פותח ניק חדשברק ורעם
הבידוד הזה גרם לי להבין משהו שחשבתי שאני מרגיש כבר הרבה זמן..אני לא אוהב את אשתי. אני יודע שזה משהו שכותבים כאן כל שני וחמישי, אבל אני חייב לפרוק. אני לא אוהב אותה בכלל.

בא היצר הטוב וניסה להגיד סברה שזה לא באמת המצב, אלא מטבע הדברים כאשר אדם תקוע עם מישהו אחר לאורך זמן זו לא סיטואציה בריאה וטובה.

אני לא יודע מה לחשוב..אני מדמיין אותי מספר לה שאני לא אוהב אותה כבר, ואני מרגיש הקלה ענקית! אבל אני יודע שהיא לא תוכל לעמוד בזה.

אין לי שום רצון לשוחח איתה, היא כבר הפסיקה לעניין אותי מזמן, וגם כאשר אני מנסה השיחה תקועה ולא זורמת. אלוהים, איפה הפרפרים, איפה לילות בלי שינה, איפה דפיקות הלב..מצאתי את עצמי שומע שירים ומתחיל לבכות על תחושת הלבד שעוטפת אותי. כולי תפילה שנעבור את זה בשלום ובבריאות נפשית ופיזית.

ולרווקים שבנינו - למען השם, תחשבו מליון פעם לפני שאתם מתחתנים עם האדם שמולכם!
מציאות כואבת מאוד.כלה נאה
אולי ניתן לעשות משהו להחזיר את האהבה?
לחזק את הקשר.
מאמינה שזה דירדר עם השנים. מחוסר פנאי וחוסר השקעה.
אולי אולי, דווקא עכשיו שהבנת את המצב האמיתי תתחילו לטפל באמת במה שהזנחתם.
אנחנו נשואים כבר הרבה זמן יחסיתברק ורעם
לא עזר שום דבר. זה לא הגיע, וזה לא יגיע, לפחות אם אמשיך לשמור בלב.
היו פעם פרפרים ולילות ללא שינה?אנונימיות
כן, היוברק ורעם
אבל רק מצידי. ואז כשהיא התאהבה אני כבר לא הייתי שם
אז היה משהו בסיסי. אפשר לעבוד על זהכלה נאה
למה כשהיא התאהבה אתה לא היית שם?
מה הוריד לך ממנה?
לקח לה זמן להיפתח רגשיתברק ורעם
אנונימי (2)

פשוט עצוב.
מציאות כואבת אני מצטער לשמועבסדר גמור

אבל שתדע שיש תקווה והיא ברת תיקון.. 

 

עברתםהעני ממעש
שגרה שוחקת, של עבודה רבה, ילדים, וכו
ועכשיו פתאום בום, צריך לייצר זמן משמעותי, מלבד ישבצים על ילדים לוזים סידורים

???
נכוןברק ורעם
אבל גם לפני האהבה לא הייתה שם
היא מרגישה שאתה לא אוהב?כלה נאה
ואיך היא כלפיך?
היא יודעת אבל לא בטוחהברק ורעם
פעם היא פרצה בבכי ואמרה אני יודעת שאתה לא אוהב אותי, ואני מרוב לחץ הכחשתי ואמרתי לה שזה לא נכון.
מסכנה. איך היא לא תרגיש?כלה נאה
כניראה שאתה לא מעניק לה אהבה.
זה קשה לעשות הצגות.

לאישה יש חיישנים קשה לעבוד עליה.
אני חושש שאולי זה מאכיל אותך...שםאנונימי
שאתה אומר "גם לפני זה זה לא היה" וזה גורם לך להוריד את הסיכוי כשיש תקווה שעולה פתאום.

לא קראתי את כל השרשור, אבל ראיתי שרשמת שכן היית בעניין שלה פעם. וזה די אומר הרבה
עצובלמה לא123

הייתם בייעוץ?

לדעתי יש מה לעשות

תלך לייעוץ לבד

את עצמך אתה אוהב?מוש השור...
אתה מקבל את עצמך איך שאתה?מוש השור...
אשמח להסבר..נניח שלא, אז?ברק ורעם
אנסה להגיב, אבל זו שאלה טובה מה שהוא שאל:שםאנונימי
כשאדם לא אוהב את עצמו, הוא מרגיש כישלון.
הוא מרגיש רע ולא טוב לו.
וזה מאד מקרין החוצה...
הוא לא מחייך, לא מרגישים בנעימות בחברתו.

*אבל* זה הכל בראש.
כלומר הוא "יודע" שהוא לא טוב/מוצלח, אבל הציבור לא יודע, אין להם באמת מושג מה קורה לו בפנים

איך זה קשור לענייננו?
כי אם אתה לא אוהב את עצמך, ייתכן שזה נובע ממניעים אחרים כלשהם ואתה אולי מוצא אותה כ-סיבה לזה.

זה מקסים שידעת לא לפגוע ברגשות שלה כשהרגשת שהיא תבכה לך אם תגיד לה שאתה לא אוהב אותה.
זה מעיד שהיא אוהבת אותך והיא רוצה להרגיש את זה ממך חזרה.

המון המון הצלחה!!
כתבת כ"כ נכון ורגישנגמרו לי השמות
(פשוט זוכרת משרשור שפתחת פעם שחלק הגיבו שאתה לא רגיש, טהתגובה שלך רק חידדה עוד עכשיו כמה אתה כן. כתבת נפלא!)
הכל טובסוסה אדומה
נשמע קצת כמו שחיקה מסויימת + זוגיות לא מושקעת.
כל עוד היה בינכם משהו (לא משנה שזה לא היה מסונכרן) אפשר לעבוד על זה...

הקורונה העירה אותך משנתך...
והיא דורשת ממך חיים מלאים ועשירים יותר.

אני לא יודעת אם אני נגד שתפתח את זה עם אישתך...
כמו שאמרת, זאת אולי יכולה להיות נקודת מפנה לשניכם.
אבל בכל מצב, מציעה לך להיות עדין ורגיש, מצד אחד לא מרומז (לא רמז שמשאיר מקום לחוסר וודאות) מצד שני גם לא ישיר מידי.

תסתכל לה בעיניים כמה שניות טובות בשקט,
תשאל אותה מה שלומה...
איך היא מרגישה...
האם היא מרגישה משהו לגביך...
משם תגלגל את זה ברגישות אם תראה שיש מקום...

לגבי זה שהיית מאוהב בה עד שהיא התאהבה בך,
נשמע קצת שהיית מאוהב בכיבוש.
קורה...

בקיצור, לא יודעת...
לא נשמע לי מדאיג.
דווקא משמח.
הזדמנות לחשבון נפש ולהתעוררות מחודשת.

מציעה לך לנסות ללכת לטיפול אישי... (בגלל מה שאמרת ביחס לזה שהיו פרפרים עד ש...)
ואם יהיה צורך, גם טיפול זוגי.
הייתי בטיפול ובייעוץברק ורעם
אפילו אחרי זה היא הצטרפה. איבדתי אימון בכל המטפלים אחרי שראיתי שהרבה מהם לא עזרו.

פעם אמר לי מישהו, שהיה נשוי קרוב ל20 שנה והתגרש, שאם אין אהבה היא גם לא תגיע. היא לא תשתנה וכך גם אתה.
מה הלוז שלכם?סוסה אדומה
אתם מקיימים שיחות נפש בינכם? (20 דק - שעה לפחות?)
מגוונים ביחסים?
מטיילים ביחד?


ולא הייתי מקבלת אמירות של אנשים גרושים...
על כל גרוש כזה שיגיד לך דבר כזה, יהיו מספיק כאלה שנשארו נשואים שיגידו לך שהם צלחו את זה.
אני נמנע מלדבר איתהברק ורעם
שיחות עומק הפסקנו לדבר, כי היא נמצאת במזרח ואני במערב. לא מצליח לחבר איתה שני משפטים. החיים לקחו אותנו כל אחד למקום אחר. היא מאוד יוצאת דופן בחשיבה שלה, וזה מוציא אותי מדעתי לדבר איתה על יחסים ורגשות.

מטיילים כמו כולם, כנל לגבי לוז, עובדים חוזרים בערב וכו'.
אתה יכול לתת דוגמה כדי להמחיש את השוני?קול ברמה
מטיילים כמו כולם? מי מטייל בדיוק עכשיו??וואוו
אם יותר לי לנצלשכבר לא ישיבישער

אשמח להסבר מה כוונתך "קצת היית מאוהב בכיבוש".

 

אני חושב שאני מבין מה זה אומר, אבל כתבת כל כך יפה שאשמח שתסבירי גם את זה

2 דבריםסוסה אדומה
אני קצת עסוקה כרגע בכמה דברים אז יתכן שהתשובה תהיה חסרת ריכוז.
מקווה שתבין

1. לפעמים אדם נמצא במצב שהוא מאוד לא מעריך את עצמו, ובמקרה כזה הוא מתאהב בבלתי מושג.
כי המושג כנראה דפוק... (מי שמסוגל חאהוב מטומטם כמוני, כנראה שהוא אפילו דפוק ממני)...
אבל עדיין הוא שואף לאישור.
אז הוא רודף אחרי מי שלא אוהב אותו,
וכשהוא מקבל את האישור שלו, המצב חוזר לקדמותו - אם הוא אוהב אותי, כנראה שהוא חסר ערך כמוני וגרוע מזה.
2. לגברים (יותר מנשים) יש מעין יצר כיבוש כזה, וככל שהדבר הוא יותר בלתי מושג מצד אחד אבל נגיש מצד שני, זה יותר אטרקטיבי עבורם.
וכשהם משיגים את זה, האטרקציה נגמרת, ואיתה גם העניין...
גם לנשים יש את זה אבל במידה פחותה.
בכל אופן, כשמבינים את זה, לומדים ליצור מתח חיובי ולמנף אותו.
מה זה אהבה בעיניך?למה לא123

חוץ מפרפרים ולבבות שנעלמים אחרי תקופה?

 

לשמוח ביחד, תחומי עניין משותפיםברק ורעם
לצחוק ביחד, לדאוג אחד לשני, להתעניין אחד בשני. חוץ מלדאוג לה כי היא אם ילדיי אין לי שום דבר מכל אלה.
בעיניי אהבה זו עבודהלמה לא123

עבודה עצמית בעיקר

גם לי ולבעלי אין תחומי עניין משותפים, וגם הוא מוציא אותי מדעתי כשמדברים על רגשות ועוד, אבל לומדים לתקשר ולהבין את הראש של האחר. לפעמים מתפוצצים ולפעמים מתרגשים, ולפעמים קצת רבים.

 

אני חושבת שיש לך איזשהי חסימה רגשית כלפיה שאפשר לשחרר

כמובן שצריך איזשהו בסיס של משיכהלמה לא123

אבל כשנגמרים הפרפרים מתחילים לעבוד

זה מה שהרבה יועצים אמרו ליברק ורעם
שזו עבודה ועבודה אבל עבדתי, ניסיתי בכל כוחי, וכלום לא קרה. יש משיכה מינית, בוודאי. אבל זה לא העניין.

איך משחררים חסימה רגשית?
אולי עבדת לא נכון?למה לא123

העבושה היא בעיקר תקשורת וגם לנסות לראות את הצד של השני

ולשחרר, להנות ביחד ולא לשפוט כל הזמן

לפעמים בשביל לא להרגיש רגשות לא נעימים, אנחנו חוסמים את הרגשות שלנו, או גם בגלל שנפגענו הרבה

צריך לנבור ולהבין מה גרם לחסימה ולאט לאט להשתחרר ממנה

תקשיבסוסה אדומה
אני קוראת את ההודעות שלך ואני מאוד לא מודאגת.

עצם זה שיש משיכה, זה כבר מעיד על זה שיש בינכם קשר.

בכל אופן,
כתבו לך יפה...

אחרי הפרפרים מתחילה העבודה...
פרפרים (התאהבות) יכולה להחזיק גג 9 חודשים...

כנראה שעד היום עבדת לא נכון.
תחליט שאתה מתמודד עם עצמך,
ועם כל הקושי, אתה מנסה לנהל איתה תקשורת חדשה.
לרוב הזוגות אין תחומי עיניין משותפים. אז מה?
ויציאה מהדעת זה לא בהכרח שלילי... לפעמים יציאה מהדעת מעידה על זה שאתה שובר את הכלים של עצמך ומרחיב אותם.
תעבוד על הסבלנות... הכל טוב...

לגבי הלו"ז שלכם,
לא אמרת, אבל נראה שאין בינכם זמן איכות.

העיקרון הוא שלא האהבה והפרפרים הם אלו שיזמנו אתכם לשיחות עומק ובילויים זוגיים משותפים.
אלא זמן האיכות בינכם, וההשקעה שתקדישו לזוגיות הם אלו שיניבו את האהבה.

תנהלו. שיחות. עומק.
ברור שבלי זה זה משעמם.
אפילו בלתי נסבל.
תריבו אפילו. תבכו. לא יודעת... אבל תשברו את המעגל הזה כבר.

אני אומרת שוב,
אני לא רואה שאין בסיס טוב. להפך...
אתה פשוט צריך למצוא את העבודה שנכונה לך...
מה הכוונה לא עבדתי נכון?ברק ורעם
זו עובדה שיש זוגות בגילנו מאוהבים כאילו היו שמיניסטים בתיכון...
גם אם זה נכוןסוסה אדומה
(ותכלס אין לך שום דרך בעולם להוכיח את זה)...
זה אך ורק כתוצאה של עבודה זוגית מאומצת.

אהבה היא תוצאה.
היא לא הגורם.

מרגיש לי שחסרים לך ריגושים (בלי קשר לזוגיות... תבדוק אם אני צודקת)...
מעבר לזה,
אתה לא סבלן מספיק לתהליכים.

גירושין זה הפיתרון הכי גרוע עבורך.
גירושין זה למקרי קיצון של בני זוג שאין בינהם כלום או שאחד מהם לפחות הוא איש בליעל חסר תקנה.
זה לא המצב שלכם...
אתה סתם מתעצל לעבוד

אנשים גם נוטים לחשובלמה לא123

שאהבה זה משהו חיצוני ומוגזם

כמו נשיקות וחיבוקים והתלהבות אחד מהשני, ודיבורים אחד על השני כל היום

ולחיות אחד עם השני כל היום בלי שום ספייס

ותמונות בפייסבוק והשתפכויות כמה הוא הבעל/האישה המושלמים

 

לא

לא

זה ממש לא זה

עובדה שהרבה עם זוגיות כזו פתאום מתגרשים

אהבה זה משהו פנימי

יש כאלה שאוהבים לצעוק את זה לעולם ויש כאלה שטוב להם לשמור את זה לעצמם

גם נכון...סוסה אדומה
נדירוואוו
איש יקרחגהבגה
אני קוראת ו...
לא משתוממת, לא מתפלאת.
פשוט המון חוסר בהדרכה, ואני אסביר.
יש מין רצון, קו שמנחה הרבה מהאנשים היום- להיות מאושרים. זו פסגת כל השאיפות- שאני ארגיש טוב ואהיה מאושר. ומהמקום הזה פועלים. וכשבפועל זה לא קורה, מתחילים לחשוב מה לעשות עם זה.
כל זוג, או אדייק ואגיד רוב הזוגות, הרוב המוחלט, לא מאוהבים אחד בשני יותר ביותר כל גיום.
ההתאהבות היא מתנה מאת ה' הניתנת לנו לתקופה קצרה על מנת לתת פוש, או זריקת מרץ לתחילת חיי הנישואים, שהיא לא פשוטה בד"כ. ופה באה התפנית.
אנחנו רגילים לחשוב ש- אם אנחנו מכירים טוב את האדם מולנו שלפני החתונה, אין בעיות הכל יילך חלק ומושלם והכל רק יגדל ויגדל! יילך ויתעצם איזה כיף!
כי רוצים להיות. מאושרים. והאדם שמולנו גורם לנו כרגע את התחושה הזאת, אז הולכים על זה. אסל מה שאנחנו שבחים זה רק המפתח, להיכנס ולפתוח את הדלת אנחנו צריכים בעצמנו.
זוגיות זו עבודה קשה. קשה מאוד. לא בגלל שצריך להסתדר עם השני. בגלל שאתה צריך לעבוד על עצמך. אך ורק על עצמך.
אין דבר כזה שמתאהבים וזה נשאר שם לנצח.
שוני יש בין כל בני הזוג, תמיד, הכל טוב. שלא ימכרו לך אשליות. כולנו אותו הדבר.
למה אתה כל כך מפחד לספר לה? הרי אתה לא אוהב אותה בכלל, אז מה, שתבכה, שתיפגע... שתסתדר...כנראה שכן היא חשובה לך..
עכשיו השאלה הקריטית היא- האם אתה רוצה לסדר את זה או לא?
אם כן, יש המון, אבל המון מה לעשות וזה אפשרי ועוד איך. התפיסה שלנו של הזוגיות היא שיש מישהו ספציפי מאוד שנוכל להיות נשואים לו באושר. האמת היא שעם עבודה והדרכה נכונה אתה יכול לא רק להסתדר מצויין אלא גם לאהוב, לא להתאהב, אלא לאהוב, אהבה חזקה, איתנה ומתעצמת, המובילה לאכפתיות, רוגע והכלה לאורך זמן, עם רוב הנשים. כן כן, ואני לא ממציאה אלא שמעתי כבר מכמה וכמה מדריכי זוגיות/נישואין. וזה גם הגיוני. כמ כמו שאתה יכול להתחבר להרבה סוגים של אנשים בעבודה ולא רק למישהו אחד מאוד ספציפי כך גם אהבה.
זו עבודה. ארוכה וקשה. גם מהצד של אשתך, היא תצטרך לבנות את האמון שלה בך מחדש, זה משבר מאוד גדול לעבור אך זה אפשרי.
או, שאתה רוצה להיות מאושר, ואז תפרק את החבילה, תשאיר אשה עם לב פצוע מדמם, וילדים מסכנים עם תסכולין, חשדות ומשקעים לכל החיים. אבל אל תדאג, העיקר שתהיה מאושר, הרי בטוח שהאושר יגיע בדמות אשה אחרת מושלמת, פתוחה, מהממת, מתחברת, מעריכה, מפרגנת, וכו'. היא רק מחכה לך שתבוא, להרעיף עלייך מאהבתה!. לעשות אותך מאושר, שלא תרגיש בודד ועזוב.
הבחירה בידיים שלך, והכל אפשרי.
בהצלחה
וואו! מדהימה!!!נגמרו לי השמות
תודה תודה, אין צורך להגזיםחגהבגה
אבל מחמיא לי מאוד
תודהברק ורעם
את לא רוצה להיות מאושרת? זה בסיסי אני חושב.
ברור שאני רוצהחגהבגה
השאלה איך מגדירים אושר.
האם אושר זה סיפוק חומרי רגעי? משהו שבא בקלות, משהו שנוחת עליי?
או משהו שאני מסין שחשוב, קשה לי ואני עובד עליו המון, הרבה לבסוף מגלה שהיה שווה?
זה באמת נשמע שיש לכםאישהואימא
את הבסיס
משיכה מינית
ומשיכה רגשית מההתחלה(זה הפרפרים)
אבל נראה לי שמה שקרה שכשהיא נפתחה אליך ירד כל הקטע של הקשה להשגה ופתאום גילית שהיא בעצם בן אדם רגיל.

אני אגיד לך משהו, זה נשמע ש"העבודה הקשה שלך" זה כל הזמן לחפש בה מה טוב בה ומה היא מוסיפה או מתאימה או נותנת לך לחיים.
רוצה להגיד לך משהו- אני ובעלי הכרנו בגיל מאוחר.. מעל גיל 30. ולפחות לי לא היה שום פרפרים או התאהבות, גם לא חיפשתי את זה. היה הבנה והרגשה שיש פה בן אדם טוב ויש חיבור. ככה גם הוא הרגיש כלפי. אני נכנסתי לנישואים שמה ש*אני אתן* וכמה ש*אני אשקיע* זה מה שאני אקבל חזרה אלי. זה בטח דברים שאתה שומע כל הזמן מיועצים... נתינה וכו' אבל זאת האמת!!
תעשה ניסוי- שבוע רק תיתן לה טוב! מילים טובות, עזרה, מחמאות, תתן לה אוכל לפניך, תכין לה כוס קפה, תשים לב לדברים הקטנים שהיא עושה ותחמיא לה... תתן לה מחמאות ונשיקות על הלחי וחיבוקים בעיני הילדים. אחרי השבוע הזה תבדוק איך האווירה בינכם. אם היא פתאום יותר צוחקת... אם יש נושאי שיחה בינכם וכו'.
הבעיה שאתה חסום ואולי אתה *לא רוצה שזה יקרה*
אז אתה צריך לבדוק למה אתה לא רוצה שזה יקרה...
בחוץ יש המון נשים פנויות אבל כל אחת עם החבילה הענקית שלה והשריטות שלה. אתה לא מאמין כמה שריטות יש לאנשים בעולם הזה...
הרבה אנשים נראים נוצצים אבל כשנכנסים עמוק לתוך הנפש שלהם ומכירים אותם לעומק, פתאום רואים את החרדות, הפחדים, השריטות, הדברים המעצבנים שלהם ואז זה פתאום כבר לא מושך...
החוכמה היא להאיר את מי שלצידך באור טוב.
פעם שמעתי משהו שממש אימצתי לחיים: הבן אדם שאיתך זה כמו חדר חשוך ואתה מכוון אליו את הפנס, את האור. לאיפה שתכוון את האור זה מה שתראה. מה שתבחר להאיר זה הנקודות שתראה. מה שתדגיש זה מה שתקבל.
אני רוצה להגיד לך שהמשפחה של בעלי קוראים לו עצלן. בבית הוא ממש לא עצלן. למה? כי אני כל הזמן מדגישה לו כמה הוא עושה ומשבחת ואומרת לו תודה על כל דבר שהוא עושה.
ותאמין לי שבעלי עובד בעבודה מאד תובענית ואחרי הלידה שהייתי מרוסקת לחתיכות הוא היה חוזר ועושה הכל+ קם לתינוק בלילה. וגם לעבוד ב5 בבוקר. אז נכון שיש זמנים שיותר קל ואז הוא יכול לצפות הרבה זמן בטלוויזיה. ואז אני יכולה להבין למה המשפחה קראה לו עצלן. אבל אני * לא מעירה לו בכלל* רק שאני צריכה משהו אני פשוט מבקשת יפה. והוא קם ועושה. ותמיד בתקופות יותר עמוסות חרדות הוא מגוייס 100 אחוז ועושה הכל.
למה אני מספרת את כל זה?
כדי להדגיש שבעצם אנחנו צריכים בבן זוג רק את הבסיס: משיכה , כימיה ולב טוב. מעבר לזה אנחנו יוצרים הכל בעצמנו, בהתנהגות שלנו כלפי השני.
ואם אתה חושב שאם מישהי אחרת זה יהיה אחרת, אתה טועה.
אחרי שמורידים את המסכים לכולן יש דברים טובים ויש גם דברים מעצבנים ולא נעימים.
הכל תלוי בנו מה אנחנו עושים עם זה.
בהצלחה
*תקופות עמוסות חרדות= עמוסות בדברים.. התיקון האוטומטי שיבש..אישהואימא
לגזור ולשמור, נהדרת את, תענוג לקרוא אותך!!!נגמרו לי השמות
מאד יפההעני ממעש
אבל מעיר, שהדוגמא אצלכם , מתחילה התייחסת כך בהיות הגיל פרמטר.
ההתוויה שציינת נכונה גם לגיל צעיר, אך צעירים כן מחפשים יותר, בצדק מסויים, את הפרפרים
מה זה פרפרים?אישהואימא
אני לא יודעת.
אני יודעת מה זה אהבה
אהבה עמוקה
לאיש שדואג לי
מפרנס אותי
סובל את השריטות שלי ולא מתלונן(ויש לי לא מעט כאלה)
מחמיא לי
היה שם בשבילי כשאני הייתי מרוסקת, צל של עצמי והוא תמך וחיבק
עושה בשבילי גם דברים שלא כל כך נוחים לו

את כל זה אפשר להרגיש לפני החתונה??
איך?? במסעדות, בטיולים, בהליכה ביחד בשקיעה?

החיים ביחד הם האהבה האמיתית
אז שאני רואה, אחרי ירידת המסכים, שהוא רואה אותי כמו שאני עם כל הפגמים והחולשות ועדיין שם בשבילי-
*זאת אהבה*

אני זוכרת שראיתי ראיון עם אשתו לשעבר של מנכ"ל טבע שהיה נשוי לה(היא נראה לי הודית או פילפינית.. לא זוכרת)
הם הכירו והתאהבו עד הגג, הוא מיליונר והיא הייתה מישהי ענייה או משהו כזה.. וזה נשמע סיפור אהבה מדהים.. אבל מה קרה? היה לה תקופת משבר נפשי אחרי שהיא ניסתה לפתוח מסעדה..לא הלך לה כל כך והיא נכנסה לחרדות. והוא פשוט הגיב לכל זה באכזבה ונתן לה כתף קרה.. ומאז הם רק התרחקו עד שהתגרשו.
אז מה מחזיק את חיי הנישואים ?
הפרפרים??
לא,
חיי נישואים זה מסע, ולרוב מסע מייגע. ולא פיקניק.
ומי שבא עם ידיעה שזה ככה ושהבן זוג לא מושלם ומאחורי המסכים הוא אדם רגיל שצריך להתמודד איתו ושצריך כלים טובים כמו: פירגון, תמיכה, יכולת להשתמש בהומור במצבים קשים, גמישות וכו'.. אז ככה יש אהבה
נכון בהחלט.העני ממעש
אך
אין פסול, ואף רצוי, שכל האהבה נתינה וכו-
יגיע עם 'פרפרים'.

לגבי סיפור המנכל, מוזר

בהחלט אהבה היא בניין שבונים, ולא התכוונתי אחרת
הפרפרים קורים בהתחלהלמה לא123

ובזמנים מיוחדים

 לדוגמא: כשגבר נוכח עם אשתו בחדר לידה, כשאישה רואה את בעלה מתמודד ונאבק קשה על הפרנסה ולא מתייאש וכו' וכו'

או אחרי שאסורים תקופה ארוכה. שינויי שיגרה בד"כ

לרוב זה לא בא סתם,כי השגרה והיומיום שוחקים מאוד

לדעתי כל הסרטיםלמה לא123

פשוט הורסים את המושג אהבה

זה מכניס לנו שטויות לראש

קראתי כתבה על ר'שלמה זלמן אוירבאך, ותיארו שם את הזוגיות שלו. זה היה כ"כ מרגש לקרוא. ולא הזכירו שם במילה את המושג אהבה.

פשוט מהמם כיף לקרוא!!און17
המשפט בסוףאהבתחינם
כלכך נכון! כלכך נכון!!!!!!!!
רק לחזור אחורה לפעמים...
לשנות שם משהו.
אומנם אתה מוכר והרוב יודעים מי אתה...יונתן1
אבל אחי אתה לא צריך להתבייש...
הרבה כמוך...
אתה בן אדם זהב שאתה סובל כדי לא לפגוע בה..
תהיה חזק..
אולי תשאל- למה באמת אתה לא אומר לה?שוקולד פרה.

 

מקבלת את הייאוש שלך.

אתה מיואש- ומסיבה טובה.

אין לך אהבה ואתה לא צופה בעתיד שתהיה.

אתה תקוע עם מישהי שאתה לא אוהב,

וכל יום אתה צריך להתמודד מחדש עם השאלה של להיות או לחדול.

אולי אצל השכן או אצל המשפחה אתה רואה יחסים אחרים ואתה רוצה גם.

אתה מכה על חטא על החלטה שעשית בעבר ושיש לה השלכות על כל החיים שלך.

 

אוקיי. זה המצב. בלי לייפייף ובלי כלום.

הפסיכולוגים לא עוזרים כי זה לא מורכב. זה פשוט- אתה פשוט לא אוהב.

וזה אפילו לא משנה מה היא תעשה. 

אתה פשוט לא רוצה בה.

 

אז קיבלנו שזה המצב.

ובהנחה שזה עומד להימשך לתמיד-

למה לא להתגרש?

למה לא לשחרר את עצמך מזה?

 

כי זה מתנגש לך עם פחד אחר- הפחד שיהיה יותר גרוע.

אף אחד לא מבטיח לך שתמצא אהבה

ואתה גם הולך לשלם על זה הרבה.

 

אז נשארנו עם 2 פחדים-

האחד להישאר עם מה שיש. 

והשני- ללכת אל הלא נודע, כשמה שבטוח זה שהילדים ייפגעו+תשלומי מזונות.

ושיהיה לך סוף סוף שקט ממנה. וגם מהסרטים שאתה אוכל לגביה.

מה יותר מפחיד אותך?

 

אם יותר מפחיד אותך להישאר תקוע איתה,

אז חביבי- תלך.

אתה באשכרה סובל רגע-רגע בחיים שלך.

אתה כ"כ סובל, 

שרק לצאת משם זו אופציה.

עם כל מה שזה אומר בנוגע לילדים.

ואתה אפילו מוכן לשלם מזונות, ואפילו להיות לבד-

ובלבד שלא להיות בזוגיות נוראה כזו.

 

זה לגיטימי.

אתה לא צריך לסבול כל הזמן בשביל הילדים.

אם זו ברמה כזו- תשקול יותר אופציה של גירושין מאשר אופציה של להישאר בבית.

 

צריך לכתוב בכנות -כן, יש אופציה שתמצא זוגיות אחרת, דומה יותר, אוהבת יותר,

ותגיד לעצמך- למה לא עשיתי זאת קודם?

ותכאב על השנים ההן בהן התנודדת הלוך ושוב מפחד לקבל החלטה,

וכשאתה שב מהמחשבות- תסתכל על אשתך החדשה בערגה ובאהבה.

 

אבל יש גם אפשרות שתמצא את עצמך לבד בדירה ריקה.

כשהילדים מגיעים רק בחלק מהזמן.

זה מפחיד אותך?


 

התסריט השני הוא כמובן-

להישאר.

אז

למרות שאתה לא מסוגל להיסתכל עליה,

ולמרות שרק לראות אותה בבוקר עושה לך רע,

ולמרות שאתה יודע שאצלך שחור ואצל אחרים ורוד-

אתה לא מסוגל להתגרש.

ולא בגלל אהבה-

בגלל שאתה מפחד מההשלכות של זה.

 

מצויין.

גם זו סיבה להישאר.

 

אבל אם כבר אתה נשאר-

לא כדאי להפחית את הסבל?

לא כדאי לראות איך אתה מתיידד איתה?

 

אלו 2 האופציות שיש לפניך.

הן לא אידאליות!

בשתיהן יש כאב וסבל.

אבל זו ההתמודדות שלך.

 

מה אתה רוצה? 

עם מה אתה בוחר להתמודד?

 

בכנות?ברק ורעם
אם היו חותמים לי שאני אמצא משהי טובה הייתי עוזב עכשיו..אבל האי ודאות משתקת אותי. הלוואי והייתי מוצא את המשהי הזאת באשתי. אוףף...
באמת אני אשמח לדעת.. מה זה אומר מישהי טובה?אישהואימא
משהי שמתאימה ליברק ורעם
שאוכל לתקשר איתה, שאהיה מי שאני לידה, תחומי עניין משותפים, אינטליגנטית וחכמה. ועוד. קשה לי לכתוב מה אני רוצה כאילו אשתי לא קיימת.
זאת אומרת שכן חשוב לך ממנה ומרגשותיהחגהבגה
פשוט הקשר שלכם לא נראה כמו בסרטים של קומדיות רומנטיות, שמדברים שיחות נפש אל תוך הלילה.
זה בסדר.
כמו שכתבו לך כאן- הבחירה בידייך.
עוד דבר שיטל להביא ולבאר את רגשותייך כלפיה- מה תרגיש אם היא לא תהיה פה יותר, חס ושלום משהו יקרה לה? תדמיין.. תראה אם זה גורם לך לחץ, כאב, אתה מפחד לחשוב על זה או שלא אכפת לך.
אני אהיה עצובברק ורעם
אבל מה זה קשור? לקחת את זה לקיצון. היא אמא של הילדים שלי.
מה זה קשור?חגהבגה
להבדיל להבדיל, גם החורה שאנסו אותה, לילדה ילד, מי שאנס אותה הוא אב ילדיה, ולא יהיה לה עצוב אם יקרה לה משהו.
אני מנבה לעורר בך את ההבנה- שיש לך אהבה כלפיה, אך לא מךטתחת או לא איך שאתה מדמיין אהבה. ואפשר לשפר את זה ו לעבוד על זה , בהחלט
היא תהיה אינטלגינטית וחכמהלמה לא123

ויהיו חסרים לה דברים אחרים

תהיה בטוח

זה לא בא לפי הזמנה

חבל שאתה בז לעצמך ולבחירות שלךסוסה אדומה
ולא רק לך... לשדכן הראשי.
אתה חושב שהיית מטומטם? אתה חושב שמזווג הזיווגים מטומטם או רוצה להרע לך?

הרי היתה סיבה טובה מודעת ולא מודעת שבחרת באישה אשר נתן עימדך...
עד היום נחמד לכם ביחסים, מבחינתי זאת פונקציה לא רעה בכלל.

להיות מי שאתה לידה זאת בחירה,
תחומי עניין משותפים צריך למצוא,
ואינטיליגנציה וחכמה תלויה בעיניי המתבונן לפעמים, ומעבר לזה, מי אמר שאישה אינטיליגנטית וחכמה היתה מתאימה לך?
בכל דבר יש מגרעות.

ועצם זה שקשה לך לכתוב מה אתה רוצה כאילו אישתך לא קיימת, מעיד על הרבה דברים בעיניי לגביך ולגבי פוטנציאל הקשר בינכם.
מה ראית בה כשיצאתם לפני החתונה?אישהואימא
ואחרי החתונה שעדיין היית מאוהב בה?
היא הייתה כובשתברק ורעם
הייתי צעיר שמתלהב מקשר, אז זו לא חוכמה. האנרגיות שלה, שהיום מתפרשות כקלת דעת. לא חכמה. ילדותית. הכל התפרש אחרת. שמחנו ביחד, היו לה מידות טובות וכנות.

אבל היום אני לא שם, ואני מבין בחוכמת הדיעבד שזו הייתה בחירה פחות חכמה שלי. בהתחשב בעובדה שהיו לי עוד אפשרויות בחיי הרווקות.
צודק. זה אכן קשה.שוקולד פרה.

 

ומבין האפשרויות להישאר איתה או להיות לבד- מה עדיף? 

זה אומרברק ורעם
או לחיות חיים אומללים, או להמר, להתגרש ואולי לחיות חיים אומללים לבד.
תשמע, בעלי התחתן איתי כנישואים שנייםשוקולד פרה.

 

והוא דווקא ממש בעד להישאר בנישואים כמה שאפשר, אלא אם כן המצב ממש קטסטרופה.

הוא גם עם ילדים, 

ולפי מה שהוא מספר, התקופה שהיה לבד (בין הגירושין להיכרות שלנו) היתה נוראה בקטע אחר.

 

הוא בעצמו אומר- קר שם בחוץ. מאוד.

הדמיונות שיש מישהי שאיתה הכל יהיה מושלם- אלו דמיונות בלבד.

 

גם אצלנו, למרות שטוב לנו ביחד, לא תמיד קל.

ותצרף לזה את ההרגשה שהוא לא באמת מרגיש אבא בשלמות. 

שהוא אבא בחצי משרה.

זה פצע לכל החיים.

 

אבל אצלו המצב באמת היה קטסטרופה.

אתה מתאר שחיי האישות שלכם טובים-

אז זו נקודת התחלה מעולה.

 

העניין הוא שאין ביניכם שיתוף,

ואין לך מוטיבציה לשתף אותה.

 

אתה שומר את הטוב שבך למישהי הבאה שתבוא.

וחבל.

 

תשתף אותה במה שעובר עליך, 

ברגשות,

בלחצים,

לא בזה שאתה לא אוהב אותה,

אלא בזה שאתה מרגיש מרחק ורוצה להתקרב. רק לא יודע איך.

 

תתחיל להוציא את מה שיש בפנים מולה.

זה יכול לרפא הרבה מהכאב שאתה מרגיש. 

אבל הנהברק ורעם
הוא מצא משהי והוא מאושר.
קודם כללמה לא123

אולי היה לו נישואין ממש אומללים קודם, אישה קלאפטע

ומצד שני היא כותבת לך שגם להם לפעמים לא קל, מה שאומר שהכל בידך

למה החלטת שקלאפטע זה חיים אומלליםסיה
אפשר גם על זה להסתכל בחיובי
לדעתי זה לא סיבה להתגרש ממש לא
יש דברים הרבה יותר מפחידים
זה חיים די אומלליםלמה לא123

מכירה אחת כזו

אפשר לחיות עם זה,השאלה איזה חיים אלה

או לחיות איתה ולהחליט לחיות חיים מאושריםסוסה אדומה
שמחה זה עניין של בחירה.
גם אם לפעמים העבודה מאומצת יותר, זה לא אומר שהיא לא ברת השגה.
תעשה סוויץ'.

אני לא אומרת דבר כזה בכל מחיר,
פשוט הסיפור שלך נשמע כמו סיפור קלאסי של אנשים שלא בנו בינהם תקשורת מעולם,
וכדי לא להיפגש בפערים כל אחד ברח לחור שלו,
עד שהגיע מצב שהם נאלצו להסתגר ביחד.

וואלה נשמע לי פיקנטי.
אני אוהבת את זה.
זה מחרפן פשוט!ברק ורעם
אתם כולכם צודקים! הכל נכון!

אבל הפער בין מה שאני חווה אחרי כל השיחות פה כשאני מולה לבין מה שאתם אומרים הוא עצום. בפועל - אני עצוב ומרגיש בודד בלי שום רגש כלפיה.

אזסוסה אדומה
תקבל את זה, ואת עצמך עם זה...
עד שיחלוף לך. או שלא יחלוף... אבל תנסה לחיות עם זה בשלום.

החיים הם לא הוקוס פוקוס...
הכל תהליכי...
תנסה לעבוד על הסבלנות במקומות האלה.
ועל קבלה עצמית.

ואחרי הקורונה תנסה לעבור טיפול אישי...
החיים לא הוקוס פוקוסברק ורעם
העיקר שכולכם שמחים ומאושרים בנישואין.
לכולנו עליות וירידותלמה לא123

אני עברתי תקופות מאוד מאוד קשות בחיי הנישואין

ושקלתי להיפרד לא פעם ולא פעמיים

אבל עברתי המון תהליכים עם עצמי ועדיין עוברת

אבל יום אחד פשוט החלטתי שהוא הפרטנר לחיי ,ועם זה ננצח

וזה גרם לי להיפתח, ולכעוס ולצחוק

ולהתחרט

ולחזור בי

ואז שוב לימים מאושרים

ושוב להתעצבן

ושוב להתחרט

ושוב להיות גאה בעצמי שבחרתי נכון

בקיצור

השקעה

מעוררת הערצה!נגמרו לי השמות


קצת הגזמתלמה לא123

אבל אני אכן

גאה בעצמי על זה

מרגישה שמותר לי

קראתי את כל מה שכתבו כאןברק ורעם
עצם הפריקה והשיתוף פה הקלו עלי. וגם דברים כנים וכואבים ונקודות למחשבה.

התחושות שלי נעות בין ייאוש מהעובדה שאצל כולם זה ככה, ועם כול אחת אחרת המצב היה אותו דבר. ואין טעם להתגרש. לבין הבנה שהמצב לא כזה נורא ובר תיקון, כמו שחלק כתבו כאן.


חשוב לי להדגיש שחיי האישות נהדרים, והילדים מתוקים. אלה נקודות האור. אני פשוט לא מסוגל לעבוד כנראה, לא מסוגל לשנות את מי שאני. ניסיתי הכל, להאיר את הטוב, לחשוב טוב, לנבור פנימה בתוך עצמי. אני לא מסוגל לגעת בנקודות הכואבות האלה יותר.
אני לא אומרת לך מה לעשות,חגהבגה
רק מאירה נק' למחשבה..
הביחד של הזוג, זה מעשה שאמור להוסיף אהבה לקשר קיים ולחזק אותו. ולכן מבחינת ההלכה גבר שרוצה לגרש את אשתו אינו יכול להיות איתה..
וגם מחייה פסיכולוגית יש סיכוי שזה עוד יותר ממאיס עלייך אותה כי היא שם מבחינת, רק בשביל זה...
ממש לא!ברק ורעם
חס וחלילה, אני ממש לא כזה. כשזה קורה אז זה תמיד אחרי חיבור נפשי מסויים, או חיבה מסויימת. אנחנו לא רובוטים
זה מצויין!חגהבגה
וזה מוכיח שכן יש לך חיבור וחיבה אליה. אתה לא שונא אותה. תפתח את זה, זה ממש אפשרי!!
אין לי חיבה אליהברק ורעם
אמרתי שיש רגעים קטנים, שאפשר לגרד אותם עם כל בן אדם ברחוב. אין בנינו אמון וביטחון, ותחושה של בני זוג.
היא כן אוהבת אותך?חגהבגה
זה לא חזק בעיניך, ומשמעותי?חגהבגה
זה משמעותיברק ורעם
אבל אני לא שמח איתה. לא טוב לי. בגלל מליון סיבות שיכולות להיות, וחלקם נרשמו פה.
שתי התחושות שלך מצביעות על פיתרון אחדסוסה אדומה
התחושות שלך נעות בין.
ייאוש בשל העובדה שאצל כולם זה ככה, ועם כל אחת אחרת המצב היה אותו דבר. = אין טעם להתגרש.
לבין הבנה שהמצב לא כזה נורא, וכן בר תיקון. = אין טעם להתגרש.

אין טעם להתגרש × אין טעם להתגרש = יש טעם לעבוד.

חיי אישות נהדרים
ילדים מתוקים.

הבעיה היחידה שלך זה שאתה משכנע את עצמך שאתה לא מסוגל.
בגלל זה אני מציעה לך טיפול אישי.
שיחזק אותך ואת הביטחון והאמון שלך בעצמך.

כמו שאמרתי כבר בהתחלה.
את ממש אישה מיוחדת וייחודיתנגמרו לי השמות


תודה נשמה, את בעצמך ❤סוסה אדומה
ברוב הדברים אתה גם לא תהיה מסוגל לשנות את עצמך וכך כולנומוש השור...
יש לנו DNA שגדלנו איתו
המשפיעים על מדד האושר של האדם הם
50% האישיות המובנת איתה גדלת בית הורים וכו
10%- הסביבה בה אתה נמצא.
אפשר להשפיע רק על 40%.
לדעתי המפתח טמון לא במה אנחנו לא מסוגלים לשנות אלא האם אנחנו לומדים להכיר את עצמנו, את התכונות שיש בנו בעצם את עצמנו, ומבינים שאנחנו לא מסוגלים לשנות ומקבלים את עצמנו כמו שאנחנו בשלמות.
אותו הדבר עם בן הזוג.
אל תנסה לשנות את עצמך תנסה להבין מי אתה מה התכונות החיוביות שיש בך בתור בן אדם בתור בעל. תרפה ממה שאתה לא. המציאות היום מאוד שוחקת וללא מאפשרת לממש באמת את הזוגיות , אנחנו מסתובבים סביב הטכני ולא באמת פוגשים את בן הזוג.
ממה שאתה מעיד יש לך אישה טובה ואתה בעל דואג ומפנק.
רק שניכם צריכים לאפשר לעצמכם להביע להראות להעניק מעצמכם האחד לשניה.
לתת לעצמכם להכיר וללמוד מחדש את עצמכם את הזוגיות שלכם.
בניית התא המשפחתי זה מאבק, החיים זה מאבק ,
אבל העבודה והמאמץ הכרחיים ומשתלמים.
תצליחו בעזרת ה' אל תרפה אל תתייאש , אין פתרון אחר חוץ מלבנות ולשקם את ההרגשה שלך ואת חיי הנישואין.
יש תקופה מצויינת שעכשיו התא המשפחתי בהתכנסות- מצד אחד במהלך היום עסוקים סביב הילדים אבל זה מאפשר בערב כשהכול נרגע לקבוע פגישות ביחד , בנחת בלי שהשעון רודף אחריכם.
אני אומר את הדברים מנסיון אישי ,זה אפשרי וזה עובד



הערכהמוש השור...
תוכל לציין
איזה דברים אתה מעריך באישתך כבן אדם. כרעיה.?
איזה דברים אתה מעריך בעצמך כבן אדם. כבעל?
כןברק ורעם
היא כנה, טובת לב, חייכנית ושמחה.
אני משקיע בנו, מפנק אותנו, אני עם טאקט ורגיש.
רואיםאישהואימא
שהתחתנת צעיר...
אין לך מושג כמה התכונות האלה לא מובנות מאליהם...
אני הייתי ברווקות המאוחרת(התחתנתי מעל 30)
יש בגילאים האלה רווקות חכמות ואנטלגנטיות בשפע.. לצערי יש לי לא מעט חברות שעדיין לא התחתנו
אבל
יש להן עוד תכונות נלוות לעומק ולחוכמה-
בררנות, פרפקציוניסטיות, ביקורתיות וחוסר גמישות וזרימה..
אולי הן יודעות לעשות שיחות חוכמה ועומק עם הבחורים עד השעות הקטנות של הלילה
אבל הרבה פעמים קשה להן לקבל החלטות כי הן מאד ביקורתיות רואות את כל הפגמים בבחורים והן כבדות ומאד לא קלילות עם החיים.
אתה צריך להבין שלכל צד של המטבע יש יתרונות וחסרונות ויכול להיות שבגלל שהתחתנת צעיר אתה לא מודע,
ואם היית יודע כמה התכונות אופי של אשתך טובות לחיים היית הרבה יותר מעריך את זה.
יש לי חברה מאד עמוקה שכל הזמן חיפשה את הבחורים החכמים והעמוקים ובסוף היא יצאה עם מישהו כזה והיא ראתה כמה הוא מתוסבך ולא קליל וכמה הוא ביקורתי וזה לא כיף... ועכשיו היא דווקא מחפשת בחור בסגנון של אשתך... פשוט ושמח, למרות שהיא עצמה ממש לא כזאת. היא אומרת שגם ככה החיים כבדים אז עדיף בחור פשוט ושמח ואת השיחות עומק היא תעשה עם חברות...
בקיצור תזכור תמיד שיש שני צדדים למטבע
וכל תכונה יש לה את הצד החיובי והצד השלילי..
מאד מקווה שלאשתך עדיין יש שמחת חיים והיא לא נהרסה לה מהזוגיות..
תודה רבהברק ורעם
טוב לדעת, פקחת את עיני. מקווה באמת שזה לא נהרס לה 😔
חייבת להגידמקווה לשינוי
שבתור אחת עמוקה ואינטלגנטית כמו שהגדרת את זה, נפגעתי;)
ועכשיו ברצינות, מבינה את הכוונה שלך להדגיש את הטוב שבאשתו, וזה בהחלט נכון ומעולה, אבל לא חייבים בשביל זה לפסול ולמעוך את הצד השני או את כל מי שלא כזה.
סתם, נקודה למחשבה
אני לא פוסלת ומועכת.. זאת לא הייתה הכוונהאישהואימא
אני בעצמי בן אדם שמוגדר בצד היותר עמוק..
אבל אני הדגשתי לו צד אחר בכוונה של הדברים האלה
כי זה נראה שהוא רואה את הדברים בצורה קצת חד מימדית.. הוא לא מבין שלאותו מטבע יש 2 צדדים.
מה שנראה לו קוסם מבחוץ כמו עומק וחוכמה יש לו עוד צדדים חוץ מזה... כמו לכל דבר בחיים.
והוא צריך להבין שאי אפשר שיהיה הכל
כל תכונה שיש, יש לה את הצדדים החיוביים ואת הצדדים הפחות חיוביים.. ככה זה אצל כל בני האדם... אנחנו לא מושלמים. והוא צריך לנסות ולהתבונן ולראות את התכונות של אשתו וכמה זה טוב עבורו ושיכול להיות שאם הוא היה נפגש עם מישהי אחרת שהיה לה תכונות כמו חוכמה ועומק הוא היה מגלה שמתלווה לזה אולי גם הצד השני של זה.. דברים שאולי הוא גם פחות אוהב...זה מה שניסיתי להגיד לו
תשמע,נגמרו לי השמות

 

אם אחרי הכל אתה עדיין אומר שאין בך כלום אליה - תשחרר אותה לנפשה. באמת רחמים על שניכם.

אף אחד לא צריך להיות ברירת מחדל של מישהו או שמי שישן לצידו כל ערב אפילו לא מרגיש חיבה אליו...

וגם אף אחד לא צריך להיות אומלל.

אם כזה נורא ולא משנה כלום - תתגרשו בגישור.

 

אבל האמת אני אגיד לך?

אני קצת מבולבלת מהשרשור שלך.

 

יש דברים שלא כ"כ מסתדרים לי ואני לא מצליחה לבין אותם עד הסוף.

 

מצד אחד, אתה כותב שאתה לא אוהב את אשתך בכלל,

שאין לך שום חיבה אליה,

 

מצד שני אתה כותב שחיי האישות ביניכם מדהימים,

ושאתם לא ביחד רק בשביל זה, כי "אנחנו לא רובוטים" כפי שכתבת - ושיש חיבה אז כמו שכתבת,

 

אז איך זה מסתדר אם כתבת שאין?

 

ואם יש - אז זה אומר שיש.

 

ואם יש לפעמים - אז זה אומר שאפשר לעורר את זה.

 

ואם חיי האישות טובים ביניכם ויש משיכה - וזה מחיבה ולא טכני וקר כמו רובוטים - אז איך יש ריחוק תהומי בין הנפש שלך לשלה?!

עם ריחוק כזה אין לאף זוג חיי אישות מדהימים... במידה וזה לא טכני רובוטי כמו שכתבת...

 

אז קצת לא הבנתי את זה.

 

עוד משהו - את ה כותב שבהתחלה היא כבשה אותך,

שכן מאוד התלהבת ממנה,

שהייתה לה אנרגיה מדהימה,

ששמחתם ביחד,

שהיו לה מידות טובות

 

ושגם עכשיו אתה רואה בה לב טוב 

שהיא כנה

שהיא שמחה

שהיא חייכנית

שהיא טובת לב

שחיי האישות מדהימים

שהם מגיעים אחרי חיבה וחיבור רגשי כי אתם לא רובוטים

שהילדים מקסימים

שאתה תהיה עצוב אם יקרה לה משהו

שקשה לך לחשוב שהיא תצטער אז אתה ישר נלחץ,

שקשה לך לחשוב שאתה הובלת אותה לזה ו"מקווה שזה לא נהרס לה" כמו שכתבת

 

 

לא יודעת מה לומר...

נשמע שיש שם באמת המון.

שיש שם בהתחלה

שיש שם עכשיו.

נשמע שאתה חסום לגמרי.

אולי זה בגלל המשפט שאמרת שבחיי הרווקות היו לך עוד אופציות ואולי לא בחרת נכון?

אולי אפילו רק המעבר מהרווקות לנישואין שעדיין יושב עליך? שזה לא ארץ האופציות האינסופיות יותר?

ועוד שאמרת שאתה אוהב לכבוש, אז אין לך לכאורה את מי "לכבוש" עכשיו?

אולי זה בגלל הקורונה שמלחיצה יותר?

אולי במקום לעבוד על הדברים מהתחלה נחסמת רגשית והיית בטוח *בלב* שלך בלי להגיעד לה שזה לא זה?

כי משם מאוד קל לרגש להדרדר ולהדרדר...

בפרט אם יש אישה אחרת שדימיון/במציאות/בעבר/במרחב הוירטואלי שאתה משווה אותה לאשתך במודע או שלא במודע ואז מתבאס עוד יותר.

נשמע שיש הרבה מעבר והרבה לעומק.

 

לא סתם מגיעים למצב כזה.

משהו קרה.

 

השאלה מה?

ומקווה שלא מתבלבלת בינך לבין מישהו אחר שכתב - אבל נראה לי שגם הזכרת שיש או היה משבר באמון ובבטיחון?

 

אם כן - אז זה עוד דבר משמעותי שקרה ובטוח משפיע וצריך לברר עליו.

 

ואם התבלבלתי והשורה הזו (של החוסר אמון וביטחון) לא נכונה אליך - אז שאר הדברים שכתבתי.

והשאלה אם יש עוד?

מה קרה מאז שהתחתנתם?

איפה הייתה נקודת המפנה?

איך החיים שלך נראו אחרי שעמדתם מתחת לחופה?

 

אולי אם תפרט יותר יהיה אפשר יותר לכוון...

מאחלת לשניכם אהבה שלמה ושלמות, והכי חשוב - בהירות ולא חוסר ודאות. כי זה יכול להרוג בן אדם מבפנים.

ממש כמו החייזל - חיים שהם מתים ח"ו

 

כתבת בצורה מושקעתברק ורעם
עם הרבה אינפורמציה, צריך לישון על זה ולחשוב. אין בלבול וסתירה במה שכתבתי. יש חיבה אבל לא אהבה, חיי אישות טובים כי אנחנו מאוד פתוחים וזורמים בקטע הזה.

לא מרגשת אותי, לא מעניינת אותי, לא נהנה לשוחח איתה, לא מעריך אותה באמת, וכן, יש נשים אחרות לפעמים בראש שלי. לא בגידה וכו', אלא מה שאמרתי על האופציות בעבר. המעבר היה לי מאוד קשה, והוא עדיין, אחרי לא מעט שנים, קשה לי.
אז אולי כאן שורש הבעיה באמת.נגמרו לי השמות
בחוסר היכולת שלך להתגבר ולהשלים עם המעבר הזה מחיי הרווקות לחיי הנישואין, ובפרט בקושי שלך להשלים עם הבחירה שלך בעוד יש לך בראש נשים אחרות להשוואה או לזכרון שאתה מתרפק עליו...

אם זה המצב,
בהחלט יש מה לעשות.
צריך לעבור תהליך שיעזור לך להשתחרר מהתקיעות שלך,
לעבור תהליך שיעזור לך להגיע להשלמה ובהירות בבחירה שלך.

כי כרגע זה ממש נשמע כאילו אתה משחק עם המוח והלב שלך פינג פונג.
פעם רוצה אותה
פעם לא
פעם מרגיש שיש סיכוי
פעם לא
פעם צועד צעד קדימה
פעם שניים לאחור.

וזה יכול לחרפן כפשוטו בן אדם החוסר יציבות והחוסר ודאות הזו.

לכן,
בתור התחלה אולי תעשה תרגיל מחשבתי שמביט בצורה מפוקחת על המציאות
שרואה שאין אישה מושלמת באמת בעולם
וכל אישה אחרת שהיית בוחר - גם בה היו בודאות חסרונות מאוד בולטים שהיו פוגשים אותך במקומות שונים ומפריעים לך מאוד מאוד.
למשל, אולי אישה אחרת לא הייתה פתוחה כמו אשתך בחיי אישות ולא היה לכם בכלל או גם אם כן לא היה מדהים לכם כמו שעכשיו,
אולי עם אישה אחרת לא היית יכול להביא ילדים,
אטלי עם אישה אחרת לא היית רואה בה אמא אוהבת וטובה, לא חייכנית, לא שמחה, לא עם אנרגיות, לא עם לב טוב ונתינה,
וכו וכו

אולי היית בהתחלה מתרגש שוב מהכיבוש
ואז?
ואז זהו.
היה יורד לך גם.
כי כבר עשית וי.
כי כבר כבשת.
אז כבר לא מרגש.
כי כבר דיברת והיה לך עניין ושיח
ואז נפגשת עם המציאות וחיית עם אותה אישה 24/7
ופתאום שומע אותה צורחת
עייפה
עצבנית
רותחת עליך
ויש לה פה בלי עין הרע, אותו פה שכבש אותך, והיא משתמשת בו לפגוע בך ולהטיח בך עצבים
ואותה אחת קמה הפוכה ומסורבלת מלילה נטול שינה
מתינוק שמוציא שיניים
ואתה מביט בה ולא מבין מה הקשר בין היצור הסחוט הזה לבין מה שהתאהבת בו.
ואז אתה שוב נכנס ללופ הזה
ומחליף אישה אחרת
ואז שוב
ושוב ושוב

ונכנע ליצר הריגוש שבך,
לחוסר היכולת להיות שלם בבחירה
לבאסה המתמשכת שאתה כבר לא רווק ב"ארץ האפשרויות האינסופיות"
שאתה כבר לא יכול לצוד ולכבוש את כל בנות העולם,
אז אתה כובש שוב ושוב ושוב

ואז בגיל 60
אחרי שאתה גרוש 6 פעמים
וסימנת וי על מיליון נשים
אתה מוצא את עצמך בסופו של יום לבד.
בלי מישהי שבאמת אוהבת אותך ואתה אותה
בלי מישהי שהעברתם חיים שלמים יחד וחוויות יחד וצחוק והכי וילדים משותפים
ואתה לא מבין איך עשית את זה לעצמך.

המרדף אחר המושלם נדון לכישלון מראש.
אין מושלם
אין מושלמת.
פשוט אין.
בכל אחד היתרונות שלו והחסכונות שלו.
ובכל אחת הכי מושלמת יש את המציאות
יש את החיים היומיומיים והקשיים
והצעקות והעצבים והעייפות והמראה משתנה והפגיעות ההדדיות, והשיגרה, וההרגל,
והחוסר חידוש וריגוש,
והחוסר כוח לנהל שחנשים עם עומק מכורח החיים
וכל האנרגיה והשיחות והעניין שפשוט טובעים בים הילדים, הבית, המשכנתא, החיים עצמם...

לא סתם בחרת באשתך.
היו גם לה אנרגיות.
היא כבשה אותך.
שמחתם יחד.
צחקתם יחד, היה לכם טוב.

גם עכשיו טוב לכם בחיי אישות והילדים, היא טובת לב, היא חייכנית ושמחה ומלאת נתינה.

מה אתה בוחר?
כי אתה חייב לבחור.
אתה יכול להעביר חיים שלמים ולפספס גם את אשת נעוריו שלצדך יום יום
וגם את החלומות שלך.
תבחר!
אנחנו יצור בחירי.

רוצה להפסיד את אשתך?
את כל הטוב שכן יש לכם?
את הילדים לפחות חצי מהחיים אם לא יותר?
הרבה מאוד כסף שיזרק?
שאדם אחר יהנה מאשתך ומהטוב שבה פיזית ונפשית? שאדם אחר יגע בה וירוויח את הלב הטוב שלה החיוך והשמחה? שאדם אחר ירים את ילדיך כשהם אצלם ויחבק אותם?

טאז אולי תמצא אישה אחרת
ושיחות מהממות וקולחות ואו
ואז תתחתנו
ואז החיים
ואז גם בא תמצא חסרונות כי יהיו לה בודאות!!!
ואז כל מה שכתבתי קודם.

מה אתה רוצה?
מה אתה בוחר?
מה אתה בוחר להרוויח?
מה אתה בוחר להפסיד?

תבחר.

ויש עוד הרבה מה לעבוד על התקיעות הזו כדי להשתחרר ממנה לגמרי, אבל זה כבר בתהליך טיפולי ולצערי אינני יכולה בפלטפורמה הזו הכל...

בהצלחה בנאדם.
מאחלת לך בחירות טובות
והכי חשוב - שלמות בבחירות שלך.
מסכימה עם כל מילהאישהואימא
תודה..ברק ורעם
מקסימה!!כלה נאה
נערה הייתי, גם זקנתי, ולא הכרתי אישה ללא עומקהדסדס
עבר עריכה על ידי הדסדס בתאריך ט"ז בניסן תש"פ 00:03

בין אם זה עומק רגשי או שכלי.

נראה לי שאם לדייק את הנקודה שמפריעה לך,זה בעצם שאתה לא מעריך אותה, מכיוון שלדעתך חסר לה עומק או אינטליגנציה. אז דע לך שכל אישה שאי פעם יצא לי לשוחח אתה התברכה בעומק חשיבתי ובבינה- נקודות הסתכלות מעניינות על החיים.

השאלה לאיזה סוג חכמה אתה מתכוון? מה בדיוק אתה מרגיש שחסר לך? ייתכן שמה שאתה מרגיש שחסר לך בה כן קיים בפוטנציאל,אבל פחות מקבל ביטוי בקשר שלכם בפועל, ואפשר לעורר או לפתח את זה ,כמו לדוגמה על ידי לימוד משותף, כרטיסי שיח שיעוררו אתכם לדבר על רגשות/מחשבות פנימיות שלכם. 

 

יש לי חברות שלא היו ידועות כסופר חכמות,אך בשיחות איתן מעניין לי ,מעצם המפגש עם העולם הפנימי של אדם אחר, שפתאום מתגלות צורות הסתכלות אחרות. ותמיד תמיד במפגש עם העולם הפנימי של אדם אחר יש עומק.

 

חכמה תמיד הייתה תכונה שכל כך חשובה לך? אני שואלת זאת מכיוון שייתכן  ולא, אך דווקא משום שזה מה שאתה חושב שחסר לך באשתך פתאום יצר הרע מצייר לך את זה כפסגת השאיפות. 

אני כאדם אוהב חכמה שחשב שזאת אכן פסגת השאיפות וזה מה שיכול לגרום לי להעריך, לאהוב ואף להעריץ, גיליתי להפתעתי במשך החיים שכשזה מלווה במידות לא הכי טובות ,זה מוריד לי פלאים את ההערכה לאותו אדם,ולעומת זאת אנשים- הגם פשוטים ,מעוררים בי הערכה על תכונות טובות שנמצאות בהם.                                                                    ודע לך שש חכמים שחיים כטיפשים הכי גדולים -נהנתנים, תאוותנים ,עקמומי מחשבה,מסבכים את המוח של עצמם מרוב חכמה,עד שאינם מבחינים בין ימינם לשמאלם, ולעומתם אנשים עם שכל פשוט שרואים נכוחה את החיים ולא מסתבכים עם שטויות-יש להם חכמה פשוטה ושכל ישר שמוביל אותם להיות מוצלחים ואהובים.

 

אמרת שלאשתך לב טוב. חכמים למדונו ש"לב טוב בכלל כולם"-שורש כל הטוב! לא מובן מאליו בכלל!בכלל לא מובן מאליו! מובן מאליו? -בכלל לא! לב טוב לבת זוג ?יש לך גן עדן בעולם הזה! אלא,שיצר הרע (ההוא ממקודם שמגדיל בעינך את ערך החכמה) מקטין בעינך תכונה זו, כי אותה כן יש לך באשתך.  הוא מתעתע בך כדי לשגע אותך. חבל! יש כאלו שמוציאות לבעלים שלהם את הנשמה מרוב רוע או שהן סתם נשים קשות או ביקורתיות. 

 

אדם הוא עולם ומלואו, תמיד אפשר למצוא מה להעריך,וזו כן בחירה, למרות שזה נראה לך מוכתב ע"י הלב. רגשות הלב מוכתבים על ידי ההתבוננות שלנו                                                                                                                           . שב תתבונן באישיות של אשתך לפרטי פרטים ותנסה למצוא כמה שיותר טוב. ותזכור שהטוב הזה יכל שלא להיות קיים,הוא לא מובן מאליו. כמה נשים לא הכי יפות קיימות? כמה לא הכי רזות ?כמה רעשניות וקולניות וולגריות? ובכ"ז תמצא רבות מהן נאהבות על ידי בעליהן. הקנאה (עוד מוצר ממפעלו של ההוא-יצר הרע ממקודם) מציירת לך שאצל כולם הזוגיות מושלמת והם התחתנו עם הכי יפות/חכמות/-שטויות במיץ. שמח בחלקך-הוא החלק שייעד לך הבורא לתקונך. יש השגחה פרטית מדויקת ומדוקדקת על עניין הזיווג- "מה' אישה לאיש". אין בזה טעויות כי כל התיקון של האדם תלוי בזה. וזה שעניין החכמה לא הפריע לך לפני שהתחתנתם רק מראה שהשם דאג לזה מלמעלה, כי היא זיווגך. אל תהיה טיפש. חבל..וכשזו אישה- תמיד אתה יכול למצוא עומק -מחשבתי ורגשי.,רק טול קורה מבין עינך.

 

תודה רבהברק ורעם
ב"ה עשינו שיחה, פתחנו את העניינים. אבן נגולה מליבי, אך גם מליבה באיזשהו מובן, והתחלנו להתקדם. הקשבתי לעצות הרבות שנתנו פה, ואני מנסה להפנים ולהטמיע.

איזה כיף שיש אנשים טובים בעולם.
כל הכבוד לך!חגהבגה
אתה ממש מעורר השראה. רוב האנשים היו או מוותרים או נשארים בפחד, ואתה אשרת אומץ הולכת להתמודד עם הקושי. בהצלחה רבה, ושה' יראה לך את מה שצריך לנכון לעשות, המון דיעתא דשמיא!
תגובה ממש יפה!מופאסה
לדעתי גבר שפתאום לא אוהב את אישתו באמצע החיים ככה סתםמוש השור...
צריך לבדוק את מה קורה עם שמירת העיניים שלו...
לאדם הראשון לא נמאס אף פעם מחווה כי לא היתה עוד אישה בעולם.
כשהמציאות היא שהאישה היא היחידה בעולם אז אין ספקות ואין פיקפוקים.... כשנכנסות לעסק עוד נשים.... כבר מתחיל להימאס על האיש והיא משעממת אולי כי יש מומות אחרים בהם אפשר לדבר ולקבל אמפתיה ומציאת חן ...
פרפרים ודפיקות לב זה כשאדם מקבל כפרה התקף לב...
זה לא החיים. אל תחיה בסרט דיסני נשמה . השנה 2020 ייש קורונה בעולם. המצב הכלכלי לא פשוט וצריך כוס מים ביחד עם המצה שלא תתקע בגרון🤣.
אירוע לבבי זה פעם פעמיים בחיים ועדיף שלא. נישואין זה לא אירוע חירום לבבי. זו פשוט בנייה של שיגרת חיים נפלאה ומכבדת עם אהבה והערכה שמשתבחת עם הזמן ולצערנו גם משתכחת
מוש השור כתבת דברים חכמים אהבתייוניייי


אני חושבת שיש הרבה במה שכתבת.כלה נאה
כי אם גבר מתחיל לפזול ולעשות השוואות בין אישתו לאחרות אז נורמלי שיהיו לו ספקות במה שיש לו.

ובמיוחד אם הוא מסתכל עם זכוכית מגדלת על החסרונות של אישתו.
ולכל אישה יש.

על זה נאמר, איזהו עשיר? השמח בחלקו!
ובמיוחד כשהוא רק מדמיין כמה אחרות טובות ממנהאמא יקרה לי*אחרונה

וברור שלכל אחת חסרונות משלה

מחפשת המלצה לבתי מלון עם אוכל טוב/ צימר עם א. בוקרעינב66

באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..


חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..


מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...


פנקו אותי בהמלצות מנסיון


תודה רבה!

חלומית זה בא עם תקציב מפנק? מלון כרמים.מרגול
כן.. גם תקציב מפנק. העניין שמחפשת מהדרין ושם זה לאעינב66
אתם עם רכב? שלל מסעדות מעולות קרובותמרגולאחרונה

לא בטוחה מה מהדרין

הרים (בית קפה-קונדיטוריה מדהים!)

דרך הגפן

ההוא האסייתי ששכחתי את שמו

יש מסעדות כיפיות בעין כרם (אווירה של חופשה וקרוב ברכב)

מאיזה סיבה מעודדים בפורום גירושין???מחפש אהבה

את הטקסט הבא כתבתי בפורום גרושים, אני מעלה את זה גם פה, נראה לי זה גם רלוונטי: אני פעיל בפורומים כבר כמה חודשים. במחילה מכבודכם [ויש כבוד] לקח לי הרבה זמן לקלוט שפה בפורום מעודדים גירושין הרבה יותר מאשר טיפול ותיקון של המסגרת הקיימת.

תבדקו את זה, זה קצת מחריד, אבל בד"כ כשמישהו.הי תכתוב שהיא מאותגרת בזוגיות [וזה בדרך כלל יבוא עם המון סערת רגשות, אבל לא מחייב שבאמת המצב קריטי באמת ואין עוד מה לעשות], רוב התגובות יעודדו אותה ברמה כזו או אחרת לחתוך, לא להשקיע במסגרת הקיימת.

למה???

שלא תחשבו, גם לי יש המון אתגרים, רגעים שאני בטוח שאם הייתי מעלה אותם פה, כולכם הייתם צורחים לי להתגרש.

והנה, אני מסתכל אחורה ורואה שטוב עשיתי שבחרתי להבליג, להרים את הראש מעל המים, לאהוב למרות שהיא נראית שונאת, להביא אהבה שממיסה שכבות של ניכור תסכול וכעס, ועוד ועוד.

אני עדיין מאותגר, קשה, עוד אין לי זוגיות טובה. אבל יש לי זוגיות שמנסה כל פעם מחדש להילחם.

גילוי נאות: אני בא מרקע חרדי. אני יודע שבחוץ אוהבים לתקוף את החרדים על זה שהם לא יושעים עם מי הם מתחתנים. הרבה זמן חשבתי ככה. אבל בשלב מסוים קלטתי שחרדי שזוכה להכיר את אישתו לעומק אחרי החתונה, ולקדש אותה כביכול מחדש אחרי החתונה [אחרי שהוא מכיר אותה וחי איתה ויודע בדיוק מי היא], האיש הזה זוכה להנות מהטאבו של הנישואין החרדיים, שלא כזה מהר מתגרשים!!!

חברים יקרים! למה??? למה כל כך מהר לפרק בתים? למה ישר להביט אל האופק הרחוק ולומר: תמצא.י מישו יותר טוב? איפה האמונה בכח אשת נעורים? בינינו: זיווג שני לא ישווה ולא ידמה לאשת נעורים.

הבהרה: כמובן שיש מקרים שחובה להתגרש. אני צועק על היד שהפכה לקלה מאוד על ההדק. הרבה יותר מאי פעם.

עוד משהו קטןמחפש אהבה

יש הבנה מאוד חזקה בזוגיות.

כשאנחנו פוגשים את החולשות של הצד מולנו.

האם זה בעיה שלא, אנחנו הרי הטובים, הוא הבעייתי. שיסתדר. מקסימום אני צדיק על שאני מנסה לעזור.

או שבגלל שתחת החופה קשרתי את גורלי בגורל נשמת בן זוגי והפכנו לגוף אחד וזה נכון לכולם, גם למי שחושב.ת שזה היה בטעות, אז זה בעיה שלי בדיוק כמו שזה בעיה שלו!!

בלי שום הבדל!!

 

אתה שואל ''למה'' על תופעה שלדעתי כלל לא קיימתפשוט אני..
..מחפש אהבה

לא חוכמה רק להגיד.

תסביר

איפה מעודדים פה גירושים?רקאני

אני לא נתקלתי בזה

אם אתה מאשים אחרים, אתה זה שצריך להוכיחפשוט אני..
תשובההעני ממעש

ככלל, לא מעודדים גירושין

כן מעודדים ניסיונות לפתרון

השיטה של אי הכרות נכונה אולי למקומה

בדרך הטבע בקהילה כזו אחוז הגירושין נמוך

אי אפשר להחשיב אותה, ודאי לא כיום, כהשיטה החרדית

מהניסיון של אנשים כי רובם צ'יק צ'אק מתחתניםאדם פרו+

והילדים מאושרים שיש להם עוד זוג הורים(חורגים)

וכולם חיים בשלום ובאהבה (:

אז למה להתעקש על הזוגיות המקורית.

רק בגלל נאמנות?

למי אתה נאמן לשני השותפים הכי קרובים שלך בחיים?

ושהיו איתך בטוב וברע.


 

לא עדיף מרירות מריבות ומרמור קבוצתי

עם שאר הגרושים והגרושות?

את רציני???? זה בדיחה ולא הבנתי?מחפש אהבה
הלוואי שזו הייתה בדיחהאדם פרו+

זו המציאות שנשים מסויימות יותר נהנות מלהתמרמר על הגבר עם חברותיהן, לגרום לו לנזקים, לצער אותו,  מאשר מלחיות עם המשפחה שלמה.


והילדים משלמים את המחיר.

וגם אנחנו.

הבדיחה על חשבוננו.

וואו נכון. היה שווה להקשיב לךמחפש אהבה
מטורףשבור לרסיסים

לגזור ולשמור

לא מעודדים בפורום גירושין. נקודההסטוריאחרונה
יש מקרים ספציפיים, בהם עדיפים גירושין רשמיים, על פירוד פנימי ופלקט חיצוני של משפחה.
קודם כל מבפנים. 🏠❤️נגמרו לי השמות

להתחיל מבראשית.

להתחיל ממה שמבפנים.

מבפנים החוצה.

לא החוצה פנימה.

 

קודם כל להתחיל בי. 

מי אני? אדם. אדמה לאלוק. נבראתי בצלם אלוקים. יש בי נשמה שהיא חלק אלוק ממש.

ואז החצי השני שלי.

כמה חשוב לדעת וללמוד על הקשר הראשון בתורה - איש ואישתו.

כמו שכתוב בבראשית א כז: "וַיִּבְרָא אֱלֹקים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹקים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם."

לפני הורים, לפני ילדים, לפני חברים, לפני הכל - איש ואישתו.

היינו פה קודם.

ואחרינו ומשנינו כל השאר.

והמיקוד פנימה, אל הבית, אל אשתי -

*זאת* הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי

ל*זאת* יקרא אישה

כי מאיש לוקחה *זאת*

וכמו שכתוב גם במקורות אחרים:

- *זאת* חוקת התורה.

- ו*זאת* הברכה.

- *זה* היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו

- *זה* אלי ואנווהו.

הייחוד. האיחוד. לקדש. רק אותה.

הייחודיות שלה, של אשתי.

זאת ולא אחרת.

וכמה חשוב להתמקד פנימה. אליה. ורק אליה.

להתכוונן אליה, ורק אליה.

זאת התורה, זאת הברכה, זאת אשתך.

 

ומה תפקידי כאן בעולם? -

לעובדה ולשומרה.

לעבוד על מה שעדיין אין.

ולשמור על מה שכבר יש.

כמה חשוב לשמור על היש והקיים.

ולעבוד על עוד ועוד שיהיה ויועצם.

גם כאן בעבודה ובשמירה הזאת -

אני מתחיל מעצמי. מתוכי פנימה.

אני לומד כל החיים לימוד מקביל לא רק של תואר ראשון, שני, דוקטורט, פוסט דוקטורט וכו', 

אני לומד לא רק להיות פרופ' באקדמיה,

אלא להיות פרופ' של החיים באוניברסיטה של החיים עצמם.

לעשות גם בחיים עצמם מבחנים. ולימוד. ושכר לימוד.

להתקדם לא רק לרוחב או קדימה, אלא גם לעומק, פנימה.

שם לגדול

שם להשקיע את מירב הזמן שלי, האנרגיה שלי, המאמץ שלי, המחשבה שלי, המשאבים שלי.

שם המיקוד.

בבית פנימה.

למשפחותם.

וכמה מהקורונה כבר 6 שנים אנחנו נדרשים לו לאותו לימוד של הבית פנימה. בלית ברירה אנחנו מוצאים את עצמינו שוב ושוב רק בתוך 4 קירות ביתנו, עם אשתי. עם אישי. עם ילדיי. וזהו.

סגר, מגיפה, טילים, מלחמה, מרחב מוגן, הנחיות, אין מסגרות, אין בחוץ, שוב ושוב אנו מונחים לצמצם שהות רק לבית פנימה.

והלוואי שנהיה בלימוד הזה גם בטוב וברווחה, ברווח ולא בצמצום.

שנבין כולנו שהלימוד הזה באמת באמת הכי חשוב ויקר לנו, לאיכות החיים שלנו, לאושר שלנו, לחיים שלנו עצמם.

כמה זמן השקעתי בחיים בכל ה"בחוץ"? וכמה זמן השקעתי בחיים באשתי? בבעלי? בביחד שלנו?

כמה מאמץ וכוונה ומוטיבציה השקעתי במה שמחוץ לבית? וכמה בביתי פנימה?

וכמה שיקר לנו רגע לעצור ולמקד את מה שבאמת חשוב בחיים וללמוד את הלימוד הראשון במעלה הזה שחשוב בפני עצמו - ללמוד להיות בקשר. 

ללמוד להישאר בקשר

ללמוד לבנות קשר

ללמוד לתחזק קשר

ללמוד להעצים קשר

ללמוד לגדול בקשר

ללמוד לגדול מהקשר.

ואז, כמו שצוונו בבראשית ב טו: "וַיִּקַּח ה' אֱלֹקים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ"

לעובדה ולשומרה. לעבוד בקשר ולשמור על הקשר.

ומתוך כך להגיע לגן עדן גם בעולם הזה. גן עדן של אהבת איש ואישתו.

גן עדן של החיים עצמם, פנימה.

נפילות ברשת אחרי החתונהמחפש את עצמי!

אני היחיד?

לא, אבל מה זה רלוונטי?פשוט אני..

אם אתה לא מרוצה מזה, אז זה שיש עוד כמוך לא אמור לגרום לך לוותר

אתה ממש לא היחיד. זה אמור לעזור לך?לאחדשה

זה לא אמור לנרמל את המצב (ואני לא אומרת בטון ביקורתי בכלל..)
אם אתה מחפש עזרה או עצות זה משהו אחד.
אם הכלה הבנה והזדהות זה משהו אחר.

כן. אתה היחיד בעולם שעשה את זה.חתול זמני

עד רגע זה, אף־אחד, מעולם, לאורך כל ההיסטוריה של האנושות, לא הגיע לכך.

ברכותיי.

(או קללותיי, לא יודע מה אומרים במצב כזה.)

נראה לי שמה שעומד מאחורי השאלה שלך, אינו אם באמתהסטורי

אתה היחיד, אלא כאב עצום שקיווית שהחתונה תמנע ממך את הנפילות ואתה מגלה שלא רק שהיא לא מונעת - אלא על ייסרי המצפון על הנפילות, נוסף מצפון על הפגיעה באשתך.


אז לא - חתונה היא טובה, היא חשובה, היא נותנת מקום להביע את הביקושים הגופניים בדרך היתר ומצווה - אבל היא לא מונעת נפילות.


הדרך למנוע נפילות אחרי החתונה, בדיוק כמו לפניה, היא בסור מרע ועשה טוב -

סור מרע - לא להחזיק שום מכשיר לא מוגן ולא להתקרב לזה, אם זה לא מספיק - ללכת לטיפול אצל מטפל מוסמך שמומחה בגמילה מנפילות כאלו.

עשה טוב - למלא את זמנך בעיסוקים חיוביים.

למה אתם כאלה לא מבינים..מחפש את עצמי!

הסטורי דיבר לעניין.

אשמח אם תרחיב יותר מניסיון [ברמה שנקי לדבר]

וגם תקשר אותי למטפלים כאלו

אגב, לדעתך זה טיפול? יעני אני בעייתי? חולה?

לא אומר את זה כדי להתגאותהסטורי
אבל לי לא היו הסוג הזה של הנפילות, ככה שלא שייך לכתוב מנסיון (אל תדאג, כל אחד ו'התיק' שהוא סוחב, יש לי מספיק מורכבויות אחרות...). בכלל, כנראה שכשהייתי בגילך - האינטרט היה הרבה פחות משמעותי, בוודאי בסביבה בה אני הייתי.

השאלה אינה איזה 'טייטל' נלביש עליך. כשיש קושי, גם אם הוא לא 'מחלה', כדאי לטפל בו. לא צריך להיות חולה, בשביל להתגבר על קשיים. כן יכול להגיד מנסיוני, בהקשר אחר לגמרי - שהייתי צריך תמיכה/טיפול והיה לי מאוד קשה לקבל את זה (במיוחד שלא אני גרמתי, אז למה אני ה'חולה' שצריך טיפול,), חבל שלקח לי זמן להסכים.


איני יודע אישית, יודע שהיו כל מיני פרסומים. אין לי מושג מי באמת מוצלח, אפשר לברר. הרב יוני לביא עוסק בזה כבר למעלה מחצי יובל - אולי הוא יוכל להפנות.

אתה לא בעייתי ולא חולהשוקו.

אתה מתמודד עם מעידות שקשורות לגלישה ברשת. איפה כמה למה ומה חומרת הבעיה את זה במידת הצורך ובמידה ותחליט ללכת לטיפול,יקבע המטפל. עד אז תשמח על עצם השאלה שמעידה שאתה נמצא במקום שאתה לא רוצה להיות בו, וזו ברכה ונקודה שמאפשרת תיקון וחזרה לסדר. ישנם ארגונים שבצורה אנונימית מסייעים בתחומים אלו כמו חברים מקשיבים ועוד. תתייעץ איתם,זה יתן לך פרופורציות ובהירות על המקום שאתה נמצא בו ואפשרות לקחת אחריות ולצאת מהמקום שאתה נמצא בו.

 

בהצלחה אחי.

וכמו בכול דבר תתפלל על זה, אל תוותר ואל תתייאש וההפך - תשמח, תיקון הכללי טבילת מקווה תהילים כל יום

 

בהקשר של גלישה, אני משתמש בשני תוספיםנקדימון

שבאופן כללי שיפרו את הרגלי האינטרנט שלי. שניהם תוספים של chrome.

 

הראשון זה Adblock Plus שמה שטוב בו באופן מיוחד זה האפשרות לחסום אלמנטים נוספים בתוך כל אתר, גם אם זה לא נחסם באופן מובנה על בסיס הפילטרים הדיפולטיים.

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/adblock-plus-free-ad-bloc/cfhdojbkjhnklbpkdaibdccddilifddb)

 

השני זה StayFocusd שמאפשר לך להגדיר רשימות אתרים שייחסמו אחרי X זמן גלישה שאתה קובע, אבל מה שטוב במיוחד זה אפשרות מובנית לחסום כל מיני פיצ'רים אוכלי זמן באתרים מסויימים (כמו למשל להעלים את הרילס מיוטיוב וכדומה)

(כאן הקישור לחנות התוספים הרשמית של גוגל https://chromewebstore.google.com/detail/stayfocusd-%E2%80%93-website-bloc/laankejkbhbdhmipfmgcngdelahlfoji )

 

למען הסר ספק, אני לא מספים כאן ולא מקבל כסף (אלה תוספים חינמיים) והאינטרס היחיד שלי זה לשתף במה שמצאתי יעיל.

הקישורים הם מהאתר הרשמי של התוספים של גוגל. אלה תוספים שיש להם כמות הורדות ענקית ולכן נחשבים בטוחים (אם כי, עדיין כשאני נכנס לבנק וכדומה אז אני מכבה אותם לפני כן ומדליק שוב לאחר מכן).

 

גם אם זה לא קשור באופן ישיר למה שאתה צריך @מחפש את עצמי! , אני עדיין חושב שצבירה של הרגלים טובים בהקשר הטכנולוגי-אינטרנטי יהיה בעל ערך מוסף גדול לחיים שלך. בהצלחה רבה, חבר!

uBlock Origin עדיף על Adblockחתול זמני

החסימת הפרסומות שלו הרבה יותר מקיפה

מה הכוונה יותר מקיף?נקדימון
כרגע adblock חוסם לי ממש כמעט הכל, ומה שלא אז סימנתי לבד את האזור במסך וחסמתי. זה גם עובד לא רק על פרסומות.

למשל ברוטר, אז סימנתי את האזור של התגובות וב"ה כל הרעל שהולך שם נחסך ממני עכשיו...


אבל אבדוק את ההצעה שלך בכל זאת. תודה רבה!!

זכורני שיש דברים ש-uBlock חוסם ו־adblock לאחתול זמניאחרונה

אבל לא זוכר מהם

מעניין. הייעוד שלהם הוא כללי בעצם?מרגול

למשל, שלא יקפצו לי גם פרסומות מיותרות של דברים אחרים (לאו דווקא לא צנועים), ושאבזבז פחות זמן על שטויות? (נניח אפילו אתרי שופינג)


נשמע מעניין.

מחפשת בשביל המחשב. עובד גם על מקבוק? (גולשת לרוב בכרום, לא ספארי)

כן, לגמרינקדימון
אני משתמש בזה לא רק בגלל צניעות. למעשה הסיבה המרכזית היא הזמן, ההטרדה, המתח והפיזור שזה חוסך לי. צניעות זה עוד בונוס ענק בהקשר הזה, כמובן.
בשליפההעני ממעש

נפוץ


יש דמיון שנישואין זה תעודת ביטוח מתאוות מין

זה לא בהחלט נכון


כל עוד לא חריג איני יודע אם מצריך טיפול

שמות של מטפליםקינסא

קודם כל חשוב לי להגיד שאתה לא היחיד אבל כמו שאמרו לעיל -  זה לא אמור לנרמל את העניין..

אנחנו בדור מלא פריצות בתחום הזה בכל פינה, והדרך הנכונה זה לגדור פרצות ואם אתה מרגיש שגם זה לא עוזר, להיעזר באיש מקצוע.

אני אישית גם מתמודד בתחום ונעזרתי בעבר בטיפול.

לא יודע אם יתאים לכל אחד..זו הייתה מטפלת חילונייה.

לדעתי עדיף דתי,

יש לי כמה שמות:

אלישע אזר 054-7600080

שי אורים 0586886579

מומלץ בחום דר יניב אפרתישוקו.

אומנם הוא מתעסק בתחום ההתמכרויות אבל במכון שהוא הקים יידעו אולי להכווין אותך ולתת כלים ודרך

לפעמים דבר כזה הוא התמכרותמרגול

בטח כשזה כולל תכנים ברשת ולא רק מעשים פיזיים עם עצמו.

אפילו טלוויזיה או נטפליקס ממכרים. אז בוודאי שתכנים כאלו גם. 

מכיר את התוכנית של פורטיפיי?אינגיד

פעם היה באתר GYE. אבל אני יודע שהיום יש ערוץ ביוטיוב שמכיל את כל הסרטונים של התוכנית. תחפש פורטיפיי ישראל או משהו בסגנון.


זו תוכנית שנועדה לסייע למתמודדים.

אולי תמצא בזה תועלת. יש מי שזה עזר להם.

מישו מחפש איפה לגור?מחפש את עצמי!

יש פה עוד זוגות צעירים, וגם לא, שעוד לא מצאו מקום לגור בו שהם מתחברים אליו, והם עדיין מחפשים?

אם אפשר לשתף גם מה הסיבה שעוד לא מצאתם?

ומה אתם מחפשים.

[מי שרוצה כמובן]

 

כןניק חדש2

לא מצאנו מקום שעונה על מכלול הדרישות- בעיקר שלי.

שהן

חינוך מספיק איכותי לילדים

קרבה יחסית להורים שלי

מקום עם תחושת ביטחון פיזית

קהילה חמה ואיכותית.

מחירים הגיוניים.


כרגע אנחנו גרים במקום שכמעט עונה על הכל.

אבל המחיר פה בשמיים. לא יודעים אם נוכל לעמוד בזה לטווח הרחוק.

וגם החינוך הוא לא בדיוק מה שרצינו. 

יש מקום בארץ שהמחיר לא בשמים?משה
חוץ ממצפה רמון?
בחדרהפ.א.
במקרה יודע ממקרה משפחתי של מכירת דירה 
כל שוק הנדלן בטירוף בחצי שנה האחרונהמשה

אבל רוב המחירים לא ירדו באמת. רק פיקציה.

בוודאי שיש מקומות.ניק חדש2אחרונה
פשוט לא עונה על שאר הדרישות שלי🙄

אנחנו.מנגואית

גרים במקום מאוד נוח מהרבה בחינות. גם חברתית וגם אידאולוגית.

מצד שני , חלום שלי ישוב פיצי ועכשיו יש מלא כאלה

וחזרה להתחלה שכרגע גרים במקום טוב )יש חסרונות אבל הרבה יתרונות)

אני משתגעת ממנו!אנוני.מית

נסעתי היום לסידורים. בעלי היה על הילדים. כנראה קם בבוקר והמקרר התקלקל.  ניתק אותו מהחשמל שיפשיר, שלח את הילדים למסגרות ונסע לעבודה.

 

 

אני חוזרת הביתה. פותחת את המקרר ומגלה שהתרופות פוריות נשארו שם. הוא לא טיפל בהן ולא הוציא אותן משם. הן התקלקלו. זה אלפי שקלים וכאב לב פסיכי.

התקשרתי אליו לדבר איתו. הוא ניתק עליי את השיחה וכתב לי אחר כך "לא לצעוק עליי" בווטסאפ. התקשרתי שוב. הוא התעלם.

אני משתגעת. כל כך הרבה כסף וכל כך מעט התייחסות.

 

מה לעשות איתו?

הוא בטוח לא עשה זאת בכוונהפשוט אני..
ואם את צעקת עליו כאילו הוא ילד קטן, אז מן הסתם השיחה לא מועילה אלא רק גורמת לו לרצות להתרחק ולהתגונן.

האם היית כועסת עליו אם הוא היה שובר צלחת בטעות? הרי זה אותו דבר. הוא בטח מיהר בבוקר, ועם ארגון ופיזור הילדים וגילוי התקלה זה התפספס.

הצעקותoo

לא יתקנו את הטעות

וגם לא יעזרו לכעס ולתסכול


הפסד כספי זה כאב לב

חוסר לגיטימציה לטעות זה גם כאב לב

כנראה גדול יותר


מה לעשות?

ללמוד לנהל כעסים בצורה טובה יותר

להכניס למודעות שבני אדם יכולים לטעות

לא להתקשר כדי לצעוק

ואם מנתקים לכבד את הספייס של הבנאדם 

יפה מאוד!נחלת
אני מבין את המקום שלךחתול זמני

וזה באמת מלחיץ ומטלטל,

 

איני טוב בניסוחים אך אגיד את דעתי האובייקטיבית נוקבת ככל שתהיה.

 

אבל

 

– לא רוצה להטיף מוסר דתי אבל זה באמת מסוג הדברים שהם ניסיון באמונה. הנזק כבר נעשה אין פה כבר מה לתקן. גם מפתח הפרנסה וגם מפתחות החיים נתונים בידי הקב"ה ברצונו נתן וברצונו לקח כי הנה כהגה ביד המלח. או שאנחנו אומרים את זה ומאמינים בזה או שאנחנו אומרים את זה ולא מאמינים בזה. זה ניסיון מטורף אבל זאת ההשקפה שאנחנו צריכים לגבש לעצמנו בסופו־של־דבר. ואחת הסיבות שאנחנו מצווים באמונה הזאת היא כדי שלא נאשים את האנשים מסביבנו. איני מאמין שהדבר נעשה בכוונת מכוון הרי זה כסף (ואינטרס) משותף לשניכם. אני מניח שגם הוא בעצמו החוויר כששמע את זה, ויודע כמה זה חשוב לך אישית.

 

– איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך אם היית עושה טעות כזאת? אם היית נניח קמה עם כאב ראש פיצוצים ושוכחת לעשות משהו מרוב שמיהרת? ואז מתקשרים לצעוק עלייך בטלפון? שיחות בטלפון לא נועדו כדי לספוג צעקות (וגם שיחות בכלל). אם מתקשרים לצעוק אז עדיף שלא להתקשר בכלל ולצעוק אל הקיר, זאת דעתי. מה בדיוק מרוויחים מזה? הרי, אם הוא מבין את חומרת העניין וכמה זה חשוב לך, אז גם ככה הוא מבין ויתמוך בך כשיחזור מהעבודה. אם זה לא מזיז לו, אז מה טוב בכך ש"תכריחי" אותו ש"יזיז" לו?

 

– בית בסופו־של־דבר הוא מקום המבטח של האדם, המצודה היחידה שלו בעולם רועש גועש ועוין, ספינה בלב ים. בערך כל האנשים סופגים דברים לא נעימים בעבודה, ומה לעשות סופגים כי על זה (בין השאר) משלמים. בית לא יכול להפוך למקום לא בטוח, גם אם קורות פשלות וטעויות. הוא אמור להיות רשת שתופשת את המקומות האלה והפוך מקנה ביטחון. טוב, לא לתת לו פרס על פיזור הדעת שלו... אבל העיקרון מובן. אין שום עניין להפוך את הבית לשדה קרב נוסף בשם הצדק.

נפלא חתול זמני. אם אתה נאה דורש ונאה מקיים,נחלת

תהיה בעל נהדר! בעזרת השם!

נעחתול זמני

ראשית אינני אלא חתול זמני. תרתי לגריעותא.

שנית נקודת החוזקה שלי שהיא דעותיי האובייקטיביות היא גם נקודת התורפה כי אנשים לא אוהבים אותן.

 

הן מצוינות ומאלפותנחלת

אלא שבתחילה אומרים שצריך להכיל את הרגש של הזולת

לא משנה כמה הוא רואה/לא רואה את האמת ואחר כך,

כשהוא נרגע אפשר וכדאי לאמר לו את דעתנו.

 

גם הח"ח מדבר על כך (שלפעמים מותר לשמוע

לשון הרע מהזולת אם זה מרגיע אותו, בבחינת

"דאגה בליבו ...)

 

אם אתה יכול להתחבר לרגש הראשוני

של המשיח ולנסות להכיל את מצוקתו

זה מצויין.

 

אובייקטיביות זה דבר נפלא!

כיוונת לדעתי האובייקטיביתחתול זמני

תיכננתי להתחיל את תגובתי בכך שהייתי צריך להתחיל את תגובתי בהכלה הבנה וכו' וכו'.

אלא שאין לי סבלנות לזה כלל וכלל, מי שרוצה לקנות את סחורתי האובייקטיבית והצנועה מוזמן גם בלי זה.

תודה.אנוני.מית

בעיקר המשפט האחרון. עזר קצת להבין מה קורה.

באסהנתקה

איזה באסה 

פלא יועץ : סימן "דאגה"

איזה נסיון!שוקולד לבן

קודם כל קבלי חיבוק ממני

זה ממש ממש מחרפן

אלפי שקלים או יותר שהלכו לפח כבר מוציא מהדעת,

להוסיף לזה את הצורך להשיג שוב, ואת כל עוגמת הנפש שיוצאת מזה זה באמת מוציא מהדעת

ממש הגיוני שהגבת ככה


העניין הוא שזה קרה. ואין מה לעשות עם זה.

ובעלך לא עשה את זה בכוונה, כי למרבה הצער הגברים לא באמת חווים את הטיפולים, כמה שזה מתסכל.

לא הם אלו שצריכים להשכים לבדיקות ולאחר לעבודה, לא הם אלו שצריכים לקחת מיליון תרופות ולהזריק לעצמם, לא הם אלו שעוברים את החשיפה לפרטיות והם לא אלו שצריכים להיות זמינים לטלפון של האחיות בזמן הכי תקוע שיש. לכן הם לא מספיק מודעים בד"כ ולא מספיק חושבים על זה.

העניין הוא שעכשיו הוא כבר מבין את ההשלכות אוכל את הלב על מה שהוא עשה, ואז הצעקות (ההכי הגיוניות בעולם!) מחסלות אותו סופית..

הוא פשוט לא מסוגל להתמודד עם זה שהוא גרם לכל זה.


אז ממש כדאי לך לנסות להוציא את העצבים (הסופר מוצדקים) במקום אחר, ולחוס על בעלך שסה"כ מניחה שאת אוהבת אותו ורוצה בטובתו ולא רוצה להוסיף על יסורי המצפון שהוא עשה לעצמו.

מניחה שהוא למד את הלקח ולא יעשה את זה שוב..


(ואת עוגמת הנפש קחי לתפילות שהטיפולים יצליחו, בסוף כל הזריקות האלו יכלו גם להיזרק כי הטיפול לא צלח, לא כל הטיפולים הרי מצליחים למרבה הצער, תפילות הכי נצרך)

יישר כויח גדול, שוקולד לבן!נחלת
קודם כל הוא לא גרם לכל זהמשה

מי שגרם לכל זה הייתה התקלה במקרר. סביר להניח שבעת הגילוי שלה (סביר להניח - בוקר לחוץ שנוגעים באוכל במקרר והוא לא קר) התרופות כבר היו מקולקלות.

 

השאר. נכון.

 

אגב, אני חושב שנכון שהוא הגיב "לא צועקים עליי" כהצבת גבול. לא בטוח שנכון היה לנתק את השיחה. גם במצב של התפרקות רגשית זה לא סיבה להתנפל על בן זוג. זה גם לא מקדם שום דבר. אנשים שמגיבים לצעקות (גם אם הם עושים מה שמבקשים מהם) מתייחסים לבית כאל מקום-לא-בטוח וממילא הלב שלהם ישאר בחוץ כדי להתגונן.

הגיוני שאתה צודקשוקולד לבן

באמת במצב כזה אולי בכל מקרה לא היה כדאי להשתמש בתרופות

ובכל מקרה התסכול שלה מובן מאד, זה אפילו לא על הבעל אלא על המצב.

ומסכימה שזה לא סותר שנכון להציב גבול. רק שלא הגבתי לבעל אלא לאשה

להבנתי את המציאות (ואולי אני טועה)משה

התרופות לא התקלקלו בגלל "הבעל". כשהבעל פתח את המקרר בבוקר התרופות כבר היו (לכאורה?) מקולקלות. לבוא אליו בטענות זה קודם כל לא מחובר למציאות.

 

(וכתבת פה תגובה רגישה ומכבדת)

כמו שהגבתי סביר להניח שאתה צודקשוקולד לבן

יחד עם זה התסכול שלה מאד מובן והגיוני שהוא יצא בצורה לא טובה, כי זו עוגמת נפש נוראית. רק שעכשיו כדאי לתקן כי בפועל בין אם זה אשמתו ובין אם לא זה כבר היה וחבל להעכיר את המצב, זה לא יעזור אז לפחות שיהיה שלום בית ובעז"ה עצם השלום-בית יעזור ותהיה להם ברכה

 

תודה 

מצופה מגבר לא להתפרק ככה בטלפון .העני ממעש
לא נעים לי, אבל גם אני עשיתי כזה דבר,נחלת

ממש בלי כוונה. נכון שלגבי הקוטג', הייתי מגלה יותר רגישות

אבל מה לעשות שלא רגילה לתרופות פוריות בפריג'ידר?.......

חביבתי. עוד משהו. הוא פיזר את הילדים!נחלת

הוא לא אמר: עזבי אותי במנוחה אין לי כוח  לזה....

 

ואולי האיפוק שלנו הוא שיגרום לברכה שתבוא ותשרה? אולי זה הנסיון?

קשה. בטח. אבל אולי שווה?

וגם שם לב שהמקרר התקלקל וגם ניתק את החשמלנחלת

לא כל אחד היה שם לב לדבר כזה!

 

כמה צריך ללמד זכות. להשתדל לראות את מחצית הכוס המלאה, להבין.....וכמה זה קשה לפעמים.

חיבוק גדוללאחדשה

לא חוויתי טיפולי פוריות והאמת שלא מכירה מקרוב, אז אולי אין לי זכות להתייחס ספציפית לעניין הזה.
בכל זאת נשמע כואב וקשוח ממש!
מבלי להקטין את הכאב של הסיטואציה שלך, מציעה להסתכל על העניין ב"נפרדות"-
להבין מה הוא חווה ואיך פעל, בלי קשר לאיך שזה גורם לך להרגיש.
הוא וודאי לא עשה בכוונה,
וודאי מצטער מהעניין, גם אם פחות ממך.
השאלה החותמת שלך בפוסט דיי מסכמת את הגישה שלך- מה לעשות איתו?
מה זה דייסון מקולקל? סליחה שאני מציגה את זה בכזו חריפות זה פשוט ממש בלט לי.
זה בעלך, את לא אמורה "לעשות" איתו כלום.
גם אם הגבת מרגש ומקום כואב- כמו שהתגובה שלך כבר נעשתה ואין להשיב למה שהיא גרמה כך גם מה שקרה לו- בבוקר קם לכאוס (ארגון ילדים ומקרר מקולקל) ונסע לעבודה לבד, ואח"כ קיבל מטר צרחות מאשתו (כנראה שלא שמת לב כמה זה מפריע לו, כתבת התקשרתי לדבר איתו. כשבעצם כנראה צעקת והתעצבנת- וזה ממש מובן אגב! אבל זה היה המצב..)


עכשיו לאחר מעשה, אי אפשר להחזיר את התרופות,
ולא את הצעקות שלך עליו.
אפשר לנשום, להתאכזב, ולהרגיש את הצער והכאב.
לדבר איתו, ולתווך לו מה הרגשת וכמה זה מתסכל תוך הבהרה שאת יודעת שהוא לא שם במצב, לא עשה בכוונה זה בטוח...

שוב חיבוק❤️

תודה אנוני.מית

עזרת לסדר את הראש.

וואו איזה מפח נפש נגמרו לי השמות

דבר ראשון רוצה לשלוח חיבוק גדול

גם על עצם המציאות שמצריכה תרופות פוריות

וגם על האובדן שלהן

ובכלל על כל הסיטואציה

נשמע כ"כ מתסכל, וטבעי מאוד להרגיש את מפח הנפש הזה. זה באמת מאוד כואב.

 

כתבו לך מקסים ומצטרפת לדברים החכמים מעליי,

בעלך היקר בטוח לא התכוון שהתרופות יתקלקלו וכל הכסף והמאמץ ירדו לטימיון, אלא הוא בן אדם בשר ודם ואנושי וטעה כאן אבל באמת טעות אנושית ובלי כוונה רעה חלילה.

בטוחה שגם לו מאוד עצוב שהתרופות התקלקלו.

והוא ניסה מה שהוא יכל באותו רגע נתון, עם כל העומס והלחץ של הבוקר, אירגון הילדים החמודים, הפיזור שלהם, דאגה למקרר, לרוץ לעבודה, כל זה בתוך הימים הבודדים בהפסקת האש לאחר המלחמה שגם ככה המוח של כולנו די פירה בגלל כל המצב ולהסתגל אפילו להגיד משפט קוהרנטי בריכוז באמת לוקח זמן...

אז הכל ביחד גרם לטעות אנוש של לשכוח את התרופות.

ונכון, זה הכי הכי הכי מתסכל וכואב שיש! בטח המשמעות שלהן בכמיהה לעוד ילד, וגם עניין העלות הגבוהה וכל המאמץ בפני עצמו. זה באמת הרבה מאוד לאבד ומותר בהחלט לתת לעצמך את הזמן והמקום והליגיטימציה לאכזבה, לתסכול, לכאב, לאובדן של זה.

ויחד עם החמלה וההבנה שלך כלפי עצמך, לנסות לראות גם את ההבנה והחמלה כלפי בעלך (והוא כלפייך כמובן) באופן של טעות האנוש שבאמת נעשתה בלי כוונה ורק מתוך לחץ עומס ובעיקר אנושיות ❤️

אז מותר לטעות.

ומותר להתאכזב.

ומותר שיכאב.

והלוואי וב"ה מעז יצא מתוק

ודווקא מתוך הכאב הזה תזכו לישועה שלמה בקרוב ממש,

זה ממש הזכיר לי את הסיפור על הזוג מצידון שבאו לרבי שמעון בר יוחאי, והאישה שלקחה את בעלה כחפץ שהכי יקר לה יותר מכל ובסוף נפקדו ב"ה...  כלומר המהות הזו שהכי חשוב זה את ובעלך. האהבה ביניכם.

 

אתם בהחלט יכולים להתאכזב ביחד על אובדן התרופות

ובהחלט יכולים להבין יחד ולתת חמלה ומרחב גם לטעויות.

ויכולים גם ללמוד עוד על מצבי קושי שנוצרים בעקבות האנושיות שלנו (בין אם זה מצב הקושי בצעקות שצעקת מהכאב שלך, ובין אם זה מצב הקושי של בעלך ששכח את התרופות בגלל העומס וכו', ובין אם זה מצב הקושי שבעלך לא יכל לשאת צעקות וביקש לא לצעוק עליו וניתק את הטלפון וכן הלאה...) - כל מצבי הקושי הללו מולידים אצלנו הפעלה של מנגנון הגנה שהוא זה שעכשיו בקדמת הבמה ולא ה"אני האמיתי והמיושב" שלנו.

זה מה שקרה לך כשצעקת

זה מה שקרה לו כשניתק את הטלפון

נכון שזה לא אידיאלי, אבל זה בהחלט קורה ולטובים ביותר.

אז הכל בסדר,

לקחת נשימה עמוקה

להבין את עצמי

להבין את בעלי

להבין את הכאב שלי ולתת לו חיבוק ולגיטימציה

להבין את האנושיות של בעלי ולתת גם לטעות האנוש חמלה והבנה

להבין אצל בעלך את המקום שבו שהרגיש מכווץ מצעקות עליו + תחושת אשמה קשה גם כלפי אשתו שבגללו התרופות ירדו לטימיון וגם כלפי עצמו כי וודאי שזו מטרה גם שלו הכמיהה לעוד ילד... אז הכל יחד יצר אצלו את התגובה שזעקה ממנו: אני לא יכול שצועקים עליי. בבקשה לא לצעוק עליי. ואולי גם ניתוק הטלפון כדי לא לשמוע שצועקים עליו, את ה"הוכחה" הזו עבורו עד כמה הוא אשם ולא בסדר. עד כמה הוא איכזב. עד כמה זה בגללו. עד כמה בגללו אין גם לאשתו וגם לו את התרופות עכשיו על כל המשתמע מכך.

אז זה גם הצעקות עצמן שלא נעימות וגם מה שמסתתר מאחוריהן שזו בעצם תחושת אכזבה עצומה ממנו והוא לא יכל להכיל את זה כנראה. גם בפני עצמו ובטח אם זה יושב אצלו על פצעי ילדות קודמים של מקומות בהם הרגיש שהוא לא בסדר או אשם או שצועקים עליו או שצועקים בסביבתו הקרובה וכל מה שזה עושה, ופיתח רגישות או יותר נכון "אלרגיה" לצעקות ומאוד קשה לו לשאת אותן.

לכן זו דווקא הזדמנות אחרי שהכל נרגע

ואחרי שנותנים מקום להכל כנ"ל

ללבן עוד את המקומות הכואבים שלנו

את הפצעים שלנו

את הקושי שמולו עמדנו

את מול הקושי שלך באובדן התרופות

והוא מול הקושי שלו באכזבה ממנו ובצעקות עליו

ולנסות לראות שם עוד לעומק איזה מפתחות אפשר לקחת משם, 

איך אפשר ללמוד עוד להבא, 

איך אפשר להגיב בצורה שגם תיתן מקום לקושי וגם לא תפגע בשני/ה וכן הלאה.

 

ובעזרת ה' שהקב"ה שבידו הכל, והוא אמר גם לחומץ לדלוק ובידו להושיע אתכם בכל מציאות שהיא, גם אם אבדו התרופות כרגע, ישלח לכם ישועה שלמה וזרע של קיימא במהרה, בשמחה, בנחת ובאהבה 🙏❤️

וואי וואי....שלג דאשתקד

טירגרת אותי מהתקופה שלנו עם תרופות הפוריות. זה באמת הון תועפות (וגם משפיע מאוד על מצב הרוח, כך שממש אני לא מתפלא אם רצית לרצוח אותו 😅).

ממש תקופה מאתגרת, גם הורמונלית וכלכלית וגם המוןן בלבול מוח לתאם את הכל (וגם כל העניינים של ההזרעות וכו', לא חוויה מי יודע מה...). פשוט מבין אותך ומסכים איתך.

כדי לנחם ולהרגיע אותך (אם זה אפשרי 😉), אומר לך שקורה לכולנו, גברים ונשים וצ'רקסים, שאנחנו שוכחים דברים, גם אם אלו דברים חשובים מאוד. ולמה הוא ככה היה עצבני עלייך? כי יכול להיות שהוא כבר סובל בשקט הרבה זמן...


והכי חשוב יקרה, שה' יעזור לכם, שהתקופה הזו תביא לכם טובה ושמחה וברכה, בכי וצחוק ואושר ויופי והנאה!

כשזה מגיע, אין יותר יפה מזה..

כואב ממשהסטורי
תודה לכולם (ולכולן)אנוני.מית

קמתי בבוקר, זרקתי את המקולקל לפח. קניתי מה שצריך באושרעד. הכל רגוע עכשיו.

מדהים!שלג דאשתקדאחרונה
מלא הצלחה בהכל!!
אלימות בזוגיותנחלת

זה מתחיל לפעמים כל כך דק, עדין והולך והולך ומחריף, אם אנו מניחים רגל

במלכודת הדבש הזו.

 

ספר קשה. מאוד. לדעתי, חובה:

"הכל עניין של פיקסלים". תמר.

הערת שוליים - גם תמר, מתארת בקצרה את תקופת השידוכים  והאירושין עם אותו אדם, שלבסוף נישאה לו. אתר "בין הזמנים".

 

גם באתר הידברות יש ראיון של מורן קורס בנושא.

 

בחוברת "המקום" יש כתבה גדולה על כך.

 

 

 

את מקבלת כסף על ההפצה המקיפה הזו?נקדימון
אני לא יודע אם יש פורום שלא הספמת עם זה.
נניח שכןשלג דאשתקד
מה אכפת לך? אולי היא מפיצה חומר טוב ומעניין?!
בכלל לא נראה לי קשור לכסף. אלא חכמת חייםקעלעברימבאר

@נחלת  אני צודק?

(אני בדרך כלל לא קורא פה. זה פשוט קפץ לי בראשי)קעלעברימבאר
כל מי שעוקב אחרי נחלתשלג דאשתקד

יגיד לך שהיא לא מונעת מכסף.

מהכתיבה שלה אני מבין שהיא אישה חרדית, מבוגרת יחסית, גרושה, עם לב טוב ורצון להחכים אותנו בדברים שהיא התפעלה מהם.

מסכים, והתגובה שלי כוונה למיסיונריות המסויימתנקדימוןאחרונה

שעלתה מההפצה התזזיתית הזו במספר פורומים כאן. האמירה שלי על "תשלום" היא צינית. מי שעוקב אחרי, כבר אמור להכיר.
 

לב טוב ושיתוף בהתפעלות זה דבר יפה, ואני לא מזלזל חלילה. אני כן מבקר את ההגזמה בזה, במיוחד שאנשי הפורום כאן אינם חולקים איתה את החרדיות. לכל דבר צריכה להיות מידה, לזו כוונתי.

קראתי חלקמישהי נשואה

המפרקים שהיה אפשר באינטרנט.


לא הבנתי - למה היא מתארת כאילו זו בעיה

שהיא ניקתה את הבית / הפעילה מכונות כביסה וכו'?


זה מתואר כאילו זה בעייתי

וזה שהיא משתפת את בעלה במה שהיא עשתה בבית

מה הבעיה בזה?


הספר הזה חשוד שיש בו בעצם רעיון וניסיון לפרק בתים.


לתת לאשה תחושה שהיא אוכלת  אותה בגלל שהיא עקרת בית.

בגלל שהיא עושה את התפקידים של אמא.

מנקה מסדרת מבשלת מכבסת.

מה הבעיה בזה?


דרך אגב אם כבר רוצים לעזור לדמות בסיפור

הבעיה העיקרית היא- זה שהיא מרצה

היא מפחדת

היא מרצה.

אם היא לא היתה מרצה

גם הבעל שלה לא היה משתלט עליה כמו שמתואר


** ואני מסייגת שלא קראתי הכל.


רק מה שהיה אפשר באינטרנט.


אז אני ממליצה למי שהשתכנע מהספר הזה

לעקוב דווקא אחרי מישהי בשם:

חני בצון


---------------------


תמר כותבת לעצמה בהערות שוליים

שמותר לה גם לתת מקום לעצמה

כל פעם במילים אחרות

ברור שזה מרכיב מאוד משמעותי בקשר שלה עם בעלה

ועם כל הסביבה שלה


לאותה תמר (כן אני יודעת שזו דמות מספר)

הייתי ממליצה ללכת לטיפול רגשי

שיעזור לה לעמוד על שלה

לתת לעצמה מקום.

וממילא היא היתה מקבלת גם יותר מקום מהסביבה.


ואל תשכחו- זה עוד ניסיון להסביר לנשים כמה זה לא טוב להיות עקרת בית. להיות בתפקיד האשה.


כן זה לא פסול שהיא ניקתה וסידרה ושוב ניקתה חשוב הפעילה מייבש.

מאוד הפריע לי האופן שבו מתואר שהיא הפעילה שוב חשוב מיבש!


זו הדיעה שלי אני בטוחה שיש לכם דיעות משלכם

מוזמנים להגיב. (יהונתן גרובר עיין שם שם)


וגם ממליצה לצפות קצת במיכל לויטין


מסכים איתך חלקיתשלג דאשתקד

האמת, חוברות כמו "המקום", חשודות בעיניי באופן מיידי בדברים שאת אומרת. מדובר בביטאון של חרדים סופר מודרניים, מניח שאחוסי הגירושין שם גדולים מאוד וכמעט כל הנשים שמעורבות בפרוייקטים האלה לא נשואות.

הטענה היא תמיד, שמצד שני זה גם פותח את העיניים לאלו שען נמצאים במצב של אלימות וסכנה (לצערי הכרתי לא מעט גברים - בעיקר חרדיים - שנמצאים במקום הזה. גבר חרדי שמתחתן הוא מאוד נאיבי וחסר ניסיון. יש נשים, בעיקר אלימות או מטורפות, שמנצלות את זה והגבר לרוב לא יגיב וינסה לרצות. אצל גברים המודעות נמוכה מאוד, ולהיפך החינוך הוא תמיד ל"מכבדה כגופו" וכו וכו, וכאנשים חסרי ניסיון וגםחסרי השכלה ומשענת כלכלית, הם מאוד בקלות נכנסים ללופ הזה של ריצוי וכניעה. יש לי כמה חברים שהתגרשו אחרי שנים רבות, ומהסיפורים שלהם אין לי מושג איך החזיקו יום אחד. אחד מהם היה נשוי לחולת נפש רשמית, שאפילו את העובדה הזו היא הצליחה החליק לו ולגרום לו להתחתן איתה).


אז מה טוב, קשה להגיד. ככלל זה תלוי באיזו אוכלוסייה אני נמצא/ת. אם אני נערה שמוקפת בפמיניסטיות קלאפטעס, עדיף לקחת איזון עם ספרי בגן השלום. אם אני מנשות השאלים, כדאי לקרוא המקום.

והעי חשוב זה לקוות ולהתפלל שיהיו לנו עיניים טובות וחדות, לראות כל הזמן את מה שטוב, ולדעת אם זה באמת טוב

כתבת יפה ונכון!מישהי נשואה

מדוייק

ושיהיה ברור שלא תקין לא אשה מוכה ולא גבר מוכה


שכחתי לציין לגבי "המקום"שלג דאשתקד
אאל"ט: "המקום", "צריך עיון" ו"בין הזמנים" זה אותו גוף ואותם אנשים עם אותן מטרות (לא אמרתי שהמטרות שלהם לא טובות. אבל כן צאיך להבין מאיזו פרספקטיבה הם באים ולקחת את מה שטוב).
עזרה בתקשורתצופה אנונימי

שלום לכולם

נשואים טריים ב"ה

אני בצבא, חוזר בעיקר סופ"שים

היא בלימודים מאוד אינטנסיביים (עכשיו תקופת מבחנים אז בכלל)

התקשורת שלנו מתבססת בעיקר על שיחות טלפון (ממש מקפידים פעם ביום בד"כ בערב)

והודעות בווצאפ

העניין הוא שאני יחסית מאוד זמין בהודעות והיא בכלל לא

כלומר אני בד"כ מגיב כמה דקות אחרי שהיא שולחת

ואצלה זה גם יכול לקחת כמה שעות

מה שזה גורם הרבה פעמים זו למין הרגשה של לבד פה בזוגיות

לא ספציפית כי היא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלנו וכשאנחנו לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש רחוק

דיברנו על זה ושני דברים באמת עלו מהשיחה:

א. אולי באמת זו איזו מין תלותיות לא טובה בקשר

ב. אני מאוד מאוד אוהב אותה ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה ולדבר איתה אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר (אני נניח יושב לעשות משהו שאני פחות אוהב ופתאום רואה הודעה ממנה, ברור שאני ישר אפתח ואענה)

רעיונות שלכם מה לעשות?

אם זו תלותיות איך באמת אפשר לפתור את זה?

אם זה עניין של פשוט מאוד אוהב לדבר איתה עדיין איך אפשר להתמודד גם כשאני עושה דברים שפחות אני אוהב?

יש לציין שמבחינתה הודעות זה ממש לא כמו שיחה וזה משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון

ומבחינתי זה פחות האלמנט של ההודעות

אלא זו ההרגשה שאני חושב עליה מלאא במהלך היום ואצלי זה מתבטא בהודעות ולעומת זאת כשאני רואה שהיא שולחת לי הודעות בשלוש נקודות זה גורם להרגיש שהיא חושבת עליי בשלוש נקודות במהלך היום

מה דעתכם?

תודה למשיבים

שניכם צודקיםהעני ממעש

זה תקופה מאתגרת

תזכרו שלא לנצח יהיה כך

הבהרת יפה את ההבדלים ביניכם,  בין כהבדלי המינים,  בין כנגזרת של הבתים בהם גדלתם, או סיבה אחרת

ממש כואב להרגיש ככהשבורת,לב

לא פשוט להתחיל בתוך צבא.

הקשר חשוב לך, הלב שלך לגמרי שם וזה מקסים.

טבעי שאתה רוצה להרגיש שגם היא מתגעגעת.

מה קורה בהודעות וכשכן מדברים? היא חמה? מביעה רגש?

ההודעות שלהצופה אנונימי

בדרך כלל יותר טכניות אבל מידי פעם יש הודעה חמה וזה ממש יפה

אני חושב שאני יותר חם בהודעות אבל בסוף אני מבין ורואה שזה לא אותו דבר כמו לדבר

כשאנחנו כן מדברים אז הכול בסדר 

מורכב, אבל זו המציאותהסטורי
המצב התקין הוא שזוג נפגש כל ערב, וודאי זוג צעיר. לבנות התחלה של חיים על בסיס שיחות והודעות - זה מאוד לא פשוט.

אשריך שאתה משרת ומגן עלינו, למלחמת מצווה יש השלכות רבות. המציאות היא שאתה צריך קצת לשחרר, אי אפשר בלימודים אינטנסיביים להיות זמינים כל הזמן.

מרגיש לימשה

שאתה מפתח תלות לא בריאה בהתכתבויות ובשיחות. וזה לא קשור אליך. זה שלך לגמרי. היא שם והיא נשואה לך גם כשהיא לא מגיבה כשהיא עמוסה. זה שאתה מרגיש רחוק זה כי אתה מרגיש רחוק.

שווה לבודד איפה אתה מול דברים אחרים מהבחינה הזו. יש לך עוד אובססיות? דברים שממש שואבים לך את המוח בלי קשר אליה?

 

זה לא במקום קשר זוגי תקין. זה רק קריאה לראות עוד זווית על ההתנהגות שלך.  רק שלך. והשחרור משם יהיה לך גן עדן.

עוד אובססיותצופה אנונימי

ממש שואב אותי לקרוא או ללמוד משהו שאני אוהב או לשמוע שירים

לא הבנתי את המשפט האחרון מה במקום קשר זוגי תקין?

ומה לדעתך הדרך הנכונה לטפל באובססיה הזו אם בכלל?

תודה

אז אתה בהיפר פוקוס.משה

קודם כל תדע שזה מאוד נפוץ אצל כמה סוגי אנשים. תקרא על זה קצת. זה תופעה שכל המוח ממוקד במשהו אחד והוא "הכי חשוב" ואין בלתו.  כשזה בעבודה למשל זה ממש עוזר. כשזה על משהו משני אז פחות.

 

שב תקרא קצת. 

עוד שאלה - אתה אדם יחסית רגיש?

 

עוד לפני  לטפל. קודם כל לדעת שזה קיים. וזה בסדר. לדעת שאני קצת נמשך לשם וזה לא "האמת". כלומר האמת זה לא המחשבה שרצה לי בראש שהיא לא הגיבה לי כמה שעות ולכן אנחנו נפרדים או משהו אחר שאתה מרגיש שם  בגלל הפצע שלך ולא מעיז להגיד. וזה בסדר להרגיש הכל. כלומר, אל תרגיש לא בסדר עם הרגשות שלך. רק להתייחס אליהם כאל מה שהם: רגשות. אמצעי תקשורת בין המערכת התת מודעת למודע בחוץ.

 

 

"לא במקום קשר זוגי תקין" - היחס  למנגנון שלך שנשאב לשם ומרגיש לא טוב כשאין קשר.

חושבת שזה נורא טבעינחלת

מה שאתה מרגיש. שמתי לב שיש אנשים/נשים שפחות אוהבים לשוחח בטלפון ומגיבים מאוד טכנית.

עובדה שבשיחות הכל בסדר.

 

לא לשכוח שהמצב בו אתה נמצא גם יוצר מתח ואולי חרדה ואתה נכסף לקשר חם וטוב ומכיל.

 

ויתכן גם שהיא אדם פחות רגשי ממך. זה בסדר גמור. זה טוב לאיזון!

 

למה שלא תאמר לה מה אתה מרגיש? שאתה מרגיש כמו.....?

אולי היא תבין ותעשה מאמץ.

 

כל כך כיף לשמוע על אהבה וכמיהה כמו שלך. זה נותן תקווה. באמת!

 

המון אושר ביניכם. עד 120, בעזרת השם!

בדקתי על היפר פוקוסצופה אנונימי

לא נשמע ממש כמו מה שיש לי

אני לא מאוד ננעל לחלוטין ולא רואה כלום

אני כן אדם יחסית רגיש

תודה על השאר, נשמע נכון להתמקד בלתת מקום לרגשות האלה ולא לחשוב שהם האמת 

זה בסדר שמשהו לא מדוייק לךמשהאחרונה

בגדול מותר להרגיש ולחיות בתוך הרגש שלנו. זה רק רגש. לא כל היום או כל הזמן אבל מותר לפנות את הזמן להרגיש ולרצות דברים גם כשהם לא הגיוניים.

קודם כל זה נפלא שאתם מדברים על הדבריםנגמרו לי השמות

כבר הגעתם יחד להבנות ותובנות.

ממליצה להמשיך לפתוח ולדבר ביניכם על הדברים.

וכך כל פעם תוכלו לגלות עוד רובד ולהגיע לעוד איזה דיוק.

 

אז הנתונים בינתיים שאתם כבר במודעות אליהם ולוקחים אותם בחשבון:

- גם נשואים טריים ב"ה - והידיעה שצריך כמה שניתן להשקיע בבסיס היציב הזה של הביחד שלכם, על כל המשתמע מכך.

- גם אתה בצבא וחוזר בעיקר סופ"שים - כלומר להבין את המורכבות המובנית כאן ולמצוא עוגנים במהלך השבוע שיהיו מותאמים ונכונים לכל אחד מכם ובסופי השבוע לחזק עוד ועוד את הביחד.

- גם אשתך בלימודים מאוד אינטנסיביים ועוד בתקופת מבחנים - כנ"ל, להבין את המורכבות המובנית שיוצרת פחות פניות וליצור לעצמכם כמה שיותר עוגנים בשיגרה הנוכחית + חיזוק הטוב והקשר בזמנים שכן אפשר.

ובתוך כל זה -

מה שיוצא בפועל שהתקשורת לא יכולה להיות פנים מול פנים כל ערב. נכון שזה הכי עדיף והכי אפקטיבי ומקדם, אבל המציאות מורכבת ולא מאפשרת זאת.

כל זמן שכן תוכלו - תעמיקו וכן תדברו פנים מול פנים.

ומתי שלא - אתם כבר יודעים ששיחות טלפון, בהן לפחות שומעים את הטון וכו' הן יותר אפקטיביות, ואתם שומרים על כל ערב לשוחח שזה חשוב.

 

לגבי ההודעות - כאן יש גם סוג תקשורת פחות אפקטיבי כי גם לא רואים וגם לא שומעים אחד את השנייה, אז נלקחו לכם כבר שני חושים כאן,

אז קודם כל להבין זאת, 

ואז גם לקחת בחשבון שוב את המציאות המורכבת של לימודים אינטנסיביים + תקופת מבחנים + צבא רוב השבוע = יצא פחות ופחות פניות,

ואז גם לקחת בחשבון את ההבדלים ביניכם בתור בני אדם שונים, "כשם שפרצופיהם שונים כן דעותיהם שונות", והכוונה כאן באיך כל אחד מתייחס להודעות בוואטסאפ,

מאוד יכול להיות שלאשתך אין צורך בהודעות רבות ותכופות ואילו לך יש. הכל בסדר. זה לא אומר עליכם שום דבר רע, אלא רק שאתם שני בני אדם שונים, איזה כיף שלא התחתנת עם עצמך

ובתוך הדיוק הזה של ההודעות (שהוא כבר מחולק ל3 הבנות - שאין כאן ראייה ושמיעה + שיש מציאות נוכחית מורכבת ומובנית עם פחות פניות + שיש הבדלים ביניכם שם והכל בסדר) -

יש דיוק נוסף אפילו שכבר הגעתם אליו - שבו אמרת שלא מפריע לך ספציפית שהיא לא עונה אלא כי זו הדרך תקשורת היחידה שלכם וכאשר אתם לא מדברים הרבה שעות זה מרגיש לך רחוק, ויוצר הרגשה של בדידות.

אז קודם כל זה הכי טבעי והגיוני ואנושי שיש שאתה מחכה לדבר עם אשתך!

וזה אפילו מרגש ונפלא עד כמה אתה אוהב את אשתך, עד כמה אתה רוצה בקרבתה, עד כמה הביחד שלכם יקר לך, עד כמה אתה חושב עליה במהלך היום ואוהב לדבר איתה, זה פשוט מרחיב את הלב לקרוא אותך, זכות עצומה ב"ה!

ממש את הלב הזה שלך, את המילים הללו שלך, תאמר לאשתך היקרה. ככה בפשטות ומכל הלב.

דרך כך תגיעו לעוד יותר הבנות ודיוקים ותיצרו את המתכון הייחודי והמותאם לכם ספציפית גם למצב הנוכחי והאינטנסיבי.

תוכלו למשל עוד לדייק:

* בעיקר כדאי לשנות אצלך בראש את המשוואה שאומרת "אם אשתי לא זמינה כמוני סימן שפחות אכפת לה" או מילים דומות כאלה,

ולשנות את המשוואה ל- "אשתי פחות זמינה כי היא בלימודים אינטנסיביים ותקופת מבחנים. + מאוד יכול להיות שעבורה הודעות הן לא כ"כ אפקטיביות להרגשת הקירבה לכן לא רואה בהם חשיבות עליונה מדי + ברור ברור לי שהיא אוהבת אותי ואכפת לה ממני כ"כ! זה שהיא פחות זמינה לא סותר את זה כלל וכלל אלא רק אומר שהיא כאמור פחות זמינה עכשיו"

* שזה אף פעם לא אני נגדך אשתי או אני נגדך בעלי, וזה אף פעם כי אנחנו לא אוהבים או לא אכפת, אלא זה רק כי המציאות אינטנסיבית ולא מאפשרת את הפניות שהיינו רוצים. השורש הוא תמיד האהבה והביחד שלנו. משם יוצאים ולשם חוזרים. זה הבסיס. ולא לשכוח זאת.

* לחשוב ולמצוא יחד עוד דרכים בהם ניתן להרגיש את הקירבה ולא הריחוק גם בתקופה הזו.

בין אם בשיחות והודעות, בין אם זה להסתכל בתמונות שלכם יחד כשהשני לא זמין כרגע, לשמוע שיר מקרב שמזכיר, לחשוב אחד על השניה עם חיוך ונשימה עמוקה כמה טוב שיש אותו/ה, להחביא פתקים בתחילת השבוע לכל השבוע אחד לשניה, אפילו פתק קטן של "אני אוהב אותך" ואז לקרוא גם בזמנים שאי אפשר לדבר עכשיו, להחביא כנ"ל הפתעות קטנות כמו שוקולד, תמונה, חפץ שמזכיר וכו', לחשוב על תיאום זמנים תחומים כמו תחנות יציבות ביום בהם יודעים שיש פניות וניתן לשוחח/להתכתב ואז אפשר לחכות להם ויש למה לצפות וכן הלאה.

ובעיקר - להשמיע לאשתך את הלב שלך. ולתת לה לשמוע אותו לעומק.

ולה להשמיע את הלב שלה ומה היא מרגישה וחושבת בנושא.

ויחד כאמור למצוא את מה שהכי מדויק לכם.

 

עורכת לעוד כמה נקודות ששכחתי לכתוב:

* לא הייתי ממהרת להדביק כותרת והגדרה של "תלותיות בקשר".

כי על פניו נשמע שמדובר כאן פשוט באיש שאוהב כ"כ את אשתו

ואין בכך שום פשע, להיפך זה כ"כ מדהים לקרוא את זה!

איך שכתבת "אני מאוד מאוד אוהב אותה

ואין הרבה דברים שאני אוהב כמו להיות איתה

ולדבר איתה

אז ברור שאני רוצה מזה הרבה יותר"

נכון!

ככה פשוט!

לא תלותיות ולא נעליים מה שנקרא אלא רק אהבה גדולה ושלמה וזכות עצומה!

התחנת עם אשת בריתך, אהבת חייך, אתם נשואים טריים ואתה פשוט רוצה לאהוב אותה ולהיות כמה שיותר קרוב אליה!

אין יותר טבעי, מקסים ומרגש מזה

 

(כל זה כאמור רק בצורה שטחית ומקריאה של הודעה ולא בא כמובן להחליף היכרות מעמיקה ולא בא להחליף איבחון כזה או אחר.

ואם כן יש עניין של תלותיות שיבוא לידי ביטוי בדברים נוספים, רבים ועמוקים, עכשיו או בהמשך, אפשר לבחון זאת בנפרד וללמוד ולעבוד על נפרדות בתוך הביחד, על מובחנות, על עצמאות רגשית גם בתוך קשר וכן הלאה.

וזה לימוד בפני עצמו שחשוב לכל איש ולכל אישה באשר הם במערכת זוגית.

אז אם יש או יהיה צורך - מצוין. אפשר ללמוד את זה. (וגם בלי תלותיות בקשר חשוב לכולנו ללמוד את זה).

אבל שוב לא הייתי ממהרת להדביק תוויות על עצמך ולהכניס אותך למשבצת של "תלותיות בקשר", בעוד אתה בסה"כ איש יקר שאוהב את אשתו היקרה...)

 

* כתבת בהודעתך שמבחינת אשתך "הודעות זה ממש לא כמו שיחה אלא משמעותית גרוע יותר כי אי אפשר לדעת בדיוק מה השני מתכוון"

בהמשך למה שכתבתי בתחילת ההודעה, כדאי גם כאן להעמיק יחד ולראות עוד מה זה ההודעות עבור אשתך.

כי אם מבחינתה אי אפשר לדעת למה השני, אתה, מתכוון בהודעות, יכול להיות שזה זולל לה אנרגיות שאין לה כרגע עם כל האינטנסיביות והמבחנים וכו' והיא רק רוצה לדבר נורמלי עם בעלה האהוב פנים מול פנים או לפחות בטלפון ולשמוע אותו...

ואז כל ההלבשה של החששות של המוח שאומר "הנה היא לא אוהבת אותי. לפחות לא כמוני. היא שולחת 3 נקודות אז זה מה שהיא חושבת עליי רק 3 נקודות" - כל הפרשנות הזו כלל לא רלוונטית ולא נכונה ואפשר ממש לשחרר אותה ולהיות בנחת הזו שאשתי אוהבת אותי! מאוד! וחושבת עליי ולא רק 3 נקודות, אלא פשוט היא לא מסתדרת עם הפלטפורמה של ההודעות בוואסאפ כ"כ, היא לא כ"כ מצליחה להבין מתוך התכתבות, היא צריכה ישירות, תקשורת ישירה, טון, מילים, הקול שלי, אני. היא צריכה אותי! והודעות זה רק חלק פצפון של מילים שאני מקליד לה בלי הקול שלי, בלי הטון שלי, בלי החיוך שלי וכו' אז היא פחות מצליחה להבין ככה ולכן, בתוספת האינטנסיביות הגדולה שהיא נמצאית בה, היא פחות שולחת הודעות וגם כשכן זה יותר בקצרה.

אבל הכל בסדר כי אני יודע עד כמה היא אוהבת אותי ואדרבא, עד כמה אני כאדם, כאני, כמכלול, יקר לה שהיא רוצה את הדבר האמיתי ולא הקלדה יבשה של מילים בלי הקול שלי שהיא שומעת.

 

עד כאן מה שעלה לי מהקריאה.

איזו נחת אתם!

תמשיכו ככה

לבנות את בניין עדי עד שלכם 

והמון המון ברכה והצלחה בכל ב"ה

וכמובן תודה רבה מכל העם שלנו על שירותך בצבא 🙏💪

וואו הרבה נקודות מעניינותצופה אנונימי
תודה רבה!
זה ממש מתוק..לאחדשה

לפני הכל לומר שאני קוראת אותך וזו ממש מתיקות, ההתרגשות הזו מבן הזוג.
אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים בתגובה:
1. עצם קיום הקשר שלכם
2. אופן התקשורת בינכם

בעיה מורכבת מאוד בציבור שלנו, שכשרוצים זוגיות מלאה על כל המשתמע מכך, אהבה, אינטימיות רגשית ופיזית, מתחתנים. למה זו בעיה?
בגלל שהחיים איך שהם מתנהלים הרבה פעמים לא מאפשרים בניה יציבה ורצופה של הקשר הזוגי- חברה דתיים בגיל של חתונה לומדים לימודים תובעניים ומתגייסים לפעמים במקביל.
ואז מה שקורה שצריך להשקיע בכמה "פרוייקטים" גדולים בו זמנית וזה מתנגש. כי ברגש- רוצים להיות אחד עם השניה, להשקיע זמן קריטי חשוב וטוב בבניה זוגית, אבל החיים קורים מסביב באינטנסיביות. הרבה פעמים תוך תקופה קצרה נכנסים להריון ואז בכלל החגיגה מכופלת.
אז קודם כל להבין את המורכבות שאתם נמצאים בה- הריחוק הפיזי שלכם במהלך השבוע, אתם לא נפגשים בסוף כל יום, לא ישנים יחד, זה לא טבעי בבניית זוגיות, בטח שלא בהתחלה. זה מייצר נדבח של קושי.
מה שאני רוצה לחדד פה זה גם אם שניכם הייתם זמינים אחת לשניה ימים שלמים- תקשורת דיגיטלית זה עדיין לא האידיאל, לכן הקושי מורגש.
מכאן מגיעה לנקודה השניה-
2. אופן התקשורת. אנחנו שונים. גברים ונשים, חייל וסטודנטית ועוד אינספור הבדלים. שפת תקשורת זה משהו שלומדים, הרבה זמן, משתנים ומשתדרגים.
השלב הראשון זה להבין- שאם אנחנו מתקשרים שונה זה לא אומר שיש בעיה ביננו. ברגע שאתה מקבל את עצם העובדה הזו אפשר להתקדם לשלב הבא- לא להסיק מסקנות על מה שהיא מרגישה כלפייך והרצון שלה. עכשיו כאן זה טריקי בגלל שבמערכת יחסית מרגישים הרבה פעמים דרך המעשים הרבה יותר מהמילים שאומרים, אבל כאן בגלל המוגבלות של המרחק חשוב לזכור, ממש לשנן מנטרה מודגשת בראש- היא אוהבת אותי וחושבת עליי גם אם היא לא עונה על כל הודעה מיד!
זה יכול להיות שבאמת יש אצלה עומס, ויכול להיות שהיא מרגישה שהיא לא מצליחה לתקשר נורמלי בהודעות ויכול להיות עוד מליון דבריפ אחרים. אבל זה לא שבגלל זה משהו לא תקין בינכם.
זה שאתה כ"כ משתוקק אליה, זה מרחיב את הלב, באמת. אבל בשבילך- על מנת לא לכאוב ולהתאכזב, כדאי לתרגל התנהלות וציפיות שונות ממה שאתה רגיל.
מה למשל?
זמנים שאתה לא ליד הטלפון בכלל- גם אם אתה ממש רוצה. אין ציפיה= אין אכזבה. (דרך אגב, אולי היא יותר נונשלנטית כי היא יודעת שלא משנה מתי היא תכתוב לך אתה תענה? אולי כדאי לייצר אצלה ציפיה? לא בכוונה אלא איזון בריא במערכת התקשורתית..)
אני מבינה שעיקר התקשורת הוא בהודעות אז אולי להוריד בכמות ולהעלות באיכות? לא כל פיפס לרשום בשניה שעולה, לרכז הכל פעם בכמה שעות?
אולי לנסות להבין מתי יותר נוח לה להתכתב? נגיד בבוקר היא רעננה ללמידה והודעות מוציאות אותה מריכוז, אז אולי בזמנים שהיא עושה הפסקה או מנוחה?

אולי למצוא עוד זמן ביום  לשיחת טלפון של כמה דקות ששומעים אחד את השניה?

ואם הצלחת לשרוד את כל האורך עד לכאן, מחזקת אתכם, בניה של בית זה הדבר הכי מתוק ומרגש שקיים במישור הפרטי, וודאי מקרב את הגאולה בפן הלאומי. עם זאת, לא להתרגש ולהיכנס לטלטלה, לוקח זמן להכיר אחד את השניה, לטוב ולמוטב, יש לכם בע"ה עד 120.
העיקר שיהיה בבריאות, בשמחה, בנחת ואהבה!
 

אולי יעניין אותך