באמת שהיה טוב, חוץ מליל שני שאולי מישהו יכול לומר לי איך אומרים לסבתות בצורה עדינה, שאין מה לעשות, אבל... אני לא אוהבת לאכול הכל, וזה לא משהו אישי נגדה! אין, סבתא שלי לא הבינה את זה...וזה היה חבל... כי זה עדיין ראש השנה...
אבל כל השאר היה כזה קדוש כזה, הרגשה של ראש השנה... ואני אהבתי... אני ממש אוהבת את זה ששרים הרבה בתפילה, אחד הדברים! 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....