האם אני נותנת ל@#₪@& להנהיג אותי?
נמאס לי שכל דבר נהיה מסורבל
אני מסתבכת מעצמי
מובכת יחד עם כל החברה משיח על מיניות
זה פוגע בי בעתיד
זה לא פוגע בי בעתיד
צריך לדבר
לא צריך לדבר
פוגע בראשוניות
לא זו הראשוניות
עצם המחשבות, זה כבר, לעזאזל עם זה
הוא לא טוב לי
זה ידוע
זו לא סיבה להתרחק,
כלומר,
הוא לא כל כך גרוע
הוא לא מזיק או משהו
לפחות אני יודעת שהמוח שלי לגמרי התנתק מכל רגש כלפיו
לא נראה לי שכך היה בהתחלה.
הוא גורם לי לחשוב.
זה טוב, אני מניחה
כואב הראש
הפון מנהיג אותי ולא אני אותו
אני לא יודעת מה אני רוצה
אין לי כח לכלום
אין לי כח להחליט שאין לי כח
וואלה יופי
תסתכל אחורה ותיזכר שהיית מאושר שם
אפשר למות בקשה? איזה עולם מוזר
מה אני עושה פה בכלל
הכל בבלאגן
תיכון זה חארטא
שמישהו יעיר אותי מהחלום הרע הזה
נמאס לי מאנשים
נמאס לי שאין חברים אמיתיים
נמאס לי שאני לא אני
נמאס לי שאין לי מקום להיות בו אני
נמאס לי מציפיות חסרות סיבה
נמאס לי
טאטע
העולם הזה מדהים
משהו מטורף
אני לא מצליחה להכיל את כל זה
נמאס לי.
טוב לו לאדם שלא נברא
מסכנים הילדים שלי לעתיד
הרגע שבו הרגש משתלט על השכל
גם אגואיזם
גם מזוכיזם
גם סדיזם
נשמע לי כמו מתכון לסבל רב צדדי
למה לעזאזל אנשים עושים את זה?!
טאטע
תרפא לי את הלב כבררר


