מה דעתכם/ן?
ילדתי
תלתלים לה רכים כעופרת
הנחה בינות מבטי
ידי העורגות משוועות לדעת
מבט ניחומים חרישי
ואני-
אך עלם רך
אך ליבי כה קודר
כמו אבי
המכה בלילה
בפטיש הסדן
ופוצח במחול
ערפילי
כמו אבנים
מכות המים
כמו אפר מקלה
על ראשי
ליבי המדמם
(מונח/עודנו?) פתוח
(בין כותלי נשמתך
לביני/על סף שיגעון ובכי?)
כמו אוצר
רווי שתיקה
כמו אושר טמון ונסתר
את ליבך הגס
לא אהין לפתוח
כמו כובש מוכר ואכזר
אך בוא יבוא
אני נשבע
אך בוא יבוא היום
ליבך החלל לא תמיד יסגר
לנוכח דמיון וחלום
ואושרך אז נישא
צחור כפנינה
בינות שמיים מרקיעים
מבין עננים
מלאכים עטוי כנף
זמירות - קינות
מרננים.