לא מאמינה שזאת אני שכותבת אבל...שוגי~
מסתבר שאני מרגישה בדידות. במיוחד בתקופה הזו.
אני יודעת שקשה לאנשים לשמור על קשר, וגם לי קשה לשלוח הודעות או להתקשר להרבה אנשים.
אבל בעיקר בשבת נחתה עליי ההבנה שהמעגל החברתי שלי מאוד מצומצם.
זה מצחיק, כי הייתי בהרבה מסגרות ואני דווקא מצליחה לתחזק קשרים ממסגרות ישנות - אבל חברות אמת, כאלו שאני חושבת עליהן בתור מלוות בחתונה שלי, יש בדיוק 5.
אני תוהה איך אפשר להרחיב את מעגל החברות שלי. לא כרגע, כי כרגע כולנו בהסגר, אבל אחר כך. איך אפשר למצוא חברות אמת.
סיימתי את המסגרות של הדרכה בסניף, אולפנה ושירות לאומי...

ושאלה נוספת שמטרידה אותי בימים האחרונים - איך מוצאים בחורים?
(אל תדאגו. אני אחכה אחרי הקורונה)
אני לא מכירה בחורים רלוונטיים מהשכונה/יישוב שלי, וגם בשירות שלי לא הכרתי חבר'ה מתאימים.
חברות שלי מתחתנות, בשנה האחרונה התארסו והתחתנו מעל 20 בנות (אנחנו בנות 19-20) - וכולן הכירו את הבעלים ממקודם (מהיישוב/שכונה, מהסניף שבו הן הדריכו, מהשירות...).
ואני סיימתי את המסגרות האלה. אז מאיפה אני יכולה למצוא בחור שיהיה מתאים? אף אחד לא חושב להציע...
זה תיאורטי, כן? אני לא חושבת על לצאת בתקופה הקרובה... פשוט באמת מודאגת פתאום.
רק משהו קטן,צהרים
5 חברות *אמת* זה המון!
5 זה המוןבסדר גמור
אני לא יודע איך להעביר לך את התחושה כמה "ברת מזל" את וכמה הקב"ה נותן לך..

לגבי הבחורים:
יש שדכנים, יש קבוצות וואטסאפ ויש אתרים.
כמו שאמרו -5 זה ממש מכובדתפוחית 1
ובקשר ללהכיר- בשביל זה יש שדכנים ⁦
היום זה כבר ממש נפוץ, גם בציבור הדת"ל ולא רק החרדי
מוסיפה- תבדקי אם חסר לך חברות או מסגרת חברתית..זה שונה
אוקיי, גרמתם לי לחשיבה קצת שונהשוגי~
@תפוחית 1 @בסדר גמור @צהרים

ברוך ה' שיש לי את החמש חברות המדהימות האלו. באמת זכיתי בהן!

אבל מרגיש לי שבהשוואה לבנות אחרות, ואני יודעת שאסור להשוות אבל לא יכולה להימנע מכך - בנות אחרות מוקפות בעשרות חברות. אני רואה חברות שמתחתנות עם 8-9-10 מלוות.
ופה הקושי שלי. מרגישה שביחס לסביבה אני לא מספיק.
ואני יודעת שאני כן חברותית ונעימה ואפילו אהובה. ולכן אני מנסה להבין איפה הנקודה הבעייתית פה.
חח וואי האינפלציה במלוות זאת הזיהצהרים
הנקודה היא לא מה אחרות עושות. את לא צריכה להשוות את עצמך לאחרים. טוב לך עם החמש? את מרגישה שזה מספק אותך? זהו, אין צורך ביותר, אלא אם כן את מרגישה *שביחס לעצמך* יש איזשהו חוסר. אגב, ממה שאני מכיר את העולם לא חושב שיש מצב שלבנאדם יש 10 חברים קרובים מאד. סביר להניח שהן הזמינו גם חברות יותר רחוקות, ואני בטוח שלצורך הענין גם את תוכלי להשיג 10 בנות שילוו אותך. (בכלל, מה הצורך בכלכך הרבה בנות?!)
זאת בעיה קשה בדור הזה דור ה "איסנטוש"בסדר גמור

אם אתה לא מראה שיש לך הרבה אז אתה עני. 
אם אתה לא מצלם את עצמך אז לא היית שם.

אם אתה לא מקבל לייקים ושיתופים אז לא אוהבים אותך. 
אם אתה לא מפיק את חתונת השנה אז עדיף שלא תתחתנו
וכו וכו..

יש לי סרטון בשבילך.. אבל לצערי אני לא מוצא אותו.


 

זה באמת נורא.שוגי~
באסה שנגררתי למקום הזה ואני שם. וזה באמת כואב ומתסכל. אבל אני שם.
במקום של השוואות בלתי פוסקות.
של תחושת תחרות מתמדת.
איך מתנתקים מזה?
נסי לחשובבסדר גמור
על כמה זה מזויף.
ועל כמה שאת לא מכירה את אלו שאת חושבת שהכל "מושלם" אצלהן.
נכנסים לבידודכי בשמחה תצאו.
סתם. אבל לא באמת סתם.
בקדושה, מתחילים בפירוד ומסיימים באחדות (אורות הקודש בשם הספרים הקדושים),
מתמקדים בעצמי, מה טוב לי, מה מיוחד בי, מה אני רוצה.
לומדים הרבה על משפטים כמו: 'אין עדכון נוגע במוכן לחברו, אפילו כמלוא נימא', מידת הקנאה באורחות צדיקים, מעשה מחכם ותם ושאר מקורות בנושא ובע"ה עוברים תהליך.

הרצון לעבור את התהליך הוא העיקרי, והוא כבר קיים
בהצלחה!
תודה רבה על ההמלצות!שוגי~
באמת יש רצון לעבור תהליך.
וקשה לי דווקא עכשיו שכל התקשורת עם אנשים היא רק דרך הרשתות החברתיות, ושם הכל מצטייר כמושלם אפילו יותר...
אל תאמיני לזה..כי בשמחה תצאו.
לכל אחד יש את התיק שלו.
גם לי, שהכל מושלם אצלי

הקב"ה העמיד אותי במקום שלי,
בו יש לי המון כלים והמון ניסיונות,
ובו אני משתדל לעשות רצונו ית'.
זה שיש אחרים, מה לי בזה?
זה מעשה שלהם וזה מעשה שלי.

ואם מושלם אצלם - לא מקנא בהם,
כי בי הקב"ה מאמין ומעמיד אותי בניסיונות הנוראיים שהוא נתן לי, ולהם לא.
ולהם הוא נתן את הניסיונות שיש להם, ולמי אין, ולי לא.

לא נשמע לי מבט מסובך,
ומרגיש לי שיש בו הרבה בריאות ושלוווה.
מציע לך לנסות לטעום מזה..
ו...כי בשמחה תצאו.
קישור שיכול לעזור לך לקבל נקודת מבט,
מזוג נורמלי לגמרי שחי כאן.
(תשאלי חברה נשואה + על הניסיון כדי לחוות את זה קצת יותר).
תתעכבי על הקטעים של הקושי.
פתאום הבנו: נכון שאין לנו ילדים, אבל יש לנו זוגיות מאושרת, וזה המון
איזה זוג מדהים!!שוגי~
ובאמת מיוחד.
אפילו חנה קינאה בפנינה...
איפה זה כתוב?כי בשמחה תצאו.
על כל שמעתי, אבל על חנה?
לא זוכר שזה מפורש ממש
(מבין למה הבנת, חושב שצריך להבין אחרת כל עוד לא הכרחי..).
גם אם לא קינאה, היו לה צער וקושי גדוליםשוגי~
וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְעִמָהּ, כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ.
וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁנָה בְשָׁנָה מִדֵּי עֲלֹותָהּ בְּבֵית ה', כֵּן תַּכְעִסֶנָּה, וַתִּבְכֶּה, וְלֹא תֹאכַל.
)שמואל א, א, ו-ז)
זה הבדל גדול!כי בשמחה תצאו.
קושי הוא טבעי, לחנה יש דחף נשי קדוש ואצילי לגדל ילדים שלא היה ממומש. ברור שהיא תבכה ושלא יהיה לה חשק.
קנאה היא עניין מידותי, שלא הייתי מייחס לחנה אם אין הכרח.

ומה עם רחל 'ותקנא רחל באחותה'?
חז"ל לא סתם הסבירו את זה על קנאה במעשיה הטובים (רש"י).
קנאה היא רקב עצמות וכמעט כפירה בהשגחת הקב"ה.
קנאת סופרים תרבה חכמה, וכל אחד נכווה מחופתו של חברו.
הזמן הזה באמת מעניק לנו הזדמנות להגיע לתובנות על עצמנוארץ השוקולד

את נמצאת במסגרת כלשהי של עבודה/לימודים?

שם אולי ניתן למצוא חברים.

ומה לגבי שיעורים או פעילות חברתית אחרת אצלך בסביבה?

 

במסגרת של שירות לאומי בשנה השנייהשוגי~
שכרגע בעצם נקטע ונגמר בעקבות הקורונה.
זה היה שירות מאוד רחוק מהבית ומאוד אינטנסיבי - אז כמעט ולא נפגשתי עם חברות בכלל. תחזקתי את הקשרים בעיקר בשיחות טלפוניות ושיחות וידיאו.
ואחרי שהתקופה הזו בע'ה תיגמר אצטרך להתחיל שירות חדש כדי לסיים את השנתיים בסוף אוגוסט.
אז כרגע נותרתי בלי מסגרת חברתית, בבית.
באמת קשה במצב כזהארץ השוקולד
אבל השאיפה היא לייצר חברויות בכל מסגרת בה נמצאים
ברור!שוגי~
במסגרת שלי השירות שלי (בעיקר שנה שעברה- חבר'ה מדהימים שאני בקשר קרוב איתם, אבל גם השנה - למרות שעבדתי עם אוכלוסיה קשה ושונה לגמרי ממה שאני מכירה) יצרתי חברויות עד כמה שאפשר.
אבל לא היה כ"כ אפשר. הייתי עם בת אחת בלבד והתקן היה 24/7.
כל הכבוד על ההשקעהארץ השוקולדאחרונה
אכן בעייתי, אבל יהיו לך מסגרות נוספות בחיים בהמשך, אל דאגה
אין מספיק מקום בשרתים של ערוץ 7פשוט אני..

אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈

כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳

הדסה הדסה למה את הלב שלי לקחת הדסההה קפיץ

הפיצ'ר האהוב עליי בתקופה הזועשב לימון

שנכנסים לאתר אינטרנט והוא מציע לי לאשר שימוש בקוקיות 🤭

אם יש שיער מספיק ארוך אני מאשרת

עד עכשיו אני לא מבינה מזה הקוקיס האלהנחלת

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

תודה!נחלתאחרונה

משה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אני מכיר את הבן אדם בתור ילדל המשוגע היחידי

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

כמה טוהר, אמת וכנות יש בונחלתאחרונה

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

סרטונים מה7.10 - מה קורה לנפשחוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?

מה קורה לנו שם עמוק בפנים?

נ.ב.

צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..

כזה נוראי..

דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.

אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.

מה אומרים?

לא ראיתי ולא מתכוונת לראותעשב לימון

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

מצטרףמשהאחרונה

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

ראיתי פירוש של אחד הראשוניםכְּקֶדֶם

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

חבר שלי הצליח לפרוץ, אבל אחרי זה נחסם לוחוזר תמיד לאשתי

חושבת שזה יצר הרע לחזות בזה.נחלת

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

וואלה מענייןכְּקֶדֶם

עזרא שיינברג - מישהו יודע מה סוף הסיפור?חוזר תמיד לאשתי

הסוף עוד לא הגיע לצערינו...הסטורי

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

זה השאלה... מתפתח שם משהו?חוזר תמיד לאשתי

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מעניין... אנשים כאלו תמימים?חוזר תמיד לאשתי

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

לא יודע, איך חזרו שוב ושוב למוטי אלון?!הסטורי

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אין לך לעקוב אחרי כל דבר בעולםנקדימון

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

נדמה לימשה

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

אני חושבת שדווקא במקרה שלו, הוא מנודה עד היום והלואוריןאחרונה

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

למיטב ידיעתי גר היום בקצרין ומנודההריון ולידה

עוד יש איזו הפגנה קטנה כל מוצש מתחת לביתו בקצריןיהודי שואף לטוב

תגובתי נוגדת את תקנון האתר 4ne1

עוד פעם גולש יותר זמן ממה שתכננתיחוזר תמיד לאשתי

בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.

כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.

לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.

מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?

כמו בקניון, מטשטש תחושת זמןעשב לימון

ונועד להיות כזה.

אני באמת דקה מחזירה תשאלה אליךSeven

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

הממחתול זמני

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

אפשרoo

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

כנראה שיש לך יותר מידי זמן פנוי?פ.א.אחרונה

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

ביטוח מופקע על ג'יפחוזר תמיד לאשתי

קניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.

אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.

מה הסיפור?

מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?

אין דבר כזה ''ביטוח זול'' שיתאים לכולםפשוט אני..

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

רכבי שטח זה עסק יקרנפשי תערוגאחרונה

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

צירופי מקרים ותחושות בטןשפוי

מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!

בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...

סיפור מהלחימהיהודי שואף לטוב

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

מטורף לגמרישפוי

סיפור נוסף מהלחימהיהודי שואף לטוב

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

וואו. באמת ניסי ניסיםנקדימון

ועוד מהלחימה. טרי.יהודי שואף לטוב

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

צריכים להגיד הגומל, נכון?נחלת

תלוי סיטואציה. בכל מקרה הוראה רווחתיהודי שואף לטוב

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

יש לי המון... הנה כמהכולנו הביתה

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

יש אנשים צדיקים בפורום הזה.....באמת.נחלת

שמעתי פעם משפט יפהחוזר תמיד לאשתי

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

יש משפט שאומרSeven

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

היה יום אחד של פיגועהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ט' באב תשפ"ו 15:37

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

משהו נחמדפשוט אני..

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

פעם סידרתי איזה חדרון שהיה חצי מחסן חצי זולהאברהם יאיר שטרן

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

יש ליSeven

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

קוראים לזה השגחה פרטית..יעל...אחרונה

אולי יעניין אותך