יום אחד הוא הגיע
האביר על הסוס הלבן
הפרח שמפציע פתאום באמצע אדמה חסרת חיים
היית נאמנה ומלאת אהבה
ראית בו את השביל שמוביל אותך אל האושר
אל המקום בו תמיד חשקת
והוא אכזב
סובב אותך על האצבע
כחיית טרף המשתעשעת בקרבנותיה
ניצל את האמון שלך בו כדי להרוס במחי יד
כל חלקה טובה שנבנתה בעמל רב בלב שלך
פגע בך בסדיסטיות חולנית, רצח את האני שלך
והטביע אותו יחד עם הפרחים והפרפרים מלאי רוח הנעורים
צפה בכאב שלך על החלום שנשחק עד תום ועבר מן העולם
והתעלם בשתיקה חזקה מכל
ויום אחד הוא הלך, נמאס לו להשתעשע בך
הלך להרוס לבבות הומים וצעירים כמוך
כמו שהיית עד שהופיע הוא
האביר על הסוס הלבן.

הסיבה שכמעט ריק בחצי מהפורומים פה זה כי הייתי בתקופת הקורונה שפשוט היה פה מפוצץ ועכשיו זה רגיל? 

כעעען כען