן סובל בשביל ליהנות, (וודאי שהוא יספיק יותר דברים.) לעומת בן אדם שאומר מה שיהיה יהיה הוא נהנה מכל רגע.
אבל בן אדם שלחוץ כל הזמן לעשות משהו סובל את כל הדרך בשביל התוצאה לעומת אדם שלא כזה דחוף לו התוצאה נהנה מכל הדרך
שהרבה יותר טוב לקבוע לעצמך יעדים אבל הרבה יותר נוח פשוט לחיות את הרגע
לעשות מה שטוב על פני מה שנוח, וזה הסיבה שרוב העולם הם לא אלכוהוליסטים ונרקומנים אפילו שזה מאד נוח לחיות כל החיים באבדון חושים, אבל זה ממש לא טוב, אין שום בן אדם שמרגיש שזה טוב לו, ולכן הרוב מעדיפים להתאמץ את הדרך בשביל ליהנות מתוצאה.
פחד אלוהים להעיר לבני נוער.
שלא ידקרו אותי עם הסכינים שלהם.
מה עושים עם כל הבוטים הללו?
דווקא אני רוצה ללמוד מהתגובות של אנשים ברשת.
צריך עצבים של ברזל
🥺
אין ישר מסולם עקום 🪜
(רבו מנחם מנדל מקוצק)
אם מה שאמר הרב סדן זאת אמת - אז זה נורא.
מה הילדים צריכים לסבול בגלל חטאי אבותיהם?
אז זה דווקא כן מופיע