השכינה

תנסי לחיות עם השכנה, בתוך השכנה, 24/7 ושיהיה לכן שלום.

זה יקרה עם הרבה מידות טובות, וסיבות מספיק טובות להיות יחד.

(חשבתי על זה במאחורי הפרגוד,

אבל לפני הכל זו גמרא בברכות!

אז מה אם זה לא כתוב בחסידות...?)

ברור אהבה, ברור משיכה, מי חלק על זה?

הוא דיבר על משהו אחר, רמת אהבה שהייתה לו,

אבל לא נמצאת בגברת עם כל מה שהוא פרט.

ישמרו נגיעה, יתחתנו, ויגיעו ליותר ממה שהם הגיעו קודם,

אם כל מה שהוא פרט שיש בה אכן נמצא.

הוא דיבר על עוצמה,

את מדברת על עומק.

להבנתי, זה לא אותו דבר.

יש שתי תחושות שאני מכיר שמצדיקות להתחתן:

א. 'זה שלי'.

ב. 'אני רוצה אותה לידי, לא משנה מה יהיה איתנו'.

זה נוגע ומתכתב עם מה שאתה אמרת,

אבל מה זה קשור לעוצמה של התאהבות?

הכי חדי קרן וקשת בענן 

אפשר להתכוונן לסגנון מסוים,

רק כדאי לנסות להפשיט את הסגנון למהותו,

לתכונות והמאפיינים שמושכים אותך בו.

כך תוכל לפתוח את עצמך לסגנונות אחרים,

ולסגור את עצמך ללא מתאים שבסגנון הזה.

מה כל זה קשור לעוצמה של אהבה?

כמעט על הכל אפשר לוותר, ואנחנו צריכים להחליט על מה מוותרים ועל מה נלחמים

וגם אחרי שוויתרנו על משהו, הוא יכול להגיע אלינו בלי שתכננו

אני מכירה משהו שהיה לו קטע עם שחומות, תמיד הוא היה קולט נגיד חברות שלי  שהן תימניות או הודיות בעלות עור כהה הוא ישר רצה שנשדך לו, בסוף הוא באמת התחתן עם מישהי שחומה
אבל היו גם הרבה מקרים הפוכים חחח

אז... 

ועכשיו סגירת סוגריים.

התכוונת למראה חיצוני בהכרח או לסגנון אופי? תכונות? לא הבנתי עד הסוף את כוונת המחבר, כי בהתחלה כתבת על רגשות אהבה ופיצוצים 
 

מאיפה מגיעה ההרגשה הזאת?

כי לפעמים זה קצת סוגר אותנו..
אולי זה קשור לדברים משותפים שלכם? ראש דומה? כאילו, אפשר לתת לזה שם?
או פשוט קליק  ראשוני? (זה יכול לקרות עם יותר מאחת)

ולכן אולי טבעי שתרגיש "...ביחד זה שלם. מרגיש כאילו הפנים והחוץ משקפים ומשתקפים אחד בשני."  ....?

אין שום סיבה שלא תצליח לאהוב בחורה יותר דומה לך.

ומאחר שזה לא מראה נדיר, בין כל האופציות תוכל למצוא אחת שתאהב.

זו התשובה שלי לשאלות ששאלת

אמרת

שלשדכנים יש נטיה להציע - לפעמים בכוונה - את מה שלא מתאים לנקודות ה"לא קריטיות". מנסיון, אם אומר לשדכן שאני מחפש תכונה מסוימת - לאו דוקא מהותית, הוא ישקיע יותר מאמץ לשכנע אותי לוותר על זה מאשר בלמצוא

בד"כ כשנשארים פסיביים אז הרגש הוא מאוד קטן יחסית, כלומר יכולה להיות התלהבות או כפי שהעם קורא לזה "התאהבות", חיצונית אבל בתכלס לטווח רחוק או בכלל כדי להכניס את הלב זה מצריך נתינה ויציאה מעצמי ומהמקום שרק רוצה להתענג ולקבל (שזה גם חשוב בפן מסויים אבל שוב, לזוגיות ואהבה אמיתית זה פחות תורם לטווח ארוך לענ"ד) .

רצון להמשיך, עניין. נכון זה קורה עם חברים.
מנגד יש מצבים גם שאנשים שלא חשבת שתיהיה חבר שלהם נהפכו להיות חברים טובים שלך, לא קרה לך?

אז אתה מדבר על התחושה ההתחלתית הזאת?

זה בסדר ואולי יש ברצון הזה עניין, אבל לא יודעת אם כדאי לאחוז בו בכל מחיר, כלומר, זה טוב שיש את רצון ושאיפה למשהו הזה, וזה אחלה ולפעמים יש כאלה שממש מחזיקים בזה  חזק בכל מחיר, אבל כן הייתי מציעה לבוא קצת פתוח כי בסוף מציאת חן לא משהו שקשור בהכרח במראה ויכול להיות שיצא לך מקרה כמו הבחור עם השחומות ואולי גם כמו האחרים חח בסוף מי שתיהיה שלך תעשה לך הקליק הזה בע"ה ואולי בסוף תופתע לגמריי
לך עם הרצון אבל תן לה' את המושכות, מה' אישה לאיש וגם הסיעתא דשמיא בהתאם גם בדברים האלה..!

תכל'ס

אי אפשר לוותר על אהבה

אבל באמת לפעמים זה לוקח זמן, צריך המון סבלנות ומזל

מבין מאד את התחושות שאתה מדבר עליהם

השאלה היא האם אין זה רק ההתאהבות והפרפרים שכולם אומרים שחולפים אחרי תקופה.

כלומר, התחושה הזאת של החיבור המטורף, האם באמת הוא יחזיק מעמד לאורך ימים?

כי אם כן - וודאי וברור שאי אפשר לוותר על זה.

אבל לפי מה שאני שומע מסביבי, כעבור תקופה שחיים ביחד כבר לא נשאר הרבה מההתלהבות והרגש הזה, אלא נוצרת קרבה (ע"י נתינה וחוויות משותפות) וקשר ואהבה אמיתית, ובזה כבר אין כל כך השפעה לתכונות האופי והמראה שאתה מדבר עליהם.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.