6,000 שנה העולם יהיה קיים,האמנם?הלא נודע

ראיתי איזה דיון בפורום כלשהו לגבי שאלת ימות המשיח עם סנכרון קיום העולם על סמך מה שכתוב בגמרא "ששת-אלפים שנה הווי עלמא, שני אלפים - תוהו, שני אלפים - תורה, שני אלפים - ימות המשיח"

משמע מהגמרא שהמשיח צריך לבוא בזמן מסוים בתוך האלפיים שנים האחרונות . באותו דיון מישהו כתב שהאמירה הזו מהגמרא מקובלת על כלל ישראל ואפילו לי אישית יצא לשמוע רבנים שטוענים שזו אמת גמורה . היה מי שהציע לעשות בדחיפות פסק הלכה שמכריז שגם אם תגיע שנת 6,000 לבריאת העולם והמשיח לא יגיע אין זה היה מוכרח שהוא יגיע . וכשיגיע הזמן הקצר באופן יחסי ,שנשאר לסוף האלף (220 שנה) יוכלו עם ישראל לומר שהינה כבר לפני כך וכך שנים פסקו שאין זה מחייב שמשיח יבוא לפני סוף ששת אלפים שנה לעולם.

היה כאן משתמש בשם @סוג'וק שכתב שהחל ממאתיים שנה לסוף האלף הששי (בעוד 20 שנה) צריכה להתחיל תחיית המתים . וכתב שהרמב״ן וצרור המור דיברו על זה וכתבו את זה על הפסוק ״ ומאתים לנטרים את פריו״

אבל מישהו הפריך בקלות את הטענה שלך @סוג'וק ,
ושם הוא כתב את הציטוט הבא:

א. פירוש הרמב"ן לשיר השירים הוא לא להרמב"ן.
ב. הקץ שכתוב שם גם הוא עבר בעוונותינו כי לא כתוב שם מאתיים שנה לפני סוף האלף השישי אלא מאתים שנה לאחר תחילתו. מי האמין בזמנו שתתארך הגלות כל כך?
- - - -
הם גם דנים בשאלה למה בכלל המשפט הזה בגמרא בשונה מעוד מימרות שלא התקבלו בכזו החלטיות ,דווקא האימרה על קיום העולם שזה לא דבר של מה בכך, סחף את כולם עד ששמעתי רב אחד שאמר שלפי היהדות המשיח מוכרח לבוא בזמן הזה (עד סוף הששת אלפים) אם לא אין יהדות. עד כדי כך..

אשמח לשמוע את דעתכם ומחשבותיכם
@סוג'וק @חסדי הים @ברגוע
ולכל שאר הפילוסופים הידועים כאן (:
בסופו של דבר, מה אתה שואל?צהרים
זה לא ממש שאלה אבל -הלא נודע

מה התוקף של אותה מימרא ידועה בגמרא שהעולם יהיה קיים 6,000 שנה (מה שגם מוזכר בזוהר)
והאם זה מוכרח שיקרה כך? ומה יקרה אם לא יקרה כך , איך נוכל לקבל דבר כזה? לפי הבנתי , עם ישראל מאמין בזה וזה בבסיס האמונה שלו.

מה שגם נגזר מיזה (ובלי קשר נאמר באותה מימרא באופן ברור) שהמשיח צריך להופיע בזמן כלשהו בתוך האלפיים שנים האחרונות , כאמור -עכשיו אנחנו 220 לסוף האלף.
איך נקבל את זה אם זה לא יקרה ? איך היהדות תמשיך מפה
אחלה יותר מובןצהרים
קודם כל עיין כאן שיש בזה כמה דעות: https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=חורבן_העולם
בכל מקרה, היהדות אינה מבוססת על המימרא הזאת. ולכן גם אם העולם לא יחרב או שהמשיח לא יבוא עד סוף 6000 שנה אין סתירה ליהדות.
אז איך תסביר את הרשי הזה למשלהלא נודע
ושני אלפים שנות המשיח - שלאחר שני אלפים תורה הוה דינו שיבא משיח, ותכלה מלכות הרשעה, ויבטל השיעבוד מישראל."
קודם כלצהרים
כבר היו חישובי קץ שהתבררו כטעויות. וחוץ מזה, זאת מחלוקת כמו שהבאתי בקישור.
אבל הדבר היסודי הוא שחשוב להבין שהיהדות לא בנויה על המימרא הזאת. היהדות בנויה על יציאת מצרים ומעמד הר סיני ולא על מימרא יחידה של אמורא. ולכן חשוב לדון בכל השיטות אבל אין לזה קשר לאמיתות התורה ולאמונה בה'.
הוא לא מחשב את הקץהלא נודע
הוא קובע קביעה ״דינו שיבוא משיח״
הכוונה שכך ראויultracrepidam


סבבה קיבלתי. אבל איך אתה מסביר למשלהלא נודע

משהו שמצאתי עכשיו באותו דיון שעליו דיברתי
מישהו מביא בשם הבן איש חי שמסתמך על הגמרא הנ״ל את הדבר הבא:

ואגב יש ג''כ את דברי הבן איש חי שאומר על הפסוק והנער בן מאה שנה ימות שמוכרח שהגאולה תהיה לפחות 100 שנה לפני סוף האלף

משמע מכאן: גדולי הדורות ראו בגמרא הנל הוכחה חותכת ליעד שאליו הכל מכוון אליו, שכל דברי הנביאים על הגאולה של עם ישראל תלויה בזמן הזה סמוך לסוף האלף.

ואני מניח שעוד גדולים התבטאו ככה
על בן איש חי אין לי בעיה לומר שהוא טעה. סליחהultracrepidam


אז מה היה לנוהלא נודע

פסלת את דברי הגמרא
אבל מצד שני מקיים את ההלכה שמבוססת על הגמרא . וזה על קיום מצוות התורה.

מסקנה?... תסיק לבד
נכוןultracrepidam

טענתי שכשחז"ל כתבו בגמרא משהו הלכתי - הם רוצים שתתייחס ברצינות

 

כשכתבו משהו לא הלכתי, התכוונו להעביר מסר כללי

 

אם אתה רוצה לטעון שאני לא עקבי, אני לא נעלב

דונג דונג דונגהלא נודע

פסילה!
כי גם הפסיקה ההלכתית בסופו של דבר מביאה כמה דעות,ופוסקים להלכה מה שפוסקים. ראייה מכאן שאתה כן מקבל הכרעה כלשהי של הגמרא על סמך דעות כביכול. אבל זו לא הנקודה שלי.

הנקודה היא לא מה אתה חושב על זה
אלא מה היהדות כמכלול גדולי הדורות שבה,לקחו מהמימרא הזו. והם לקחו אותה כמציאות וכתבו על כך עשרות פרושים
לא רשי מחשב את הקץ, אלא התנא דבי אליהו שמובא בגמראצהרים
אבל זאת לא הנקודה. יכול להיות שזה מה שיקרה בעז"ה ויבוא משיח עוד היום. אני אחזור על הנקודה שוב - היהדות אינה מבוססת על המימרא הזאת.
אז איך גדולי הדורותהלא נודע
שאני ואתם הולכים לאורם ומקיימים את פסקי ההלכה שלהם התייחסו אל המימרא הזו יותר בכובד ראש וכאמת , בניגוד למה שאתה טוען כאן
איך זה סותר את הטענה שלי?צהרים
(קודם כל קראת את הקישור שהבאתי? שם רואים שיש מגדולי ישראל שפירשו שלא כפשוטו.)
אין לי בעיה לקבל את הטענה שלך שלדעת הרבה מגדולי ישראל המימרא היא בהכרח נכונה. אני רק אומר שגם *אם* יתברר שהיא אינה נכונה לא נצטרך לכפור בתורה. ומכאן שלדיון כאן אין נ"מ גדולה. אתה מסכים?
צדיק, מזה משנה איך הם פירשו כפשוטו או לא כפשוטוהלא נודע

בסופו של דבר כולם התייחסו לזה כאמת מוחלט הם רק חלוקים על הדרך שבה זה יקרה אבל לכולי עלמא העולם יגיע לתיקון שלו עד שנת 6,000 לבריאת העולם. מסכים?
שניה, קראת את הקישור?צהרים
כן קראתי , וקראתי המון מאמרים בנושאהלא נודע
ונדמה לי שגם את הנל שהבאת לעיל
סבבהצהרים
אז תסכים איתי שהמאירי לדוגמא בכלל לא מדבר במושגים של תיקון?
ושהוא אומר בגדול את מה שטענתי?
יש לך את זה בכתב?הלא נודע
לא. לקחתי מהיברובוקסצהרים
הבנתי.הלא נודע
בוא נשרשר למטה שיהיה יותר נח
כמו הרבה אמירות של רבניםultracrepidam

כל עוד לא מדובר בהלכה, קבל את דבריהם בהסתייגות (אם מדובר בהלכה, קיים "זכור ושמור" - זכור לבדוק אם זה נכון, ובינתיים תקיים)

 

או שפשוט תחכה עשרים שנה ותראה.

 

היהדות נכונה בכל מקרה,  אז לפחות תדע אם הוא דיבר שטויות

היהדות שמה את התורה שבעל פה במעמד גבוההלא נודע

אי אפשר לקבל חלק ואת החלק שלא מתאים לסנן בעת הצורך( עת הצורך-למקרה שהגאולה לא תבוא עד אז)

ראה מה רשי כותב על הזמן הזה שאנחנו נמצאים בו:
ושני אלפים שנות המשיח - שלאחר שני אלפים תורה הוה דינו שיבא משיח, ותכלה מלכות הרשעה, ויבטל השיעבוד מישראל."
לא כל מה שרבנים אומרים הוא תורה שבעל פהultracrepidam

לפעמים זה טעויות שבכתב ובעל פה. גם רבנים טועים

 

לפעמים זה הגזמות

 

לפעמים זה דברים שהם משל למשהו אחר - וזה נכון גם לגבי מה שכתוב בגמרא

גם רשי טועה?הלא נודע
הוא כנראה לא ידע מתי יבוא המשיחultracrepidam

ואני חושב שמותר להגיד שהוא גם יכול לטעות. בטח בדברים שלא היה חשוב לו להגיד את הפירוש המדויק, כמו כאן, שאני לא רואה למה למישהו זה נורא קריטי מתי יבוא המשיח

הוא לא אמר מתי יבוא, הוא אמר על סמך הגמראהלא נודע
שדינו שמשיח חייב לבוא באלפיים שנים האחרונות
דינו - ראוי לו. אם לא זכינו לזה, חבלultracrepidam


מחילהמבשר שלום
אני חושב שהשאלה לא מתחילה פה.
הדיון היותר חשוב או בכללי איך להתייחס לאגדות של חז"ל בצורה של לקבל מה רבותינו הקדושים רצו ללמד אותנו.
הרמב"ם בהקדמות לפירוש המשנה כתב שלא כל אגדה שכתובה בש"ס היא כפשטה,ומי שדורש כך ברבים טועה וגורם לזלזול בחז"ל.

הגר"א בספר אבן שלמה(פרק ח)כותב שהאגדתות הם החלק היותר עמוק בש"ס,ושם רבותינו הטמינו את העומק של דבריהם(מבואר יותר ברמח"ל במאמר החכמה/דרך חכמה).
ברמח"ל שם הוא דיבר על האגדתא הזו שהבאת ובאמת נראה ממה שזה כפשוטו,וככה גם נראה מהרמב"ן בשער הגמול.
פעם גם אני חשבתי שצריך להכריז על הגמרא הזו שהיא לא מוכרחת כדי שלא נגרום לבעיה אמונית אם זה לא יקרה,אבל לקח לי הרבה זמן להבין שזה נובע מחוסר אמונת חכמים.

למה שזכור לי הרמב"ם לא פסק את הגמרא הזו במשנה תורה.

ואם אפשר עוד משהו קטן,אני חושב שאנשים בני 20-30 ששקועים ראשם ורובם בחומריות לא ראוי שידברו על טעויות של קדושי עליון,אבירי התורה ורבותינו הקדושים שאת מימיהם אנחנו שותים.
לא סתם אומרת הגמרא בשבת(קיב:)אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם,אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים.
ובגמ' עירובין(נג.)אמר ר' יוחנן לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית ראשונים ר"ע אחרונים ר"א בן שמוע איכא דאמרי ראשונים ר' אלעזר בן שמוע אחרונים ר' אושעיא בריבי ואנו כמלא נקב מחט סידקית אמר אביי ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא.וכותב רש"י(ד"ה סיכתא)כיתד שנועצין אותו בכותל בנקב צר ונכנס בדוחק כך אין יכולין אנו להבין מה שאנו שומעין כי אם מעט ובקושי.

בהצלחה רבה
קודם כל הבהרה: אין כאן אמירה מתריסההלא נודע

זה פשוט שאלה מעניינת שעלתה לי אחרי קריאת המון מאמרים ודיונים בנוגע לסוגיה הזו , שמכל מכלול הדברים עלתה המסקנה שהגמרא הזו מקובלת על עם ישראל כאבסלוטית ושאין לערער עליה. השאלה היא למה? ומכאן הרעיון לשרשור הזה. אתה גם יכול לראות מהלינק שהביא @צהרים בתחילת השרשור שהמחלוקת היא על איך יקרו הדברים ולא על אם הם יקרו או לא.

בנוגע לעניין עצמו, מהדברים שאתה כותב אני מבין שגם הרמב״ן ראה את הדברים כפשוטם..מעניין מאוד.
זה רק מחזק את הטענה שלי , שצריך לתת את הדעת על זה.
מחשבה שעלתה לי עכשיוהלא נודע

תחשבו על זה רגע,
מה גורם לגמרא להוסיף אמירה כל כך ברורה שאין לה בסיס במציאות (לכאורה כן?) . כלומר יש כאן בסיס משמעותי . חילוק למספר מדויק של שנים . אם זה לא היה נכון הגמרא היתה מצרפת את זה? לא נראה לי. וכי התנאים לא צפו ברוח הקודש שזה יכול לערער אמונה במידה ולא יתקיים? משמע מכאן שיש לזה בסיס חזק ,ועובדה שככה התייחסו אל זה הרבה מגדולי ישראל
נשרשר לכאןהלא נודע
@צהרים

אז מה אתה מנסה להגיד בגדול ידידי?
שבגלל שהמאירי לא התייחס לזה כהגעה לתיקון העולם אז זה אומר שאפשר לראות את הגמרא הזו בעוד צורות? ..
לא רק בגלל המאירי, אבל בגדול - כן.צהרים
אוקי . אז תלוי איך נסתכל על זה..הלא נודע

אין לי תשובה לזה כרגע מלבד זה שכנראה דעת הרוב שהדברים כפשוטם.

אבל רק אשאל-איך הוא פירש את הגמרא הנל?
הוא מסביר אותה בצילום שהעלתיצהרים
אסדר לך את כל התפיסה , בתנאיסוג'וק

שאתה מוציא לרגע את המושג "משיח" שצריך "להגיע"

אז...אפשר במושגים של:הלא נודע

הגאולה השלמה - התגשמות חזון הנביאים על נחמת ישראל

?
עניין ה6000:סוג'וק

1. חזל מקבילים בין ששת ימי בראשית לששת אלפי שנות ה"עולם הזה". זאת אקסיומה מדויקת ואני כותב עליה ספר איך שהכל מדויק והמון מקורות

2. בהתאם לכך האלף השביעי הוא כנגד השבת והוא "עולם הבא" "יום שכולו שבת ומנוחה". זאת אקסיומה

3. סוף האלף הששי מקביל ל"ערב שבת" - הכנות לקראת השבת (למשל פחות עובדים, יותר בבית, יותר מנוחה. מזכיר לך משהו?...). זאת גם אקסיומה בנביאים ובעוד מקורות

4. בהתאם לכך: בסוף האלף הששי מתוקנים חטאי בראשית. העולם חוזר לטבע בריא לגן עדן, לאכילה כמו בגן עדן, להארה נשמתית כמו בגן עדן

רבנו בחיי:

'הניחו עתה בגן עדן שיהיה עובד אדמת הגן ויזרע לו שם כל מיני תבואות ויטע לו שם כל מיני פרות, כי לכך הונח שם להיות מתענג ומשתעשע כרצונו, והיתה פרנסתו מעצי הגן, והיה משתהו מנחלי עדן, ומלבושו ענני כבוד, והיתה עמידתו שם בתענוג רב גדול ועצום לרוב, בתענוג הנפש ומעט בתענוג הגוף, בהשקט והנחה וקורת רוח שאין כמוה...

ולכך מנע ממנו עץ הדעת הגורם ההמשך אחרי התאוות ולא נמנע ממנו תחילה עץ החיים הגורם לחיות חיי עד, אבל לאחר שחטא ואכל מעץ הדעת, האכילה ההיא גרמה לו שימשך אחר התאוות וישתדל בצרכי הגוף יותר מצרכי הנפשככל אשר אנחנו עושים פה היום, הוא הפך המבוקש ממנו, ולכך נתחייב שיתקצרו ימיו ותשלוט עליו מיתה. ויש לך לדעת כי לשיעור תענוג האדם בגן, עתיד העולם שיחזור...' (-באחרית הימים - דורותינו)

זה כבר קורה ואף משיח לא יעשה לך את זה מבחוץ במקומך

 

200 לנוטרים הם 200 של תיקון חטאי בראשית. נוטרים הכוונה לתיקון החטא שאדם וחוה לא נטרו את הפרי. חזרה למימד שלפני החטא, לחיי נצח

 

איך עד כאן?

 

 

 

עד כאן מעולההלא נודע

אני מכיר חלק מהדברים שכתבת (נזכרתי באמת ביציאה של כולם משוק העבודה ואחרי זה ראיתי את ״זה מזכיר לך משהו..״ כן,זה יכול להיות רמז מדהים לכך שאנחנו מתקרבים לתקופה הזו.

על כן שאלתי את השאלה ששאלתי, כלומר לא בהכרח ביססתי את זה על דברי הגמרא אלא ידעתי שזה מובא בעוד מקומות וזו דעה רווחת (נמצא במיוחד בקבלה)

השאלה שנשאלת- מה המקור העתיק ביותר , ששנת הששת אלפים לבריאה מקבילה ליום השישי בבריאה?
והאם בזמן שעתידה להכנס השבת- (אגב מתי זה יוצא בשנה מדויקת?) במקרה שלא יקרה שינוי גדול בטבע של העולם המוכר לנו, האם בכל זאת נוכל לחיות עם עצמנו באמונת חכמים ? וכו וכו
חזרת לחיצוני. זה לא שםסוג'וק


לא הבנתיהלא נודע

ועוד מספר דברים שכתבת ולא מסתדרים לי.

1. משיח - כתבת שהוא בעצם ממה שהבנתי לא אמור בהכרח להגיע בכדי שהיעודים יגיעו? מעניין , למה אתה חושב כך? הרי האמונה שלנו היא שיש משיח בשר ודם מלך מבית דוד הלא כן?

2. למה כתבת שהכוונה בפסוק לנוטרים את פריו על תיקון עץ הדעת אם קרה בדיוק הפוך ומה שקרה הוא שלא נטרו את הפרי (כאילו אנחנו ננטור את בפרי במאתיים בשנים הללו?
אגב גם יש בעייתיות במה שכתבת לגבי המאתיים שניםהלא נודע

הבעיה היא-
שכתבת שהמתים יחיו עוד 20 שנה,
ומצד שני כתבת שאז יחל תחילת תיקון חטא עץ הדעת . אז איך המתים יחיו לפני סיום התיקון? הבנת את הבעיה שלי?
אני כלל לא עוסק בתחיית המתים שכבר מתו אלא בתחיית החייםסוג'וק

תחיית החיים קודמת לתחיית המתים.

כדברי הרמבם באגרות

שהמתים שיחיו יצטרפו לחיים בימות המשיח שכבר חיים חיים ארוכים מאוד כימי בראשית

אתה טענת שבעוד 20 שניםהלא נודע

לפי הרמבן תהיה תחיית המתים,
עכשיו אתה טוען שהרמבן לא התכוון לזה כפשוטו? אלא לתחיית החיים? מעולם לא שמעתי את המושג הזה ולא יתכן שהרמבן כיוון אליו ידידי
עזוב כרגע את הפרשנויות על תחיית המתים. זה חיצוני לא תלוי בנוסוג'וק

עוסק כרגע בתיקון חטאי בראשית שזאת בחירה שלנו וכבר אקטואלית בעולם 

 

הקדמונים שלא היו קרובים. עסקו במתים שיחיו

אנחנו שקרובים עוסקים בחיים שלנו שנהיה אנחנו מהנוטרים ולא נמות ונכנס ל"גן עדן" בע"ה

אבל אי אפשר לנהל ככה דיוןהלא נודע

חבל, התחלת יפה ומאוד אהבתי את הדברים שלך . אם אתה כותב דברים ומושגים אני מצפה שתעמוד מאחוריהם.

אוקי עכשיו ממה שהבנתי אין לנו עניין מיוחד בתחיית במתים אלא בעיקר , שזה הששת אלפים שנה. אוקי.

אז השאלה היא שוב: האם אנחנו צריכים להתייחס לדברים האלה כאל תורה מסיני או לא? ומה תענה לידידים למעלה @צהרים ולאדון המכובד @ultracrepidam שיטענו בפניך שיש טעויות ולא בטוח שצריך לקבל הכל כתורה מסיני
נראה שלא הבנת אותי אחיצהרים
כן האמת שהדברים שלך היה מעט שוניםהלא נודעאחרונה

מאשר הטענות של ultracrepidam .
מקורות:סוג'וק

"עולם הזה" נגמר עד סוף ששת אלפים שנה והאלף השביעי הוא "עולם הבא" :

 

מסכת סנהדרין צז

 

'אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא, וחד חרוב, שנאמר (ישעיהו ב, יא) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. אביי אמר: תרי חרוב, שנאמר (הושע ו, ב) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו. תניא כותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לז' שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואומר (תהלים צב, א) "מזמור שיר ליום השבת" - יום שכולו שבת.

 

האלף השביעי 'חרוב' = חורבן היצר הרע

 

רבנו בחיי פרשת בראשית

 

 " יום שביעי כנגד אלף השביעי שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים  "

 

מברכת המזון של שבת

 

הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ (ל)יוֹם\לעולם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים  

 

מברכת המזון של ליל הסדר:  


"הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב, יום שכולו ארוך, יום שהצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ויהי חלקנו עימהם".

 

מגיד מישרים ר' יוסף קארו

 

"יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין דהאי עלמא והא בההוא זמנא יתבטל יצר הרע מעלמא"

 

רקאנטי על התורה

 

"שיתבער רוח הטומאה והזוהמה הגופנית... ויתלבשו הנשמות מלבוש אחר טהור וקדוש"

 

 

כל יום בבריאה מקביל לאלף שנות היסטוריה:

 

המשך מסכת סנהדרין צז :

 

 ואומר (תהלים צ, ד) כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור.

 

הגאון מוילנא על הזוהר:

"דע שכל אלו הימים הן רמז לששת אלפים שנה ו' ימים... וכל הפרטים שהן בו' ימים אלו, הן בו' אלפים כל אחד ביומו ובשעתו, ומכאן תדע קץ הגאולה שהוא בעתה חס ושלום שלא יהיו זכאין שהוא קץ האחרון"

 

תהליך בריאת האדם בשעות היום הששי:

 

מסכת סנהדרין דף ל"ח (ובעוד מדרשים רבים בסדר מעט שונה ובניסוחים מעט שונים):

 

אמר רבי יוחנן בר חנינא: שתים עשרה שעות הוי היום. שעה ראשונה הוצבר עפרו, שניה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות... 

 

מדרש תנחומא ומדרש רבה:

 

 

בַּשְּׁבִיעִית נָפַח בּוֹ נְשָׁמָה, בַּשְּׁמִינִית הִכְנִיסוֹ לַגָּן  

 

אנחנו בבהקבלה כעת לשעה שביעית. מתש"ן עד תשצ"ב שאז תתחיל שעה שמינית וקצת אח"כ במקביל משנת ת"ת יתחילו המאתיים

 

שים לב לרבנו בחיי הנ"ל ותבין מה הכוונה לחזור לגן עדן. זו בחירה פרטית של אחד ואחת

מוכר לי היטבהלא נודע
פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר

מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?

יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.

האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?

תגיד אוצר החוכמההפי

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

תחפשי בגוגל 'פורום אוצר החכמה'רוצה להשתחרר

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

זה קצת מצחיק אבלנקדימון

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

 

זו פרשנות בלבד.

לא חושב שזה נכוןרוצה להשתחרראחרונה

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה

עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר

יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?

פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויקאחרונה
מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר
דייטיםאבוד
בנות תעזרו לי, אני לא מבין אני לוחם משוחרר נראה באמת טוב, אבל בנות פוסלות אותי סתם, מה קטע?
הפורום הלא נכוןארץ השוקולד

יש פורום לנו שנועד לזה.

לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.

מוזמן לשאול בפורום לקראת נישואין וזוגיותפשוט אני..אחרונה
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' בטבת תשפ"ו 22:03

ו...

בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭

פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פ

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מה הצורך?משה

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

קנית בסוף גלאקסי כלשהו אבל אל תשאלומתיעצת28

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

תתחדשי🤗 ומעכשיו את מקפידה לגבות את הדברים בסלולריפ.א.

שלך באופן שוטף 

תתחדשי! נשמע לא קריטי בכללזיויק
"הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. "יוני.ו.אחרונה
נשמע די מבאס לאבד חחח
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי הים

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

כלל נחמדזיויק
נראה לי רחוק מאד ממה שהולך שם
דווקא פנים מול פניםהפיאחרונה
יותר קל לי
חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

אני חשבתי על סיבה אחרתנפש חיה.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

..הרמוניה

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

..הרמוניה

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

מנסה להבין אותך - למה את מתכוונת לברוח מהמציאות?פ.א.

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

התכוונתי לגבי המטרה של הצפיה.הרמוניה

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

המטרה היא הנאה נטו, בילוי חברתי נעיםפ.א.
הולכים לסרט, להצגה בתיאטרון , להופעה של אומן מוכשר, כדי להינות. כדי לגוון את השגרה של עבודה, בית, נסיעות. אנחנו מחפשים רגש. בין אם זה לצחוק מכל הלב, להתרגש עד דמעות, או פשוט להתפעל מיצירה טובה.


וככה גם מספר טוב.


נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

אין בעיה עם בילוי מדי פעםהרמוניה

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

חזרתי לקרוא עכשיו את התגובה מאתמולפ.א.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

 

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אוקייהרמוניהאחרונה
לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוט

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

מתברר עם הזמן-יש כיוון אבל רק ה' יודעהרשפון הנודד
אם רק ה' יודעזיויק
אז איך אתה גם יודע?
אני יודע את הכיוון לפי מה שאני מבין ומרגישהרשפון הנודדאחרונה

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

אולי יעניין אותך