מרגישה בודדה
למרות שכל החברות תמיד סביבה
הכל כל כך אפור
לא נכנסת אפילו טיפה של אור
למרות ששמש בחוץ
והמנורה בחדר דלוקה
עדיין מרגישה כבויה
הוא כבר לא פה
הוא נפטר
הולך הלך למקום שאף אחד ממנו לא חזר, או הוחזר
גורלה אכזר
כל היום עצובה
למרות החיוך שלא מפסיק להתנוסס על הפנים
אין לה כבר כוח לגעגועים
היא מחפשת את האנשים
שיוכלו אולי לדבר עם אלוקים
שיחזיר לה את אבא לחיים
אבל היא עדיין לא מצאה את אותם מלאכים.
את לא מבינה איך את נוגעת ברגש זה מטורף
תמשיכי...
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
