הקב"ה, אני כבר לא יודע מה לעשות..
זה מרגיש כאילו לא חשוב מה אעשה וכמה אתאמץ - אפול בסוף.
וכמובן אז יתחילו התירוצים כדוגמת:
זה בגלל ההורים שלא מבינים בנושאים הללו ולא שמים חסימה על האינטרנט..
הוא עשוי מאש ואני בשר ודם..
זה הכח הכי חזק - אותו אחד שמחייה את העולם..
ועוד..
אבל בבאמת זה בגלל שאני אדם חלש,לא עובד מספיק על דחיית סיפוקים,תאוותן,ובן רע לך ה' ..
והנה מרפרף פה בפורום ושוב עולה הנושא..ואיזו אחת צדיקה ממש שרוצה (בצדק) בעל שומר עיניים ולא מוכנה להתפשר
ועונה יפה לכל אלה שמנסים להמעיט מהערך או חושבים שהיא הזויה ברצונות שלה ... אני חושב שאנחנו יכולים להתאים...
אבל קצת מפריע איך שהיא אומרת וגם היא נשמעת כמו רבנית ואני לבושתי שיעור ה' בישיבה ומרגיש לידה כמו צוציק שלא באמת מבין כלום... זה בגלל שאני בזבזתי את השנים בשטויות והבלים וממש קצת זמן ניצלתי באמת ללימוד תורה... אוי כמה תורה ביטלתי. רק על זה היה שווה שקיומי לא ימשיך ואין לי מושג למה אלוקיי נתתי בי נשמה טהורה וממשיך לקיים ולהחיות אותי בכל רגע ורגע וכל שניה ושניה. אני ממש צריך להגיד הגומל כל יום (אבל לא אומרים ואם אגיד זה יהיה ברכה לבטלה...)
אחח איך אני רוצה אישה צנועה וצדיקה ולא אכפת לי מהמראה שלה,מצידי כמה שיותר צנועה - יותר יפה.
אבל אני יודע שממש לא מגיע לי..ועוד יותר - לא מגיע לה.
כי מי תרצה לצאת עם שבר כלי עם שנאה עצמית , שכל פעם שנופל בעבירה החמורה - לא מתפלל,לא לומד תורה,ומבטל שלל מצוות נוספות ... כי איך אפשר ?? איך אבא איך זה תרתי דסתרי ממקום של טומאה גדולה איך אפשר לבוא ולהתפלל כאילו כלום לא קרה,לבוא ללמוד ולהידבק בקב"ה..
כמובן שאני טועה. טועה גדול.. יש תשובה בעולם וצריך ללמוד ולהתפלל ולא לתת ליצר לנצח כי הניצחון של היצר כך טוענים,זה הייאוש של האדם. עבירה שלא די לה לבדה אלא גוררת את חברתה ויחד יוצרים שרשרת ארוכה .. כמו רכבת עם מספיק קרונות לאכלס בה את כל העולם ...
ועכשיו יבוא הברסלבר התורן ויגיד "רבינו אמר אין יאוש בעולם כלל" או "רבינו גילה את סוד התיקון" - תודה רבה. אתה יכול ללכת עכשיו.
למה אני בן רע? כי אני מתנהג בטיפשות. ואני יודע שאני טיפש.ואני לא עושה מספיק כדי לא להיות טיפש.
אז נכון ששמתי חסימה גבוהה בפלאפון ואפילו רוצה לעבור לפשוט .. (אפילו כבר אמרתי לכולם בישיבה שאני במהלך היום רק עם פלאפון פשוט ובלי ווטצאפ ושטויות).
ונכון שאני מוריד את העיניים ומסיר מבט וכשאבא שלי בבית מסתכל בטלוויזיה הגדולה שלו תכנים לא צנועים אני לא מסתכל .. אבל אז כשאני נופל - זה בגדול ועל כל הקופה. ומה שווה אם רגע אחד אני שומר עיניים ורגע אחר במקומות הכי זוועתיים שיש ?
ואני יודע שזה אסור .
ואני יודע שזה יוביל למקום רע.
ושניה לאחר מכן אני אבכה ואתחנן למחילה..
ואני מתכוון לזה באמת, לא סתם. ולא רק בגלל שאדם שאומר "אחטא ואשוב" אין מספיקין בידו לעשות תשובה.
ובכלל אני לא בטוח שאני עושה תשובה באמת כי צריך לקבל לעתיד לא לעשות זאת שוב ולא רק להתחרט ..
אני אמנם מקבל,יש לי כבר ניסיון וקבלות בלקבל,ניסיון רב ומר.
אולי אני לא יודע באמת מה זה לקבל ? אני רק מקבל ניסיון אחר ניסיון...
ואולי זה בגלל שאתה אוהב אותי וכל כך רוצה שאצליח,ואתעלה על ידי הנסיונות הללו - אז בבקשה לא. בבקשה תמציא לי את זיווגי המתאימה לי משורש נשמתי כמה שיותר מהר כן גם עכשיו בקורונה שבדיוק במקרה אעשה פעולה והיא תעשה פעולה וניפגש .. כן "במקרה". ויהיה לנו סיפור להפיץ על ההשגחה הפרטית ומה לספר לילדים.
קצת מפריע לי שנשים לא מבינות בנושא. אם הן באמת היו מבינות לדעתי כולן היו צריכות להיות כמו אותה אחת שפתחה שרשור שרוצה בעל צדיק ששומר עיניים. וגם אולי על הדרך זה היה מדרבן בנים לשמור על כך יותר,כי על איכות משלמים חביבי.
וקצת לא מפריע לי. לא בגלל אידיאל גדול,אלא כי אני אנוכי ומפחד שאצטרך להתפשר על מישהי שלא "חזקה" בתורה ובמצוות ולא חשובה לה ההקפדה על ההלכה או יותר נכון לא "חזקה" או לא מספיק מקפידה לטעמי . כי היאך תוכל לקבל אדם כמוני? שמרגיש צבוע,לא ראוי,אפס.
וזה כל כך קל ליפול ולהתקלקל בשמירת העיניים ולהרוג נשמות פוטנציאליות..בחיי שזה אחד קלים.
כל כך הרבה הזדמנויות,כל כך הרבה מחשבות,כל כך הרבה רוע.
על זה אמרו חז"ל "יתיי ולא אחמינא" - מעדיפים למות ולא להיות בדור הזה , ובצדק רב. גם אני מעדיף למות ולא להיות בנסיונות הללו.
כתוב שאדם צריך לכלות את כל ממונו ובלבד שלא לעבור על לאו מהתורה. טוב,נראה לי היום זה : אדם צריך לכלות את ממונו ולעבור על כל הלאווים בתורה. והיום זה כל כך קל .. כמה קל ? שהאינטרנט בזיל הזול,הפלאפונים בזול הזול,המראות האסורים בזיל הזול (בעצם בחינם,בכל מקום שאדם ילך ולאיפה שלא ילך יש נשים לא צנועות ואם אין אז יש את הסמארטפון החכם שמפיל אותך,כן,גם כשיש חסימות) וגם העבירות בזיל הזול.
יש שיר "מה אתה רוצה ממני מה , מי ביקש ממך לזרוק בי נשמה" אני מרגיש ככה לפעמים.
את השיר אני פחות אוהב כי זה לא בסדר להגיד דברים כאלה ולהחליש אנשים וזה אפילו גובל בכפירה לדעתי ואולי יוצר חילול ה'.
אני אמנם כזה לפעמים אבל זה ביני לבינך ה' לא מול כל עם ישראל ... אז זה לא כזה נורא לא ?
אני כבר רואה את מה שהולך להיות , אני אשמור יום יומיים ואז יגיד היצר הרע "תסתכל רק טיפה נו זה כיף אתה לא יכול להגיד שלא" ואני אגיד לו "אבל זה אסור" ויתפתח לו דו שיח:
"לא כזה..לשמור שבת וכשרות זה יותר חשוב"
"אתה סתם מנסה לעבוד עליי כדי שאראה"
"כן אבל זה עובד כי אתה חלש ולא יכול לגבור עליי ואני מאש ואתה בשר ודם וכבר הפלתי חללים רבים וגדולים ממך"
"..."
"אל תדאג אתה בגדר אנוס,זה ממש קשה הנסיונות האלה,את כל הארסנל הוצאתי בדור הזה כדי שיפלו,מה לא עשיתי : הכל חינם,הכל זמין,הכל נגיש,הכל מצופה יפה ונראה טוב , מה אני כבר מבקש,תכבד."
"אבל זה הורס אותי וגורם לי להרגיש אחרי זה רע"
"עזוב אותך הורס שמהורס מה נהיית דוס ? בוא לא נשכח איפה גדלת ומה עשית כל חייך מר.צדיק"
"אבל אני השתניתי אני כבר לא אותו בן אדם"
"את זה תגיד בשידוכים או לרב הנחמד בישיבה,פה אתה שלי ואתה יודע את זה"
"אבל אוכל לחזור בתשובה?"
"בטח..תמיד תוכל לחזור .. קצת פחות מה שהיית יכול להיות , אבל תחזור."
"אין לי ברירה אחרת?"
"אתה יכול לנסות לחכות עוד כמה דקות אם זה יגרום לך להרגיש כאילו עשית צעד משמעותי וחשוב במלחמה הזאת"
וכבר אין לי מה להגיד,ואין לי מה לעשות,ומתרחשים אצלי במוח כל מיני תהליכים פיזיולוגיים שקשורים להתמכרות, אני יודע,קראתי על כל דבר קטן שיש בנושא.וכמובן משם מגיע לדבר החמור יותר (שבשבילו הוא נלחם איתי)
ואחרי החטא לפעמים מתנהל דו שיח קטן:
"אוף,נפלתי שוב ואני מרגיש אפס"
"כן,הגיוני שתרגיש ככה"
"אז למה עשית את זה למה שידלת אותי לדבר עבירה?!"
"מה אתה רוצה ממני תגיד תודה שאתה מרגיש שזה לא בסדר,אחרת באמת לא היתה לך תקנה"
"אז אני כן יכול להיות טוב ולחזור בתשובה?"
"כן,זה כל המהות ידידי,אני פה בשביל להעלות אותך ולרומם אותך .. כשאתה מתגבר עליי אתה מתעלה ברמות שאתה לא מבין בכלל"
"אבל אני נופל"
"אבל אתה קם מחדש מה שנקרא "שבע יפול צדיק וקם" ומפרשים שדווקא על ידי הנפילות נהיה צדיק"
"וואו תודה רבה חיזקת אותי"
"אין בעד מה,מקווה שתתגבר עליי פעמים הבאות!"
אבל בבאמת רוב הפעמים זה כמו :
"אוף,נפלתי שוב ואני מרגיש אפס"
"כן,מי תרצה אותך יעלוב"
"אולי יהיו כאלה שמבינות את הקושי ויכילו"
"כן....לא. אתה לא מאמין לי ? לך לפורום נשואים טריים ולך לפורום לקראת נישואין"
אני חושב לשניה ומנסה לא להקשיב לו,כמו ילד קטן שלא מבין את המציאות :
"אני אדם חזק , אני גיבור , אני בן של מלך , אבא שלי שם אותך בכיס הקטן"
"ומה זה כיף לו לראות אותך נופל,ממש מתענג עליך אה?הוא ממש אוהב אותך..תמשיך לחטוא."
"אני לא רוצה אותך בחיי.. אתה לוקח לי את כל הכוחות הטובים"
"טוב,אתה לא יכול באמת להיפטר ממני,אחרת לא תהיה לך בחירה וכל קיומך בעולם יחדל"
"אני שונא אותך"
"חבל מאד כי אני ... אתה."
כן זה מה שיהיה..אני ממש נביא...בעצם,לא קרוב אפילו. מרחק שנות אור.
אומרים שבני ישראל היו במ"ט שערי טומאה ואם היו מגיעים ל-נ' - לא היו נגאלים.
שער ה-נ' זהו שער הייאוש כך שמעתי.
כי מי רוצה להיגאל מי חושב על זה בכלל כשהוא בייאוש...
אולי כשכתוב "וחמושים בני ישראל עלו ממצרים" ומסבירים שרק חמישית יצאו,ה80% הנותרים יתייאשו...
אז אבא,אנא.
אני לא רוצה להתייאש, בבקשה עזור לי,שעה לשוועתי,שדד המערכה..
אתה יכול,אתה כל יכול.
אולי אתה לא עושה זאת כי זה לטובתי ?
או אולי אתה מחכה שאשפוך בפניך את ליבי ?
אז הנה,אני כאן. באתר בשבע המעצבן (למה מעצבן ? כי אני מאוכזב, הרמה הדתית יורדת ומפרסמים פה כל מיני נשים לא צנועות והופעות של גויות ועושים כתבות על כל מיני אח הגדול ומצטטים את עיתון הארץ כאילו היה "מן דאמר")
הלוואי שבכלל תתן בי את הכח להפסיק להסתכל בחדשות ,רק לשון הרע ורכילות,לחצים ומידע לא נחוץ לאדם הקטן יש שם.
וכמובן אם אני רוצה לשמור עיניים.. ועכשיו יבואו ויגידו לי "מה הבעיה" יש בעיה,לי לפחות. אני רוצה להיות ברמה שאני לא מסתכל על נשים בכלל . "אל תהיה כזה קיצוני" בלבלני שכל,תעזבו אותי.
אף אחד לא מבין אותי חוץ ממך אבא...
ואתה שומר עליי ועוזר לי כל כך הרבה פעמים וכל כך לא מגיע לך שככה אני "מחזיר" לך ..
ואתה אוהב בלי גבול לא משנה כמה מעשים רעים אני עושה.
מזכיר לי "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"..
אולי בכוונה העלית לי את המחשבה הזאת? זה אתה שמדבר אליי?יכול להיות..הרי לא תיגלה אליי בחלום...
זה דבר שנורא קשה לי ומתמודד איתו בלי הרף ..אולי זה התיקון שלי בעולם?אולי זו הסיבה שהנשמה שלי ירדה לעולם? (כי הרי אין נשמות חדשות בדורנו , או כך לפחות למדתי) ובגלל זה אתה מעכב את זיווגי?
אוף אבא תעזור לי לא להיכנס לפורום הזה ושלא אקרא פה שום דבר ושלא אתעניין .
כמו שעזרת לי להפסיק להשחית את זמני במשחקים, סרטים וסדרות.
ובכלל זה לא צנוע לדעתי שזה מעורב פה. (לא ברמה של הסרטים והסדרות אבל אתה יודע כמה השאיפות שלי גבוהות וברוך ה' שאני מבין שגם העירוב פה זה לא הכי אידיאלי)
רציתי לרשום פה לגבי זה אבל הבנתי שאני לא המשגיח של אף אחד פה.ובינינו אתה יודע כמה פורומים לא טובים יש אז אולי זה הרע במיעוטו ואנשים פה שואבים כוחות ויש להם פה אוזן קשבת... אני עדיין חושב שראוי שיהיה נפרד אבל בבקשה תסתכל עליהם בעין טובה.
אמרו פה הרבה פעמים "בסוף כל הנורמאלים הולכים מפה" או משהו בסגנון,אז אני רוצה להיות נורמאלי אבא ואני רוצה להתעסק בדברים חשובים כמו לימוד תורה,פיתוח תחביביי,דברים יצרניים,דברים שאתגאה בהם.
אחח איך אני זוכר את התקופה הטובה באמצע שיעור א' כשהחלפתי לפלאפון פשוט והחיים היו הרבה יותר שקטים שלווים ונעימים.
עשיתי את זה כדי להתרחק מעבירות ובזבוזי זמן ... אולי זה אנוכי ? אבל עשיתי את זה בגלל התורה שלמדתי והפנמתי.. אולי עשיתי את זה כדי שלי יהיה טוב ולא באמת לרצונך ? "היייי מה אתה עושה פה לך , אני לא עובר עבירות עכשיו תבוא בניסיון הבא" "טוב,ביי."
לא שלא היו לי ניסיונות אז אבל הייתי במקום הרבה יותר טוב ונקי ... ועברתי לאט לאט תהליך היטהרות..
והרגשתי יותר צדיק,לא מאד אבל הרגשתי עליית מדרגה.
ואז הגיע הצבא ואיתו הלחצים והתירוצים "אני בתפקיד של קצין אני צריך לתאם עם אנשים,אנשים צריכים לעבוד קשה יותר מולי כי אני לא בקבוצות וגם אני לא תמיד מעודכן וזה לא טוב" וקניתי סמארטפון,אחד טוב לא מהפשוטים , אני לא פראייר.. (יש בי תכונה כזאת או הכל או כלום או שחור או לבן. העירו לי על זה בהרבה מקרים ומאז השתפרתי אבל אז הייתי "צעיר" ועוד לא הפנמתי)
וכמובן שגם לא שמתי חסימה,ואף אחד לא יודע ואין ממי להתבייש,הייתי בלי ביינישים או חיבור לרבנים ורק הייתי עסוק בלנסות לקיים מניינים כי לא תמיד היה. וזה הפריע לי אבל היה לי גם נוח שלא תמיד בבקרים היה מניין. ועסוק בלחזור הביתה ולא הייתי באמת בבית כי הבית האמיתי בו הרגשתי באמת "אני" זה בישיבה (ולשם לא הלכתי בתקופתי בצבא) למרות שהוריי חושבים שאני צבוע כי קשה לי לשמור הכל בבית,בבית בו אבא לא דתי, הציפיות ממני היו גבוהות "הנה הצדיק שלנו,נו איך היה בתפילה" כשלא קמתי להתפלל או "מה אתה משחק כל היום ומבזבז את הזמן,זה גם מה שאתה עושה בישיבה?" לא, בישיבה אני משתדל ללמוד ולהיות מי שאני באמת או לפחות מי שאני רוצה להיות באמת ופה בבית אני כאילו ממשיך את איך שהייתי כל השנים כמו הרגל מגונה מהעבר..
תעזור לי אבא, תרחם.
ואני יודע שכל מה שאתה עושה זה לטובתי,ואני בראייתי המצומצמת לא רואה את התמונה המלאה.
תודה לך על הכל.
והטוב בעיניך עשה.
השתפכות הנפשאנונימי_אנונימי
...רחל יהודייה בדם
...רק הפעם.
אבל רק להגיד שאתה ככ צדיק.
וזה אמיתי.
מימה שקראתי פה,שזה ממש טיפת ים מהחיים שלך,
אפשר לראות שאתה אחד שרוצה.
אחד שאכפת לו.
אחד שמרגיש איך זה להתייסר אחרי עבירה.
אחד שכואב לו על החטאים להשם.
אחד שאכפת לו.
באמת אכפת לו.
ועם כל האפסיות והשנאה והרצון הזה לבטל את היצר,תזכור כמה אתה טוב גמור.כמה אתה אלוהי.
כמה השם יתברך שוכן אצלך עמוק בנפש.
זה כמובן לא סותר את התשובה והרצון להתקדש .
ועם כאלה רצונות ווידויים,אני בטוחה שתזכה לאישה צדיקה וצנועה.
וגם אם אתה מגחך,אני אומרת את זה שוב.
תהיה לך אישה צנועה.
אתם תבנו יחד משכן להשם.
פשוט אשרייך צדיק.
אמיתי ונוקב קצת ארוך אבל שוה קריאה.ארי מש.
מזדהה עם כל מילה. אפילו שמרתי את זה אצלי שבהמשך אולי אני יקרא שוב פעם את מה שכתבת.
חיזקת אותי מאוד.
זלזול והלקאה עצמית לא יובילו אותך רחוק. תתחיל להעריך אתמר שוקו
הדברים הטובים שבך. אחרת הבריאות הנפשית שלך תהיה בסכנה
איזה נשמה טהורהאהבה.
אחי, אני אתך.בן חורין
קראתי הכל, ולא היו לי עוד מילים. כתבת את כולן...
רציתי רק לומר לך שאני תומך, רציתי לומר לך שתאמין בכל הדברים החיוביים שכתבת,
אבל לא ידעתי מה אני יכול לתת.
ורציתי להוסיף חלק שני.
גם היצר שלך חוטף. ועוד איך שהוא חוטף. וגם אם לא בכל קרב ניצחנו, במלחמה הגדולה עשינו הרבה.
הרבה? המון!
לה' יש חייל בעולם. חייל, שבתוך כל החיים הבהמיים מסביב,
כל הבלבולים, כל הפיתויים, וכל זרם החיים הסוחף בעצמה, בחר ללכת אחריו.
בחר ללכת אחריו ולבקש את מלכו של עולם. בחר לבקש קדושה.
חייל שהיצר לא הצליח לרמות אותו. בתוך עולם של תוהו ובוהו,
שבו היצר שובה נפשות להאמין שהוא ימכור להם את החיים הטובים.
בתוך עולם של ריקנות נוראית. אדם שמבקש את הפנימיות ומתעסק בלמלא אותה.
אנחנו לא נלחמים רק כדי לקבל נקודות בקרב.
אנחנו נלחמים כדי להציל את העולם מהטומאה והריקנות, למלא אותו בתורה וקדושה.
לשנות אותו מהיסוד. ואנחנו בדרך הנכונה. גם אם יש קרבות שבהם אנחנו מאבדים את זה.
מאבדים את זה לגמרי אפילו. נכנעים למצור ופותחים את השער כי גם ככה נפסיד בסוף...
והלב כואב. כואב מאד.
אבל אנחנו לא נלחמים בשמנו, אנחנו נלחמים בשם ה'.
אנחנו נלחמים כי אנחנו רוצים לתת בשביל ה' את המירב שנצליח בשביל לשנות הכל.
בשביל לעשות את העולם טהור, בשביל להחזיר את מלכותו לעולם.
וה' רואה את הטוב שבנו. הוא רואה שיש אור בעולם. יש צדיקים גדולים, ויש צדיקים קטנים, יש מאורות ויש נרות קטנים.
ואיך אומר השיר? "כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן". מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך.
עוד ניצחון אחד? היצר מאבד עוד נקודת אחיזה שלו בעולם.
עוד שמחה של ניצחון? עוד פעם שמצאנו משהו לעשות ואנחנו מאושרים בו ומרגישים מסופקים?
עוד מכה אנושה ליצר, עוד כוחות של אמון בנפש, עוד תיקון לעשיה ולאהבה.
וה' מחפש את הנקודות הטובות, כי הנקודות הטובות הן האוצרות שלו. כל השאר זה רק האבק של הדרך.
אם אני מבין נכון, אז אני צריך לחפש את הנקודות הטובות ולשמוח בהם, לא רק כי זה דרך להתעודד ולהרגיש שוה משהו...
אלא כי הנקודות הטובות הם אוצרות שה' נתן בי. ואם אני אשמח בהם, אני אוכל להיות מי שאני באמת.
ואני רוצה לסיים, שאני מזדהה עם הכאב שלך. אני יודע שהדברים שכתבתי לא מרפאים הכל.
אני יודע, בסופו של דבר, נעמוד שוב מול המלחמה, ונצטרך שוב להאמין שאנחנו יכולים, להאמין, להילחם, ולנצח.
ואני אוסיף רק עוד משהו קטן ששמעתי פעם.
יצחק אבינו מידתו גבורה. אבל כשתתבונן במאבק שלו בפלשתים, אין מלחמה ואין נצחנות. הוא חופר, הם סותמים. הוא חופר, הם סותמים. עד שהוא חופר והם לא סותמים. "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". זו גבורה.
גם ברכת גבורות בשמונה עשרה, לא מזכירה איך ה' נלחם, לא מזכיר נצחונות ולא מזכירה אויבים.
אנחנו מברכים את ה' על זה שהוא סומך לכל הנופלים, את כולם הוא מקים, את הכל הוא מחיה,
וגם המוות לא יוכל לעצור בעד החיים, שה' נותן אותם בגבורה. לא כי החיים לעולם לא יפסידו למוות.
אלא כי גם אחרי שמפסידים, ה' מחיה מתים.
נמאס לי.להתפצל
נמאס לי לקבל תשובות כאלה.
צדקת. מה שכתבת לא מרפא הכל. הוא לא מרפא בכלל, למען האמת.
זה יותר כמו אלוורה ששמים על כוויה. אין לזה כוח ריפוי, רק הרגעה. לחמש דקות זה קצת מרגיע ואתה יכול להשתכנע שלא כזה כואב, אבל זה עובר מהר מידי. ועדיין כואב. מאוד.
אין לי מילים להגיד כמה המילים שכתבת (אנונימי) צובטות לי בלב. כמה, כמה זה מדויק.
כמה כבר אין בי כוחות נפש להתפלל כי זה הכי צבוע בעולם. כמה דמעות וכאב יש בלילה, חרטה כנה ושורפת כל הדרך מהבטן עד העיניים. כאב שרק גדל ומתעצם מתוך הידיעה שהמחר לא יהיה שונה. ולמה בכלל להתאמץ, למה.
תמיד. אפול. בסוף.
תמיד.
ויש דמעות, וכאב, ומלמול אין סופי שחוזר על עצמו אני-רוצה-חיים-אחרים-אני-רוצה-חיים-אחרים-אני-רוצה-חיים-אחרים אז למה לי חיים?
אפשר ממש לשמוע את הרב אומר ומסביר ומבאר את כוחו של הרהור תשובה
תשובה קדמה לעולם
במקום שבעלי תשובה עומדים
שבע יפול צדיק וקם
אבל זה שקר.
אף פעם כשקמים לא מצליחים לחזור למקום שלפני החטא. בדוק. אני רואה רק תהליך הידרדרות ארוך ואיטי ומייסר.
פעם היה בי תום, הייתה בי אמת. פעם היה בי רצון. פעם היה בי כח רצון.
ועכשיו קשה להיזכר אפילו איך זה נראה. הכל כמו חלום רחוק רחוק רחוק..
איך אוכל לחיות כך? והרי זה ככ גבוה, רחוק, בלתי מושג, חסר סיכוי. ככ חסר סיכוי. ומייאש עד השכבות הכי עמוקות של הנפש.
ואיך אוכל לא לחיות כך? והרי רשעים בחייהם קרואים מתים, ואני ככ רוצה לחיות. לחיות לגמרי, בכל העוצמה. חיים מלאים וקדושים וטהורים ומחוברים.
מכאן ומכאן, לא מצאתי תשובה לנפשי.
מישהו מכיר אש שיכולה להמיס לב קפוא?
אחי היקר:זמן
1) יש צד של לתת את המשקל על הרצון הטהור האמיתי, שהעיקר זה הרצון והכיסופים, באמת לדעת שהאני האמיתי הוא טהור לגמרי(נשמה שנתת בי טהורה-זה עובדה , זה מציאות, זה הסטאטוס האמיתי) באמת אבל באמת להאמין בעצמנו בטוב שבנו בגודל שבנו( זה גודל אלוקי שניתן בנו!, זה לא מתחיל מאיתנו! יתירה מזאת זה שקר להתכחש לזה, זה לא אמת) זה לא דיבורים של מה בכך, חיזוקים של ספרים..., לחשוב כך זה מחשבות של היצר הרע(למרות שאני חש ממש שהוא צודק ומזוהה איתו). נדמיין את עצמינו במקום הטהור גם בפועל בצורה גלויה,להאמין שאני שייך לשם באמת, ולבלוע את כל הרוק המר של הדרך הקשה והארוכה,
ומצד שני לא להזניח שום מעשה של השתדלות(זה עשוי קצת להיות מורכב לאחוז בשני הצדדים יחד, אך הננו להתגבר)
2) לשאול את עצמי למה כשאני זוכה לקיים מצווה איני שמח כמו שאני עצוב כשאני עובר עבירה?,
עשיתי רצון ה במצווה? התחברתי אליו? אמרתי אשר קידשנו(עיין בתניא פרק מו, אם קשה אז עם ביאור הרב שטיינזלץ שליטא)? אז הבה נגילה. השמחה צריכה להיות עצומה על כל צעד של התקרבות, מיניין לנו להיות כל כך עצובים ולא להיות כל כך שמחים? ועוד אפשר לשים את עצמינו קצת בצד ולומר רבו"ע לא משנה להיכן אני מושלך אני בכלל לא הסיפור פה כל מגמתי היא לשרת אותך, הינני! אפול להיכן שאפול ממך לא אזוז! כן ממך לא אזוז! ויאמרו הבריות שאני צבוע, לא אכפת לי, אני את שלי עושה. ממשיך להילחם.(מעשה בחכם ותם מעלה בין היתר את הנקודה של לשמוח בכול דבר, והתם הוא חכם דקדושה, מסתכל במשקפיים האמיתיות)
3)ממש ממליץ לעיין ולחזור ולעכל את הספר אשיב ממצולות של הרב יהושע שפירא. שם הוא מביא בין היתר אמירה משמעותית של הרב יעקב אריאל(מגדולי פוסקי דורנו!)-"ממו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א שמעתי שבימינו צריך להדריך להפריד בין סוגית קדושת הברית לבין שאר עניני עבודת ה'. א-ס-ו-ר שמידת הצלחתו של אדם בהתמודדות עם יצרו תהיה עבורו מבחן לשאר ענייני הקדושה שבהם הוא עסוק ולמדת קרבתו לה', אל לו לפקפק בכנות תפלתו ותורתו, ודאי שלא להמנע מהם, גם אם הוא נגוע בחטאים בענייני הברית"(עמ'101)
אתה יודע מה?בן חורין
אני חושב, לאור זה שגם אני התנסיתי בהרבה עליות וירידות,
שיש משהו שאני מבין עכשיו, בזכות הדברים שלך.
הדברים האלה יכולים לרפא ולנחם ולעודד. הם כן יכולים. אבל רק אחרי התשובה.
ולא בגלל שהם אמיתיים רק אחרי התשובה. אלא בגלל שרק בזמנים שהאדם בתשובה הנפש מוכנה לשמוע תנחומים.
הנפש לא מוכנה להתנחם בשעה שהיא שקועה במצוקה שלה, וזה מובן וצודק.
מצטער.
ותאמין בעצמך שאפשר להשתנות. גם אם קצת קצת. יש דרכים. אפשר להילחם, גם אם זה נראה סוף העולם.
אפשר בהחלט, ללא ספק.
גם אם נכשלנו אלף פעמים- זה לא מעיד על הפעם הבאה.
וורט יפה ששמעתי פעם והתחברתי אליו- "מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל",
כמו שהמקוה מטהר אותך באותה מידה גם אם נטמאת אלף פעמים לפני, ככה גם ה' יתברך.
אני קורא וכואב, אך שמח שאני כבר לא שם. יש פתרון שהצליח!אני איתך
היו לי זמנים שהרגשתי שאני לא יכול שלא להמשך לחטא.
והנה אני כאן אחרי לילה לבן, שהיה יכול להיות זוועתי (כמו פעם), אבל לא נפלתי ולא הסתכלתי מרצוני באשה.
וכך זה כבר 7 חודשים ב"ה. מאז שעשיתי את התיקון של ונשמרתם.
פעם הרגשתי שאני אנוס לחטוא...לא מסוגל לעצור את ההתעוררות... אבל היום קיבלתי הרבה יותר שליטה ב"ה.
בהמלצה אישית, מאוד מומלץ ההדרכה של ארגון ונשמרתם (שכתובה בחוברת שלהם). הם מבטיחים שכל מי שיעשה את מה שכתבו בחוברת היצר הרע של ראית העינים יחלש ולא יהיו נפילות בכלל.
אני מעיד על עצמי שעלי זה עבד כמו שהם הבטיחו!
זה תיקון מהאר''י - 3 תעניות, תפילה (10 עמודים קטנים) וצדקה. זהו.
כריכת החוברת
פנים החוברת
מכיר את הקונפליקט הזה מקרוב, לצערי, ויש פתרוןפלמוני1234
אני מאוד מאוד ממליץ על "שמור עיניך" ועל שיטת הצעדים.
לצערי, לי זה לא עזר, אבל בשנים שהייתי והשתתפתי שם ראיתי רבים שסבלו כמוך, ואף יותר מכך, והצליחו להיגמל לחלוטין.
זו דרך קשה אבל מתגמלת.
ומעלה את כל החיים לרמה יותר גבוהה
....רוח סערה
זה העלה בי דמעות
ההתמודדות הזו
קשה רצח.
אתה נשמע נשמה טובה
וגם אני בזמנים הכי קשים שלי מנסה להזכיר לעצמי שאלוקים אוהב אותי למרות הכל
ושאני צריכה לאהוב את עצמי.
כי אחרת אני אגיד... במילא אני שרופה אצל אלוקים יאללה בואי נמשיך עם כל החרא הזה, זה כבר לא ישנה כלום
צריך להבין שזה כל כך לא נכון
אפילו אני מנסה להגיע להבנה
שאלוקים אוהב אותי וכל התגברות קטנה מוערכת אצלו
וכל נפילה גם אחת קשה,הוא סולח ואוהב
תמיד.
זה בערך הדבר היחיד שמחזיק אותי
ואני משתדלת להאמין בזה הכי חזק שאני יכולה
אז בהצלחה רבה לך!
ותזכור שהוא אוהב אותך תמיד
וואוו אני רוצה להגיד לך כל כך הרבה דברים..מחייכת =)
שתדע שאתה לא פחות טוב מאף מישהי דוסית ששואפת שבעלה ישמור עיניים. זה שיש לך ניסיונות זה לא אומר שאתה פחות טוב. לכל אחד יש ניסיונות. (הנסיונות שלה הם בדברים אחרים). הגבורה היא גם לא ליפול, ועוד יותר מיזה-שאם נפלת אז תקום!
והיצר הרע אומר לך-זה או הכל או כלום! נפלת? עלינו עליך. גילינו מי אתה באמת. סתם משחק אותה דוס אבל אתה בעצם רשע גמור (חלילה).
ואז אתה מאמין ליצר הרע וזורק הכל.
אבל צריך לדעת שזה בדיוק המטרה שלו!! לגרום לך להתייאש ולחשוב שזהו אין לך תקנה, ואז באמת תעזוב הכל!!
אם חלילה נפלת, הגבורה היא לבוא ולהגיד- לא אכפת לי מכלום, אני טוב ביסוד שלי!! הנפילה היא חיצונית לי! היא לא מעידה עלי שום דבר. אני טוב גמור. וזהו אני קם ולא רוצה עוד ליפול.. אני לא צבוע. זה באמת מה שאני רוצה!! אז אם נפלתי אז זהו נגמר??לא ולא!! אני אקום ואתחיל מחדש! ובעזרת ה' אני אצליח!!
אתה ראוי! כי אתה לא נמדד בכמה הצלחת, אלא בכמה אתה עובד, מנסה, קם, ממשיך!!!
רק בהתמדה שלך הקב"ה מודד אותך. לא בהצלחות.
להפסיק להקשיב ליצר הרע. גם כשנפלת הקשבת לו וגם כשרצית לקום הקשבת לו אומר לך שאתה צבוע כי עובדה שנפלת...
אז לא. אתה לומד מיזה לא ליפול יותר בפח שלו.. יש לו תכסיס אבל אתה לא הולך שולל אחרי מי שפעם אחרי פעם מאכזב אותך מחדש..
הקב"ה מחכה לך ושמח בך כל כך!! שמח בבן שלו שרוצה אותו וכל פעם מחדש קם וממשיך! לא מתייאש!!
אני רוצה לבקש ממך שאל תתפשר על מישהי פחות צדיקה! ותמשיך להאמין בעצמך וללכת עד הסוף! זה מגיע לך!
אתה בעצמך צדיק. הנפילה היא קליפה.
וכן, תעבור לטלפון פשוט. זה חוסך המון שטויות בחיים..
איןן לי מושגג למה אני רואה את הפוסט הזה רק עכשיו...ים סוער
הוא פשוט חד, שורף... גרמת לי לרעוד.. אתה מטורף! אתה גדול מהחייםם! תסתכל בדברים החיוביים שאתה משתדל.. יש כאלה שנופלים ולא מנסים לקום בכלל... אני בטוחה שהקב"ה מעריך במיוחד את אלו שמנסים.. מאחלת לך המוןן בהצלחה!
וואו.אנונימי_אנונימי
יאווו איזה חמוד... אשכרה עשית את זה??..ים סוער
אתה נשמה טובה..
וואו.רוח סערה
אשרייך.. שימחת!
וואי אחי, סחטיין על הפירגונים!! 
בן חורין
...רחל יהודייה בדםאחרונה
999333סוידריגאילוב
יש איש שחור מתחת לרצפה
שאומר פרקי תהלים שאף אחד לא מכיר
ובוכה בלילה ומפריע לישון
מקצה העולם ועד קצהו
(יש לו מתחת לסנטר מורסה כבדה הוא צובר שם את הגלות ומקנח)
הדמעות שלו מרטיבות לי את הכרית
אני חושב שהוא מטייל לי על הקירות
בלילות הוא מצפין בכתלים חטאים
בכייה לדורות
(יש לו נכדים באמריקה. הוא עדיין חולם על בירקנאו ושווייץ בסיוטים)
הוא מתפלל על קברי צדיקים
ומצא את מסתור העורלות
הוא מתגלח בבין המיצרים כשאסור
מגולל בעפרו תפוח בדבש
(יש לו שיניים שחורות ועיניים מזכוכית. הוא קורא בספרים אסורים)
מצאתי בכיס כרטיס לרופא
כתוב באותיות רועדות של מכונה גוש בצק
התהלים יוציאו אותי מדעתי
השאגות
(בלילות הוא כופה זדונות לזכויות)
עבדסוידריגאילוב
לקחנו אותו בידיים למרצע הוא נשך וקילל אהבנו אותו אהבה יתרה משלנו בגורל חייו הוא נישק אותנו בדמעות והמשיך לקלל ולבעוט (נשברה גם צלע) ורצענו לו את האוזן והיטבנו את הנרות וחבשנו תעלומות
הוא הבטיח שיש עכביש בתוך המזוזה והבטחנו לו שנבדוק
הוא יושב על הספה וקורא תהלים והאוזניים שלו שומעות עכשיו הכל
כשאנחנו אוכלים הוא משתעל ומבקש את המלח בדמעות כבושות
äàéù äâãåìסוידריגאילוב
מצאנו אותו מתפלל מתחת לאדמה
הוא תלש לעצמו כנפיים של עטלף מהגב ואמר תהלים
הבטחנו לו שיהיה בסדר
בלילות עצמותיו נשתברו והוא אמר בקול נואש ששוב ריסק נבואה
הושבנו אותו מול הטלוויזיה הבאנו לו סירים של פסטה
הוא בורח מדי פעם מתחת לאדמה
עצמותיו משתברות לריסוק נבואות
הוא יכל לזרוק חץ ולעבור אבל הוא תולש לעצמו את הכנפיים וקובר אותן יפה
החיות מסתכלות מלמעלה וצוחקות
אני חושב לתת לו כדורים
לפעמים אני חושב שהוא לא טוב לעולם
דמיינתי אותו נושא כנף ובכיתי גם אני
החיות מסתכלות גם עלי
ךךףסוידריגאילוב
על גב העכביש להחזיק בשערות
גם מכאן אפשר לשאת תפילה
ילד לך בדרך הישרה, היה שם מדביר
תסתום את האף ותנשק את הראונדאפ שבאדמה
חפש אותי באבן הטוען
תנקה אותי מהקורים
עברתי דרך יערות חבטו בי ענפים
שרתי עם עכבישים שכחתי מהשמש
הזיהצדיק יסוד עלום
Hes not in our realmכְּקֶדֶם
אמ רלומ פנימהה קב"הב ראבע ולמוצירעיןועכביששמ מפססוידריגאילובאחרונה
גן עדןסוידריגאילוב
הבאתי איתי לגן עדן מזוודה
אספתי כל חיי אבנים
שחורות מפוחמות
זרקו הכל הלבישו אותי לבן
קשרו אותי למיטה שם לצרוח
להודות ולהלל
אבנים יורדות למטה ולא רוצים אותם כאן
הילדים מדקלמים אלהי נשמה
משרפות
תתחיל לכתוב שירים רכיםעיניים טובות
תַּתְחִיל לִכְתֹּב שִׁירִים רַכִּים
תָּמִיד אַתָּה צוֹעֵק
מֵקִיא אֶת הַנְּשָׁמָה
אוּלַי תִּלְחַשׁ בַּעֲדִינוּת
בְּשֶׁקֶט בִּדְמָמָה
אוּלַי תַּפְסִיק לִהְיוֹת אָמָּן
תַּפְסִיק לִהְיוֹת קָרוּעַ
נִמְאַס כְּבָר שֶׁהַדֶּלֶק שְׁ'ךָ
זֶה נֵטוֹ גַּעֲגוּעַ
אִם לֹא הָיִיתִי מֵתָה
עַל מָה הָיִיתָ כּוֹתֵב?
אֵיךְ הָיִיתָ חַי
אִם לֹא הָיָה לָךְ כּוֹאֵב?
אוּלַי תַּתְחִיל לִהְיוֹת פָּשׁוּט
אוּלַי תַּפְסִיק לְהִזָּרֵק
מֵהַגְּבָהִים לַתְּהוֹמוֹת
רַק כִּי הַלֵּב שֶׁלְּךָ דּוֹפֵק
תַּפְסִיק לִשְׁאֹל בְּלִי סוֹף
תַּתְחִיל לִמְצֹא מָנוֹחַ
נִסִּיתָ קְצָת לִשְׁאֹף?
נִסִּיתָ קְצָת לִבְרֹוחַ?
אוּלַי אִם תִּתְאַמֵּץ
לְהַכְחִישׁ אֶת עַצְמְךָ
בַּסּוֹף זֶה יַעֲבֹד
וּתְזַיֵּף לְךָ שִׂמְחָה
חזקזיויק
וואו, שיר חזקמתואמתאחרונה
יש בו מאפיינים ארספואטיים, אבל הרבה מעבר לזה.
שיר שמתאים יפה לעשרת ימי תשובה, ולא רק...
סקלוני נאימח שם עראפת
עוד שנה עברה, ורחוקה מהכרעה
שוב במטאפורת שדה הקטל הדמיוני,
הלוחמים כפר עייפים לא תוקעים תקיעה,
שותקים השופרות הצועקים מתוך גרוני
המלך בשדה מתרוצץ והוא עירום
גלימותיו שסועות קרועות ביד כל משרתיו
האם בכלל קיים, הטוב הוא או איום?
ואיך נדע את האמת, מה נעשה עכשיו?
מניפים הלוחמים חרבות שבורות,
היש אלהים אם אין? היכן ממליך המלכים?
בסיבוב אגודל פלדה מתיזים ניצוצות,
משליכים חרבותם בצל העצים ונחים.
עצים שכאלה, עץ הדעת ועץ החיים,
פירותיהם בוסר, גבוהים ענפיהם,
אם ישנו מלך, בצמרתם מסתתר, בשמיים.
אך נדמה שרק ציפרים בצמרת, ואין מנחם.
כל אדם סוקל את עצמונקדימון
המצוי הראשון. מיכאל אברהם.
אתה לא תרגיש יותר את אלוהים לעולם, אך אולי תדע אותו.
מה הכוונה לא תרגיש את אלוהים?קעלעברימבאר
הנה, אני מרגיש אותו
אתה ימח-שם-עראפת?נקדימון
מאיפה קביעתך שהוא לא ירגיש את אלוהים *לעולם*?קעלעברימבאר
ומה הקשר למצוי הראשון ולרב מיכאל אברהם?
חמוד שלי. אתה ימח-שם-ערפאת?נקדימון
חמוד שלי, חזרת בזמןקעלעברימבאר
לעתיד וראית את ימח שם עראפאת עוד 50 שנה?
מאיפה הקביעה של ךשהוא עוד לא ירגיש לעולם את אלוהים?
כןנקדימון
נשמע שאתה הופך את אלוהים למושג לוגי קר וטכניקעלעברימבאר
שניכם טיפשיםימח שם עראפת
ולמה לעזאזל השרשור הזה מופיע בראשי
נעים לי לקרוא את זה (
)צדיק יסוד עלום
ימח שם עראפתאחרונה
לך מפה יצר הרע לך
...רחל יהודייה בדם
חופש.
חופש מחיפוש. חופש מחשוף.
ערגה. חופש מלהרוג. להרוג את הערגה.
הערגה שהורגת.
הורגת את החופש.
הורגת את הערגה. לקודש.
קודש זה טוהר.קודש זה בוסר.
קודש זה הילד הזה שאף פעם לא התבגר.
נעלם. קודש זה היעלם.
לכן הקדושים נעלמים.
לכן קודש הקודשים איננו כאן.
כי העולם הזה הורג לחופש והנעלם לא יכול להיות
בחופש.
שנה טובהזיויקאחרונה
שה' ימלא כל משאלותייך לטובה
יש פה ביקוש לסיפור שהוא בעצמו פיצול של סיפור אחרמשה
שפורסם במקום אחר?
מה הכוונה?אריק מהדרום
סיפורי משה רטמשה
אני עדיין לא מבין מה הכוונהאריק מהדרוםאחרונה
שר - האורותצמר-ארד
היי לכולם זה סגנון קצט שונה ובכ"ז
הם רכבו על אופנועים בעמק הטרשי
מדי פעם עברו על יד תחנת אוטובוס או אוהל בדואי מזדמן
גימלי ישב בתוך הסירה ליד לגולס ידידו
בעוד החמה שוקעת - צללי הערב ירדו
ככה רכבו כל הלילה בדממה שאיש לא הפר
היה זה ערב ראש השנה וגנדלף נשא באמתחתו את הציוד הנדרש
"דבר לגולס, תאר את אשר עיניך רואות"
לגולס ההאיל על עיניו מפני השמש העולה
"אני רואה גבעה ירוקה מסביבה בנייני בטון אדירי קומה
ובראשה מבנה מוזר עם כיפה עגולה
סביב לגבעה הכל דומם כולם ישנים
אך בחצר המבנה שני אנשים עם קסדות בד
שותים משקה שחור עם גרגירים
מעודי בכל שנות חיי לא ראיתי כמראה המוזר הזה"
"זאת ישיבת הספר ואדורס הקודש שמה", אמר גנדלף
"וראש הישיבה תאודן בן תימה שמו
ריש מתיבתת ארץ הספר שוכן בו כבוד
בעלות השחר מגיעים אנחנו
ונתפלל איתם ותיקין אך מעתה
עלינו לנקוט במשנה זהירות משום
שבמלחמה על הבית הם נתונים
על כן הישמרו לבל יישלוף
אף אחד מכם את הספרים.."
המשך יבוא
געוואלדיקעימח שם עראפת
מחכה להמשך
כן?צמר-ארד
מה אהבת?
את הרפרנסיםימח שם עראפת
את הרוב כנראה שלא הבנתי, אבל אהבתי את גנדלף, ואת תאר את אשר עיניך רואות, ובכללי את ההיגיון החסר היגיון של הסיפור
חחח...צמר-ארד
רואים שלא קראת עד הסוף את הטרילוגיה
או ליתר דיוק עד העמצה
חיחי, לא קראתי בכלל, רק ראיתי תסרטים מזמןימח שם עראפת
לצערי..צמר-ארד
לצערי לא ממש אוכל לדאוג לך לחלק שני לפני סוכות
ככה שתעלץ להשאר כרגע עם לספור את הכבשים שלך בגבעה
חחח, דונט וורי אני אתאזר בסבלנותימח שם עראפתאחרונה
בינינוצמר-ארד
זה כנראה חשוב יותר מהסיפור שלי
אין מצב שאני אהיה האדם היחיד שנהנה מזהסופר צעיר
מזעזע 😀צדיק יסוד עלוםאחרונה
והוא פרסם את הפרומפט ולא את התוצר 😆
...רחל יהודייה בדם
בעולם הנעלמים רק הפחד אינו נעלם
הפחד מלהימצא. הפחד מלהפסיק להתקיים.
אנשים חושבים שיעשו להם טובה אם יגאלו אותם
וישחררו אותם לחופש.
אבל החופש הורג.
בעולם הנעלמים יש פחד.
פחד מזה שישבור את הנעלם לנעלמים קטנים שקטנים מדי בשביל להתקבל לממלכה.
נעלמים מדי אפילו בשבילה.
בעולם הנעלמים כשהם רוקדים בחן את ריקוד הסולו שלהם
הריקוד מהוסס מעט.
איה זה שיהרוס את הריקוד ויצטוות לנעלם ויגרום לנעלם לחשוב שהוא לא צריך עוד לרקוד לבד.
שהוא יכול לעזוב את הממלכה ביחד. ולהישאר נעלם ביחד.
שייתן לו את החירות להיעלם.
וואוכְּקֶדֶם
התחברתי לדיוק של הריקוד המהוסס
נעלמיםמשה
אבל השאלה הגדולה זה בעצם האם להיעלם זו בעיה. כלומר, שאנחנו תלויים במי שסביבנו או שזה סבבה להעלם לפעמים.
לא נראלי שזו כוונת המשוררתכְּקֶדֶם
נקרא לנערה ונשאל את פיהמשה
כנלכְּקֶדֶם
להיות מוגדרxmasterx
על דרך ההיעלמות ולא הגילוי
הגילוי מפחיד מי שרוצה שינסה להצטרף להיעלמות
מה פירוש נעלם?
פירושו: הלך לכל הרוחות
כמו השיר
"אני אף אחד מי אתם
האם גם אתם אף אחד
אם כך יש שניים מאיתנו
אל תגלו"
מעניין 🧐צמר-ארד
שיר מעניין
מסתורי משו
השפעה פנימית נסתרת