היא מצאה אותו
את התחליף
הוא כנראה יהווה את האושר והשמחה והאהבה
בעצם את כל מה שהקודם היה
בעצם את אבא
שלי
היחיד והאהוב
ואיך אני יכולה להסתכל לו בעיניים ולדעת שהוא --
תופס מקום
אל תנסו להסביר לי עד כמה ההסתכלות שלי הלא נכונה כי לא תצליחו
היא לא נכונה, אני יודעת
אבל אני עדיין שם
בפטירה. בלוויה. בשבעה
לא מתקדמת הלאה
לא מקבלת כל כך מהר ממלא מקום
לא שונאת אותו
אבל בכלל לא אוהבת
לא רוצה להסתכל עליו
רק בוחנת מהצד
מפחדת מהרגע שבו תהיה התנגשות
זה לא יהיה טוב.
אבא שלי שבשמים כבר ידאג לי
שלא אגיע למצבים כאלה
זה בטוח.
