למשל, אני בא לעשות משהו שלא בסדר ולמרות שאני יודע שזה לא טוב - אני עושה את זה בלי טיפת מצפון! יותר מזה, אני מסוגל להעיר למישהו על משהו שאני בעצמי לא מקפיד עליו.

שאתה לא עושה את זה אולי אתה לא מאמין בזה כי יש לך משהו ביסוד שמפריע לך ולא היה לך מי לשאול אותו

התככונתי שנגיד אתה מדבר עם מישהו על הבעיה באייפונים ככב מפגיז אותו אבל אחרי זה כשתשב עם עצמך ותחשוב על הנושא אתה לא באמת תבין אותו כי אתה יודע את הדברים רדוד לא באמת  למדת את הנושא והפנמת אותו רק קראת והבנת (לא באמת) למה אסור

לא מצליח אז לדבר עם מישהו שמבין וללבן את הנושא

אפילו אמא שלי טוענת שככה זה כולם. אבל אני מרגיש שזה קיצוני מידי.

אבל משום מה, זה לא חודר. אני לא מצליח להפנים!

כל דבר שאתה מרגיש משהו "אחר"?

"כשאני לומדת קצת ממה שכתבתי פשוט עולה לי חיוך, הנשמה מחייכת, מרגיש המקום הבטוח, הנקי." את באמת מרגישה ככה?

וזה כבר לא מזיז לי

אם זה מועיל לי - מה טוב. ואם לא - אז גם אם אני עושה זה מהשפה ולחוץ. למשל ללמוד - אני אוהב ללמוד גמרא, כי אני אוהב להראות שאני חכם. לעזור לאחר - בכיף! עושה לי טוב שחושבים שאני טוב. וכן עלאה...

להתחזק במה שאתה יכול, במה שכאן ועכשיו, במה שבגדר הגיוני

ה' לא רוצה שנצא מהכלים. במצב שאתה נמצא הדבר הקטן ביותר שתעשה נחשב בשמים לדבר עצום אל תפקפק בכך!

זה דברים שאני אומר לעצמי... בכל זאת, זה לא עוזר.... איזה עצבים!!!!!!!!!!!!

לפעמים כמו שאתה אומר כל העבודת ה' רק בשביל להראות לאחרים וכו' 

אבל כשאתה מדבר עם ה' לבד, פתוח, זה בונה אצלך קשר לה' שחלא קשור לאף אחד. קשר אמיתי וטהור. אשרך.

מה שאמרת על "להתחזק במה שכאן ועכשיו" זה רעיון פנטסטי! פתאום שאני חושב על זה, אתה בעצם רוצה להציע להסתכל את רגע בחיים כמשהו נפרד וללא תלות ברגע שלפני או שאחרי ואת המצווה שאעשה באותו הרגע, פשוט אעשה גם אם בכללי אני לא מקפיד... וואו אחי! איזו הארה!

תנסה ללמוד חסידות.. החסידות מקשרת ללב

וגם תדבר עם ה', תבקש ממנו שיעזור לך. עוזר ברמות. בדוק.

נראה שהעצה שלך הכי אידיאלית, מנסיון אישי... אבל עדיין מרגיש איזה נתק..

לא מכירה את חבד, אני אישית ברסלב ומציל אותי כל פעם מחדש

אני מאוד פטריות, קשה לי ללמוד דברים אחרים חוץ מחב"ד... זה די גישה חב"דית...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....