כבר מאוחר מדי אבל בכללי זה ממש משמח בגד, נעליים או כל משהו חדש ומיוחד

אייי אפשררר ללכתת לטייל או סתם בכללי.. לצאת מהבית לנשוםם כלוםםם!

אני גם לא מתה עליו, ובכלל השנה נשואה עדיין לא שנה וכבר עוהש לבד בבית...

וכל הנקיונותת.. ובלאגן..

אבל חשבתי על משהו אחד טוב,

שכל פעם שבא לי ברע הפסח הזה, אני חושבת עליו שוב.

אבל הכי קטן.

אני נזכרתי בעל הבוקר של החג או חול המועד, מצה עם גבינה ובצל ירוק..

הכי קטן אבל סתם כזה עושה טוב...

הניסיון הראשון שלי, אני חושב, היה ללכת לארון ספרי הקודש ולחפש ספר שמושך אותי על חג הפסח. לפתוח, לבדוק אם אני מתחבר, ואם לא לעבור להבא. אם הייתי מוצא אחד הייתי יושב איתו קצת ומנסה להתחיל להתחבר לרעיונות המופלאים שטמונים בחביבות בחג המיוחד הזה.

נראה לי שאנחנו בדור גדול שלא מחפש רק את המעשים החיצוניים אלא את הטוב והאור שמאחוריהם. שווה להגיע אליו...

חג מאיר ונוגע.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....