הרגעים האלה שאת סרוטה
ושוכחת מהכל
ושהחיינו מתחילה לגדול
תמיד יש את מי שיהרוס
אפילו בלי כוונה
הוא יזרוק איזה משפט פוגע
וזהו נגמר
החלון של הטוב נסגר
את ישר בטוחה
שכולם יפגעו בך
אז את מתרחקת מאנשים
אבל מכולם
מכל העולם
בלי לחשוב בהיגיון סגרת שוב פעם את החלון
ונכנסת לדיכאון
ואפילו לא משאירה צאנס אחרון
לחדור את הקליפה העבה ששמת על עצמך
את מפחדת מעוד כישלון
וזה שפגע הוא סתם ילדון בלי שום כישרון
מלא ביגון שהפיל הכל עליך
ואת...לא ידעת כלום
לא נסית לחשוב מה עבר עליו
בכלל לא ניסית להוריד את הקליפה שעליו
ורק נפגעת ממנו ולא עניין אותך כלום
תפסיקי כבר להסתכל על העולם עקום








