(אחרי המילים:
=ההדרדרות, חצי פשע/ רגל בתוך הקבר/ יד מחוץ לחלון.
בכיייאת.
-לשלוח?
=אחד הדברים הפסיכים שכתבת פעם.
-שוין, זה משנה?
=לא. זה לא)
-שיר יפה, לא?
=כן, במיוחד שאפשר לשיר עם שולי רנד יחד, באמצע הספונג'ה.
-אהאמ, חוץ מצלעוק ת'מילים אולי תקשיבי להן רגע?
=מה שתגידי, אני אגרוף מהסלון תוך כדי.
=יש לזה מקור, זה כתוב באנשהו?
-אממ, בואי נקשיב. נראה לי שאין.
=אני שונאת מדובבים, את יודעת? כאילו מי אתה שתדובב מישהו, ועוד את אלוקים, נו.
- זה אחלה שבעולם להיות צינית.
=כן, אין מקום מוגן מזה.
-וזה דבילי להתרגש משיר שמישהו כתב, וניסה להבין מהלכים בעולם לא לו.
=כן, אנחנו טיפוסים מתרגשים, מחפשים מקום להרגיש חיות, לבכות. אפילו אם זה פרח חדש בעץ או שיר של שולי או עקיבא. ותכל'ס תרגעו. אין בזה תוכן יותר מאוסף תדרים אקראי, פרח נובל או עלה בשלכת.
- ובכל אופן, את יכולה לשחרר?
= שזה?
- להקשיב, להתרגש. לא כי המילים שלו, אלא רק כי משהו בי רוצה להרגיש, וזו דרך נהדרת לעת עתה.
=סבבה, תקשיבי. לא אפריע
- כן, ותזיזי את השולחן תוך כדי, הסמרטוט סחוט, נהדר. יהיה אפשר לשחרר את העוצר מוקדם היום.
-שיר נחמד
=דווקא.