ומוזמנים לעורר דיון...
אנחנו לא באים בהצהרות או בהבטחות. אבל ממש מרגישים את המשיח באוויר,
רואים את הגאולה מתרחשת
🔹כל העם מתאחדים סביב הדאגה לאחר.
🔹שומרים נגיעה.
🔹שומרים שבת בפרהסיה; "אם ישמרו בני ישראל שתי שבתות מיד הם נגאלים" (שבת קיח, ב).
🔹אף אחד לא יוצא מהארץ, להפך, יש קיבוץ גלויות- כולם טסים (תרתי משמע) לארץ.
🔹אנשים נמצאים בבידוד- התבודדות ויש להם זמן עם עצמם לעשות חשבון נפש ולחזור בתשובה.
🔹מתרגלים הלכות טומאה וטהרה (משתדלים לא להעביר טומאה מאחד לשני),
ועוד ועוד...
עכשיו,
זו בחירה שלנו אם לשים לב ולראות עין בעין בשוב ה' ציון , לרצות את הגאולה, לפעול למענה, לרצות בית מקדש, או קצת להתעלם ולחכות שהרגשה המרוממת הזאת תחלוף לה.
לא כדאי להחמיץ את הרגע, לפספס את ההזדמנות שנתנה לנו משמים (כמו שכבר קרה הרבה פעמים בהסטוריה...)
צריך רק לפקוח את העיניים,
לראות בכל מגבלה של הקורונה את התקדמות הגאולה השלמה,
ובכל מהלך שקורה בעולם את השגחת ה' המכוונת בשבילנו.
הקב"ה רוצה לגאול אותנו, זה ברור.
אבל אולי אנחנו עדיין לא מספיק רוצים מכל הלב שלנו להגאל?
מתוך חוסר הוודאות שיש בתקופה הזאת בעקבות הקורונה, אנחנו מתחילים להבין קצת ששום דבר אינו בידיים שלנו.
רק בידיים של הקב"ה!
ואם ה' יתברך רוצה, אז מי יכול בעדו??
בואו נתעורר כולנו לרצות מכל הלב גאולה, משיח, מקדש. נתרגש לקראת הדבר הגדול שעומד להופיע עלינו.
✅נלמד על עבודת המקדש ונדמיין אותה,
✅נחפש את התגשמות הנבואות בחיים שלנו,
✅נתפלל מעומק הלב על גאולה ברחמים,
✅נשתף את החברים והמשפחה שלנו בשמחה הגדולה שתבוא לעולם,
✅נעורר שיח ציבורי בנושא,
✅ נברך אחד את השני "להתראות מחר בבית המקדש",
✅נאמין בביאת המשיח באמת.
נחכה בקוצר רוח לזמן בו עם ישראל יוכל לממש את היעוד שלו בעולם בצורה הכי טובה.
נחכה לו בכל יום שיבוא.
אגב, אלו ⏫ מצוות צפייה לישועה ודרישת המקדש.
גם מי שמעורר בלב בני אדם אהבה למקום הקדוש הזה ראוי הוא לשכר בלא ספק והוא מקרב עת בוא תקוותנו, כמה שנאמר "אתה תקום תרחם ציון, כי עת לחננה, כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו", רוצה לומר, כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה בני ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.
(ספר הכוזרי, סוף מאמר חמישי)
בברכת "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל".
זה עומד לקרות. בע"ה ובהשתדלותנו!
להתראות בקרוב ממש בבית המקדש!!!
תנועת 'נוער המקדש'