ואז מגיע הלילה.
ואת שוכבת בספה בסלון כי בחדר חנוק לך.
ואת עם הפלאפון וריק לך נורא. ואת מזכירה לעצמך שזו רק תחושה של לילה...
וזה תמיד שם מחכה לרגע שהשמש תרד ואז נכנס לך לתוך הבשר וחותך אותך.
הכאב הזה. הפחד הזה מהאפור האינסופי שמתחבא באחד החדרים המוסתרים היטב בתוך המוח שלך....
הוא רודף אותך החרא הזה. מזכיר לך כמה את מזויפת
וכמה את שחורה מבפנים.
אח"כ כולם יגידו "את לא את כזאתי טובה"
אבל את לא.
רק את יודעת מה הולך לך שם בפנים
וזה מגעיל בחייאת.
כל התהיות. הכוונות. הנפילות, ויש מלא.
השקרים שאת מספרת לעצמך ולאחרים
זה מצחיק את יודעת? כמה זבל בבנאדם אחד.
כמה.
אנשים אוהבים כנות. גם את. אבל היא לא חלק ממך איך היא יכולה ליהיות?
עלובת נפש.
את. כן את.
את.
אולי כבר תגמרי עם זה ודי.
אולי כבר תלכי ו...
את עוצרת פה כי זה מפחיד אותך
אבל לחיות כמוך מפחיד אותך עוד יותר
ומה לעזעזאל אני עושה בעולם הזה את חושבת לעצמך
ולמה הבאת אותי לכאן עם כל מה שאני עושה זה להכעיס אותך
ולבכות אח"כ כשאפחד לא רואה
ולהגיד לעצמי שאתה אוהב אותי בכל מצב
כמה אפשר.
זה קשה אלוקים
אנשים מנסים לעזור לך.
מישי פותחת איתך באישי.. אני רוצה לעזור לך
את משתפת פעולה אבל עמוק בפנים יודעת שזה חסר תקנה
כי כדי לעזור למישו
צריך שהוא ירצה את זה. באמת.
ואת לא.
עדיף לך ליהיות קבורה בחרא שלך כי את פחדנית
את חתיכת פחדנית
יא זבל.
נמושה.
שינוי קטן..
זה עובד תנסי
חה
חה
חה
צחוק מר.
צחוק הגורל.
יום אחד כשתמותי
אולי היום... אולי מחר... אולי עוד 100 שנה
מישו יכתוב על המציבה
"היא הייתה בנאדם טוב"
שלא ידע שהוא טוב
שלא רצה להוציא את הטוב
שמת יחד עם הטוב,
מוסתר עמוק עמוק עמוק.
בתוך זבל.
ואת שוכבת בספה בסלון כי בחדר חנוק לך.
ואת עם הפלאפון וריק לך נורא. ואת מזכירה לעצמך שזו רק תחושה של לילה...
וזה תמיד שם מחכה לרגע שהשמש תרד ואז נכנס לך לתוך הבשר וחותך אותך.
הכאב הזה. הפחד הזה מהאפור האינסופי שמתחבא באחד החדרים המוסתרים היטב בתוך המוח שלך....
הוא רודף אותך החרא הזה. מזכיר לך כמה את מזויפת
וכמה את שחורה מבפנים.
אח"כ כולם יגידו "את לא את כזאתי טובה"
אבל את לא.
רק את יודעת מה הולך לך שם בפנים
וזה מגעיל בחייאת.
כל התהיות. הכוונות. הנפילות, ויש מלא.
השקרים שאת מספרת לעצמך ולאחרים
זה מצחיק את יודעת? כמה זבל בבנאדם אחד.
כמה.
אנשים אוהבים כנות. גם את. אבל היא לא חלק ממך איך היא יכולה ליהיות?
עלובת נפש.
את. כן את.
את.
אולי כבר תגמרי עם זה ודי.
אולי כבר תלכי ו...
את עוצרת פה כי זה מפחיד אותך
אבל לחיות כמוך מפחיד אותך עוד יותר
ומה לעזעזאל אני עושה בעולם הזה את חושבת לעצמך
ולמה הבאת אותי לכאן עם כל מה שאני עושה זה להכעיס אותך
ולבכות אח"כ כשאפחד לא רואה
ולהגיד לעצמי שאתה אוהב אותי בכל מצב
כמה אפשר.
זה קשה אלוקים
אנשים מנסים לעזור לך.
מישי פותחת איתך באישי.. אני רוצה לעזור לך
את משתפת פעולה אבל עמוק בפנים יודעת שזה חסר תקנה
כי כדי לעזור למישו
צריך שהוא ירצה את זה. באמת.
ואת לא.
עדיף לך ליהיות קבורה בחרא שלך כי את פחדנית
את חתיכת פחדנית
יא זבל.
נמושה.
שינוי קטן..
זה עובד תנסי
חה
חה
חה
צחוק מר.
צחוק הגורל.
יום אחד כשתמותי
אולי היום... אולי מחר... אולי עוד 100 שנה
מישו יכתוב על המציבה
"היא הייתה בנאדם טוב"
שלא ידע שהוא טוב
שלא רצה להוציא את הטוב
שמת יחד עם הטוב,
מוסתר עמוק עמוק עמוק.
בתוך זבל.