לעניות דעתי לא להיות עצובים בכוח(אין מקום לעצבות, יש מקום לצער) וגם לא להתעלם לגמרי

לעשות משהו שירומם אותך

אפשר לקרוא תהילים או משניות לזכרם, להדליק נר, (אם טוב לך שיעורים או סרטים של יד ושם וכאלה אז מעולה)

בעיקר להתמקד בגבורה ובבניית החיים- שזה החלק הכי מרכזי בסיפור שלהם ובסיפור שלנו כעמ"י.

זה בסדר יקרה, זה באמת לא פשוט לחלק, (גם לי אגב שמילדות זה ימים שמאוד קשים לי

והייתי נשארת עם זה הרבה אחרי יום השואה... עם הזמן למדתי לעשות מעשים שמעלים אותי ומגבירים את הגבורה והערכה אליהם

ולא מכניסים לי עצבות שמכבה)

בהצלחה לך!~

אתה ספרדי?

מעניין

את/ה היית בצבא?

בהזדמנות אם אתקל בחיילת בבגדי ב' עם חצאית, אנסה לצלם עבורך.