נגיד כשאני חושב על הדתי האידאלי אני לא חושב על גרביים למרות שיש כאלה שזה כן חשוב להם.. אבל יש לי עוד מלא במה להתקדם...

תמיד אפשר להתקדם!! אבל לשמור על נורמאליות ולאזן את הקדושה והרוחניות בחיים שלך.. לא תמיד! אפשר גם כמובן לעשות דברים אחרים

בשמחה ואם זה לא אז משו פה לא בסדר

לא אמורים לכאורה לשאוף אמורים ללמוד ומתוך זה אתה כבר חי זה מאוד דק מה שאני אומר וגם אני לא כל כך מבין את זה..

אבל הוא נראה לי ממש לא אידיאלי. זתומרת- לא. ההוא שם למעלה לא יהיה מרוצה ממני...

אבל זה מה שאני רוצה להיות. כנראה פשוט כי כבר אין לי כוח לשאוף למה שבאמת אידיאלי מבחינתי...

בקיצור- אני מסתפק בזה, ולהסתפק בזה זה לא אידאלי...

האידיאל הוא לשאוף לכמה שרק אפשר. להיות דוס של החיים! תעשו את זה!

אבל ברור לי שזה לא...

אבל הוא לא בדיוק זרם איתי... יותר מידי הקשה וגמככה שום דבר לא מספיק ברור לי. אז חלאס...  

ומתי זה אחר כך?...

שהמצפון יכהה בינתיים, אתרגל לדמות החדשה שלי ואהיה שלם איתה...

ואז כבר יגיע השקט- במקום יום צדיק יום רשע, יום רוצה ויום לא רוצה, וכל רגע סתירה לרגע שלפניו...

אבל זה מה שאני בחרתי. אשריך שאת ממשיכה להילחם...

אתה מרגיש פחחחח. אחד שלא יודע להלחם ולכן מוותר לעצמו, אחד שיודע מה האמת ובכל זאת מתעלם ממנה....

אבל כשהוא כבר כהה- אין לך מצפון שיגרום לך להרגיש לא טוב עם זה (נראלי, עוד לא הגעתי לשם...).

[ואה"נ, אולי אם ההרגשה הרעה של עכשיו תגרום לי לחזור ולהלחם- אולי למפרע אני אשמח]

ונצרכת לכלל ישראל

(ובוודאי שלפרט ישראל)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא