יש בי פחד דתי-הלכתי (דמיינו שהמקף הוא מקף עליון).
הקורונה הזו מתחילה להתיר דברים חסרי בסיס בשם שעת הדחק וכאלה, וככה בדיוק נוצרים תקדימים.
זה המניינים דרך הרדיו והזום. אלו פסיקות על היתר לקבוצת זום לייב בליל הסדר.
היתרים בשמיעת מגילה דרך מיקרופון, ועוד נושאים שאין לי מושג לגבי ההשלכות ההלכתיות שלהם כמו טבילת נשים. (כלומר, יש לי מושג לדעתי פשוט אני מרגיש לא בנוח להביע דעה על נושאים שאני לא מצווה עליהם).
היום מתירים בשל שעת הדחק מניין בזום, ועוד שבועיים או שנה או עשור חייל יחליט שהמצב שלו הוא שעת הדחק, או הפתרון של שעת הדחק יעבור נרמול מסוים.
אין לי מושג איך הקורונה תגמר, אבל אני מעדיף להחמיר בתפילת יחיד והיעדר קריאת מגילה או היעדר המשפחתיות בליל הסדר ולא להשתמש בהיתרים האלו.
(שוב, זו די בריחה כי בטבילת נשים לדוגמה אין לי איך לברוח, יש נפק"מ מיידית. אבל כאמור, אני מרגיש ממש שלא בנוח ולכן אשתוק)
