יקרה, יש לי כל כך הרבה לכתוב לך, שלא יודעת מאיפה להתחיל 
אחלק לסעיפים, ומזהירה מראש שזה הולך להיות לא ארוך אלא ארוךךךךךךךך (:
1. קודם כל - בואי נשים לב לתקופה שקורית עכשיו.
בדיוק כתבתי על זה בפייסבוק, אז מעתיקה לך גם לכאן את הדברים כי הם מאוד מאוד רלוונטים למקרה הזה
(גם ככה יש לי אאוטינג מטורף כאן, אז יאללה, שיהיה עוד אחד
אחת מהתפילות והתקוות הכי גדולות שלי,
היא שהמצב הזה *לא* יגרום לגל גירושין מטורף עכשיו או כשהכל ירגע!
חברים,
תבינו את עצמכם ואת בן/בת זוגכם בבקשה.
זו לא תקופה רגילה
זו לא מציאות נורמלית בשום קנה מידה
זו לא.
זה שיגעון
זו חרדה יומיומית וקיומית
זה כאוס
זה בלאגן בראש
זה בלאגן ברגש
זה בלאגן בכיס
ובלב
אף בן/בת זוג אחר לא מסוגל/ת להתמודד עם תקופה כזו בצורה מושלמת!!!
זה קריטי להבין ולהפנים את זה -
אף אדם לא מסוגל לעבור משבר עצום כמו זה בצורה מושלמת!!!
כולנו אנושיים
כל אחד הוא בשר ודם, עם יתרונות וחסרונות, עם מגבלות של היותו אנושי
בעלך צועק יותר מהרגיל, מתעצבן וכועס?!
אשתך פתאום מוציאה את כל ה"ג'יפה" והטונים עולים?!
אין לכם אוויר?
מרגישים לפעמים כל כך חנוקים וכל כך כועסים עד שעומדים להתפוצץ??
קחו נשימה עמוקה!!!
גם גבר אחר היה פחות שלו והרבה יותר כועס או מביע תסכול דרך צעקות/אדישות/אחר כל אחד לפי המנגנון שלו
גם אישה אחרת הייתה מאבדת את זה מזמן
זה לא בעלך שדפוק!
זו לא אשתך שלא נורמלית!
זה ה*מצב* חברים!
זו המציאות ההזויה הזו!!!
לא יעזור להחליף אדם א עם חסרון א באדם ב עם חסרון ב בתקופה משוגעת זו!!!
כולנו א נ ו ש י י ם.
מה כן כדאי לעשות עכשיו?
להבין.
להבין להבין אותו שקשה לו אז הוא צועק את הקושי הזה החוצה.
להבין להבין אותה שרע ומפחיד וכואב לה אז היא מאבדת את זה וצועקת את הכאב הזה החוצה.
תבינו את מי שעומד לצידכם!
ותבינו גם את עצמכם.
המציאות הזו תעבור.
עוד נדע ימים טובים מאלה ב"ה
רק בבקשה בבקשה
שיהיה *מי* שיחווה אותם איתכם כשהכל יגמר
שישאר מי שיצחק איתכם על הכל
שתישאר האמא של הילדים והחצי שלך אותה בחרת ואותה קידשת מתחת לחופה לצידך
שישאר אב ילדייך ומי שבחרת לכרות עמו ברית אוהבים בהתרגשות עצומה.
שישאר.
2. אני רואה את הניסיון של בעלך לפתח שיח ולהתפייס בליל טבילה - כניסיון כן ואמיתי להתקרב אלייך - אשתו שהוא אוהב!
לא כמניפולציה,
לא כניצול חס ושלום!
אלא כרצון להתקרב אלייך!
כי את חשובה לו למרות הכל!
כי הוא אוהב אותך למרות הכל!
כי הוא רוצה בקרבתך למרות הכל!
מכירה את שפות האהבה?
זה בכללי, אומר שכל בן אדם "מתוכנת" להרגיש אהוב ולהראות אהבה בדרך אחרת-
חלק בשפת המגע - ע"י מגע פיזי, חיבוקים, נשיקות, יחסי מין
חלק בשפת המילים - ע"י מילים טובות ומחמאות
חלק בשפת המתנות - ע"י קניית מתנות
חלק בשפת היחס ותשומת לב - ע"י זמן משותף ביחד, פריקה ושיתוף
וחלק ע"י עשיית דברים טכניים לבית - כמו כלים, קניות וכל תקתוקי הבית למיניהם
חלק בשפת הסליחה - לדעת לסלוח ולדעת לבקש סליחה
חלק בשפת הקבלה - לקבל את השני בדיוק כמו שהוא, למרות כל מגרעותיו
וחלק בשפת החיוך - לחייך ולשמוח.
ויש עוד שפות.
איזה שפות את חושבת שאת מדברת?
איך *את* מרגישה אהובה?
איזה דברים בעלך יכול לעשות שיגרמו לך להרגיש שהוא אוהב אותך ואת חשובה לו?
איזה שפות את חושבת שבעלך מדבר?
איזה שפות הוא חושב שהוא מדבר?
איך *הוא* מרגיש אהוב?
איזה דברים את יכולה לעשות שיגרמו לו להרגיש אהוב?
נסו בזמן נעים להעלות את זה ביניכם. זה מאוד מקרב.
כתבת שבעלך ניסה ליצור שיח, אפילו אם אמר זאת בטון כועס ופגוע של "רוצה לדבר?" - זה עדיין נאמר.
למרות הפגיעה שלו - הוא התגבר עליה וניסה ליזום שיחה.
זה לא קל לו.
זה לא פשוט לא.
גם הוא פגוע. גם הוא כועס.
אז יצא לו הטון הפגוע, כי זה מאוד מאוד קשה.
אבל לפחות זה יצא לו!!!
אישך רוצה את הקירבה שלך. גם הפיזית, אבל לא רק.
זו ככל הנראה אחת מהדרכים שלו לומר לך שהוא אוהב אותך.
הוא מדבר בין היתר בשפת המגע.
זו אחת מהדרכים *שלו* לומר לך כמה את חשובה לו.
זו הדרך *שלו* לומר לך שהוא אוהב אותך!
ככה הוא בנוי!
ככה המוח שלו מחווט!
זה הוא, מילדות עד בגרות.
כמו שאת- את מילדות עד בגרות.
קחי את האהבה הזאת אלייך!
תאמצי אותה ללבך חזק חזק!
הוא אומר לך בדרכים שלו כמה הוא אוהב אותך!
בבקשה אל תבלמי את כל הרצונות שלו להראות לך את אהבתו אלייך.
כאשר הוא יכול לגעת בך - הוא אומר לך בשפה שלו "אני אוהב אותך".
כאשר הוא נוגע בך (ואת בו) הוא מרגיש "אשתי אוהבת אותי".
כאשר לוקחיםפ לו את זה - את המגע -
זה כאילו לקחו לו את המילים לדבר. כמו אילם. כמו חירש.
תחשבי שהיית מנסה לדבר עברית בסין ואף אחד לא היה מבין אותך...
ככה הוא מרגיש עכשיו.
להרבה גברים, וגם לנשים, שפת המגע זו שפה מאוד מאוד משמעותית וחזקה.
וכאשר לוחקים להם את השפה הזו - זה כאילו ממש לקחו להם איבר מהגוף שמגיע רגשות, מילים וכו'.
אז בטח ובטח שלא לראות זאת כניצול חלילה!
זו הדרך של בעלך לומר ולהראות לך כמה הוא אוהב אותך ורוצה בך.
כל התפיסה הזו, וההבנייה החברתית המוטעית הזו שהרבה נשים לצערי חשות ש"הוא רוצה אותי כי אני חפץ. כי הוא מנצל אותי. וכו'
כאילו שהאיש הוא זה ש"אמור" לשים את הגז על כל מה שקשור ביחסי אישות
והאישה צריכה כל הזמן לשים את הרגל על ה"ברקס" ולעצור אותו -
זו תפיסה כל כך שגויה וכל כך מוטעית והרת אסון!
זו תפיסה של הנצרות אולי, בטח ובטח לא של היהדות.
החיבור בין איש לאשתו ביהדות הוא
ידיעה
הוא חיבור
הוא קודש קודשים.
גם אישה יכולה להיות עם רצון וחשק רב - וזה אומר עליה רק טוב ואפילו לא טיפת רע.
גבר שמנסה להביע אהבה לאשתו ע"י מגע - זה מבורך. זה לא ניצול!!!! זו דרכו להראות לה שהוא אוהב אותה וחושק בה!!!
אז לא מפליא אותי שהריב ביניכם יותר ויותר מידרדר.
אתם כבר 3 שבועות ללא מגע - ללא שפה מאוד חשובה בה בעלך (ואולי גם את!!!) מדבר!
אתם בריחוק גם פיזי וגם גופני.
אז בטח שאני לא אומרת לקיים יחסים כאשר יש כעס - אבל בהחלט כן לדבר ולהתפייס!
ובטח שלקחת את החיבוק, את הליטוף כאמצעי שמקרב!!!
זה כמו שתהיה לך תרופת פלא לידך ולא תיקחי אותה!
אדרבא!
תחבקי אותו!
חזק חזק
תגידי לו שהתגעגעת
תגידי לו כמה את אוהבת אותו
זה יעזור בפיוס - וזה בסדר גמור!!!
ואחרי שלבנו את הדברים, ממקום קרוב, אוהב ומבין - אפשר יהיה גם להגיע לחיי אישות מלאים בשמחה ובקירבה אמיתית.
3. כל השיח והמחשבה של הפגיעות,
של השתבללות של כל אחד מבני הזוג בעלבון שלו ובפגיעה שלו -
חוטאים למטרה.
הרי מהי מטרת העל שלכם?
אני מניחה שלבנות בית שמח ואוהב יחד.
שלקים משפחה שמחה ואוהבת.
שלהקים *בית משותף* של שני אוהבים שיוצרים יחד משפחה לתפארת.
אז מה שכל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו הוא
האם מה שאני עושה מקדם אותי לעבר מטרת העל שלי?
או שמא מרחיק?
וכל מה שמקדם ומקרב למטרה - מבורך.
וכל מה שמרחיק - להתרחק ממנו!
אז לא משנה מי התחיל ומי אמר ומי עשה פרצוף חמוץ (את אפילו לא זוכרת על מה רבתם!)
זה *לא* מה שחשוב
זה *לא* מה שמקדם אותנו למטרה שלנו.
מה כן מקדם אתכם?
מה כן יעזור לכם להגיע למטרה?
זו מטרה של *שניכם*!!!
שניכם רוצים בה.
אז לבוא ולחבק,
לבוא ולומר סליחה אם נפגעת,
לבוא ולומר שעדיין אוהבים - כל אלה מקרבים!
כל אלה ממיסים את חומות העלבון שנוצרו!
אותם *כן* לעשות!
4. כתבת שיש לבעלך תסכול מנישואי בוסר, וזו נקודה עיקרית שאתם עובדים עליה בטיפול הזוגי.
קודם כל כל הכבוד לכם (באמת!!!) שאתם לא מזניחים ועובדים על זה -
עם זאת,
חשוב לראות שההתנהגות שלך ושלו - שוב - מקדמת אתכם לעבר המטרה.
לו יצויר שבאמת בעלך מרגיש שנישאתם לא בשלים ולא מוכנים.
האם התנהגות של שמירת טינה,
ריבים ממושכים,
ללכת להורים שלך,
לעשות פרצופים חמוצים,
להתרחק,
לא להיות בקירבה פ]יזית גם אחרי טבילה,
לא לרצות לדבר איתו גם כשכן מנסה -
האם כל אלה משדרים *לבעלך* שאת מוכנה ובשלה לנישואין, או שמא להיפך?
כי ההתנהגות שלנו לפעמים מנציחה את המחשבה השלילית שיש לנו על החיים!
ואז זה ממש הופך לנבואה שמגשימה את עצמה!!!
לכן תנהגי ב*מודע* להיפך!
דווקא תגלי אחריות!
דווקא תהיי בוגרת ותרצי ותיזמי את הקירבה!
דווקא תבקשי סליחה על החלק שלך בפגיעה!
דווקא תבואי לקראתו!
***זה*** יראה לו עד כמה את כן בשלה לנישואין!
עד כמה הקשר שלכם כן בוגר!
ההתנהגות שלכם ***היא*** והיא בלבד תקבע אם אלו נישואי בוסר או לא!!!
ולא מה שקרה בעבר!!!!
אתם אחראים על החיים שלכם!
אתם אחראיים על הבחירות שלכם!
אתם אנשים בוגרים!
כל אחד יקח אחריות על עצמו, ורק על עצמו.
כל אחד לא יצפה מהשני להשתנות - אלא ישתנה בעצמו!
כאשר השני יראה את הרצון, את הנכונות, את ההשקעה - זה ממילא יבוא ממנו בלי צורך להטיף או לומר לו, אלא זה יבוא ממנו בטבעיות!
ההתנהגות שלכם ולקיחת האחריות שלכם היא היא זו שתראה שאתם באמת שני אנשים בוגרים שבאו מוכנים לנישואין.
כי זה כלל לא משנה אם זה בעלך או גבר אחר
אם זו את או אישה אחרת
כל עוד יש בגרות - הנישואים יצליחו. כל עוד יש לקיחת אחריות והשקעה - זה יעבוד.
המציאות העצובה בה זוגות על גבי זוגות שעומדים לפני חתונה, או אפילו כבר נישאו זה לזו - לא מפסיקים לשאול את עצמם - האם זה באמת זה?
האם נהיה יחד לנצח?
או שמא גם אנו נמצא עצמינו כחלק בלתי נפרד מהסטטיסטיקה האיומה של הגירושים?
החוסר ודאות הזו,
החוסר אונים הזה,
הבילבול,
הספקות,
סימני השאלה
הפחד והלא יודע - הם האויבים הכי הכי גדולים שלנו ושל האהבה שלנו!!!
הדבר הכמעט יחידי וההכי מרכזי שיקבע אם נהיה מהזוגות האלה שלנצח תמיד בטוב או מהזוגות האלה שמוצאים עצמם חלק מהסטטיסטיקה - הוא הידיעה הברורה שאנו כאן אחד עם השניה לנצח.
שבחרנו נכון.
שזה זה.
שלא צריך עוד לחפש בחוץ.
שיש שלמות בלב ובראש.
זו הבחירה אחד בשנייה כל יום מחדש.
זו המודעות שאשתי/אישי אינם מובנים מאליהם בכלל.
זו השקעת האנרגיה האקטיבית באהבה ולא פסיביות שרק מחכה שהכל יגמר ממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה...
בחרתם אחד בשנייה בשלמות?
אתם מהזוגות האלה שינצחו את הסטטיסטיקה!
למה?
כי *תבחרו* בזה!
*זה* הנשק הכי טוב שלכם לנצח אותה
ולא האם יש יותר טוב או יותר טובה מבעלי/אשתי.
בכל מערכת יחסים שהיא יהיו יתרונות,
וגם חסרונות.
בכל איש ובכל אישה יהיו יתרונות
ויהיו גם חסרונות.
רק הקב"ה לבדו מושלם.
אין אדם מושלם! לא היה וגם לא יהיה.
אם נשכיל לקחת בשתי ידיים את הטוב ש*בחרנו* לעצמנו ולהמשיך להשקיע בו ולראות בו את הטוב שהוא אכן - נהיה המאושרים באדם.
אז בפעם הבאה שתראו זוג מאוהב בני 80
תאמרו לעצמכם - הם השכילו לבחור אחד בשנייה בכל יום מחדש,
הם השכילו להשקיע בביחד ובאהבה שלהם.
זה לא שהם מיוחדים בהכרח או יחידי סגולה או בעלי תכונות כאלה ואחרות - זה פשוט שהם השקיעו וידעו והיו בטוחים בביחד שלהם לא משנה מה ולמרות כל הקשיים והאתגרים והמשברים שמביאים איתם החיים בכלל וחיי הנישואין בפרט.
ב"הצלחה רבה רבה יקרה :פרח:
.