תגידו,ואחת עם חצאית
מה אני עושה אם יש משו שאני פשוט לא מסוגלת לסלוח עליו למישי אחרת?במיוחד אם היא בקשה סליחה רק בכתב(הודעה,או פתק)
אבל זה משו מממש ממממש נוראי מה שהיא עשתה..וכאילו,כמה שניסיתי אני פשוט לא מצליחה לסלוח עלזה..
 
היא אמרה שהיא עברה ארבעה שלבים של חזרה בתשובה והאחרון זה לדאוג שאני יסלח לה..והיא ביקשה ממני סליחה בהודעה--זה נקרא??כאילו,אם אני לא סולחת לה זה אומר שעכשיו זה הופך להיות אחריותי או שזה משנה באיזה צורה היא ביקשה סליחה?
יכול להיות שהיא ביקשה סליחה בפתק כי היא מתביישתיעל =)
בע"ה
 
לעמוד מולך פנים מול פנים..
בכ"מ - תנסי לסלוח לה.. ואם את לא יכולה, תדברי איתה על זה ותראי אם היא באמת מצטערת, או שהיא ביקשה סליחה רק כדי למחוק את החטא הזה מחטאים שלה..
בכ"מ, תזכרי שהקב"ה סולח לנו על החטאים העצומים שלנו, אז גם אנחנו יכולים לסלוח לאחרים על מה שהם עשו לנו..
ואת לא אחראית עכשיו לזה שאת לא סולחת, כי רק אחרי שמבקשים ממך 3 פעמים סליחה אמיתית מהלב החטא עובר אלייך..
שתהיה שנה טובה ומתוקה!!
זה בדיוק הקטע!ואחת עם חצאית
שאני אומרת לעצמי כאילו,הקב"ה סולח לנו על החטאים שלנו--איך אני יכולה לא לסלוח לה?!
ובכ"ז-אני לא מצליחה,כי זאת הייתה פגיעה כ"כ קשה שבאה אחרי תק' של עליה מאומצת ואז מה שהיא עשתה הוריד אותי למטה שוב..ועכשיו אני לא מצליחה לעלות.אבל אני ממש מנסה לסלוח לה...ואני פשוט ל-א מצליחה..
מה אני עושה??
מסכים עם יעל,***אורי***
אולי באמת קשה לה לבקש פנימלפמים,
תנסי לסלוחח...
>>>>נצח לנצח!!!
לסלוח, זה דבר קשה!!
יש הרבה מאיתנו, שפשוט מתפאדחים לעמוד מול הארוע הזה של 'בקשת סליחה'..
והימים האלה הם במיחד בשבילנו!
שאנחנו נעבוד על עצמינו לסלוח!! פשוט ככה!
ללמד את עצמינו את הדבר הגדול הזה!
גם אם זה הכי קשה בעולם..
מוריה, נסי מעט להבין אותה..(גם אם את רתוחה, לא מוכנה בכלל לשמוע עליה..)
אבל, הסלחיה שלך חייבת להיות אמיתית..
זה לא שווה שזה רק סתם ככה.. חולף..
זה עבודה עצמית קשה!
קחי כוחות!, תאמיני!
תתפללי לה' שבזכות זה שאת סולחת.. (סליחה אמיתי)
הקב"ה- יעזור לך לעלות מחדש..
לעלות גבוהה הרבה יותר
 
גם לי יש משהו כזה...ת.מ.
אני ניסיתי להחליט שאני סולחת לה וזה לא ממש הצליח במיוחד שאחרי המקרה הזה היה עוד כמה דברים שהיא עשתה לי ולא ביקשה סליחה עליהם...
אני כרגע במצב שאני שומרת ממנה (זה מישהי מהצוות של האולפנא שלנו...) מרחק קודם כל ומנסה לסלוח לה באמת הבעיה הרצינית זה שזה מישהי שאני חיבת לעבור דרכה בכל מיני נושאים ואני לא מסוגלת אז אני פשוט מזניחה אותם וזה מעצבן אותי.....
אני ממש מזדהה איתך.
וגם תודה רבה על כל התגובות אבל זה לא ממש עוזר לפי דעתי כי הבעיה היא רגשית וזה לא ממש עוזר כל הדברים האלה שאמרתם....
בעיקרון כל מקרה לגופו..כנסי..somewhere
כמו שאמרו בשירשורים קודמים...את יכולה להמשיך לכעוס אבל לסלוח...אבל עדיףף שגם לאא תכעסי...
כאילו מה יעזור לך לכעוס?
מה את לא תדברי איתה?תעקמי לה פרצופ כל פעם שתראי אותה?
מה זה יועיל לך?
להגיד לך משו?[עשו לנו על זה שיחה..]
אם ממש קשה לך לסלוח בלב..
תגידי לך בשכל במחשבה.....אני סולחת לה...לא משנה מה הלב אומר...
תוך זמן מה את תגלי שגם הלב מתחיל לסלוח...
לא מובן?
דוג'-את שומרת שבת?למה?
כי לימדו אותך בתורה...."וביום השבעי שבת וינפש..."
כשהיית קטנה לא הבנת..ההורים שמרו כולם שמרו....אז המוח אוטמטי שומר גם....
הנה גדלת...הבנת מהי משמעות השבת....אז עכשיו הלב אומר לשמור שבת...
עוד דוג'-עבודת המידות...את לומדת בשכל ואחרי זה מפנימה בלב...
 
אז ככה תנסי לומר לעצמך...אני סולחת לה....ולאט לאט הלב גם יסלח...
[סליחה שחפרתי...]
 
ועוד דרך...פשוט תדברו...!
תעשו שחנ"ש רציני..על דא ועל הא...ולמה את שתיכן פגועות....
תאמיני לי גם היא נפגעה אפילו קצת...לא משנה הסיבה לכעס...
 
אופפ מקווה שעזרתי...בשורות טובות...=]]
סליחה שחפרתי...
מקווה שהובנתי...
ליל"ט
אני..=]]
אז זהו,שעברתי כבר מזמןן את השלב של לכעוס עליהואחת עם חצאית
עכשיו אני כועסת על עצמי.שאני לא מסוגלת להרפות מזה.
כבר החלטתי שזהו,אני לא כועסת עליה לפני שהיא ביקשה סליחה(זה סיפור מלפני חצי שנה בערך)והייתי בטוחה שזה נכון אבל פתאום-הכל עלה לי שוב..
אני מבינה את זה שהיא מתביישת לבוא לבקש פנים אל פנים אבל,עם הרמה של מה שהיא עשתה-אני חושבת שיש לי זכות לזה..!אני מצפה מאחרים שכמו שאני הייתי הולכת-עם כל העוגמת נפש שבדבר ומבקשת סליחה מאותו בנאדם שפגעתי בו,שהיא תעשה אותו דבר..(וזה לא באוויר,כבר קרה מקרה שהלכתי למרות שסווופר התביישתי)וזה לא שאני באה לומר שאני מיוחדת או משו ח"ו!!כל בנאדם רגיל היה בא,ומבקש סליחה..לא כן?
מה אתם הייתם עושים?
ברור שזכותך לחכות לבקשת סליחה שלה...אוסנת
אבל למרות שזה ממש לא קל, ולי עצמי לקח המון זמן לשנות את זה (בעיקר כי הפוגע עשה את זה בכוונה וללא חרטה) -
הכעס והלחץ לא בריא ולא חיוני לי לחיים.
מה יצא לי מזה שאני לא אסלח? היא תקבל יותר עונש בשמיים...
אז מסכנה. גם ככה קשה לה לבקש סליחה, והיא נזכרת בך ומרגישה קצת דפוק עם עצמה. כשהיא תגיע למעלה היא תתחרט עוד יותר... אז נסלח לה.
 
אפשר ללמד עליה זכות. באמת קשה לבקש סליחה מאדם שמאוד נפגע ממך.
אבל איך עושים את זה?איך סולחים?ואחת עם חצאית
השלטת שכל על רגש (...).אוסנת
אם את רוצה ומחליטה שאת סולחת, תשכנעי את עצמך שוב ושוב בטיעונים למה לסלוח.
כל פעם שאת נזכרת במקרה, תזכירי לעצמך למה החלטת לסלוח...
 
בקצב שלך, יבוא יום ותרגישי שאת סולחת לגמרי.
כל הכבוד לך...
נממואחת עם חצאית
רעיון ממש טוב,הבעיה היא שכבר עשיתי אתזה.ומשום מה זה לא עוזר
אני ימשיך לנסות ונקווה שזה יעבור..
אתם מבינים?!הסיפור הזה זה סיפור של הרבה זמן,יש עליו הרבה מטען..וניסיתי לעשות כמעט כל דבר אפשרי..כתבתי פה רק כי כבר לא נשארו לי רעיונות...ואולי קווי מחשבה שונים משלי יצוצו פה..מישו?
----אנונימי (פותח)
בע"ה
לענ"ד, קודם כל תשאלי את עצמך;
-את רוצה לסלוח לה?
- מה החלק העיקרי שבגללו קשה לך לסלוח לה??
- יכול להיות שדווקא ההתעכבות של הסליחה של הלב היא זו שמקשה עליך לעלות חזרה?
 
יש שאלות נוספות, ואת מכירה את עצמך ואת כל הצדדים של הסיפור יכולה לשאול אותם ולענות עליהם...אני חושבת שסליחה אמנם לא מורידה את כל הכאב אבל כן עוזרת במשו לצעוד קדימה....
לענ"ד-תחזירי לה הודעה-קשה לי מאד לסלוח לך, במיוחד כשאני לא רואה שאת באמת מתאמצת בשביל זה ומבינה מה עשית, וגם שאני לא בטוחה אם את מבקשת את הסליחה הזאת רק בגללל יו"כ.הייתי שמחה לסלוח לך אבל קשה לי,אם את רוצה-בואי ותראי שאת מתאמצת ורוצה, ומסוגלת לנסות להתחיל לתקן...
את לא חייבת בדיוק ככה, אבל בעיקרון שקשה לך לסלוח בצורה כזו..
ועוד משו-קשה לי לכתוב את זה כי אני לא במקום שלך ולא מכירה אותך ואת הסיפור, אבל אני חושבת שיכול להיות שהפגיעה הזו בהחלט מקשה עליך מאד לעלות-אבל את לא יכולה לתלות אתזה רק בה...בנ"א אחראי לעצמו,למרות שהרבה פעמים אנשים בעולם פוגעים בו ומורדים אותו...אין מה לעשות-אפחד לא יעשה במקומו את העבודה..זה לא הוגן, אבל את מסוגלת ויש לך כוחות!!!אם את רוצה באמת לעלות-את בדרך הנכונה!!!בהצלחה!!
 
מקווה מאד מאד שאת לא כועסת..אם כן-תמחקי את כל מה שאמרתי...
מותק!ואחת עם חצאית
אני ממש לא כועסת,וגם אני חשבתי עלזה..לא התכוונתי שרק בגלל זה אני לא מצליחה לעלות..זה פשוט,שמה שהיא עשתה גרם לי לחשוב דברים לא נכונים על עצמי,זה הכניס אותי לסרטים חבל"ז..ועכשיו כמה שאני ינסה קשה לי לצאת מזה..
דבר שני,כתבתי לה כבר את ההודעה הזאת..והיא בכל זאת לא באה..אבל החלטתי שזה לא משנה אם היא ביקשה כמו שצריך או לא..אני מנסה לסלוח..השאלה היא איך עושים אתזה??
ווואו-סגידה..!!=)אנונימי (פותח)אחרונה
בע"ה
איזה שאת!!
 
בטח את יודעת אתזה- אבל אני תמיד חייבת להגיד משו..
אז- לסלוח בעיני זה לא אומר לא להרגיש עמוק עמוק את הפגיעה, זה אומר לא לכעוס על הבנ"א שגרם לה...
 
איך עושים אתזה??
אני אישית משתדלת לחשוב על כל הדברים הטובים שאותו אדם עשה (-למרות שבד"כ הם רק מכעיסים אותי יותר...=) ואם היה זמן שאהבתי אותו מאד, מנסה לחזור ולאהוב אותו בגלל אותם דברים... אח"כ אני מנסה להיות במקום שלו, ולראות כמה זה היה טעות והוא מתחרט אבל קשה לו לבצע, או שכמה גם הוא כועס, וחושבת שגמאני יכולתי לעשות אתזה...בסוף זה מגיע, ואני סולחת, אבל אני מזהירה- לי אח"כ הפגיעה הרבבבבבבבבבה יותר כואבת, כי אינלי משו לכעוס עליו אז אני כועסת על עצמי...=)
 
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך