בידיים רכות, לאט לאט
לטיפה אחרי לטיפה.
מותר לכאוב, נשימה.
מותר לזעוק, נשיפה.
מותר להרגיש את הגועל. מותר להרגיש את האי שייכות. נשימה. נשיפה.
ואולי כל הרפואה היא להסכים להודות
שהלב
מצפה לישועה
מצפה לאהבה
לחיבוק
לקסם בדמות של אנשים.
נלקחה לנו האינטימיות,
נלקחה הקירבה.
רק שלא נקריב עצמינו,
לעצמינו חסר הידיים.
חסר קרבת הלב.
בוא נסכים להתמסר להוויה הנוכחית, ננשום עמוק, נפתח ידיים
נכרוך אותם אחר על צווארי שני,
אחרי דקה או שתיים, כשהלב כבר יפשיר לחלוטין, רק נלחש בשקט
אני אוהב אותך, התגעגעתי אליך,
ונלך את כל הוואדי בכריכה הזאת, ונצחק על שממש נפשיר לחלוטין,
ואולי הרפואה היא
להודות
שחסר לנו הביחד. שקצנו בבדידות.
נשימה . נשיפה.
לב כורך כנפיים סביב לב אחר.
משהו חדש מתחיל.
רפואה שלמה קרובה לבוא.
