שלום?
אתם משפחת גפן?
אכן
אה. נחמד... דיברתי עם בעלך.. אמרתי לו שאבוא לאסוף היום.
אה, כן, הוא לא בבית, אבל אני אחפש את החבילה
תודה רבה. אני אחכה פה
לא.. תכנס, מה פתאום בחוץ
אוקי...
משהו לשתות?
לא... אני גר כמה רחובות מכאן... תודה
בכיף. שניה אני הולכת לחפש בחדר. תרגיש בנוח
להרגיש בנוח?! מה בנוח... איזה סיטואציה. לא ניחשתי שאת אשתו!!! בחיים לא הייתי בא לכאן. בחיים. ואי אלוהים, איך אתה יודע לעשות צחוק.. הומור רוסי כזה, קשה נוקב וציני. פפפפפפ למה לעזאזל... למה הד....
הנה! מצאתי!
חיוך.
תודה רבה. לא יודע מה הייתי עושה בלי זה...
כן. הגיוני. בכלל תקופה קשה, לא?
אמממ... כן, את יודעת, לא אתגר קיומי
(ואט דה פאק אמרת הרגע? קיומי אחושילניג. כמו האתגר שאתה בתוכו)
חחח... לי קשה. לא יודעת מה איתך. חייבת משהו להרגע מכל העומס.
עכשיו תצא מפה. עכשיו. כל מילה הלאה רק תדרדר את המצב.
מבט אל הדלת. סגורה.
הילדים יצאו לחברים.
שקט.
הסקירה מסתיימת.
הכל בסדר?
חייב לזוז. ממש ממהר. תודה. דש לבעלך.
סוגר דלת, לא מסתכל לאחור.
הראש שלי.
סיוט.