סיפור חיי 2מציאות.

בס"ד

 

קודם כל תודה על התגובות החמות ללסיפור חיי הקודם , שהתחלתי.  בכיתי והתמלאתי כוח תודההה

 

המשך :

 

.....אז הוא חזר אליי. זה קרה בזמן שסבתא שלי נפטרה, ע"ה. ובזמן של השיבעה , במקום להתעצב על סבתא- גאו בי רגשות שמחה על זה שהוא חזר אליי.

הייתי תלויה בו, למרות הכל. הוא היחיד שנגע בי, היחיד שאי פעם דיברתי, לא הכרתי בחורים וגם כשאהבתי אותם זה היה אהבת "קראש", לא אמיתית.

מתי (שם בדוי) היה מטייל איתי , ובכלל, הטיולים איתו השלימו לי את כל שנות הבדידות הארוכות בבית ספר ובתיכון, בהם הייתי מטיילת עם עצמי, כשכולן מדברות אחת עם השנייה.

 

כהייתי יושבת באוטובוס בשקט, נזהרת לא להגיד משהו שיגרום לחבורת הבנות מהכיתה שהייתה מציקה לי בקביעות- לא לפרוץ בצחוק עליי, היה לי גם שן שבורה והייתי אומרת הרבה "צצצ" בין משפטים, בגלל הרוק שהיה נמצא במקום שהיייתה צריכה להיות שן שלימה, ואחר כך אמא ואבא עשו לי קוביות על השיניים בלי לתקן את השן, והדיבור המהיר שלי עם הצצצ בין לביין או ההחלפת ס בצ נהפך לדיבור "שינני" כזה , "קובייתי " "נוצץ" וזה פשוט היה מצחיק אותן , הם היו מבקשות ממני שוב ושוב לחזור על המשפטים, ומתגלגלות מצחוק, ולא ידעתי מה כל כך מצחיק אז שאלתי מה מצחיק ???

 

זה גרם להם שוב להתפקע מצחוק. כמובן. 

 

או הבעיה עם ה"ו.." "ו..." שהייתי נתקעת איתו, כשהייתי מדברת. ואו! כמה שהן היו חופרות לי אחר כך!! כל פעם שעברו לידי, היו צועקות "ו" "ו" וזה קרה תמיד בטיולים. זה לא היה מתוך אהבה, זה היה מתוך רשעות, כי הן לא היו חברות שלי. הייתי נוברת אחר כך בתיק הגדול ועושה את עצמי מתעסקת בו, ומרטיבה אותו בדמעות. 

 

אז מתי שינה לי את כל התפיסה שלי, כל מה שחבתי תמיד על טיולים- פתאום הבנתי מה זה לטייל בטבע, מה זה לשכב על ספסל ולבהות אל השמים בפינת רחוב באלנבי, כשאת שמה את הראש שלך על אהובך והוא מלטף לך את השיער ומדפדף בפלאפון , ואומר לך תישני.

זה היה קורה בימי חמישי בלילה, ליד מקומות מלוכלכים בעבירות. לפעמים היינו מסתובבים ככה 3 ימים רצוף, עד שהשיער שלי היה מקבל נפח מהים והבגדים שלי היו מסריחים , והיינו חוזרים הביתה לשבת ,הייתי נראית כמו תרנגולת מרוטה כשחזרתי.

3 ימים לא הייתי ישנה, וזה היה קורה רצוף , לפעמים יומיים של חוסר שינה, התחלתי להרזות והתחלתי להפסיק לאכול, כל הזמן חשבתי על מתי, הוא כבר לגמריי כבש אותי, פינטזתי על חתונה איתו, אהבתי אותו. הוא היה בשבילי המשפחה שלי, החברות, החיים שלי.

 

ואז אמא שלו עלתה על זה. היא בכלל חשבה שהוא בחור ישיבה צדיק, ופתאום היא רואה שהוא מסתובב עם חילוניה. היא הייתה בטוחה שאני זאת שדירדרתי אותו. לכי תספרי לה, מי דירדר את מי... ועל הטבלט שהוא הביא לי...

 

היא החליטה לעשות סוף לקשר הזה. הפכה לו את הראש עליי, בלי לראות אותי. אפילו את השם שלי היא לא הכירה. הוא בתמורה התחיל לבכות לה שהוא אוהב אותי, והיא ניסתה בכל הכוח יחד עם בעלה להוציא אותי מהראש שלו. היא אמרה לו, מגיע לך בחורה צדיקה, וחוץ מזה היא גדולה ממך בשנתיים, והיא בכלל לא יפה! ועוד כל מיני דברים, אבל הוא היה אומר להם אתם לא מכירים אותה כשתכירו אותה תתאהבו בה, אז אמא שלו הזמינה אותי אליהם לשבת, כשמתי לא נמצא.

מתי התחנן אליי, שאבוא, וככה הם יסכימו לנו להמשיך להיות ביחד ואולי גם נתחתן.

התרגשתי מאוד ממה שהוא אמר לי, לא חלמתי שנתחתן, זתומרת, חלמתי המון, לא האמנתי.

 

ואז עברה לה שבת קשה ומשמימה, כשאני מרגישה מתחת לזכוכית מגדלת, אמא שלו לא הפסיקה לשאול אותי שאלות מאוד פרטיות ואינטימיות, אבל עניתי לה על הכל, היא נתנה לי הרגשה שאני בחורה פרחה ומסכנה ושאם הבן שלה לא היה מאוהב בי אז היא מזמן הייתה בועטת בי בשמחה ומאושרת שאין להם קשר איתי.

למרות שהתלבשתי ממש צנוע, היא העיזה לסגור לי את הכפתור היחיד שהיה פתוח, זה שיושב סתם ככה בשביל היופי, וזה ממש צבט לי בגרון. והיא גם הביאה לי גומייה שאאסוף את השיער, והעירה לי שלא הגיע הזמן לגזור קצת? עוד רגע אני אסתבך בו עם הרגליים...

טוב, עברה לה השבת, ומיד אחר כך היא ביקשה ממני מספרי טלפונים של חברות מה ס מ י נ ר. כאילו שהבן שלה לא יצא איתי כבר כמעט שנתיים, וכאילו שזה ישנה משהו, אבל נתתי לה.ידעתי מה הם יגידו, שאני בכלל חילוניה, אולי גם משוגעת, אפילו את המורה שלי היא השיגה ( וזה בלי שנתתי לה את המספר ...)

המורה שלי זיעזעה אותה: היא אמרה שאני סוג של ***** יענו, יוצאת עם בנים, פורקת עול, נוסעת בשבת- שזה שקר, מעולם לא נסעתי בשבת, ושהיא תיזהר ממני ושיכול להיות שאני בכלל יוצאת עם ערבי! ( ח ח ח , בדיחה  טובה. יש לי חרדה מערבים, אני לא מסוגלת לנסוע עם נהג אוטובוס ערבי.......)

 

בקיצור, אמא של מתי נבהלה עד עמקי נשמתה ממה שהמורה סיפרה, היא סיפרה את זה למתי, ומתי סיפר לי. הלכתי לבית של המורה הזאת, ובכיתי לה מול הפנים, היא אמרה לי לא אמרתי שאת הולכת עם בנים, רק הבהרתי שאת מאוד מודרנית, ושהתקלקלת. וחס וחלילה לא אמרתי שאת יצאת עם ערבים, זה ממש שקר. היא אמרה את זה תוך כדי שהיא מחווירה ומסמיקה ובעלה תופס את דלת הבית בצורה מגוננת, כאילו אני ע ב ר י י נ י ת - שעוד רגע תוקעת לה סכין בחזה.

(לא משנה שזה מה שרציתי לעשות כמובן רק בתאוריה)

 

אמרתי לה, תתקשרי ברגע זה !!! לחמותי לעתיד, אני מאורסת ובגללך לא אתחתן, ככה אמרתי לה, האי התקשרה והתחילה לגמגם שזה לא מה שהיא התכוונה ויצאו דברים מהקשרם, ותוך כדי בעלה מביא לה ולי קפה וכביכול מתנהג כמו איזה צדיק נסתר , שקלט שאני ב א מ ת עבריינית - כי תוך כדי שהיא דיברה עם אמא של מתי, סיננתי לו שיש לי כמה חברות שמחכות למעלה , במקרה שהיא לא תתקשר במיידי. זה היה נכון, חניאל- חברתי הקוקוריקו שכל השכונה הייתה מסתכלת לה על הקעקועים והשיער הארוך והוורוד, חיכתה לי למעלה , היא הייתה חברתי היחידה בכל התקופה הזאת, ואפשר לומר שגם הדמות האנושית היחידה ( אחרי שכל הבנות מהסמינר כבר הפסיקו לדבר איתי)

 

חמותי נרגעה, איכשהו, והתקשרה אליי להגיד לי ש"חלה טעות".

אני לא יודעת מה המורה שלי אמרה לה אחר כך, אבל מאז חמותי הפסיקה לחפור לי, ואפילו חיבבה אותי יחסית, לעומת היחס החשדני והקר שלה - שנתנה לי לפני זה.

 

התארסנו, והתחתנתי איתו, ופתאום הכל התהפך. מתי הפסיק לאהוב אותי. כמובן שזה קרה בהדרגה, אבל איכשהו- עם הפאה והבגדים הצנועים וההריון - כבר לא הייתי שבי המשוגעת, הכייפית, שאפשר להסתובבב איתה שעות.

בסך הכל אישה צעירה חרדית בהריון, 

 

מ ש ע מ מ ת. 

 

אמשיך מחר

 

 

כמה עברת. כמה.בת.
יש לי מלא דברים להגיד, מחר בעזרת ה'.

(את מדהימה. מעריצה אותך, ואוהבת אם יורשה לי)
..צעיר
לאידע אם זה פשוט החלק ה(יחסית)יפה של הסיפור, אבל נראה שהיה לך יותר קל לכתוב אותו. כאילו גם היום יש דברים שאת קצת מתגעגעת אליהם מהתקופה הזו, שהייתם חברים, מהחופש.
(מקווה שזה בסדר שאני ככה מרגיש חופשי לנתח את הסיפור חיים שלך.. אם לא אשמח שתעירי לי על זה..)
והסוף נשמע מבשר רעות 😔
יואווו באתי לכתוב תגובה... אמרתי אני יפתח קודם תגובות נוספותים סוער

אני מהזזהה מסכימה עם התגובה, זה בערך מה שחשבתי לכתוב, אין טעם לכתוב פעמיים.. מה שכן, כתיבהה מהמממתת! הסיפור כואב מאוד.. 

...יופי אדמה

שוב. את כותבת בצורה מדהימה. 

את מעוררת הזדהות במובן הזה שגם אם לא חוויתי את מה שאת,

אני מרגישה את התחושות ברמה של החיים שלי, כי הרגשות זה משהו שלא משתנה מלב אל לב וכולנו בני אדם.

וגם אם החיים שלנו שונים הרגשות בעקבות סיטואציות מסוימות הן אותן הרגשות..

 

בקיצור נשמה יש לך סיפור לא רגיל והדרך שלך לספר אותו היא מהממת.

 

 

מחכה...

 

תודה אהובים יקרים שכמותכםמציאות.


אוייי מייי גאדדדדדיוניייי

סרט אמיתי פשוט סרטטט רעעע רגע שאני אבין זה סיפור חייך באמת או סתם סיפור כי זה כואב בלב ממש אבל 

אני חסרת מילים, אז רק אומרת שקראתי. וגם את הקודםפעם הייתי ניקית


וואו נשמהרוח סערה
איזו כתיבה כנה זה פשוט מטורף
את נשמעת אישה מאד חזקה
❤️❤️
וואי וואיי.על

ריגשת עד דמעות. את פשוט נשמה גבוהה

אין אין לי מילים.

את מדהימה שאין דברים כאלה.

את מעבירה את הסיפור שלך בצורה כובשת וממגנטת.

קראתי את הקודם ומשתוקקת לקרוא עוד.

ואו.אהבת אמת!אחרונה

קראתי גם אתזה וגם את החלק הראשון

מחכה בקוצר רוח להמשך

את אישה חזקה!

כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
יפיפה.חתול זמניאחרונה
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?אחרונה

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

וואו זה מקסיםאנימהאחרונה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

עובד בסופהסופר צעיר

“ביירון, עשית את שלך!”

עובד יישר את המשקף העגול על אפו הבולמוסי והביט בטיפות המים שניתכו בעוז על הרחוב הריק.

“אם מחר יגיע,” אמר ועצר לחשוב, “אם יגיע היום של המחר, מי יודע מה יקרה? אמרו בחדשות שמחר אלו הולכות להיות הכמויות הכי הכי קשות.”

כמה טיפות סוררות ניתזו מאדן החלון הפתוח למחצה ופגעו באפו, מותירות אותו לח וקריר. עובד זינק לאחור בבהלה.

“אם לא הולכים ככה רחוק, כמו שאני,” אמר אל החדר הריק, “שטיפים של מים נקבל, אמאל’ה!”

הוא נשאר על עומדו זמן מה, וכשהרגיש בטוח יותר, התקרב אל החלון בשנית, מיישר את המשקף על אפו שוב.

“מה זה הכמויות האלו? ביירון, תפסה אותנו חזק ביירון.”

הוא שמע את השם שניתן לסופה כמה פעמים בחדשות, ומאז היא קיבלה אישיות וצורה רוחנית מיוחדת. הוא שלף את האייפון עשר מהכיס והביט בשעון שבחלקו העליון של המסך בדאגה.

“רק שיהיה טוב, רק שאני אגיע בשלום לעבודה.”

אכן, המשמרת שלו עמדה להתחיל בעוד ארבעים דקות, והוא חיכה בקוצר רוח שביירון תירגע ותנוח.

“ביירון, עשית את שלך!” קרא ביתר שביעות רצון ויישר את גבו הכפוף.

הגשם הזכיר לו שיר ישן, אבל הוא לא הצליח להיזכר בדיוק איזה, אז הוא ניסה להתחיל לשיר בתקווה שייזכר בהמשך תוך כדי שירה.

“רעמים וברקים… נשמעים כמו… כמו…”

לא, זה לא נשמע נכון. כדאי לנסות שוב, הפעם במנגינה אחרת.

“רעמים וברקים בלילות הקרים… וביום הקר… בום טראח!”

סטנדרליפא העגלון

עַל הַסְּטֶנְדֶּר יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָיו

מַצִּית כּוֹכָבַי

כּוֹכְבֵי מָרוֹם וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם

מְצִיצִים בּוֹ, מְעַלְעֵלִים

בְּדַפֵּי הַצָּהֹב הַצָּהֹב הַזֶּה

בָּאוֹתִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת


לֹא כּוֹכָב, לֹא חֲצִי סַהַר

רַק עַב חוֹלֵף

בְּשָׁמֶיךָ

יפה מאוד עב חולף.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך