זה בעצם ההבנה הזאת, שרוב האנשים מגיעים אליה בשלב מסויים בחיים, שהכל - הכל בחיים שלנו אינטרסנטי, כל דבר שאנשים עושים הוא אגואיסטי, ואנשים בכלל זה דבר אנוכי להחריד.
ואז, אתה יכול לשנוא את כל העולם, להתעצבן ולשמור מרחק מאנשים (מה שקורה לי הרבה פעמים)
ואתה יכול להתחבר לצד הטוב של האנשים, לקבל את האהבה גם אם היא לא טהורה לגמרי, לאהוב.
וזה לא קל, ובאופן אישי אני מלא פעמים נופלת בזה.
אבל אחרי הכל,
המטרה שלנו בחיים זה להיות מאושרים.
ואהבה יוצרת אושר, תמיד.
זו דעתי
ובהצלחה לי, ולכולנו.