אומרים לי תפסיקי לכתוב עצוב
זה יותר מידי כאוב
אמרו לי לעזוב
להעביר לדפדף
לא הבינו שמשהו בי התלכלך
וטיפה התרכך
אחרי הכל
אני כבר יותר רגישה
שינתי את הגישה
ואז שמעתי על הדלת נקישה
עמדה שם מישהי שהחליטה לשמוע את האמת
בלי לחשוב על הסטיגמות עלי ועל מה שאומרים היא פשוט הקשיבה
בשקט ולא הגיבה נתנה לי לפרוק
את הכאב לפחות לנסות למחוק
להעביר טיפה ממנו למישהו אחר
שהוא לא הכרית שלי
שסופגת את הדמעות
ובבוקר היא יבשה,ממש כמו חדשה,
וככה אף אחד לא יודע
מי שרוצה לשמוע שומע
אבל אף אחד לא רוצה
כמעט.







