למה אנשים חוגגים את יום הזיכרון רק על חצי מהעניין של היום???מתנחלת:)

חשבתי על זה שבעצם השם המלא של יום הזיכרון זה "יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה". אבל רוב הטקסים שעושים בארץ מדברים רק על החללים, למה??

 

מבינה את זה שהחיילים הקריבו את עצמם לטובת המדינה, נלחמו בשביל להגן עלינו, אבל מה עם אלה שרק חיו בארץ ישראל?? שרק נסעו בכבישים של ארץ ישראל?? שערבי החליט אולי שהם עשו משהו רע למרות שהם לא?? למה אנשים שוכחים אותם??מבולבל

 

מעניין האם עוד אנשים חושבים כמוני או שיש כאלה שחושבים אחרת... אשמח לתגובות...

אף אחד לא שוכח אף אחדefraim37
עד לפני כ20 שנה יום הזיכרון היה רק לחללי צה"ל ודומיו.
בעקבות אחת האינתיפאדות (תקופה שכל יום משהו התפוצץ-אוטובוס/קניון/מסעדה) הוחלט להוסיף גם נפגעי פעולות האיבה.
באופן טבעי עיקר הפוקוס הוא על חללי המלחמות. (שזה עיקרו של יום)
חוץ מזה יש כאלה שלא אהבו את התוספת הזאת (בהקצנה נגיד שזה כמו להוסיף את נפגעי תאונות הדרכים). לחללי המלחמות יש צורך לתת את הכבוד שלהם. מקומם של נפגעי פעולות האיבה יכול להשמר בתאריך אחר.
גם ברמה הפרקטית, סיפורי גבורה מהמלחמות, יש הרבה. סיפורי גבורה מהקניון והאוטובוס יש פחות.
אז בגלל יש פחות סיפורי גבורה לא נזכיר את נפגעים הפיגועים???חובה?
על זה בדיוק אני מדברת!!!מתנחלת:)

רוב הטקסים (בעיקר בבתי הספר) לא מדברים עליהם... ואני אומרת מניסיון - יש כאלה שיש להם סיפורים מאד מעניינים!!!

חוץ מזה שחוסר סיפורים זה לא תירוץ...

מבחינת תודעתית זה המצבefraim37
זה יום הזיכרון של החללים. נפגעי פעולות האיבה זה סוג של תוספת שבאופן טבעי מקבלת הרבה פחות יחס.
אם באמת היו רוצים לעשות יום זכרון לנפגעי פעולות האיבה, היו קובעים יום אחר מיוחד ולא רק תופסים טרמפ על משהו קיים.
במצב הנוכחי, אך טבעי שנפגעי פעולות איבה יהיו בצילם של חללי המלחמות.
ואדרבה, אתם הנוער יכולים לחולל שינוי ע"י זה שתבקשו מהמורים שלכם לתת מקום לנפגעי הפיגועים, בטקס העירוני\ישובי שבד"כ הנוער מעורב בו לדרוש לתת לזה יותר מקום. רק ככה דברים זזים במדינה הזאת.
כשהייתי בכיתה ו' והיינו אחראיות על הטקסמתנחלת:)

ביקשתי מהמורה שלפחות כשאומרים בהתחלה "ברוכים הבאים לטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל" אז יזכירו שזה גם לנפגעי פעולות האיבה... לפחות בשם... אבל היא אמרה שזה בעיקר היום של חללי צה"ל ולכן מזכירים רק אותם... לא יודעת אם זה יעזור לדבר עם המורים...

 

 

חוץ מזה - עצם זה שהוסיפו אותם זה כבר אומר שצריך להתייחס אליהם, לא משנה אם זה היה ככה מראש או שרק הוסיפו...

בבית הספר הקודם שלי הנציחו גם את נפגעי הפיגועיםחובה?
מסיבות מסוימות.
אצלנו בבית הספר בטקסמשבצת

כל שנה עושים חלק על החיילים וחלק על פיגועים

תכל'ס...הכל עוד אפשרי

אבל נגיד בביה"ס בסניף ובישוב שלי ציינו את שניהם... אבל אחרי הכל היום הזה יותר מתמקד בחיילים.... את נפגעי פעולות האיב את רובם גם מנציחים... ככה שאנחנו חיים איתם במודעות היומיומית.... אבל לא את כולם.... אבל אני לגמרי מסכיה איתך... אני חושבת גם שדווקא להיות אבא שכול של חייל/ת זה יותר מנחם וקל מאשר אבא של נרצח הי"ד... אני לא שופטת אף אחד כמובן ולא מכלילה!!!

אבל שאתה ידעת שיש אפשרות שהבן/בת החייל/ת שלך יכול ל... ויש אפשרות כזאתי, זה יותר קל לעכל מאשר זה שבן/בת שלך נסעו בכביש ופתאום מודיעים לך ש.... אבל כמו שכבר כתבתי, אני ממש לא מכלילה אף אחד ואחת! וכל בנאדם זה תלוי באישיות שלו!! (סליחה שקצת גלשתי...)

אבל בכללי גם קשה להתמקד בשתי קבוצות שונות...

אז בוחרים להתמקד בקבוצה הראשונה, שגם נראה יותר מובן מאליוהכל עוד אפשרי

שיהיה לחללי צה"ל יום משלהם...

 

אם זה כל כך מובן שיהיה להם יום משלהםמתנחלת:)

אבל מצד שני זה ברור שאי אפשר להתעלם מנפגעי פעולות האיבה - אולי הפיתרון זה לפצל את הימים??

אני אומרת רציני!! אולי זה באמת הפיתרון!!

 

 

ולמי שחשב שרק לחיילים עושים טקסים גדולים ליד הקבר שלהם - אני רק אומרת שגם לנפגעי פעולות האיבה יש טקס וכו'... השאלה למה רק למשפחה ובקושי מזכירים אותם בטקסים בבתי הספר וכו'...

לפי דעתי זה ברור שלאבא שהבן/הבת שלו נרצחו סתם ככהמתנחלת:)

זה הרבה יותר קשה, ובדיוק בגלל זה אני אומרת שממש קשה לי עם זה שבקושי מזכירים אותם...

 

איך מנציחים את נפגעי פעולולת האיבה?? אני שואלת ברצינות - מה עושים שמנציח אותם ולחיילים לא עושים??

לכן אני אמרתי שאני לגמרי מסכימה איתךהכל עוד אפשרי
ואני חושבת גם, שימים נפרדים יהיו הרבה יותר משמעותיים לכל צד...
זה שאת מסכימה איתי זה טוב ויפהמתנחלת:)אחרונה

אבל מה אפשר לעשות בת'כלס?? איך יזכרו גם אותם??

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך