בעלי היקר וחמותידיאופטימית
עבר עריכה על ידי דיאופטימית בתאריך ד' בניסן תש"פ 12:43

היי,

חדשה פה...

אני נשואה שנתיים ללא ילדים באמת באושר.  בעלי ואני באים מרקעים מאוד שונים. המשפחה שלו קרה יותר ושלי חמה ועוטפת, אין דברים כאלה. את זה הפנמתי והכנסתי לעצמי לראש שאני לא אמורה לקחת את זה ללב כי זה לא שאני מחפשת עכשיו חמימות מהצד שלו. פשוט זה מפריע לי לראות את זה אבל זה לא שלי אז שחררתי.

מה שיותר מפריע לי, שבבית אני עושה הכל. בעלי כמו מלך באמת - וראיתי בשירשורים קודמים על אותן בעיות שמכניסים עדות, אז לכל מי שחושב שהוא "ספרדי" כי ספרדים לא עוזרים. אז ממש לא הוא לא.

הבעיה הכי כואבת, שבעלי אצל ההורים שלו קם עושה הכל (אף אחד שם לא באמת עוזר.... די בורחים..) ואצלם אני עושה הכל!!! ובבית שלי ושל בעלי- בעלי לא נוקף אצבע.

במה אני כל כך גרועה? למה אין בי חכמת נשים ? 

 

אני מיואשת מזה ממש. 

האם שוחחתם על זה?העני ממעש
לא הבנתי מה מפריע ..אנונימי (2)

 

מפריע לך שהוא לא עוזר כשאתם אצל ההורים שלך ?

מפריע לך שאת עוזרת אצל ההורים שלו והוא לא עוזר אצל ההורים שלך ? (חוסר הדדיות)

מפריע לך שהמשפחה שלך כועסת עליך בגללו ?

 

לא יודעת למה  לא מצליחה להבין מה כתבת.

 

 

 

 

 

..דיאופטימית

לא צריכה שיעזור אצל ההורים שלי. 

שיפסיק עם היחס הזה שאצל ההורים שלו הוא קם עושה הכל בשביל אמא שלו

ובבית אצלנו- כלום..... לא שם לב מה צריך.. וכו'..

זה מבאס.. באמת

הוא רוצה יחס ממנה,אהבתחינם
בגלל זה.
מוכרת הבעיה, באותו סירה
בעלי עושה הכל למען ההורים שלו נטו בשביל לדרוש יחס וגם שם הם אנשים קרים מאוווד מאוווודדדדדדד!!!
בהצלחה
אוקי . עכשיו אני מבינה את הכותרתאנונימי (2)

 

היא , החמות, חלק מהבעיה

 

אני אכתוב לך אחרי זה מגילהה...

 

בגדול גם אני עוזרת אצל חמותי ואף אחד לא עושה שם כלום. בזכותי (אחרי שנים) כמעט כולם עוזרים .

ועדיף שתהי ביחס טוב עם חמותך.

זה הכי טוב .

 

אני בקשר  טוב איתה יותר מאשר עם בעלי

..דיאופטימית

אז אני מתה על  בעלי שיהיה ברור .. חח וממש טוב לי איתו. אני גם בטוחה שהוא לא עושה את זה מרוע. השאלה שלי למה אצל אמא שלו הוא קם ועוזר ובבית שלנו רק אחרי שאני מבקשת. אני יודעת שאולי הרגלתי. אבל כזאת אני אני ממש מסורה.

כמובן שהוא עושה ממש כשאני מבקשת ! אבל כאילו למה אצל אמא שלו הוא רואה מה צריך לעשות ופה לא? רק אחרי שאני מבקשת..

 

ותודה..

תגידי לו שזה חשוב לךאמא וגם
שישים לב.
אולי נכון יהיה פשוט לחלק תפקידים ביניכם לפי מה שמתאים.
לדוגמא את מבשלת הוא אחראי על כביסה או נקיון, את מחליפה מצעים הוא מוציא תפח... וכן הלאה.
לא..דיאופטימית

בעלי ואני באים מרקעים שונים לגמריי. אני נקייה ממש. עכשיו שיהיה ברור שאני ממש לא דורשת ממנו לעשות את מה שאני עושה. אבל בדברים המינימליסטיים. למה אצל אמא שלו הוא יקום יפנה יגיש יעזור ואצלנו בבית..כלום... רק כשאני מבקשת... ואמרתי לו את זה והתגובה היתה- אני לא יודע למה אני לא שם לב.

יש דברים שכן משנה לו?אמא וגם
כמה זמן אתם נשואים?
הוא מסכים שצריך לבשל? לשטוף כלים?
לפנות שולחן בסוף האוכל?
תתחילי מזה תגידי לו קשה לי לעשות הכל יש משהו שאתה יכול לקחת עליו אחריות? תתני הרבה דוגמאות של דברים שאת עושה...
איך חוסמים כאן אנשים ?דיאופטימית


באישי ?אנונימי (2)


אני חושבת שאת ברת מזלליאן
בעלי לא עוזר אצל אמא שלי וגם לא אצל חמותי ..😁
ושאלה ניסית לדבר איתו על זה? מה הוא אומר?
והאם זה רק בעזרה בבית או דברים מעבר? תפרטי קצת חסר מידע..
...דיאופטימית

בעלי מהמם.

והוא עוזר בבית אבל רק כשאני אומרת לו מה צריך. לפעמים הוא ישים לב שיש כלים ואז ישטוף. אני יודעת שאני גם נקייה ממש.

אבל אצל אמא שלו הוא קם עושה עוזר.. האחים והאחיות שם לא עושים כלום (משפחה של 6 ילדים כולל בעלי) ואני שם מתקתקת עושה מסדרת מארגנת, ובבית של ההורים שלי הוא יושב כמו מלך. ואני לא רוצה שיקום- שירגיש אורח באמת. אבל למה אצל אמא שלו הוא קם עוזר עושה הכל ? במה אמא שלו מכשפת אותו שהוא רואה שם מה צריך לעשות ? ואצלי לא רואה ? ... פעם ב..

רוב הגברים לא עושים מעצמםלמה לא123

פשוט כי לא מפריע להם כיור מלא כלים,או פח שעולה על גדותם,חלקם יגידו שהם אפילו לא רואים את זה

אז או שאני מבקשת (בד"כ 10 פעמים עד שזה נעשה)

או שיש לו תפקידים קבועים, כמו להכין נרות לשבת,ואז לא צריך אפילו לבקש,כיי אם הוא לא יעשה,אז אני לא אדליק נרות

על הנרות... חחחח לגמרי אנונימי (2)


חחחדיאופטימית

ואי אז אני מה זה לא כזאת... אוף...

מעריצה אתכן.

אולי באמת צריכה לעשות את זה. שאם משהו לא נעשה. לא לעשות. כי אני אגיד לעצמי- אל תעשי אל תעשי. ובסוף עושה. כמו טאטאלה..

זו עבודה של שנים אנונימי (2)

 

ועובד רק בדברים ספציפיים.. שמפריעים לו ולך לא אכפת.

 

מה שיוצא שתרפי . תני לו תפקידים . ותרפייייי...

כן, אל תאמיני לכל מה שאחרות מספרות לךלמה לא123

ותתחילי בתפקיד אחד

למשל הנרות

אח"כ תוסיפי עוד תפקידים,כמו כלים חלביים

ועוד

ועוד...

איזה שטויותמופאסה
אנחנו רואים וזה מפריע לנו, מאוד!
רק שיש דברים יותר מפריעים,
כמו להפסיק לקרוא או לקום מהספה.
לא יעלה על הדעת שבאמצע העיסוקים החשובים שלנו נתחיל להתעסק עם כלים מטונפים.
זה פשוט סדר עדיפויות
חחחחחאמא וגם
מה שנכון נכ6ן
תענה רגע בכנות. שאלה לגברים .אנונימי (2)

 

פעם הרגשת אחריות לטפל בכביסות ?

אחריות להחליף מצעים ?

אחריות לנקות את הבית ?

 

אחריות הכוונה שזה יושב לך על הראש מהרגע שקמת בבוקר עד הרגע שביצעת .

 

ולא שראית את זה על הדרך ועשית.

 

הפותחת רוצה שבעלה יפתח אחריות לעשות דברים מסויימים. שהם יתועדפו גבוה לא כי צריך לעשות אותם. כי זה האחריות שלך לעשות אותם . כי הם מספיק חשובים !

 

תודה את מהממתדיאופטימית


ברצינות ? וואי זו טעות ממש אם את חושבת עלי ככה !אנונימי (2)

 

אל תקחי ממני כלום.. 

מתחננת אליך.

 

וגם  אל תלמדי כלום. 

טוב ?

 

 

מה ? לא הבנתי למי התכוונת כשכתבת את זה. תודה רבה על העצותדיאופטימית


אף פעם לאמופאסה
אז -@למה לא 123- לא אמרה שטויות.אנונימי (2)

 

וכדאי שתתחיל

הא, כתבתי בציניותמופאסה
אני מעסיק מאמי של עוזרת בית שעושה את הרוב בשמחה.
האמת ששנינו ממש מינימליסטים בענייני הבית.
אוקיאנונימי (2)

 

לא כולם יכולים להעסיק עוזרת בית.

והם זוג בלי ילדים . לא אמור להיות יותר מידי בשביל שיהיה להם קשה להתארגן על תיפקוד הבית . נכון ?

 

תענה בכנות.

פעם הרגשת אחריות ?

 

לאמופאסה
יש לי רעיון!
לעשות את הכלים מיד אחרי האוכל, לא לשים בכיור (אם מתעקשים לא להנות מההמצאה הנפלאה המכונה מדיח)
לסדר את הבית כל יום חצי שעה, לזרוק את הזבל, לנגב אבק.
לסדר את המיטות בבוקר אחרי שקמים.
לעשות כל יום מכונה אחת של כניסה בבוקר (אם יש) לקפל ביחד בלילה מול סרט/סדרה/זמן זוגי.
להכין אוכל, כל דבר בעולם אפשר להכין לא יותר מ20 דק', מה כאילו צריך לאכול? 3 מנות + מנה אחרונה?
ברור שלזוג עם ילדים, זה סיפור אחר, צריך צומי לילדים וכו' וכו'

אממה, נשים העצלניות מבזבזות את הזמן, צוברות כמויות של עבודה ובסוף מתלוננות.
וואודיאופטימית

אני הבן אדם הכי לא עצלן שיש!

איך חוסמים כאן משתמשים ?

כגון את מופאסה. וולגריות לשמה

 

תעזבי אותו בשקטמופאסה
את פשוט קונטרול פריקית!
מה את רוצה שהוא יעשה אם את כבר מתקתקת הכל?
אני כמעט בטוח שגם אם הוא יעשה ספונג'ה את לא תהיי מרוצה מהרמה שלו.
שחררי אחותי,
תני לו א,ב,ג ואל תצפי ממנו לראות בעצמו.
אם זה ישמח אותךמופאסה
אני מוכן לפנות אליך באישי ואז תחסמי אותי

אני מתנצל עם פגעתי, באמת לא התכוונתי.
סליחה!
!!!!!!!!!!!!דיאופטימית

אם ולא עם

וכן

אשמח

כך אוכל לחסום ולא לראות את התגובות הוולגריות שלך

זה יהיה הפסד שלךאבוד לבדי
האדם הכי שפוי ועם הכי חוכמת חיים שיצא לי להכיר כאן.
חבל שתחסמי!!
מסכימהלמה לא123

לא הבנת את הציניות של מופאסה

לא אגיב לך יותרמופאסה
בהצלחה.
אל תקחי את מופאסה ברצינותלמה לא123

במקום לחסום,תזרקי לו איזה עצם עם חתיכת בשר והוא ישתוק

מסכים איתך!הגיבן מנוטרדהם
ולא כי שנינו דמות מצויירת
את עדיין כובסת בנהר?מופאסה
טוב נו . אתה לא רציני .אנונימי (2)

 

ואין לי כח לזה .

 

שגרתי לבד לפני החתונה כן.יונתן1
מאז שהתחתנתי זו האחריות של האישה.
לגבר יש תחומי אחריות אחרים.
למה זה יושב לך? כי את יודעת שזה התפקיד שלך.כמו של בעל יושב בראש העניין הכלכלי כי זה העונש שלו
השיוויון זכויות והשותפות זה רק במה שנוח לכן.
היו ימים שעבדתי 20 שעות ביום כי ידעתי שזו האחריות שלי ולא התלוננתי.
מוזמנים לצקצק ולצחוק על הנישואים שלי אבל איי אפשר להגיד למלפפון תהיה בצל.
אז זה התפקיד של האישה תוותרי על קריירה ושבעלך יביא פרנסה.
לא רוצה לוותר? תעבדי.
תפקיד של הבעל זה בחוץ יש האישה בבית.
מוזמנות לרחם על אשתי..חחח
ההבדל בין העבודה של הגבר לשל האישהלמה לא123

שלרוב בחוץ עובדים בעבודה שנהנים ממנה

נמצאים עם אנשים אחרים שאין לנו מחויבות אליהם,יש גם צחוקים והנאה

לאישה בבית יש כל יום את אותה העבודה בדיוק,זה די שגרתי ומשעמם,אנחנו עושות את זה לא כי אנחנו נהנות,אלא כי צריך

\

ואני מאוד מעריכה את בעלי שמביא פרנסה הביתה,ולא הייתי רוצה להתחלף איתו

האמת היא..פרענק טוב
שבאמת אנחנו לא מרגישים אחריות על הבית
מפריע לי הכלים, המצעים, השטיפה.
לפעמים יותר, לפעמים פחות..
אולי אני לא אצליח לפתח אחריות או רצון לעשות מעצמי
אבל, ובזגויות זה אבל גדול מאוד בעיני..
אני אמור להרגיש איזו ערבות לאשתי
ולעזור בגלל שהיא צריכה ורוצה עזרה וזה ייטיב איתה
זה לא משנה מה דעתי או מה רצוני מהבית.
בעיני, צריך לשנות את כיוון השאלה והפנייה אליו.
והכי חשוב, לא להשוות לשווער, זה לא עודה טוב אף פעם.
גם לא להשוות בראש, זה מתורגם למציאות גם בשדרים תת קרקעיים בין בני זוג..
כביסות?!הגיבן מנוטרדהם
מי שישמע מה זה!?
לרדת לנהר עם פעילה וקרש,
אפילו לתלות לא תולים היום אלא הכל ישר למייבש!!
אחריות לנקות יש לי..
להחליף מצעים אממ בעיקר לילדים כשמתלכלך..
אחי..פרענק טוב
לא באמת אמרת את זה עכשיו
מקווה שאשתך לא רואה..
תעשה איתה החלפות חודש רצוף ונדבר..
יש חלוקה ברורה במטלות אצלינוהגיבן מנוטרדהם
נתתי לה לבחור מה נוח לה ומה שהיה לה קשה עשינו החלפות בנינו..
כל הכבודלמה לא123

גבר שבגברים

אז אתה רווק או לא ?אנונימי (2)

 

ורואים שאף פעם לא כיבסת משהו נורמאלי .

נשוי באושרהגיבן מנוטרדהם
מפעיל מכונות באהבה..
בסדר.. ברור לכולנואנונימי (2)

שאתה משקר

לא משקרהגיבן מנוטרדהם
דקה לוקח לי להפעיל מכונה בערך שזה הזמן שלוקח למים להתחמם במקלחת,
אלא אם כן יש לך עצות אחרות לבזבז את הזמן הזה
גם הבן שלי יודע להפעיל מכונה .אנונימי (2)

 

אחרי שאספתי ומיינתי, והפכתי וניערתי ודחסתי  . 

 

בסדר אולי אתה מוכשר .

לא עד כדי כך מוכשרהגיבן מנוטרדהם
מפעיל תוכניות יותר כלליות במכונה כך שזה מתחלק צבעוני/לבן,
לאישתי אין כיסים כך שאני מרוקן רק את שלי,
לדחוס אישתי אמרה לי לא לדחוס בחיים.
היה נדמה ליאנונימי (2)

שיש לך ילדים.

 

יש ברוך ה'הגיבן מנוטרדהם
עיקר הכביסות שלהם לי אין הרבה בגדים.
תאמת יש לי באופרטיבי עוד מכונת כביסה בכניסה לבית(טרם השתמשתי בשתיהן יחד אבל)
נכון,לא לדחוסלמה לא123


למיין,לכבס,ולתלות(כן,כן,אני תולה)למה לא123

להוריד ולקפל ולשים בארונות

זה עבודה,לא קשה אבל מעצבנת

ויש לי 2-3 מכונות ביום,חוץ משישי ושבת

הוא עושה צחוק..אנונימי (2)

 

אגב ,

לחלק מהבגדים ממש אחלה מייבש .

כמובן אם מתאים לך וכו.. 

 

אז לנו יש מייבשהגיבן מנוטרדהם
וגם כשאין בו מקום והוא עמוס אני תולה מוריד ואם צריך גם מקפל(עושה זאת אפילו שאני גרוע)
עדיין חושב שזה לא בשמיים כביסה לעומת ימים עברו..
זוכר את הידיים האדומות של סבתא שלי מרוב כביסות..
היום כולנו (גברים ונשים) מפונקים!
בור שפעם היה יותר קשהלמה לא123

גם גברים  עבדו בשדות והיה להם יותר קשה מהגברים של היום, אבל פעם לכל אחד היו 3 בגדים והיום 20

ופעם אנשים אכלו מעט,והיום כמה סעודות ביום ולפעמים עם כמה מנות

סבתא שלי היתה עקרת בית בצעירותה,עד שהתאלמנה,ולא עבדה בחוץ עד 4 כמו נשים היום

אז אני לא אוהבת להשוות לפעם

כי צריך להשוות את כל החיים של היום לשל פעם,ולא להיתפס רק על הכביסות

 

לפי מה שכתבתהגיבן מנוטרדהם
אז אני עוד חי בהתאמה לפעם,
עכשיו הכל מובן!
אם תסתכלי בתגובה הראשונית רק הכביסות הפריע לי ועל השאר עניתי בהסכמה.
יש כאלה שקל להם עם כלים וקשה עם כביסותלמה לא123

כל אחד ומה שמתחבר אליו

קשה זה טובהגיבן מנוטרדהם
אני מבינה שאצלךחגהבגה
הבגדים יוצאים מקופלים מה מייבש. ומתחלקיםצלבד בארונות בחדרים. ומץגהצים מעצמם. שכוייח
ממש לאהגיבן מנוטרדהם
א. אנחנו לא מגהצים קודם כל,
ב. כמו שכתבו פה למעלה הקיפול אצלינו הוא הוואי משפחתי מקפלים כולם יחד ואז כל אחד שם אצלו במדף. שווה לנסות! זה מכריח אותנו ליצור שיח משפחתי.

צודקחגהבגה
אתן לגדולה שלי לקפל
בת שנתיים ותשע
או לאמצעית. שנה ושמונה.
גם הקטנה, בת שלושה חודשים יכולה לנסות
מה זה הפינוק הזה.?!
סתם סתם. מבינה את הרעיון ותומכת. בע"ה שנצליח
חחח..הגיבן מנוטרדהם
בהצלחה לך
בדייוווווווקחגהבגה
את יכול לתפעל מהבוקר עד הערב. פיסית לא תתעייפי אבל לחשוב על זה כל הזמן ולתכנן מה ואיך...
אז הערב עניתי לעצמי את התשובהאנונימי (2)
עבר עריכה על ידי בזמני הפנוי בתאריך ה' בניסן תש"פ 02:20
@דיאופטימית שימי לב:

הוא צוחק עלינו ובגדול.
הוא תיכנת אותנו בצורה כזו שתכבול אותנו לבית ולתיפקוד שלו.

את ואני לא מסוגלות שלא לטפל בבית.
לא מסוגלות להוריד אחריות.
כי זה בילד אין אצלנו.
תחשבי רגע על רגע שעושה אותך שמחה (בין השאר) זה הרגע שהבית נקי ומצוחצח כלים כביסות ,נכון ?

אז זה עצוב ומתסכל להבין שככה נדפקנו.
אבל לפחות תדעי שלא בעלך אשם..את צריכה לבוא בטענות למישהו אחר.
יפה מה שכתבתבת 30
תרשי לי לתרגם שניה, טוב?
הקב''ה ברא אותנו עם תכונות שמוטבעות בנו, שגורמות לנו לרצות שהבית יהיה נקי, מסודר ונעים.
ומכיוון שכך, אנחנו יכולות להרגיש שמחה בצורה שגברים, אולי, לא יכולים .
כשגבר יגמור לשטוף כלים הוא ירגיש, אולי, ''ב''ה מילאתי את משימתי וזה נגמר''. ואילו אישה- תרגיש שמחה וסיפוק מעצם הניקיון והסדר.

עכשיו זו תוספת שלי: נדמה לי,שאם באמת ככה נבראנו, אז כדאי שלא להיות ממורמרות סביב הנושא, ולקבל אותו באהבה, מתוך הבנה כמה המקום הזה שנקרא ''בית'' הוא חשוב.
תירגמת את עצמך יפה מאוד.אנונימי (2)

 

אבל אני התכוונתי לזה :

 

הוא תיכנת אותנו בצורה כזו שתכבול אותנו לבית ולתיפקוד שלו.

 

ואין לנו ברירה ואפשרות לשנות את זה.

 

 

אני לא חיה בזמנים של פעם. אני אישה שעובדת. ממש לא חושבת שיכולה להתמודד על כל הדברים האלו . כולל הבית.

או שצריך להפסיק לעבוד כדי לממש את עצמי כעקרת בית.

 

בקיצור כל האופציות מעפנות

 

באסהבת 30
אם ככה המצב, אז המצב בטטה.
אולי תשאלי אותו את השאלה הזאת?מופאסה
אני חושב שאם תדברו על זה, יש מצב שהעניין ייפתר
אולי משום מה אצל הוריו ברור לו מה לעשותוואוואחרונה
ובבית, יש יותר תחומים באחריותכם אז פחות יודע וצריך מיקוד? בתור אחת שהייתה בסרט הזה מציעה לך, אם הוא זורם עם הבקשות שלך ועושה בלי לרטון-פשוט שחררי. נשימב עמוקה, ללא כעס וכשאת רוצה לבקש שיעשה משהו פשוט תבקשי. זהו. אם הוא מסרב לעזור זו סוגיה אחרת.
נראה לי פשוט מתשיכי לבקש ממנו בעדינותעמקאביב
לאט לאט הוא יתרגל ויעשה לבד. למה הוא עושה אצל אימא שלו? כנראה התרגל לעזור לה, כל הכבוד לו. אני חושבת שגם בבית שלכם הוא יתרגל.
הדבר שהכי יכול לעזור כאן - הוא להבין את המקום של בעלך.נגמרו לי השמות
לא סתם הוא נוהג כפי שנוהג.
זה יכול לנבוע מהרבה מאוד גורמים, למשל:
א. פחות חשוב לו הסדר והניקיון,
לפחות ברמה פחותה מזו שזה חשוב לך,
רק בגלל שהוא אדם שונה.
הוא זה הוא ואת זו את.

יכול מאוד להיות שלך יש סטנדרטים אחרים לניקיון והאירגון, בעוד הוא בכלל לא שם... וזה בסדר גמור.

ב. הוא התרגל מילדות לקחת על עצמו (בין במודע ובין אם בתת מודע) את "תפקיד הילד הטוב שמסדר ועוזר לאמא ובבית וכו')
כנראה שבדינמיקה המשפחתית שלו מילדות הוא מצא את מקומו והתברג לשם מתוך צורך שלו או של המציאות.
זה מושרש בו.

ג. הוא אדם טוב
ובעל טוב שכן רוצה לשמח את אשתו ושהיא תרגיש טוב ותהיה שמחה,
וכאשר את מבקשת - העדת עליו שהוא עושה!
ועוד העדת שהוא עושה גם לבד לפעמים שרואה כלים בכיור וכו'

אז רואים אדם ממש ממש טוב...

התרגלנו אולי שישנה מציאות מדומיינת, קצת כמו סרטי דיסני,
שהאהוב ידע כל פיפס שאנו חושבות, מרגישות, רוצות, חוות, וממש ישלים אותנו והכל ניצוצות ופרפרים כל הזמן...

רק אנחנו קצת שוכחות שהמציאות היא לא סרט.
ואם חשוב לנו משהו - ללמוד לבקש.
זה לא מפחית בכהוא זה שאת מבקשת
להיפך!
אתם מעמיקים את התקשורת ביניכם!

ובואי נשים לזה סוף - גברים לא קוראי מחשבות.
וגם נשים לא

דבר נוסף,
אם כבר אנחנו מצפות שיבינו ויכילו אותנו - נתכבד ונכיל ונבין גם את בן הזוג שלנו.
הדדיות עובדת לשני הכיוונים...
וכםי שאת רוצה ומצפה שיבין אותך ויתחשב בך,
כך כדאי להבין אותו,
לשאול אותו,
להתעניין בו,
להיכנס שנייה לראש שלו,
לראות את הדברים מנקודת מבטו - זה הדבר הכי יעיל הזוגיות שיכול לקרב ולעשות טוב *לך* בסופו של דבר.

אז את לא גרועה חלילה,
ואת כן חכמה וטובה,
רק צריך ללמוד אחד את השני, זה לימוד, זה לא בא בפוף וזהו מעצמו, לכולנו!

קחו את הזמן הזוגי שלכן יחד ותמשיכו ללמוד אחד את השנייה, פשוט ללמוד.

אחרי הלמידה וההבנה לעומק,
הוא יוכל לבוא לקראתך,
בעזרת ה*בקשות* שלך ידע מה את בדיוק רוצה וצריכה ומה עושה לך טוב וישתדל ככל יכולתו,
ומצד שני גם את תבואי לקראתו,
תביני גם אותו ואת המקום שלו,. שהוא אדם שונה ממך וייחודי ולו אין צורך בסדר ברמה הזו...
ויש לו צורך מילדות בבית אימו לפעול אחרת, אך זה לא קשור אלייך בשום צורה ולא אומר חלילה משהו רע על הזוגיות שלכם או היחס שלו אליה, אלא זה פשוט שני מישורים שונים לגמרי, כפי שפירטתי למעלה.

בהצלחה רבה
האמת והשלום אהבו
אז ניסיתי איזשהו פטנט שאמרו לי שעובד על גבריםלמה לא123

בקשתי שיזיז לי את המכונת כביסה,היא ממש ממש כבדה

וידעת שהוא יבוא ,אבל ייקח לו המון זמן ואני כבר עם המים מוכנה למקות שם

אמרתי לו: טוב,אל תבוא בסוף,לא נראה לי שתצליח להזיז את זה ,זה ממש כבד,עזוב!

באותה שניה הוא והבן שלי (בחור) קפצו ורצו להראות לי שהם יכולים בקלי קלות

הופתעתי

חחחחחח

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנאחרונה

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

כנראה שכלום...*אשתו של בעלי*

אם כבר ניסית לדבר איתו/להסביר לו/לעמת אותו

עם ההתנהלות שלו ולא עזר,אז כנראה שגם לא יעזור.

תצטרכי לקבל אותו ואת ההתנהלות שלו ככה,איך שהיא.

תצטרכי לקבל את זה שאת ככה והוא ככה.

תדעי מראש שאם הוא נשאר איתם בבית לבד כשאת יוצאת לענינייך,כשתחזרי-יחכה לך בית על גלגלים.


את לא יכולה להתחיל לחנך אותו איך להתנהל איתם

ולחנך אותו להתנהל מולם כמוך.

זה פשוט לא יעבוד.

מראש אני אומרת לך-וותרי!

אחרת תהיי מתוסכלת.

גםooאחרונה

כשאני עם הילד (אחד כי השאר גדולים)

יש לעיתים מגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילד חצוף ומשתולל שצריך פלוגה כדי להרגיע אותו


לא רואה בזה כאוס וזה נראה לי הורות תקינה לחלוטין

בעיניי ציפייה שדברים ידפקו כמו שעון בבית/ עם הילדים

בעייתית 

איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..אחרונה

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעשאחרונה

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטוריאחרונה

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אולי יעניין אותך