אני לא חושבת שזה לענין וגם עם הייתי גדולה מאיפה אתה יודע מי אני וכו אז קראת דברים שאני כותבת ו??
באמת שלא בקטע רע אני מנסה להסביר לא התלוננתי עליך ולא כלום אבל אם אתה עושה את זה לכולם אז הגיוני שיגידו שאתה
מטריד נשים וכו
ערנות,
וערבות כללית.
(אני מתלבטת עד כמה נכון לידע ניק/ית צעירה/ חברה שלא מודעת.
מניחה שהתועלת האפשרית גדולה מהנזק)
בגלל זה הגבתי
מטרידים אותי.
ולא שאכפת לי. רק שיש כאן עוד אנשים שיעשה להם טוב לראות שלא רק להם אתה מפריע.
שאיש גדול עושה על ילדה קטנה. תתבייש
ותצא מפה
אנחנו לא מקבלים תלונות בעצימת עיניים.
אנחנו בודקים ומבררים את העובדות לפני שאנחנו מסיקים מסקנות, אבל כן ההנחה היא שלרוב אין עשן בלי אש. ומההיכרות שלי כמעט תמיד יש מספר תלונות ולא רק מישהי אחת שטוענת שהיא נפגעה.
אני לא יודע על בסיס מה כתבת את זה כי אתה לא מכיר אותי, אבל בכל זאת תודה על הפרגון שיש לי טיפת הגינות.
רק בשביל ההגינות אומר שרוב ככל המנהלים כאן הם אנשים טובים והגונים מאוד, לא פחות ממני ורובם יותר, ולא מגיע להם שילכלכו עליהם.
הוא בסך הכל בן אדם ואולי יש לו קשיים ואין לו למי לספר וכו
או שיספר לאשתו
תגידי מה יש לך?
שאלתי אותו מה הוא רוצה ממני? אז הוא כתב זוגיות וכו
פעם הבאה תחסמי
שעבר חיים קשים
אבל היה יכול להיות הרבה יותר גרוע וטוב שהפסקת כבר בהתחלה.
כל שיחה שמרגישה לכם/ן לא נוח איתה - פשוט תפסיקו אותה, ואם צריך תחסמו.
לא מבינה אותו עם הוא נשוי למה הוא צריך זוגיות?
אלעדהגידו כן לזקן
ימ''ל
מזמור לאל ידימה אתה רוצה ממני?
יש פה קטינות (..תמימות)
ויש גם בנות שהן תמימות או פשוט ילדות, שמישהו בן 30 מתחיל איתן ומפעיל עליהן מניפולציות.
ולפעמים, אולי לרוב, זה איפשהו בין לבין.
מזמור לאל ידימהשרשור שהעלית דווקא נראה שיש לא מעט בנות שסבלו ממך.
ורק להזכיר - פורום "ריק ומוסתר" הינו פורום אותו רוב מוחלט של משתמשי הערוץ כלל לא מכיר, ואפילו פה יש כמה שסבלו ממך.
מה לדעתך יקרה אם אפתח שרשור אודותיך בפורום נשואים טריים, הורות או לנ"ו?
(ואני כותב את זה כצופה מהצד, אין לי מושג מה קרה באמת)
אתה פשוט חסר אונים בהרגשה וממילא כל הפעילויות שלך בעולם (לאו דווקא פה) מקבלות את הצבע הזה. זה נכון כשאתה מתכתב עם אנשים (כך אתה כותב פה בעצמך. אין לי רוח הקודש או משהו) וזה בטוח נכון בהודעות שאתה כותב בפורום ואותן קראתי.
זה בתורו גורם כנראה לפער הגדול בין ההתנהגות שלך בעיני עצמך לבין איך שהסביבה רואה אותך. החושך השחור הזה (ובטח עוד כמה השלכות קצה שלו, כמו יאוש) פשוט מרתיע.
אני לא בטוח שהמילה "הטרדה" פה נכונה. מאמין שאם ניקח "שורה שורה" וננסה "לשפוט אותך" הכל יהיה לגמרי סביר.
אבל זה לא משנה. התחושה שיוצאת משם לא נעימה.
עזוב את כל מה שאתה עושה בעולם, ותנסה לאפס את עצמך. כשתהיה אדם חיובי שיש לו מה להעניק ירצו להתקרב אליך.
יש לך נקודה פנימית לא מאוזנת וממילא כל המיקום שלך בעולם פועל בהתאמה. כשהיא תתאזן, תראה פתאום שדברים פשוט יתחילו להסתדר.
שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה
יושב לסגור את היום
זמן כבר לא פרודוקטיבי
מדפדף בספר של פרנץ פאנון
הוא כותב על מסכות
אותנטיות
זהות
מה זה זהות בכלל
ואת זה הוא כתב אז
כל הרשתות האלה אנונימיות
לכאורה
תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות
כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים
שחרור
מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי
תחשבי על זה
חולצות סינתטיות
עניבות מפלסטיק
דשא מזויף
פרחים מנפט
חלב בלי חלב
קפה בלי קפאין
סיגריה בלי ניקוטין
סוכר בלי סוכרים
בירה בלי אלכוהול
ואהבה בלי כלום
המשפט הכי חזק בשיר
סטייק בלי כולסטרול
לקנות מה שאין
לשלם על אויר ומים
כמו במגילת איכה
עצינו במחיר יבואו
מימנו בכסף שתינו
מה עוד היה שם?
איך הפכת לזונה ממבצר למדבר
נמאס מכל התבונה
העיקר שאפשר לקרוא
בינתיים
עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע
פרנץ פאנון סיפור מעניין
בלי להתעמק יותר מדי
אין למה
עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום
לחיים האמיתיים
לכיף
יש רגעים כאלה
שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת
נחמד
היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי
לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר
הייתי בעיר הבהדים
תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה
ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)
אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר
זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת
גם היום יעבור. גם השנה הזו
"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"
היום בערב
לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות
בלי בלבולי מוח על חלבון
מספרים
חלב נטול חלב
חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת
שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה
אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר
רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה
על גיבוש העובדים בארגון
שצריך לארגן יום שלם
טיולים
ארוחה מפנקת של כולם יחד
צריך להתחשב בכשרויות
למצוא מקום מתאים
אולי גם סדנת שזירת פרחים
רק קללות עולות לי בראש
אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב
אהבת חינם
אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית
אני לא הולך לשזור פרחים
או בכלל להגיע
לא גיי ובכללי מעדיף להימנע
ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר
והיו הפגנות
ועבודות
וחפירות
והכל היה חסום ופקוק
אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם
חם למות סחינה של החיים
כמו ללכת במדבר ארבעים שנה
בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון
ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס
והמבחן
והנוכחות
והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה
ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח
אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור
הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי
דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש
חורבן
בכי
לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.
הצעתי לה שאבוא איתה
אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.
ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור
עד התחנה בקצה השני
מקווה שהיא הגיעה
אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי
אהבת חינם
פשוטה
מלאה מאמץ
מלאה איחורים
מלאה בכל מיני פשלות
אבל מלאה בכוונה פשוטה
סתם מפגש אקראי של בני אדם
יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח
אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.
אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.
למה הכל כל כך קשה ומסובך
ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי
ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר
קשה קשה קשה
מחכה לשקט
מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום
חייב עזרה!!!
מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי
ימינה
שמאלה
ימינה
שמאלה
ימינה
שמאלה
הכל מרגיש תקוע כל כך
אין שום יאוש בעולם כלל
מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .
הן לא עוזבות אותי
מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים
ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות
איך יוצאים מיזה
HELP!!!!!!
(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)
תודה
ממש ככה
מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי
שאני כבר לא מצליח להתרגש
בסוף זה מחלחל.
ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש
נכון מאד
את צודקת לגמרי
יותר מידי מניעות לצערי 
(((((((
תודה לך השם על שכל פעם מחדש אתה שולח לי את התזכורות הקטנות שאתה איתי בכל מצב
קשה לי אבא, קשה לי מאד
מרגיש שהכל תקוע, לא מצליח לראות איך הלאה
המצב הולך ומסלים
כואב לי בלב
מבחוץ אפחד לא רואה, אבל מפבנים...
משדרים עסקים כרגיל
יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף
נווה תלאות, כל העולם הזה נווה תלאות
פה זה לא עולם של שקט ושלווה
עולם העשיה, עבודה יומיומית
יסורים של אהבה
קשה ככ
לא יודע למה הפסתי לכתוב
האנשים הקשרים הקשיים בשבתות
יש לי יותר תירוצים מאמת תשובות
כואב לי? חד משמעית! קשה? גם כן.
אז למה? אני באמת לא מצליח להבין למה אני כבר לא משחרר את כל החרא שיש לי על הדף, הגיטרה, הפסנתר או אפילו סתם על קיר או שק אגרוף.
הלב שלי מוצף ברמה לא שפויה וקשה לי אלוהים אוי כמה שקשה לי, אבל אני לא לבד אני בטוח אתה כאן איתי ואיתה ועם כולנו יחד, רק תן לי יד לכתוב עוד שיר, עוד לחן, עוד מנגינה אחת שרק תשאב אותי פנימה. שאני אחזור לכתוב כמו שלא שמע איש מעולם, אבל שישמעו אותי, שיראו אותי, שירגישו כל מילה כמו פעם, מילה אחת מול עשר לבבות שבורים ובכל זאת המילה תנצח עם כל הכח של לבשבור
