עצות איך להעביר את הזמן?
או שפשוט תדברו איתי באישי
עצות איך להעביר את הזמן?
או שפשוט תדברו איתי באישי
אבל יש לי נקע ביד ואני לא יכולה לנגן..
אבל לשמוע אפשר... אני מסתובב עם אוזניות 24/6אח בדם!!אם כבר אז מוזיקה בבוקסה על ווליום
זה הרבה יותר כיף!
לעשות התבודדות עם ה' להודות על העבר ולצעוק על העתיד,לעשות סעודה משפחתית,לנגן בגיטרה/כלים חדשים.
בס"ד
ומדברים עם ה' כול אחד בשפתו ובלשונו לעיון נרחב יותר תפתחו ספר השתפכות הנפש שזה ליקוט של כול דברי רבי נחמן על ההתבודדות.
כך אומר רבי נחמן:
ליקוטי מוהרן תורה נב:
אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַחֲזֹר וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת, זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי בִּטּוּל, שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ, וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ. אַךְ עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה, בְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם פָּנוּי מִטִּרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה. כִּי בַּיּוֹם, עַל־יְדֵי שֶׁרוֹדְפִין הָעוֹלָם אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְבַטֵּל וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ טָרוּד, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָם טְרוּדִים אָז וְרוֹדְפִים אָז אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, עַל־יְדֵי־זֶה קָשֶׁה אָז לָבוֹא לִידֵי בִּטּוּל: וְגַם צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה הַהִתְבּוֹדְדוּת בְּמָקוֹם מְיֻחָד, דְּהַיְנוּ חוּץ מֵהָעִיר בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הוֹלְכִים שָׁם בְּנֵי אָדָם, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁהוֹלְכִים שָׁם בְּנֵי אָדָם בַּיּוֹם, הָרוֹדְפִים אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּעֵת אֵינָם הוֹלְכִים שָׁם, הוּא מְבַלְבֵּל גַּם כֵּן הַהִתְבּוֹדְדוּת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל וּלְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ לְבַדּוֹ בַּלַּיְלָה, בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, וְשָׁם יֵלֵךְ וְיִתְבּוֹדֵד, וִיפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה, וִיבַטֵּל הַכֹּל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת. הַיְנוּ, שֶׁבַּתְּחִלָּה יַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְשִׂיחוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת בַּלַּיְלָה בְּדֶרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְבַטֵּל זֶה הַדָּבָר, דְּהַיְנוּ לְבַטֵּל מִדָּה וְתַאֲוָה זֹאת. וְאַחַר־כָּךְ יַרְבֶּה עוֹד בַּהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל, עַד שֶׁיְּבַטֵּל מִדָּה וְתַאֲוָה אַחֶרֶת. וְכֵן יִנְהוֹג זְמַן רַב בְּהִתְבּוֹדְדוּת, בַּזְּמַן הַנַּ"ל, וּבַמָּקוֹם הַנַּ"ל, עַד שֶׁיְּבַטֵּל הַכֹּל. וְאַחַר־כָּךְ עֲדַיִן נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ מְבַטְּלִין גַּם זֶה, עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ כְּלוּם. [פֵּרוּשׁ, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת אַחַר שֶׁבִּטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, עֲדַיִן נִשְׁאָר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לֹא בִּטֵּל לְגַמְרֵי הַגֵּאוּת וְהַגַּסּוּת, עַד שֶׁנֶּחֱשָׁב בְּעֵינָיו לְאֵיזֶה דָּבָר. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְיַגֵּעַ וּלְהַרְבּוֹת בַּהִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל, עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ כְּלוּם, שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת "מָה" בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת בִּטּוּל בֶּאֱמֶת].
"נַפְשִׁי אִוִּיתִךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ. זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ יְהֹוָה וָאֶשְׁמְרָה תּוֹרָתֶךָ. עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו. אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי". רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרֵיהּ דְּעָלְמָא כֹּלָּא, אֲדוֹן הַכֹּל, אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד הָיָה הוֶֹה וְיִהְיֶה, אַתָּה בָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בִּשְׁבִילָם בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ נְשָׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וְיִמְשְׁלוּ בָּעוֹלָם, לְמַעַן יוּכְלוּ עַל־יְדֵי פְּעֻלָּתָם הַטּוֹבָה לְהַעֲלוֹת וּלְנַשֵּׂא כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, מִן תַּכְלִית הָעֲשִׂיָּה עַד תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, לְהַעֲלוֹת וּלְהַגְבִּיהַּ כֻּלָּם לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, שֶׁיֻּכְלְלוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאַחְדּוּתְךָ הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, כִּי אַתָּה הוּא קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה הוּא לְאַחַר שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי, וּתְזַכֵּנִי לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת תָּמִיד עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל יֵשׁוּתִי לְגַמְרֵי וְאֶהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדּוּתְךָ בֶּאֱמֶת. וּתְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַזְמִין לִי מָקוֹם מְיֻחָד וּזְמַן מְיֻחָד לְהִתְבּוֹדְדוּת, וְאֶזְכֶּה לִבְחֹר לִי הַמָּקוֹם הַמֻּבְחָר וְהַזְּמַן הַמֻּבְחָר לְהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהוּא בַּלַּיְלָה בְּעֵת שֶׁבְּנֵי אָדָם יְשֵׁנִים. וּבְדֶרֶךְ יְחִידִי, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה לְהִתְבּוֹדֵד בְּמָקוֹם מְיֻחָד לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ יְחִידִי בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִלּוּ בַיּוֹם, וְשָׁם אֵלֵךְ וְאֶתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה וַאֲפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ, וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אֶזְכֶּה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ בְּפֶה מָלֵא בְּפֵרוּשׁ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְבָבִי בֶּאֱמֶת אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּקָה גְדוֹלָה, ובִבְכִיָּה רַבָּה וַעֲצוּמָה בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, לִבְכּוֹת וּלְהִתְוַדּוֹת עַל עֲוֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְּרֻבִּים, וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וּלְקַבֵּל עָלַי קַבָּלָה גְמוּרָה בְּלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת שֶׁלֹּא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה, וְלֹא יִהְיֶה בְּרוּחִי רְמִיָּה כְּלָל, אִם אָוֶן פָּעַלְתִּי לֹא אוֹסִיף. וְאֶזְכֶּה לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָלַי, שֶׁתְּחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ בְּמַתְּנַת חִנָּם, וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי מֵעַתָּה תָמִיד, וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מֵחֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים וּמִכָּל הַתַּאֲוֹת רָעוֹת. וּבִפְרָט מִפְּגַם הַבְּרִית שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ תַּצִּילֵנִי וְתִשְׁמְרֵנִי תָמִיד בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּדוֹלִים בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הַהִתְבּוֹדְדוּת בַּלַּיְלָה לְבַטֵּל עַצְמִי לְגַמְרֵי, לְבַטֵּל כָּל מִדָּה וּמִדָּה רָעָה וְכָל תַּאֲוָה וְתַאֲוָה רָעָה, עַד שֶׁאֶהְיֶה נָקִי לְגַמְרֵי מִכָּל הַתַּאֲוֹת וּמִכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, וְאֶזְכֶּה לְבַטֵּל כָּל מִינֵי גֵּאוּת וְגַבְהוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ מִמֶּנִּי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לָבֹא לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאַחְדּוּתְךָ בֶּאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִם נַפְשִׁי בְּאַחְדּוּתְךָ הַפָּשׁוּט, וְיִתְאַחֵד וְיֻכְלַל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה, אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת. וְנִהְיֶה דְבוּקִים וַאֲחוּדִים וּכְלוּלִים בְּךָ תָמִיד בֶּאֱמֶת, וְלֹא נִפָּרֵד מִמְּךָ אֲפִלּוּ כְּרֶגַע קַלָּה, וְיִתְגַּלֶּה אַחְדּוּתְךָ הַפָּשׁוּט בָּעוֹלָם, וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. עָזְרֵנִי עָזְרֵנִי, חָנֵּנִי חָנֵּנִי, לְהַרְבּוֹת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבְשִׂיחָה בֵּינִי לְבֵין קוֹנִי בַּלַּיְלָה בְּדֶרֶךְ יְחִידִי, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְתַכְלִית הַבִּטּוּל בֶּאֱמֶת, עַד שֶׁאֶהְיֶה נִכְלָל בְּךָ בֶּאֱמֶת עִם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְנָשׁוּב כֻּלָּנוּ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת יְהֹוָה" יוֹמָם לֹא נָנוּחַ לַיְלָה לֹא נִשְׁקֹט, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לִמְצֹא אוֹתְךָ בְּכָל־עֵת: וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת "וּבוֹ תִדְבָּק" בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. חוּס וַחֲמֹל עָלֵינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ, חוּס וְחָנֵּנוּ וְזַכֵּנוּ לְכָל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל עַצְמֵנוּ בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּהְיֶה כֻלָּנוּ נִכְלָלִים בְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה לְבַד בָּרָאתָ כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל־יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים. "שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ, יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה. הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה אֱלֹהָי. הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי":
rabenubook.com
בס"ד
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִם אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים וְהָיָה מְחַזֵּק אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, כְּדַרְכּוֹ ז"ל. וְאָמַר לוֹ: שֶׁבִּתְחִלָּה זֶה הָיָה עִקַּר הַתְּפִלָּה, מַה שֶּׁהָיָה כָּל אֶחָד מְדַבֵּר מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִים בּוֹ, כַּמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם בִּתְחִלַּת הִלְכוֹת תְּפִלָּה (תְּפִלָּה־א ב' ד' עַיֵּן שָׁם שֶׁמְּבָאֵר שָׁם זֹאת הֵיטֵב, שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה זֶה עִקַּר הַתְּפִלָּה וְכוּ'. אַךְ אַחַר כָּךְ רָאוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה וְכוּ' וְתִקְּנוּ סֵדֶר הַתְּפִלָּה עַיֵּן שָׁם). אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מִדִּינָא זֶהוּ עִקַּר הַתְּפִלָּה.
עַל כֵּן גַּם עַכְשָׁו שֶׁמִּתְפַּלְּלִין סֵדֶר הַתְּפִלָּה שֶׁתִּקְּנוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, טוֹב מְאֹד לְהָאָדָם לִהְיוֹת רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּפִלּוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת מִלִּבּוֹ בְּלָשׁוֹן שֶׁמֵּבִין, שֶׁיְּזַכֵּהוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. (וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה הָאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּהַנְהָגָה זוֹ שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא בָּאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים לְמַדְרֵגָתָם עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב). שיחות בר"ן קכ"ט
rabenubook.com
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא