ואציין שאני מעולם לא העדפתי מישהי "לא נחמדה" על פני מישהי נחמדה.

אבל אולי זה קשור לתכונה בעייתית (? בהחלט נדירה, ויש בה חסרון) שלי, שמעולם לא ראיתי את עצמי כראוי ליחס מיוחד

ובעיני הקשר עם מישהי שנחמדה לכולם הוא באמת שם אותי בנקודה של ספק - האם היא נחמדה אלי כי זה אני או סתם, מצד שני, בגלל שאין לי מספיק בטחון, האמונה שאם אשקיע יותר אקבל יחס מיוחד היא אמונה חלשה, ולכן תמיד העדפתי את היחס הנחמד ואולי לא מיוחד על פני האפשרות השניה.

ומה מקבלים מלהשקיע בקשר עם מישהו "שגם ככה נחמד"? עדיפות. עד שמכירים אדם כזה, הוא מפנה את הנחמדות שלו לכולם. כמה שמתקרבים, הנחמדו תמרוכזת יותר אצל האנשים הקרובים (לא מכיר אנשים שנחמדים לכולם, אבל ממש כולם, באותה מידה). וזה נכון גם לגבי הנחמדים פחות. אז אני מעדיף להיות קרוב למישהי נחמדה, ולקבל את רוב הנחמדות שלה, מאשר למישהי לא נחמדה, ושתואיל בטובה לחייך אלי מדי פעם. הנחמדות חשובה לי יותר מהייחודיות

לדעתי יש חוסר משיכה כלפי מי שנפתח מהר מידי, כי זה משדר לחץ או נואשות, כאילו אני אעשה הכל בשביל שתיהיה איתי, לפני שהתפתחה משיכה אמיתית או היכרות אמיתית

ההדרגתיות בנתינה ובפתיחות נותנת תחושה שהקשר מתפתח ביחד ועם קשר הדוק למצב ולשלב בקשר

וזה מאפשר אמון וביטחון בקשר.

1:14 סתם הכללה

1:22 סיסמא מטומטמת

1:53-2:03 סיסמא מטומטמת

2:09 סתם הכללה

2:50 ממש מפגר

אבל יש בו משפט וחצי נכונים

2:26  נכון מאוד, לכן לא צריך לקפוץ מהר על העגלה, לא צריך "לרדוף" או להתנחמד לפני שמתחילה היכרות אמיתית או משיכה

3:30-3:34 נראה לי די נכון בדרך כלל

מסקנה 1: לא ללמוד את הנושא מאינטרנט או סרטונים. הם מלאים בסיסמאות מטופשות או פתרונות קסם מטומטמים והם שמים את כל הגברים תחת משבצת אחת ואת כל הנשים תחת משבצת שנייה

מסקנה 2: בכל דבר מטומטם יש קצת אמת, אפילו בסרטון הזה. אבל לא כדאי להיעזר בקונספט הזה בגלל משפט וחצי נכונים וכל השאר טמטום

אם סרטונים מעין אלה מלאים בסיסמאות מטופשות כדאי מאוד שאנשים יתנו את הדעת.

שמספר איך הבחור הזה טוען שצריך להעליב את הבחורה. עכשיו נמי שרואה אותו יש לו פרספקטיבה נכונה יותר עליו.

או מי שקורא אותי יש לו פרספקטיבה על סרטונים ומידע ברשת ועל הטמטום שמאחורי "אומניות פיתוי"

מאיפה התובנות שלהם על החיים..?!

אני אגיד לך, 

הוא בכלל לא מתכוון לקשר של אהבה, הוא מכוון להיכרות כדי לנצל וזהו.

הוא אמר את זה מפורש

(לא יודע אם אני מדייק פה בפסיכולוגיה, אבל שמעתי את זה מבנות פה ושם)

יש בנות שלא מודעות לאיך גבר טוב אמור להתנהג

אז כשמישהו מתנהג אליהן בזלזול זה משגע אותן, במקום לשחרר אותו בבעיטה, הן מרגישות שסוף סוף הנה גבר שלא דופק חשבון ומנסות עוד יותר למצוא חן בעיניו גם כדי להוכיח לעצמן שהן שוות.

לאלה הוא מכוון...

למרות שבסוף אני בספק כמה קשר כזה נשאר, בסוף זה מתפוצץ איכשהו.

אנשים עושים מדברים כאלה אשכרה כסף. 

אבל אגב, קשר כזה יכול להימשך לכמה חודשים לפחות..אם לא כמה שנים.

לצערי שמעתי על קשרים כאלה.

גם לי יצא להיות בקשר דומה לזה וחצי מהזמן הייתי בעצבים. (למרות שבמקרה הזה הוא לא עשה זאת ביודעין ממש, אז ניחא)
בסוף מי שרוצה קשר אמיתי לחתונה זה יכול להיות אסון לטווח הרחוק.

מי שרוצה משהו חד פעמי או להפיג את התאוות שלו אולי זה יעזור לו, זמנית.

אני לא מתכוון לעד כמה נפתחת אלא לנחמדות בתור פתיחה מתי היא הגיעה

לא בטוחה שירדתי לסוף דעתך, אז אפרק את הדברים, להבנתי-

א. קשה להשגה- (לדעתי) זה לא מושך, זה לא 'קול', זה לא כלום..

כשנפגשים, זה כדי לבנות קשר, ולא בשביל משחקי כבוד כאלו ואחרים, שאם הקשר יתבסס עליהם- הוא יראה על הפרצוף.

ב. 'אובר נחמדות'- נראה לי שזה יכול להיות מרתיע קצת..

זה יכול לשבת על מלא דברים, אז קצת קשה לפרט הכל, אבל אלה הדברים שעוברים לי בראש-

* נתינה יוצרת קרבה, ואם זה משהו שקורה בשלב התחלתי יחסית של הקשר, זה יכול להיות קצת מורכב (חוסר נעימות כי עדיין יש ריחוק/ תחושה שצד אחד מתקדם מהר יותר וכו'..)

* גם בשלב מתקדם יותר, זה משהו שצריך להיזהר בו- קשר אמור להתבסס על איזושהי נתינה הדדית, ואני חושבת שזה לא הכי בריא שיש מצב שבו רק צד אחד נותן כל הזמן, והצד השני רק מקבל כל הזמן (שלא תיווצר תלות/ציפיה/דרישות וכו' חו"ח).

* אולי יש בזה משהו שהוא קצת חוסם. כשאני יודעת שיושב מולי בנאדם שפשוט לא יודע להגיד 'לא', גם אם הוא מלא בטחון וזה הכל נטו טוב לב- אז אני צריכה להתחיל להפעיל את שיקול הדעת בשמו (אולי הוא לא ירצה, אבל הוא בחיים לא יגיד לא, אז אני מראש לא אשאל/אבקש/אציע).

*אני גם חושבת שעם כל זה שזה יכול להיות כיף ונחמד ונעים, בסופו של דבר זה לא הכי נעים/בריא/כיף להיות בצד שמקבל כל הזמן.. זה יוצר תחושה של חוסר קבוע כזה. לא יודעת להסביר.

* זה גם יכול ליצור שדר של חוסר בטחון (של הצד הנותן).

ג. נחמדות 'מאוזנת'..(:
מרגישה על עצמי שאני עובדת כל הזמן על האיזון בנושא הזה, ואני הרבה פעמים מוודאת עם עצמי שאני לא מגזימה לאף כיוון..

זה יכול להישמע כאילו צריך לרסן איזושהי תכונה טובה שקיימת בי, אבל נראה לי שזה לא בדיוק ככה.
באף קשר, אין דבר כזה שאתה נחשף לכל המכלול של הבנאדם שמולך בבת אחת. כל פן באישיות וכל תכונה נחשפים בקצב אחר. בהקשר הזה- אין ספק שהרצון הזה להיטיב הוא טוב ומקסים, אבל יכול להיות שנכון יותר 'לשמור' אותו קצת, לשלב יותר מתקדם של הקשר. או לחשוף אותו בהדרגה.. לא יודעת איך להגדיר את זה בדיוק.

אגב. בעייני נחמדות ורצון להיטיב זה דבר שניכר על הבנאדם בעוד המון דרכים מלבד הנתינה הפיזית, וחבל 'לדלג' ישר לשלב הזה..

היא רוצה לראות את תהליך הבחירה קורה. לא מספיק לה שעכשיו אתה רוצה, היא צריכה לראות שהי גרמה לך לעבור מ"לא רוצה" ל"רוצה"

נראה לי, ככה אני מבין את זה.

העקרון פה הוא שלא מספיק שיש תכונה מסוימת, היא צריכה לראות את זה בקשר ביניכם

כי היא לא מכירה אותך ולא יודעת מה בליבך, ולכן אתה צריך להראות את מה שיש בליבך באמת

בס"ד

את עצמך אתה מעריך? מאמין שמי שתהיה איתך באמת תזכה? שאתה יחיד ומיוחד בדרך שלך ושאף אחד לא יכול להשתוות אליך? (ענווה דקדושה)

אם אני אבקש ממך לספר לי על עצמך דברים טובים / תכונות טובות / יתרונות , אתה תדע לענות לי? וגם אם תדע לענות , אתה תאמין במה שתגיד?

אני שואל, כי נחמדות מוגזמת יכולה לנבוע מהנקודה הזאת שאת עצמך אתה לא מעריך ומה שאתה משדר במודע או לא (ולדעתי איך שאדם תופס את עצמו זה פשוט משפיע בצורה עצומה על גם איך שייתפסו אותו ויתייחסו אליו) זה שאתה לא משהו מיוחד , לכאורה סתם עוד בחור נחמד וזה מאוד מקרין על הצד השני..

אוסיף שתי נקודות שהבחנתי בהן בתהליך שעברתי בעצמי:

1 בנות נבהלות מרגש שנראה כאילו הוא לא מאוזן, וסולדות מרגש שלא נראה להן אמיתי. ורגש שמופיע מהר מדי ומוקדם מדי, הוא כזה

2 כשבחור מגלה רגש מהר מדי, הבחורה מרגישה שהוא לא נותן לה מקום שהקשר יבשיל בה מבפנים. וזה מפריע מאד

ואי ממש!!

וזה כזה חבל כי לפעמים הבחורה ממש מעוניינת.. ולהביע אובר חיבה על ההתחלה פשוט חוסם ומרחיק

בס"ד

יש עוד הרבה המשך זו תורה נפלאה על ניסן וחתונה תורה מט בליקוטי מוהרן

לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ': (תהלים יט)
א כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, וְרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ, וְאֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהֻצְרַךְ לִבְרֹא בְּנֵי אָדָם, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ. וְהִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אֶלָּא עַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת, שֶׁעַל־יְדֵי הַמִּדּוֹת מַשִּׂיגִין אֱלֹקוּתוֹ, וְיוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג. וְצִמְצֵם אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף לַצְּדָדִין, וְנִשְׁאַר חָלָל פָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי בָּרָא הָעוֹלָמוֹת (כמבואר בע"ח בתחילתו בהיכל א ענף ג), וְהֵן הֵן מִדּוֹתָיו. וְהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר שֶׁל הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות לא): וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב וְכוּ'. וְעִקַּר הַיְצִירָה הָיְתָה בְּחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קד): כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. נִמְצָא, שֶׁהַלֵּב הוּא הַצַּיָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם עג): צוּר לְבָבִי. וְאִית יְצִירָה לְטָב וּלְבִישׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סא): וַיִּיצֶר – בִּשְׁנֵי יוּדִין וְכוּ'. וְהֵם שְׁנֵי יְצָרִין, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. הַיְנוּ: מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. כִּי עִקַּר הַיְצָרִים הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַחָכְמוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ו): כִּי יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ וְכוּ'. וּכְשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב בְּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם אֶת הֶחָלָל שֶׁל הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת. כִּי הַלֵּב הוּא צוּר הָעוֹלָמִים, הַיְנוּ צוּר הַמִּדּוֹת, כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וְצָרִיךְ לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּלֵּב חָלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וְעַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁל הַהִתְלַהֲבוּת יוּכַל לָבוֹא לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת, הַיְנוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה. וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב, הֵן יְצָרִין טָבִין, שֶׁעַל יָדָן נִתְגַּלִּין פְּעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וְהַיְנוּ יְצִירָה לְטָב. וּכְשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הוּא מְטַמְטֵם הַלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב, וּמְקַלְקֵל אֶת הַבְּרִיאָה, הַיְנוּ הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי הַיֵּצֶר הָרָע הוּא טִפְּשׁוּת הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים י): וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְתַרְגּוּמוֹ: יָת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן. וְטִפְּשׁוּת הוּא קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. נִמְצָא, כְּשֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת בְּלִבּוֹ אֵיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בָּזֶה נַעֲשֶׂה לִבּוֹ בִּבְחִינַת: צוּר לְבָבִי, וּבִבְחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל יִתְגַּלּוּ פְּעֻלּוֹתָיו, וְעַל יְדֵי פְּעֻלּוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים יִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה. וְזֶה פֵּרוּשׁ (תהלים פז): וְשָׁרִים כְּחוֹלְלִים וְכוּ'. וְשָׁרִים – זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת, בְּחִינַת: שָׂרָה עַל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ (ברכות יג), בְּחִינַת (זכריה יד): וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ וְכוּ'. כְּחוֹלְלִים כָּל מַעְיָנַי בָּךְ – הַיְנוּ לְפִי הֶחָלָל שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי מַחְשְׁבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים, כֵּן הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ:
ב וְזֶה בְּחִינַת (דברים יא): וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם; אֵיזֶהוּ עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זֶה תְּפִלָּה (תענית ב). כִּי תְּפִלָּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קט): וַאֲנִי תְּפִלָּה. וְעִקַּר הַתְּפִלָּה תָּלוּי בַּלֵּב, שֶׁיָּשִׂים כָּל לִבּוֹ עָלֶיהָ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת (ישעיה כט): בִּשְׂפָתָם כִּבְּדוּנִי וְלִבָּם רִחַק מִמֶּנִּי. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, בְּתוֹךְ הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ הָעוֹלָמוֹת:

rabenubook.com

ברור שלא צריך להיות מגעיל.

אבל קצת לחכות בכוונה עד שעונים להודעה זה לא נורא,

ואם זה מועיל להגברת הציפיה,

וממילא ההנאה במימוש שלה של הגברת,

ולשם ההנאה והשמחה שלה עושים את זה - 

זה נשמע לי אחלה.

זה מניפולטיבי - אז מה?

אם זה כדי לעשות טוב למישהו, מה רע בזה?

נקודה נוספת:

בשביל להתקרב, צריך להיות קודם כל רחוק,

כי אי אפשר להתקרב לדבר שאתה צמוד אליו.

כיוון שיש הנאה בעצם ההתקרבות,

צריך קצת להתרחק כדי שנוכל להתקרב.

אלה שתי נקודות שלדעתי מצדיקות ריחוק מסוים.

@חלל הפנוי גם כתב נקודה עמוקה וחשובה,

שיצא לי להיפגש איתה (מצדי או מצדה).

לפעמים זה מונפולציה וזה מגעיל

לפעמים זה משקף רצון טוב וזה טוב..

מסכים עקרונית עם דבריך.

למרות שלכאורה אין כאן באמת מפריע

זה מה שכתב צהרים בעצם.

בחורה רוצה לדעת שהצד השני חושב, מנסה להכיר מי היא ומנסה להבין אם היא באמת מתאימה לו

הנחמדות גם אם היא תכונה טבעית לך, היא קצת בעייתית בדייטים... 

כי בנות יכולות לפרש את זה שכאילו ככה אתה מושך אותה אליה, היא לא בהכרח תזהה שזה טבעי לך

ואז היא יכולה להתחיל לפרש שזה לא הכי כנה, או שככה אתה מתנהג לכולן ואז מה מיוחד בי.

או כמו שצהרים כתב שאין שום התלבטות זה קצת מעלה חשש לבחורה. אולי הוא מתחבר לכל אחת? אולי הוא לא מבין מי באמת מתאימה לו. 

אבל העיקר הוא שקשה לאכול נחמדות שעדיין לא מכירים אותך באמת. לאנשים זרים שאולי לא תראה יותר בחיים זה לא כזה משנה. אדרבא מבורך

אבל בקשר שאתה רוצה לבנות, חשוב שהבחורה תרגיש שהיא לא עוד אחת שנחמדים איתה. 

אין, זה פשוט תכונה שיכולה להתפרש לכל כך הרבה כיוונים ולא בהכרח חיוביים- ונטו מצד בניית קשר זוגי

וזה רק בתחילת קשר. 

אבל שטויות. יש נשים שצריכות את זה. ובמיוחד האחת שתתחתן איתה. 

סליחה, כנראה לא הבנתי אותך כ"כ בהתחלה..

א. אני לא מסכימה שאלו דברים לא מושכים. זה נשמע לי הכי מקסים שיש בעולם..

כמובן שאני מדברת בעיקר מהעולם שלי, אבל גם שמעתי את זה מהרבה חברות- הפשטות הזאת היא בהחלט מבורכת.

ב. אולי זה גם קשור לאופי..?

יש אנשים שהם יותר 'מורכבים', ולפעמים כשהם פוגשים בטוב פשוט כזה כמו שאתה מתאר, זה יוצר קצת 'שוק', כי זה שונה מהעולם שלהם (טוב מכדי להיות אמיתי וכו'..)

למרות שגם בהקשר הזה, נראה לי שזה עדיין לא ברמה של 'לא מושך'..

ג. לגבי עניין ה'מובן מאליו' שדיברת עליו..- אני יכולה להבין.. זה דבר שקורה באופן כללי במציאות, לא רק בהקשר הזה של פגישות, וחבל..

(אגב, לבנות שהן כאלה עוד יותר קשה)

מהחיזור עצמו

@חן,?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.