ב"ה
תפילת אם/ ש. כהן
פורסם בעיתון הבית שלנו בערב ראש השנה תשס"ט
שעת צהריים של ראש השנה,
הסתיימה כבר תפילת המוסף,
מבית כנסת יצא הקהל ופנה,
לסעודת יום טוב נאסף.
ושם בהיכל, עוד ספוג האוויר,
בנעימות התפילה, בחיל וברעד,
ולובן הפרוכת שהוסיף והחוויר,
מקריאת "המלך" שבחלל עוד נשמעת.
רחש קל בבית הכנסת: מלאכים ושרפים,
בין ספסלים מרחפים הם יחדיו.
פניני התפילות מלקטים ואוספים,
להעלות אל המלך דמעות ילדיו.
כבר מלא נאד תפילות, אך המלאך עוד בוחן,
מחפש עוד, ותר, מבקש ושואל...
על חלון בית הכנסת הוא מצא אבן חן:
מחזור תפילה של אם בישראל.
ובזה מחזור התפילה האימהי
את אשר ביקש הוא מצא- המלאך,
מבין דפיו השתקפה כבראי
דמות אם יהודיה, זו דמותך שלך.
לא רום כוונות בו, בזה המחזור,
ושגב ייחודים בו לא יימצא,
פרוש המילות לא ניתן בו לשזור,
ואף לא ניגון מתרפק מרצה.
התפילות שבוקעות מתוכו ועולות,
מקוטעות הן, פזורות ושבורות לרסיסים,
שברי פיוטים ופיסות של תחינות,
נמהלים בששש... וקולות מהסים.
פתיל הכוונות שבעמל את טווית,
נקטע בליטוף, בבקבוק ונשיקה,
ושוב נקשר באהבה, בידיעת התפקיד,
עדי בשנית יינתק- עוד דקה...
צחוק של ילדות נמהל עם הבכי,
וארשת פניך מחליפת הגוונים,
עם דמעתך את מוחה דמעת ילד מלחי,
בחצר מעוזך, וליבך שם בפנים...
בין דפי המחזור, פירורים, פירורים,
של מיני מתיקה מידיים קטנות,
מערים התיבות כתגים וכתרים,
כתמי דייסה ומשחק ועפר של גינות.
ודמעה אחת שהייתה לשלל,
שזלגה מליבך, חרישית וחמה,
נמזגה בטוהר דמעתו של עולל,
שהקיץ ונשא תפילתו ברמה...
רק עוד דף מן המחזור הרים המלאך ברטט,
קרוע הוא, יצירתו של בנך הקטן,
זה הדף, ותפילתך הדומעת עליו ולוהטת,
יחדיו יפעלו הם- יקרעו את השטן!!!
