שלום שואל בשביל חבררוצהלהיותבשמחה

בס"ד

 

מה כדאי לשאול בשלב הבירורים את החברות של הבחורה דברים קריטיים וכדומה?

 

אם בעז"ה מגיע לפגישות איזה דברים חשוב לברר איתה תוך כדי.

 

תודה לילה טוב

מה שהוא רוצה לדעת ?פרח-אש

שיחשוב עם עצמו מה חשוב לו בבית שלו ובבת הזוג שלו 

 

ואז ישאל באופן כללי שיספרו לו עליה ומה שלא עלה בשיחה שישאל עליו 

 

לא שאלה כמו האם היא ספונטנית? אלה שאלה ששני הצדדים שלה חיוביים כמו היא יותר ספונטנית או יותר מתוכננת ?

 

קצת על המשפחה על הקשר איתה כדאי ורקע עליה

 

ובסוף חשוב לשאול אם בריאה

ואם יש משהו שהחברה חושבת שכדאי שידע או משהו כזה או משהו שהחברה רוצה לומר לו 

 

 

להקשיב איך מדברים עליה 

מה שחשוב לךadvfb

אין סרגל כלים כללי, זה נטו מה שאותך מעניין.

כן אבל יש קווים כללייםרוצהלהיותבשמחה


שאתה היחידי שקובע אותםadvfb

הם בדר"כ יהיו הקוים הכלליים של האישיות שלך בעצמך. אתה תחפש מישהי דומה לך, שתבין אותך ותהיה לכם ביחד מטרות/עולם ערכים משותף

לא לשאול שאלות סגורותמקלידה משהו
אם הוא מחפש מישהי חברותית, לא לשאול "האם היא מסמר הערב?" כי אז התשובות האפשריות הן "כן" או "לא", וזה מצמצם.
לשאול "איך היא בחברה?"
זה מאפשר תשןבה אובייקטיבית יותר.

יש לי עוד כמה דברים. אולי אכתוב מאוחר יותר.
לא הבנתי איך אתה יכול לשאול בשביל חבר?יונתן המקורי

מה שלך חשוב חשוב גם לחבר? באמת מצחיק השאלה

שואל לשמוע תשובות כלליות יש קווים כללייםרוצהלהיותבשמחה

שלכול אחד זה חשוב לברר חוץ מהדברים הפרטיים תסתכל בתגובות שכתבו למעלה ותבין שיש דברים כללים כמו שאמרו לשאול על מצב בריאותי וחברתי וכו

כבר אמר מי שאמר (נראה לי הרב אבינר)דתי לאומי

שמעתי את זה מעוד כמה רבנים😅מקלידה משהו
חחחח חזקקקקקיונתן המקורי


אבל זה שקרפוטפוט


ישן...הָיוֹ הָיָהאחרונה


בדיוק כמו שענו לפניכבר לא ישיבישער

אין שאלות שמאימות לכולם.

 

השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לשבת לבד (או עם חבר שמכיר אותך טוב), ולהתבונן היטב מה הם התכונות שחשוב לי שיהיו אצל הבן זוג.

 

אצל כל אדם זה שונה, ולדעתי זה דווקא טוב שרשימת הפרמטרים תבוא מעצמך, ולא שמישהו אחר יתן לך רשימת תכונות ורק תסמן מה כן ומה לא.

 

ורק אחרי השלב הזה אפשר לגשת לברר את הדברים הדרושים.

אני אישית תמיד מאמיןמזמור לאל ידי
בלברר הכל ישירות מול הבחור/ה
בלי מליון תיווכים כאלה ואחרים
שרק מסבכים הכל.
למה אתה מתכוון כשאתה אומר "לברר ישירות מול הבחור"?מקלידה משהו
למפגש והכרות בלתי אמצעית, או להתקשר אליו ולשאול אותו שאלות, לפני שהחלטת להיפגש?
גם וגםמזמור לאל ידי
אם זה מישהו שאת מכירה אישית-
לדבר איתו מתי שאת רואה אותו.

אם לא- אז להרים שיחת טלפון
ולברר כל מה שרוצים.

גמככה החברים/ות מייפים את המציאות
עדיף תמיד לדעתי לשאול הכל ישירות את הבחור/ה.
אז אני לא מסכימה איתך, ואסבירמקלידה משהו

פעם קרה שבחור התקשר אלי כדי לברר (אחרי ששנינו הסכמנו להיפגש). לא אפרט סביב מה זה היה, כי יכול להיות שהוא יקרא את זה, אבל כן אכתוב את המסקנות שלי מהחוויה הנוראית והפוגענית הזאת.

 

כשמתקשרים לברר על מישהו, אנחנו בודקים האם נראה לנו שההצעה הזאת מתאימה. אוטומטית אנחנו מפעילים מחשבה ביקורתית. כשזה מופנה לבחור/ה עצמו/ה הוא עלול לחוש את הביקורת ולהיפגע מאד. אני כותבת את זה כי נפגעתי מאד מהבחור שהתקשר אלי לברר. (הוא אחר כך ביקש סליחה והתנצל, אבל עדיין זאת חוויה לא נעימה בכלל).

עוד משהו, כמו שבדייטים לא טוב להגיע על ההתחלה במצב נפשי של "בוחן" ככה, אם שואלים את האדם שאלות על עצמו כדי לראות האם זה מתאים, זה מכניס את שניכם לאווירת מבחן, והיא רק מזיקה.

 

אני לא יודעת איך אתה מברר, אבל חשוב מאד מאד להשתדל לא לפגוע.

קראתי מה שכתבת ואני חושב שכל הזמן חייבים להיזהר שלא לפגועיונתן המקורי

באנשים אחרים במיוחד בשידוכים ובכל הנושא של הברורים שזה דבר רגיש שלעצמו כי חס ושלום אנשים יצטרכו לתת על זה את הדין חייבים להיות רגישים לזולת גם אם חושבים שכביכול בזה תלוי השידוך הכל בעדינות 

אחלה תשובהמנגואית:)
תודה רבה כפול 2יונתן המקורי


אוף, למה..?כי בשמחה תצאו.
למה זה שהוא אומר מה חשוב לו צריך לפגוע?

צריך לשנות מהותית את השיח:
את מקסימה והוא מתוק. נקודה.
לא מושלמים, אבל מקסימים. ממש ממש.
האם משניכם יוולד בית? זו השאלה.
ממילא, מה שייכות תחושות של עלבון?
בסה"כ באתי לבדוק אם האדם המקסים שמולי מתאים לי.

כמובן, פרידה מאדם אהוב כואבת וקשה,
אבל מדובר בשלבים אחרים,
ולרוב אם הדברים נעשים בטאקט - אין קפידה או עלבון.

אצלך זה היה ככה ועדיין הרגשת לא טוב?
כי אני מאוד מבין את @מזמור לאל ידי בזה.
הוא לא רק אמר מה חשוב לומקלידה משהו
הוא פתח איתי ויכוח וניסה לשכנע אותי שאני טועה.
(דובר בסוגיה הגותית-פוליטית, והוא לא הבין למה אני לא עושה מה שהרבנים ממליצים).
אויש..כי בשמחה תצאו.
קשה לי עם הגישה של לשכנע.
זה הבנאדם.
מתאים לך - בכבוד,
לא מתאים - תחשוב על מתאים יותר בשבילו/ה..
וווואוו את קשוחה פתח ויכוח וכו'יונתן המקורי

בסה'כ פורם שכל אחד אומר את דעתו לא לקחת כ'כ ללב צריך להנות מהפורום ואם לא מתאים לך מי שמתווכח אל תעני

זה לא היה בפורוםמקלידה משהו
הוא התקשר אלי באופן אישי.
כתבתי את זה כאן כדי להזהיר, כשמתקשרים לאדם עצמו, לשאול ממקום של הקשבה, ולא לתקוף אותו.
אויי גאד זה הזוי!!!יונתן המקורי

אני בשוק

כן... זאת גם דעתימזמור לאל ידי
ושוב זה רק על סמך נסיוני האישי.
אצל חברות וחברים מבררים על מידותחיפושית אדומה

כי זה מהדברים שהרבה פעמים לא תיתקל בהם בפגישות, ומאידך זה הדבר הכי משמעותי בקשר שתיבנו בע"ה.

לכן כדאי לברר איך הבחורה ביחס לזולת, איך היא מקבלת ביקורת, האם היא בחורה שמודעת למידותיה ועובדת עליהן.

אני יודעת שזה נשמע שאלות פלצניות, אבל כנשואה מבטיחה לכם שאלה הדברים הכי קריטיים לבניית בית בריא ושמח.

כמובן שאת השאלות האלה גם הבחור צריך לשאול את עצמו על עצמו...

בדיוק. טוב לב, מודעות ועבודה עצמיתנוגע, לא נוגע
שאלות באמת חשובות וקריטיות אבל עוד לא נפגשתי בחבר שיגיד רעדתי לאומי

על המבורר...

פעם שאלו אותי על חברה האם היא יפהררר

ולא עניתי כמו שצריך (כי בעיני היא לא יפה אבל מטופחת ומשקיעה בעצמה) והוא ירד מזה. בעיני זאת מראש שאלה לא לעניין. קח תמונה ותראה אם היא בסגנון שאתה מחפש

מסתבר שאחד ששואל שאלה כ'כ טיפשית אם היא יפה כאילו מחפשיונתן המקורי

מישהי שהיא יפה בעיני כולם!!!!

ולא יהיה אחד שיגיד עליה שהיא לא הורסת והרי ידוע שיופי זה תלוי בעיני המתבונן

ותחשבי שאחד כזה אחרי האירוסין בא בחור ואומר לו אחי תשמע כל הכבוד שבסוף הבנת שיופי לא הכל בחיים באותו יום הוא יפרד ממנה כי היא כבר לא יפה ממש טיפשות

אבל אתה שומע על הטון, על בחירת המילים...חיפושית אדומה


אצלי חשוב לברר דבר אחד בלבדבינייש פתוח

אורך חצאית. זה מספיק כדי להעיד על הרמה הדתית. בנות לא צריכות ללמוד תורה או להניח תפילין. לגבי אופי מידות וכו' אני מאמין שאני יכול להכיר את הבחורה בעצמי

קשה להכיר אדם באמת אם לא חיית איתו או פגשת אותו במצבי קצהנוגע, לא נוגע
לא מפחד מזהבינייש פתוח

כשאתה שומע אדם מדבר על עצמו ומה חשוב לו לספר על עצמו אתה רואה את סדר העדיפויות שלו. מה גם שאני באופן אישי עשיתי חשבון נפש עם עצמי (נראה לי חובה לכל אחד) מה האופי של הבחורה שתתאים לי ואפשר לשאול את הבן אדם ואין חשש שישקר. (כי באופי כזה או אחר אין טוב או לא טוב). אגב מי שמתלבט בדברים האלה יכול ללכת ליעוץ של מי שמתמחה בדברים האלה. אני ממליץ באופן אישי על מיכל וולשטיין

מה שאתה אומר נכון לגבי אופי אבל לא לגבי מידות לדעתינוגע, לא נוגע
לדעתיבינייש פתוח

החלק הראשון (להקשיב מה ואיך האדם מספר על עצמו) מתאים למידות והחלק השני (פשוט לשאול ישירות) מתאים לאופי

נכון אבל עדיין. יש הבדל גדול בין התנהלות ודיבור בפגישהנוגע, לא נוגע
לבין התנהלות יומיומית בחיים ה"רגילים" (אאכ אתה שרלוק הולמס ויודע להסיק מסקנות מכל פיפס קטן..).

וגם זה מוציא אותך שטחי לדעתי ששומעים שאתה מברר רק על אורך חצאית..
למה שטחי? את שאר הדברים אני אברר בעצמיבינייש פתוח


אני חושב שככה זה נתפס, שזה מה שחשוב לךנוגע, לא נוגע
או שאתה פשוט לא סומך על בירורים..
גם פירוש מסתבר..
לקחתי לתשומת ליביבינייש פתוח

עדיף לשאול גם על אופי. למרות שאפשר לשאול את הבן אדם במקום לעשות טלפון שבור. אבל זה יכול לעשות רושם ראשוני מוטעה שרק מעניין אותי אורך חצאית

בנות בדכ לא מספרות על עצמן. לא בהיקף שמספיק כדי להבין מהחיפושית אדומה

המידות האופי שלהן. הן גם הרבה פחות מגדירות דברים, במיוחד כלפי עצמן.

אתה חייב להתחיל להפנים שמוח של בחורה עובד אחרת לגמרי מהמוח שלך.

אתה אומר ברצינות ?מדרשיסטית20
אני לא חושש ממה שאת מתארתבינייש פתוח
עבר עריכה על ידי בינייש פתוח בתאריך כ"ח בניסן תש"פ 20:15

אני מניח שבנות מהסוג הראשון שאת מתארת יש אחת למיליארד. ואני באופן אישי ממילא מחפש מישהי שבאופן כללי שקטה וסגורה, ההפך ממני (כמו שהמליצה לי מיכל וולשטיין)

לגבי הסוג השני לא משנה כמה מדהימה בחורה מהסוג הזה בהמון דברים, מי שמתלבשת לא צנוע צריך לגרש אותה בלי כתובה אז ק"ו שלא לצאת איתה חלילה (זה רק סיבה אחת, אמנם עיקרית אבל מתוך המון סיבות למה אני עושה את זה.לדוגמא, לבוש לא צנוע גם אם באופן תיאורטי היה מותר, הוא נראה בעייני ממש לא יפה. אני בחיים לא אצא, לצורך העניין עם בחורה שצבעה את כל השיער בירוק וסגול)

מחילה מכבודך אבלמדרשיסטית20
אורך החצאית זה הדבר היחיד שתברר עליו ? זה קצת מבט שטחי על המציאות. אני האחרונה שתזלזל באורך של חצאית, בעיני זה בהחלט מעיד על דברים מסויימים . אבל זו ממש ממש לא כל התמונה. ולחשוב שזה כן זה ממש חבל בעיני. אני יודעת שזו קלישאה להגיד את זה אבל אני מכירה מישהי שהולכת עם חצאית עד הרצפה וכל היום היתה מפלרטטת עם בחורים וההתנהגות שלה ממש היתה לא צנועה, ולעומת זאת אני מכירה בת מדהימה שכל הלב שלה משתוקק לעבוד את ה', והיא בהתמודדות רצינית מול האורך של החצאית. החיים הם ממש לא שחור ולבן.
הכי לגיטימי שיהיה לך חשוב שאשתך תלך בצניעות, פשוט מפריע לי שזה הדבר היחיד בעיניך שקובע מי הבחורה.
תקראי מה כתבתי אחרי העריכה...בינייש פתוח

ותקראי גם מה כתבתי בהודעה הראשונית לגבי מה אני בודק ע"י בירור (פשוט בשביל לחסוך דייט מיותר) ומה אני בודק בעצמי ואיך

כיום זה כבר לא כךתפוחית 1
לא יגרשו מישהי שהולכת לא צנוע בלי כתובה.
(בלי להתייחס לנושא ככללי)
בטח שכן. לפי הרב עובדיה יוסף אפילו אישה עם פאהבינייש פתוח

מתגרשת בלי כתובה. מי שעושה זאת כקרדום לחפור בו, ויודעים זאת כי לא מקפיד על הלכות, לא יתנו לו. וזה רק התחדש בדורנו אבל מדובר בהגיון פשוט שאמור לעבוד תמיד.

לכן מי שרוצה מלכתחילה לקיים דברים בדרך האמת- לא אמור בשום פנים ואופן להתחתן עם אשה שההלכה מקילה עליו להתגרש ממנה כי הוא ככה הוא אמור לעשות (כי הוא רוצה לעשות הכל בדרך האמת מלכתחילה, ודאי לא כקרדום לחפור בו, כלומר רוצה להתגרש מסיבותיו מבלי לשלם)

את יכולה אפילו לראות את זה באתר של עורכת דין לעניין מתי מקבלים כתובה, איך תובעים כתובה: מטרת הכתובה | עו"ד יונית גזל

(כמובן שמדובר בגדרי צניעות חברתיים, איש ואשה חילוניים שהאשה הולכת לא לפי ההלכה, בעלה לא יכול לגרש אותה בגלל זה בלי גט)

נשמהאביטולי
קודם, בהצלחה.
הייתי מבררת על עזרה בבית, האם מושיטה יד להורים. האם היא מכוונת מטרה בחיים, גם מבחינת קריירה.
מבררת איך ההווי המשפחתי. ובעיקר בעיקר מתפללת לזכות בשידוך הגון, על פי מידותיי, כך שבסוף העניין הוא להתפלל להפוך להיות אדם טוב ומיטיב.אחח...תמיד אותה מסקנה..בקשר לכל אספקט בחיים
כמה עצות מנסיון שלי (ומעצות שקיבלתי ולא היה לי אומץ ליישם)פצלש חדש ישן

נתחיל מההתחלה - מה המטרה שלך בבירורים? - לבדוק שאין שום דבר בעייתי או לבדוק התאמה?

 

אמא שלי (ועוד רבים וטובים מהדור שלה, אבל גם יש לי כמה חברים שעושים ככה) תגיד שזה כדי להמנע מ"חתול בשק", יש דברים בעייתיים שאם תדע אותם מראש תעדיף להמנע מהם (למשל - מידות פחות טובות, בעיה רפואית משמעותית, בעיות נוספות). ובעתיד תגלה אותם רק בשלב מתקדם של הקשר, ועדיף לדעת אותם מראש כדי להמנע מאי נעימות. 

 

דבר כזה יהיה מאוד קשה לגלות בבירורים בצורה רגילה, הוא מוזמן לעשות קורס אצל החרדים או אצל השב"כ איך מבררים את זה. ולכן אני לא מכיר כמעט אף אחד שעושה את זה היום

 

רוב האנשים כיום מעדיפים לשמוע עוד ולבדוק בעצמם ביחס להתאמה לפני שנפגשים (כי השדכן לא בטוח או מכיר מספיק, או כי הם לא סומכים על דעתו). במקרה כזה, אין מה לחפש התאמה מושלמת כי זה לא קיים, ובטח שקשה לגלות אתזה בבירורים. כדאי לך להיות ממוקד - לעשות רשימה של שלוש ארבע דברים שחשובים לך, ולוודא אותם. אם יש משהו שאתה בטוח שיפריע לך, כדאי שתברר גם עליו.

 

בכל מקרה הבעיה בבירור כזה, הוא שאופי זה דבר מאוד קשה להערכה ולכימות מילולי

ההגדרה "דוסית ומחוברת לעבודת ה' , אבל לא באדיקות מדי וגם מחוברת לעולם ופתוחה" תתאים ותשמע בצורה כזו או אחרת על תשעים אחוז מהפורום פה, כי ברמה מסויימת על כל אחד ואחת זה נכון, השאלה היא מה המינון של הדוסית, מה המינון של הפתוחה. ויותר גרוע - מה נחשב בעיני מי שהתקשרת אליו לדוסי ומה נחשב לפתוח.

אותו דבר לגבי ההגדרה "לא מסמר הערב, אבל בהחלט זורמת ונחמדה".

רוב תכונות האופי בסוף נעות על ספקטרום של הגדרות כלליות, ולכן מי שלא חי בקצוות מאוד קשה לתאר אותו, והרבה מהתיאורים ישמעו אותו דבר.

 

אז איך כן מבררים את זה?

הפתרון הפשוט הוא לברר אצל מישהו שמכיר את שניכם וכך יוכל לתאר לך אותה בנושאים האלה ביחס אליך ולעולם המושגים שלך, כך שיהיה ברור.

 

הפתרון הקשה יותר, הוא לבקש ממי שאתה מברר אצלו שיתאר לך בסיפורים ויתן דוגמאות , כדי שמתוך הסיפורים תוכל להרכיב תמונה רחבה יותר. (למשל הוא יוכל לתאר לך אם הפתיחות שלה היא שאין לה חצאית מטאטא, שהיא רואה סרטים או שהיא הולכת עם מכנסיים.)

 

נקודה נוספת שכדאי לשים לב אליה, היא שבגלל שאנשים מייפים את המציאות, ובטח ובטח שמפחדים לפסול. כמעט תמיד על שאלה שתשאל אם היא קיימת בה יענו לך שכן. זה נובע כמובן כי אופי הוא ספקטרום ולכן גם תמיד התשובה תהיה נכונה בצורה כזו או אחרת.

לכן כדאי לבקש שיספרו עליה, ואז מתוך מה שבוחרים לספר עליה להבין איזה חלק מהותי בה ואיזה פחות.

(למשל - אם חשוב לך שהיא תהיה בעלת חסד. אין דבר כזה מישהי שהיא לא , ולכן בכל אחת אם יחפשו ימצאו את המקום שבו היא עשתה, אבל ברור שאם אצל מישהי הנקודה הזאת בולטת או אמיתית, יזכירו את זה בהתחלה כשיספרו עליה, וגם אם לא אמרו ושאלת, תקשיב אם ישר ענו לך ברור וסיפרו בהתלהבות, או ענו כן נראלי רופף כזה) 

 

 

ישר כוח תודה רבהרוצהלהיותבשמחה


שולחת סרטון של מיכל וולשטיין שמאוד ממצהיעלת חן ()
לא הבנתי למה אי אפשר לשאול ישירותבינייש פתוח

את הבחור/ה על האופי שלו/ה. 

כי זה לא תמיד נעיםבאנונימיות
וגם יש אנשים ביישנים
אין הנחתום מעיד על עיסתו ואין הגמל רואה את דבשתו...חיפושית אדומה


אני יודע טוב מאוד להבהירבינייש פתוח

כמה שאני חושב בצורה עצמאית, אומר מה שאני חושב ישר בפרצוף, ואני יכול לתת דוגמאות. מה גם שאני מספיק בוגר בשביל שמה שאני אומר שמעתי אומר שמעתי על עצמי מחברים וחשבתי על זה וראיתי כמה זה נכון

אבל הרבה בנות הן לא ככה. וגם הרבה בנים.חיפושית אדומה

זה לא טוב לצפות מסביבתך לנהוג איך שאתה נוהג כלפי עצמך. וזה גם לא טוב לנישואין. כדאי לעבוד על הנקודה הזאת.

אז אפשר פשוט לשאול אותהבינייש פתוח

מה היא עושה במצבים מאוד ספציפיים ומה היא חושבת על דברים שאני עושה/אומר, וככה לעשות לה איתה ביחד מה שאני מתאר שאני עושה לעצמי. ככה הייתי עושה בדייטים ומקבל תמונה די טובה

מחפש שדכניתגבריאל.ק.צ

שבוע טוב לכולם.

אני מחפש שדכנית או עמותה שעוסקת בשידוכים לבנים דתיים שעשו שירות לאומי.

אבל בלי שיגרמו לך להרגשה שאתה פחות טוב.

תודה

בנים שעשו שירות לאומי הם יותר טוביםאריק מהדרום

ושאףשדכנית לא תגיד לך אחרת.

אף אחד לא אומר את זה אפילו לא הבנותגבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 20:17

אבל זה מתבטא ביחס וההצעות

תתפלאאריק מהדרום

יש בנות שמעדיפות גברים שלא עושים מילואים.

השאלה אם הן מוכנות לצאת עם גברים שלא היו בצבא ?גבריאל.ק.צ
עבר עריכה על ידי גבריאל.ק.צ בתאריך י"א בכסלו תשפ"ז 21:24

לא לעשות מילואים זה דבר אחד. לא עשה צבא בכלל זה משהו אחר לגמרי.

עוד שאלה חשובה, האם מדובר בנשים נשואות או רווקות ? פעם מישהי נשואה בעבודה סיפרה לי שבעבר היא רצתה מאוד קרבי והתחתנה בסוף עם ג'ובניק. והיא שמחה שהוא לא צריך לעשות מילואים (זה היה לפני המלחמה).

גבריאל היקראריק מהדרום

אנחנו מכירים לא מהיום, אתה כבר לא רווק צעיר, תגיד לי מה רלוונטי לבחורה שנפגשת איתך בכלל איזה שירות עשית? זה מתאים לרווקות עד גיל 23 בלחץ להתעניין בשטות הזאת.

גם אני עשיתי שירות לאומי ומה בכך, למה זה צריך להיות אכפת למישהי? הוואסח של "קרבי זה הכי אחי" זה שטות של ילדות, אם מישהי מעל גיל 23 חושבת ששירות קרבי יועיל במשהו למישהו לזוגיות ונישואין זו בעיה שלה, אתה לא חייב לצאת דווקא עם הילדותיות האלה.

נכון אני כבר לא צעיר.גבריאל.ק.צ

אבל אני יכול לספר לך על 3 בנות שיצאתי איתן בשנים האחרונות שאחרי הפגישה שסיפרתי להן על השירות לאומי הן חתכו, ועוד שתיים שאבדו עניין באמצע השיחה.

גם כמות ההתאמות באתרים / אפליקציות של דתיים ששואפת לאפס מעיד שזה משמעותי.

מסכימה עם אריק.לגיטימי?

האם ייתכן שזו רק פרשנות לסיטואציה?

אולי היה משהו אחר בפגישה שגרם להן לחתוך?

ממה שראיתי בהודעות שלך, היית בן 30+ לפני כמה שנים,

ובעיניי - אם יש מישהי שבשלב הזה של החיים תקועה במחשבה שאם עשית שירות לאומי זה סיבה לא לרצות להמשיך את הקשר - אני לא הייתי רוצה להמשיך את הקשר מהצד שלי, כי זה נראה לי ממש לא בוגר.

אני מכירה בנים שעשו שירות לאומי והתחתנו. מכירה בנים שעשו צבא ולא התחתנו. זה לא הפרמרטר היחיד בבחירת בן זוג, ובטח שלא בגיל כזה.

אולי שווה לשלוח מישהו\מישהי שיפנה אליהן באופן ישיר, דמות שהן ירגישו בנוח לשתף בכנות - ולשאול אותן אם זו היתה הסיבה, ואם לא, מה היתה הסיבה.

ועוד משהו

לא הייתי מנפנפנת דווקא בפרט הזה -

זה נשמע שאתה רואה את זה כדבר רע, חסרון. ואתה מחפש שדכנים שמתעסקים באנשים עם הבעיה הזו.

וזה לא בעיה! ולכן לא נראה לי שצריך שדכנים שמתעסקים דווקא בזה.

אבל אם אתה רואה את זה כבעיה, ומשדר שזו בעיה - אולי זה היחס הזה הופך דברים לבעיה??

יכול להיות שזהבגלל איך שאתה מציג אתזה שעשית שירות?נתקהאחרונה

יש כאלה שעשו שירות צבאי סביר להניח פחות קרבי ממה שאתה עשית בשירות

השאלה היא למה עשית ש"ל ולא צבאיעל מהדרום

לק"י

זה אולי מה שמרתיע את הבנות.

יש הבדל בין בנאדם אסמטי שיש לו פטור לבין פציפיסט.

אז הייתי מתמקדת בסיבה לפטור, ומחפשת בנות שזה יתאים להן.

בהצלחה רבה ובקלות!

(אתה כמובן לא צריך לפרט פה מה הסיבהיעל מהדרום

לק"י

כתבתי את זה כשאלה בשבילך).

מסכימה ממשאשר ברא

לצערי אני מסכים איתוadvfb

חוסר צבא זה סטיגמה מאוד גדולה

רואה את זה על חברים שלי שלא עשו שנתקלים בזה.

ולא - הרבה פעמים לא שואלים למה לא עשו אלא פשוט שוללים על זה.

אבל @גבריאל.ק.צ - מי שבחורה טובה תרצה, סטיגמות זה רעה חולה בכל תחום.

מה?זיויק

למה צריך שדכנית מיוחדת לזה? מוזר מאד

דייט בטרמפיאדה לגיטימי?נתקה

ככה...

השבוע נתקעתי עם מישהי דוסה באיזה טרמפיאדת חור

בצפון השומרון.. אני חושב חיכינו שם איזה 20 דקות

והיא הייתה שם עוד לפני

עכשיו הייתי מאוד עייף.. מאוד..

מה שקצט מנע ממני לפעול..

כלאחר מעשה..

לגיטימי לדעתכם לדבר עם בחורה בטרמפיאדה

ולהחליף אח"כ מספר או פרטים וכו, אם..

ממה שהיא משדרת היא מעוניינת לדבר איתך?

כ"כ.. בהנחה והתשובה היא כן..

האם לדעתכם שיחה כזו יכולה להלחיץ?

מה הדרך הנכונה חפתוח שיחה כזו?

האם זה אומר עליה שאולי היא מתלבשת כמו דוסה אבל היא לא דוסה באמת?

האם בכלל כל התפיסה הזו זה חוסר אמונה בה' שיישלח לך עד אליך את המיועדת?

על המשפט האחרוןעיונית

הוא שלח עד אליך את המיועדת ותקע אתכם חצי שעה בטרמפיאדה שוממת, מה אתה עוד צריך? שהיא תכרע ברך בפניך?

הכוונה, לא מחייב שזו באמת היא, אבל אתה לא יודע איך או מתי כלתך תופיע, והרבה שליחים למקום...

אז את חושבת שמותר לפרוץ את מחסום הבושה גם אםנתקה

לא נעים או מביך..

וכן ברור שזה מרגיש פיספוס נדיר..

אבל מאמין בקב"ה שלא מקפח שכר כל בריה..

יכול להיותנתקה

שהוא שלח לי אותה

בשביל שאולי כשאפגוש את האחת

אדע מה לעשות...

אם היא רוצה להקים בית נאמן בישראל היא לא דוסית?חושבת בקופסא

יש בנות שמתאים להם שמתחילים איתן ברחוב ומביעות עניין ויש כאלו שזה לא מתאים להן. יש מתאם מסויים ביחס לציבור שאליו היא משתייכת ועד כמה דברים כאלו מקובלים והיא רגילה אליהם, אבל זה לא אומר שום דבר על יראת השמיים לכאן או לכאן.

אבל למרות שיש הבדל בין שיוך לנורמות חברתיות מסוימות ליראת שמיים, עוד לא פגשתי מישהי שלובשת חצאית ארוכה עד הרצפה, חולצת בסיס חנוקה סביב כל פינה בצוואר, ושיער אסוף בקפידה בצמה (אחרי החתונה- מגדל בבל ענק על הראש) שהיא לא קווניקית/ גבעוניסטית/ איפשהו בטווח בין לבין.

יעני, מה שרוב האנשים יגדירו דוסית או דוסית טרור. (יש עוד דרכים להתלבש צנוע, אבל הסגנון הזה מאפיין את הציבורים האלו).

שוב, לא בטוח שסגנון היכרות כזה יתאים לבחורה כזו, אבל אנשים הם לא תבנית מדויקת של הנורמות החברתיות שלהם. עדיין סביר שבחורה כזו תעדיף היכרות דרך צד שלישי כלשהו. אבל היא זורמת שניכם הרווחתם.

בהצלחה.

תודה חחנתקה

הגזמת זה נפוץ מכירה הרבההפי

שהכירו ככה

אין ספק שלא כל מי שהולכת עם חצאית ארוכה דתייה אבל הגיוני מאוד שהרוב כן

כנ"ל. גם מכירה כמה. למה לא לנסות?לגיטימי?

אולי היא תיפגע?נתקה

אם זה בצורה מכובדת זה לאהפיאחרונה

אבל זה לא רלוונטי כי אתה כבר לא שם והיא לא שם

זה לגיטמי וכל השאר סרטיםadvfb

באמת שמתחילים עם בחורה לא יודעים איך היא תקבל את זה. נכון, זה חלק מהפורמט.

בכל זאת- כל עוד זה בטקט וברגישות - מותר ואולי אף מצווה להתחיל עם בחורה אם ראית לנכון

הוא שלח אותה עד אליךנפשי תערוג

לאיפה את רוצה שהוא עוד יביא אותה?

דרך אגב.

אני ואישתי הכרנו בדרך די דומה

לא טרמפידה. יותר הזוי

אבל גם מפגש מקרי

לא יהיה לך ולה מה לענות ביום הדין.אדם פרו+

הוא שלח אותך עד אליה

ולא עשית דבר.

עייף גם עשיו היה עייף

זה לא מנע ממנו לבקש אוכל

עייף זה לא תירוץ קביל בשמיים.

אתה סתם מקשקשקעלעברימבאר

מותר לדבר עם מישהי אם זה לצורך שידוך

תגיד אתה קראת מה כתבתי?אדם פרו+

נראה שלא

אחי, למה יש לך משקולת של 100 טון?advfb

תשחרר, מה זה הדינים האלה..

כללי, ספציפיטאבי

מחשבה שעלתה לי בעקבות שרשור שהיה כאן.

מה דעתכם על התמקדות, כלומר לחפש מישהו/י "מדויק/ת", שתתאים לא' ב' ג', עונה על קריטריונים מסוימים כו', או לאו דווקא ברמת האדם עצמו, אלא ברמת מה שמחפשים בקשר, שייראה כך ולא אחרת וכן הלאה,

לעומת לא להציב (כמעט) שום פילטרים מההתחלה, ולתת לדברים לזרום ולראות מה הולך?

חושבני שככל שה"אני", עולם הרגש והמציאות נתפשים כיותר מוצקים ומוגדרים, ממילא הצורך שדברים לא יבלטו מבעד למסגרתם.

אבל ככל שאני חושב על זה, הרי אין לנו שום מושג לאן הזוגיות תתפתח, איך אנחנו והמציאות ישתנו, ואם לצאת מנקודת ההנחה האחרונה, הרי שאין שום משמעות לחיפוש דברים ספציפיים.

שאלו אותי פעם "מה אני מחפש" או "איזה סגנון אתה מחפש", well, מאיפה אני, או מישהו בכלל, אמורים לדעת? התחברתי לאנשים שקטים להפליא ורועשים להפליא, עדינים ורגישים וגם מחוספסים ועוצמתיים, אנשי רוח ואנשי חומר, פדנטיים ומבולגנים, וחוץ מזה, מאיפה אני יודע מה אני צריך?

בסך הכולל נראה שאנשים מחפשים או משהו נורא, נורא מדויק וספציפי, או "מחפשים" משהו כל־כך כללי ובנאלי שבזבוז זמן בכלל לבטא אותו ("מחפשת בחור דתי נחמד ששואף להקים בית נחמד". "שלום שדכן, אני במקרה גם מחפש בחורה נחמדה להקים בית נחמד." "ביררתי עם הצד השני, אבל זה לא נראה להם מתאים. אין לי כרגע רעיונות נוספים." ...........................), או שאין להם מושג.

מה אתם חושבים? דונו ונמקו את דעתכם.

לדעתי מאוד תלוי גיל - ככל שמצליחים להכיר ולמצואפ.א.

זוגיות ולהתחתן מאוד צעירים, ככל שיש פחות "כוויות" ואכזבות מניסיונות חיים "שמשאירים סימנים" - כך יש פחות דרישות והגדרות ורשימת מאפיינים שהצד השני צריך להתאים אליהם, והרבה יותר פשוט וקל להכיל, לקבל שונות, להתחבר לאופי שונה …

קודם כלפצל"פ

יש עניין של התאמה כלשהי בערכים ובכיוון של הבית שרוצים לבנות

אחרי זה, זה באמת מאוד תלוי אדם נראלי

אתה אדם שנצליח להתחבר להרבה סוגים

יש אנשים שלא יצליחו להתחבר לסוג מסוים של אנשים או לאנשים עם תכונה מסוימת

לא חושב שזה צורך בהתאמה מדויקת כמו גם ניסיון חיים ההיכרות עם עצמך

ברו יודע אנגליתכְּקֶדֶם

ברוטאבי

דברים שלדעתי חשוביםמילה בסלע

גיל

רמה דתית באיזור טווח רחב, לדוגמא אני לא אחפש לצאת עם מסורתית כי זה ממש עולם אחר.

יש עוד כמה דברים שכדאי לדעת לפני שנפגשים כמו תמונה (אף בחורה לא מגיע לה להרגיש בדייט ראשון עם מישהו שאיך שהוא ראה אותה הוא נכבה)

אבל בגדול צריך לבוא פתוח ואני מסכים עם בסיס הדברים.

יש דברים שמאוד חשובים אבל אי אפשר לדעת עד שבאמת מכירים.

לי למשל חשוב כנות, יושרה ואחריות אבל זה משהו שצריך להכיר כדי לדעת.

"מחפש בחורה עם כנות, יושרה ואחריות"טאבי

"אה, בעצם אני קלפטומנית שקרנית פתולוגית שאוהבת להמציא גוזמאות לרוב, נראה לי שפחות יתאים"

כאילו...

התכוונתי שזה בהכרות לעומק...מילה בסלע

בגדול מסכים איתךadvfb

ובכל זאת, יש פעמים שדברים מסויימים מושכים לבנאדם את העין, או עוזרים לו לממש את עולם הערכים שלו ולכן בנאדם בוחר בהם. זה הגיוני לגמרי.

בן עשרים ומשו+ יצא לי להימשך באמת רק לשלושה בחורותכְּקֶדֶם

אחת מהן היא ניקית כאן מי שיודעת יודעת

השניה זו האקסית של פעם

וההכי הכי זו האקסית האחרונה

היו לי הרבה יותר ידידות טובות מאשר חברים

והרבה מהקשרים שהייתי הכנסתי את רובן לפרנדזון

כל בחורה שאני מכיר אנחנו הופכים להיות חברים טובים וזהו

וזה כיף אבל מתסכל. מה יהיה טעטע

שלוש בחורים, שלושה בחורותטאבי

מה לדעתך בעצם גורם זה?

האופי שליכְּקֶדֶם

מה בו?טאבי

בכל־מקרה, על־סמך הכתוב בשרשור זה, התחושה שלי היא שיש לך מנגנון שתפקידו לעצור את המשיכה מלהתפתח בתוך קשר של ידידות. אולי זה עניין דתי (צניעות?) או פסיכולוגי (לא לחרבש את החברוּת?) ש"מכבה" משהו שהוא לא יכול להכיל כרגע, וממילא זה לא מתפתח.

אנימה

ואם לא היית הופך את הקשרים לידידוּת יכול להיות שזה היה אחרת?

זה בעל כרחי זורם לשםכְּקֶדֶם

היי מה קורה?הרמוניה

תשמע... בעיניי, הפיתרון הוא לשמור מרחק מבנות.

תפנה אליהן ביראת כבוד. תראה שתוכל להימשך להרבה בנות.

אני שומרת עיניים יחסית (וצניעות) וגבר זה דבר מיוחד בשבילי... לא בקטע שאני אתרגש מכל גבר שאני רואה, אבל יש לי יראת כבוד למין השני כי הוא רחוק, שונה, לא רגיל.

זה הכיף בצניעות, זה התוצאה שזוכים לה כשהולכים עם מצוות ה' עד הסוף.

(*אני כן רואה הרבה בנים בעבודה אבל לא שמה לב לזה כי זה במקום הענייני ופחות האישי כמו "עסוק במלאכתו")

דעתי האישית- מה שאתה מתאר הוא סימפטום ולא הבעיה ולכן לא כדאי להתמקד בו.

חושבת שכדאי לך לשאוף למחויבות ורצינות בחיים, לקחת את עצמך בידיים כזה והכל יתיישר לאט לאט בעז"ה.

אתה צודק שעיקר הקשר הוא באמת החברות, ואין סיבה שהדברים לא יבואו ביחד... אני חושבת שהנקודה היא המחוייבות שברגע שתשדר רצינות הקשרים גם יראו ככה, ויהיו יותר ממוקדים.

הכל בשמחה כמובן, בך אני לא חושדת שתהיה כבד...חח

הרבה בהצלחה ובאמונה בע"ה🙏

אני שומרכְּקֶדֶם

אופ כולכם כאן חןשבים שאני פלרטטן ויצא לי שם של לא רציני . אני פשוט חמוד ורוב הזמן אני שקט בחיים האמיתיים

כמו שאני מכיר חברים אני מכיר גם חברות בישבילי אין ככ הבדל (אני יודע זה נשמע דפוק) אבל פשוט מי שמתחבר אליי מתחבר ועם בנות כמו עם בנים יש לי שילוב של שטוטניקיות ועןמק

ברוא שמלכתחילה יש לי משיכה מסוימת לבנות אבל המחשבות שלי הן שונות

ומעניין, לאיזה סימפתום את מתכוונת?

..הרמוניה

כתבתי משהו אבל במחשבה שניה... יכול להיות שפשוט אתה כל כך משתדל להתייחס למהות של הבן אדם שנעלמה לך המשמעות של הגוף? כי נשמע שאתה לא מתייחס לקיומו כל כך מול אנשים.

יכול להיות שמרוב שאתה לא רוצה להיות מוסח מהחיצוניות ביטלת אותה לגמרי? (אם כן זה ממש חמוד)

הסימפטום זה חוסר המשיכה אבל אם רוצים לשנות אותו עדיף לשנות את ההבנה וההתנהגות. ובאופן טבעי גם זה ישתנה. לדעתי.

ומאד מתחברת לדברים של @עלמה בשרשור

איזה כיף לקרוא הודעה כזו 🙂בחור עצוב

תתחיל להתפקסהפי

ואגב אם זה מנחם אותך גם אני לא נמשכתי לחלק מהגברים שיצאתי איתם..

אולי שווה לך לבחון איזו דינמיקה אתה מייצר עם נשים.

אצלי שמתי לב למשל שקשה להימשך לגבר שמתנהג כמו נסיכה. זה לוקח את הקשר למקום ידידותי ולא רומנטי ושם אותי במקום הגברי בקשר.

ואני בן גרוע ביותר 😂

בכל מקרה אני משתדלת לא להסתכל לגברים בעיניים .. קשה לי לשמור על מבט לאורך זמן נראה לי לא מתאים .. אולי אם תשמור על זה ה' ישמור עליך.

זהו זה הענייןכְּקֶדֶם

הדינמיקה.

בדרכ בנות שאני אוהב אני אוהב אותן כמו אחיות שלי וגם אני כמו אח שהן הכי יכולות לסמוך עליו בעולם. ורק עם 2 הדינימיקה הייתה שונה בתכלית.

מעניין הקטע שהזכרת עם העיניים. באמת עם כל האלה שהיו כמו ידידות בישבילי לא היה לי בעיה להסתכל להן עמוק בתוך העיניים, ודווקא אלו שכן היה משהו שונה אז היה לי הרבה יותר קשה להסתכל

יופי עכשיו תעבוד על דנמיקה אחרתהפי

תוכלי להרחיב בזה?ישי2

לדעת

וואלה לא לימדו אותי את זה..

מה תפקיד בלהסתכל תוך כדי דייט ומה לא

אשמח ממש להרחבה בנושא

בהצלחה רבה!advfb

אם אתה בוחר להכיר רק בצורה "טבעית" זה הגיוני

תודה שמרגיע אחכְּקֶדֶם

אבל תתפלא אחת מהשלושה הנ"ל הכרתי דרך שידוך אאאאאר

אין מטרה להרגיע דווקא, אלא גם שתרגיש טוב וגם תפעלadvfb

אבל זה הגינוי אם אתה לא פונה לשדכנים מיזמים ודברים כאלה

גם הצעות מזדמנות זה משהו שהגיונית הוא לאו דווקא מביא דייטים רבים.

לדעתי כדאי להוריד את המיקודעַלְמָה

בחיפושים מ "בחורה שאני נמשך אליה"

ל "בחורה שאני רוצה לבנות איתה בית"

ואל תדאג כשתסיר את המיקוד מהבדיקה האינטנסיבית אם יש משיכה - היא תתעצם

מבין מאת אומרת אבלכְּקֶדֶם

היה לי קשר אחד של חצי שנה והבחורה כבר רצתה לסגור וזה.. ומבחינתי על הנייר הכל טוב. בחורה נאה טובה רגישה חכמה, רצינית תורנית יש דיבור והכל. אבלל משיכה לא הייתה לי כמעט בכלל היא הייתה כבר עמוק בפרנדזון אצלי וכעסתי עלעצמי..

בכולופן היום ב"ה היא כבר נשואה והכל

ברור שזה לא מחייב שתתפתח משיכהעַלְמָה

אבל אם יש בסיס של משיכה

זה יאפשר לה לצמוח טוב יותר אם תתמקד בלברר את שאר הדברים שחשובים לך

את אומרת לו את זה בתור בחורה ..הפי

אנחנו לא חושבות על זה כמו שהם ..

זה לא נכון לגבי גברים אם אתה לא נמשך אתה גם לא תימשך בדייט מאה

אצל נשים זה שונה מאוד

לא נכון מניסיוןטאבי

וגם לגבי נשים מהיכרות עם נשים יש ויש

תראה אם הוא ראה אותההפי

פעמיים שלוש ולא התחבר זה בעייתי

יש בזה משהו אבל במקרהטאבי

שלו נראה לי זה יותר פסיכולוגי

התכוונתי לכתוב את זהעַלְמָה

ספציפית לכקדם ולא לכל גברי העולם

וגם לו, לא אמרתי להתעלם לגמרי מהמשיכה, רק להוריד משקל

אולי תנסה למצוא מכנה משותף בין השלוש האלונוגע, לא נוגע

אתה גם כותב שאתה זה שמכניס אותן לפרנדזון, כלומר הן לא רואות אותך באופן טבעי ככה.

בשביל קשר זוגי צריך אש, בד"כ מי שמדליק אותה זה האיש. מה שאישה יכולה בד"כ לעשות זה רק לנסות לגרום לו להדליק אותה.

יתכן שעם השלוש האלו האש שלך נדלקה באופן טבעי והיא הייתה חזקה מכדי להיחסם פנימית.

בסוף צריך אחת בלבדאוריןאחרונה

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

אז איך הוקמה החסידות בכללשנונימי

העולם כולו היה בחושך גדול מאוד,

והיה מוכרח לרדת הנשמה של משה רבינו שוב לזה העולם,

הרי הוא הבעל שם טוב זכר צדיק לברכה שהאיר את העולם באור שבעת הימים.

הבעל שם טוב תיקן ופעל וכנגדו הבעל דבר הערים ועשה מחלוקת כמו קורח ביחד עם נשיאי העדה (הלומדים),

והם חלקו על משה רבינו ועשו חרם שמד כנגד הבעל שם טוב, והחשיכו את העולם מאוד.

ולאחר מכן ירדה נשמתו רבי נחמן הגדול והמחלוקת התגברה עוד יותר בעוונותינו הרבים.

וגם בימינו התגברה מאוד הסיטרא אחרא לחלוק על הפתק ובעל הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן,

ומדברים שקרים על אנשי אמת צדיקים יראים וכשרים אמיתיים.

אנשים יקרים,דוס91

המלצה חמה שלי:

והלואי שזה יעזור לכמה ...

תשקיעו...תשקיעו... ותבדקו טוב טוב

בכל הקשר להדרכת חתנים/כלות..

זה משפיע ממש על חיים שלמים...

כנראה תלוי מגזרים ואורחות חיים. אי אפשר להכלילאלישבע999אחרונה

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסא

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

אז אולי אני אהיה נציג הנשים ;)advfb

דווקא נראה לי ששייך לשאול גם גברים, כי בסוף אנחנו מתנהלים מול נשים ומקבלים פידבקים על ההתנהלות הזאת..

אתה יכול גם לשאול עוד חברים שיוצאים.

מסיבות כאלה חשוב למצוא חבר שתיים שאולי קצת יותר גדולים בגיל שאפשר לדבר איתם על זה.

חח התקבלתהפי

ישששadvfb

מרגיש כמעט כמו יו"ר הכנסת.

אני אפעל למען מי שבחר בי וגם מי שלא בחר בי.

תודה תודה.

הישיבה נעולה.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

זאת בנורמה לרובדרייב

הבחורה יותר פסיבית בהתחלה, זה נובע כנראה מזה שהיא רוצה לראות את היוזמה וההובלה שלך כגבר. גם בהודעות זה קורה תדיר. הרבה פעמים הבחורה לא ממהרת להגיב, יש פה קצת תת מודע של לבדוק האם הבחור חפץ מדי ותלוי בתגובה שלי, או שהוא יודע לחזר אך לא תלותי. גם אם זה מציק ומשגע לא צריך להתרגש. זה תופעה שקורית מלא.

שים לב לנקודה חשובה:

נכון שגכגברים אנחנו היוזמים אבל צריך להיזהר לא לרוץ קדימה מדי, ולשדר התלהבות יתר.. זה עלול לפגוע בהערכה שלה כלפיך יוריד לה את החשק בקשר.

לכן צריך לשמור על המשחקיות, להתקרב אבל גם לא מדי. ואם היא מתרחקת מעט לא ישר לרדוף אחריה. לתת לה מעט זמן להתגעגע ולשדר שאתה מחזיק מעמד גם לבד ויש לך עוד עניינים בחיים. כמובן בצורה עדינה ומתונה, לא סתם לסנן.

דבר אחרון ובעיניי משמעותי, לא כדאי לפתוח בשיחות על למה את לא עונה וכמה את רוצה שאכתוב וכו'. תקשורת זה מאוד חשוב בזוגיות אבל אתם עדיין לא שם.. יש דינמיקות חברתיות שונות מאליהן, ודיבור עליהם רק מרדד ומקטין. מסר לא מילולי עובד הרבה יותר טוב מאשר מילולי. למשל אם אתה רואה שהיא לא יוזמת מעצמה אתה יכול טיפה להכניס אותה לעניין בצורה עקיפה, ע''י זה שתוריד מעט הילוך. או לרמוז בקטנה בצורה נסתרת. למשל: אני אביא לנו תה, את על העוגיות? פותח לה פתח להביא משהו משלה, ולא רק להסתמך עליך. כך גם תראה עד כמה היא משקיעה, במידה ואפילו עוגיות שהיא טרחה להכין, או שמעט מדי או מוגזם מדי (יכול להיות סוג של ריצוי ולא מתוך שקיפות אמיתית) זה יותר אפקטיבי מאשר לפתוח בשיחה כבדה לומר שרוצה לראות אותה יותר אקטיבית וכו'.

תודה לך ולכולם...מחדש נעוריי

בעיני, כהכללה הבחורות נותנותadvfb

ונותנות לגבר להחליט ולהוביל כי זאת גם העמדה היותר נוחה עבורן.

זה לא דרך שלהם לבחון את הגבר אם הוא גבר.

נוח לה שהוא ישלח הודעה ויקבע מקום, אם היא תעשה זאת בעצמה, לפחות בהתחלה, היא עשויה למצוא את עצמה בעמדה לא נוחה. לא נוחה ריגשית.

מעניין, למה לדעתך זה לא נוח להן?מחדש נעוריי

כי זה מפתח דינמיקה של קשר שהן פחות "נשיות" בה?

כנראה גםחושבת בקופסא

ובאופן כללי בני אדם אוהבים לא לחשוב ולא להתאמץ.

מה היית מעדיף, לקבוע עם חבר שנותן לך זמן ומקום ואתה צריך רק להגיע, או אחד שמפיל עלייך את התכנון?

לפני כל ה"נשיות- גבריות" כדאי לחשוב בסברה אנושית פשוטה מה נחמד וישמח את רוב האנשים. אחר כך תכניסו את כל הנורמות והציפיות האלו.

לקבוע בעצמי!!!!!הפי

ברור שונאת שחברה אומרת לי איפה סליחה?!

זה חייב לעבור בידוק שלי חח

וואלהחושבת בקופסא

אני כבר מזמן וותרתי על לנסות לארגן מפגשים גדולים של 5-6+ חברות באותה קבוצת ווצאפ.

לעלות סקרים של זמנים אפשריים, להציע כל הזמן הצעות שנדחות, ובסוף פונות אליי 1 או 2 בפרטי שכן מתאים להן וקובעות למשל בבית שלהן בלי להסתבך עם מלא התאמות שונות של לו"זים והעדפות שונות.

נראלי צריך פשוט כל דבר בפרופורציהקל"ת

לפעמים כן לתת לצד השני להחליט לפי רצונותיו כדי שירגיש שנותנים לו מקום, ומצד שני כן לפעמים להחליט בעצמך כדי לא ליצור הרושם של אדם שלא יודע לקבל החלטות.

אבל אני מניחה שכל אדם נוטה למזג יותר מסויים. ההחלטי מול הפאסיבי/זורם.

לדעתי אין פה מה ישמח את רוב האנשים. מה שעושה טוב לאחת לא בהכרח עושה טוב לאחרת.

פשוט תיהיה מי שאתה

נכוןהפי

אני ספציפית גם לא אוהבת שגברים אומרים לי איפה להיפגש אני מעדיפה שנדבר ביחד

לכן בדרך כלל הגבר מציע 2-3 מקומותadvfb

וגם מציע אם בא לך ללכת למקום אחר.

זה הכי טוב לא?

ככה הוא גם נותן מקום למחשבה וגם נותן לך להחליט.

כמובן שמדברים "מה בא לנו" וכו'

מסכן הבחורהפי

מזה זה סיוט

מה סיוט? זה כיףadvfb

פעם דיברתי עם בחורה פעם ראשונהadvfb

ואיך שהוא יצא שהיא לקחה קצת על עצמה את האחריות של לקבוע איפה נפגשים. והיא נלחצה מזה פיצוצים.

מה זה לקבוע מקום? זה לקחת את האחריות, אם הוא יהיה מקום טוב או לא טוב, מה יקרה שנגיע.

בנות, בכללי, הרבה יותר רגישות לדינמיקה בין אישית ולכן הם מרגישות יותר חזק את מה שקורה בדינמיקה.

גבר, ככלל, פחות מרגיש את הדינמיקה, לפחות לא בצורה כל כך חזקה ולכן פחות דרסטי לו ההשלכות השונות.

הרגישות של דייט ראשון זה שעדיין לא מכירים וצריך לתת אמון בצד השני. אם יש לך רגישות גבוהה אז זה יכול טיפה קשה לנווט את הסיטואציה הזאת ולכן מי שמרגיש טיפה יותר בנוח יכול לעזור בזה וזה יקל על הצד השני.

בדרך כלל, בנות לא חושבות "זה נשי" או "זה לא נשי" שהן עושות או לא עושות משהו. הצורת מחשבה הבסיסית שלהן היא נשית. ברמה כזו או ברמה אחרת, בדרך כזו או בדרך אחרת.

איזה שטויות נוהפי

אם הוא בא לאזור שלו החובה שלה להציע מקום

יכול להיותadvfb

אבל עדיין זה יותר כיף שהגבר מוצא מקום

הדבר הכי חשוב בעיני בזוגיות,לגיטימי?

זה תקשורת. היכולת לדבר ולתקשר את הצרכים שלנו.

אם אתה מתבונן בעצמך ובקשר,

האם פער של 4/5 ימים זה הפסקה גדולה מידי בשבילך? איך אתה מרגיש במהלך פרק הזמן הזה?

מה אתה מצפה לגבי התקשורת בין הדייטים?

אין עניין להיות כמו כולם, יש עניין להיות אתה - ואיתה.

בעיני זו הזדמנות לשיחה כנה. להגיד לה מה אתה מרגיש, מה אתה חושב - לשתף בחוסר ידיעה שלך, בהתלבטות, בשאלה שלך אם היא נהנית מזה. לשקף לה את המקום שלך.

יש דברים שמקובל לעשות - למרות שלא כולם עושים.

באופן אישי יש דברים שעשיתי כמו רבים אחרים, ויש דברים שלא.

אחד הדברים שעשיתי כפי שמקובל, זה לתת לגבר ליזום בין הדייטים.

עד שמישהו שיצאתי איתו הציף את זה בפניי, ושיתף אותי שהוא היה רוצה לראות גם יוזמה מצידי. (ספוילר: זה נגמר בחתונה).

מבחינתי זה היה איזשהו מחסום שצריך לעבור אותו, שלב, מדריגה - ובלי השיחה ההיא, לא בטוחה כמה זמן היה לוקח עד שהייתי מגיעה לזה לבד.

מעניין, תודהמחדש נעורייאחרונה

ועדיין יש משמעות למה שמקובל כדי שלא ירגיש לי מוזר שרק אני יוזם (בהנחה שאין לי בעיה עקרונית עם זה).

תודה לך ולכולם.

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

בדיוק כתבתי לך בפורום נשו"טנגמרו לי השמות

ורואה שכתבת גם כאן אז אעתיק גם לכאן את התשובה

נכון,

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה על חשבון דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

עכשיו הגבתי לך גם שם משה

אבל הנושא שם אחר מפה.

הטלפון הוא משאבה מטורפת של זמן בין השאר בגלל שיש ממנה תועלת. כל הקבוצות החופרות האיומות זה מקור מידע קריטי כשצריך אותו. אם מוותרים עליהן (ואפשר!) אז שולחים ילד לגן ביום שאין גננת....

אז מה את רוצה?shindov

מכל הרשימה הזו לא ברור מה את רוצה, ולמה צריך כזו רשימה ארוכה.

אני רוצה בעיקר מעצמינגמרו לי השמות

לא מאף אחד אחר - להצליח לנהל את הזמן שלי לפי הערכים שלי ולפי מה שחשוב לי באמת בחיים. ובתוך זה לזכור שהטלפון הוא גזלן זמן והרבה פעמים מתעתע. והרבה פעמים גורם לפיספוס החיים עצמם.

זו הייתה כתיבה אישית עם התבוננות על הנושא הזה כרגע, שרציתי להניח גם במרחב הזה, וכל אחד יכול לקחת או לא מתוך הדברים מה ששייך אליו.

ואפשר גם לא למי שזה לא שייך אליו, פשוט לדלג הלאה ואז לא צריך לסבול קריאה של "כזו רשימה ארוכה"

מותר לך לקבל גם ביקורת את יודעתהפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 15:25

בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי

ועוד ביקורת קטנה, אם הלב שלך פתוח לקבל אותה אם את רוצה שרווקים יקראו את הפוסט שלך, עדיף שלא תפתחי אותו בסיפור על הילד שלך. כדאי להתאים את הפתיחה לקהל שאליו את פונה.

אתחיל מהתייחסות דווקא לסוף דברייךנגמרו לי השמות

כי בעיניי זה הדבר הכי חשוב: קודם כל אני מתנצלת אם פגעתי או נקטתי בחוסר רגישות במרחב הזה.

האמת שכאשר כתבתי את ההודעה הפותחת בפורום הזה (כי כתבתי אותה גם בפורום הו"ל וגם בפורום נשו"ט) הדבר הראשון שעשיתי היה לערוך בעיקר מהסוף באמת את ההתייחסות לזוגיות וילדים וכו' (אם תקראי בפורומים הללו את ההודעה תראי בעיקר בסוף הפוסט שינויים שבפורום הזה שיניתי בדיוק בשביל הסיבה הזו, של לא להכאיב חלילה או לכתוב בפורום זה משהו שלא מותאם ואף יכול לצער חלילה).

והקטע הוא שגם את השורה הזו שעליה דיברת בהתחלה מחקתי וניסיתי לערוך כך שידובר למשל בשיחה עם אח או חברה, אבל אז דווקא דיון עם רווקה שאמרה שאותה זה דווקא מעצבן שלא מתייחסים וכאילו "נזהרים מדי" לידה לא לדבר או לא לכתוב על הילד היא זו שפוגעת בה יותר ואז עדיף פשוט לכתוב ככה. אז הדיון הזה היה לי בראש (הוא לא היה אתמול אלא דיון שהלך איתי מהעבר), ובתוספת לזה שחשבתי שאולי אני מכוונת כאן על הילד של כל אחד וכל אחת גם מכאן גם בעתיד, וגם בכיוון על הילד שבנו, בכל אחד ואחת מאיתנו מול ההורה שלו והמסכים, וגם באופן של העברת העיקרון - אז בסופו של דבר בחרתי את המקטע הזה כן להשאיר כך.

ועכשיו כשכתבת הבנתי שכנראה טעיתי. ואולי באמת הייתי צריכה למחוק ולערוך גם אותו. כדי לא להכאיב חלילה.

אז באמת על הדבר הזה אני מצטערת. ובעזרת ה' שזה יהיה רלוונטי ונכון במהרה לכל אחד ואחת כאן בישועה שלמה ובמתיקות ב"ה 🙏

זה לגבי העניין הזה.

ולגבי הכותרת שכתבת "מותר גם לך לקבל ביקורת את יודעת" - כמה דברים:

א. לא ראיתי דווקא ביקורת בהודעה של shindov אליי אלא יותר הבעת תמיהה ושאלה. וגם אם כן הייתה ביקורת, כאן בכנות אני לא רואה סיבה לביקורת כיוון שכל "חטאי" היה לכתוב משהו ארוך מכדי שירצה לקרוא (או אחרים) או משהו שלא מבינים מה רציתי, וכאשר גם הבהרתי מה רציתי להעביר, גם מיקדתי זאת בהתבוננות שלי עצמי, גם הסברתי בנחת הכל וגם בהומור שבאמת לא חייב לקרוא את ההודעות שלי בכלל ואת הארוכות שבהן בפרט אם זה לא שייך ולא מדבר, הכל בסדר גמור.

אבל מעשה פסול בכתיבת ההודעה עצמה לא היה כאן לכן אין שום הצדקה לביקורת על עצם פתיחת השרשור והמסר שרציתי להעביר.

ב. בכללי מתן ביקורת בעיניי לא מקדם ודי סוגר את הצד השני. ודווקא דרך של הבעת מה זה עשה לי (כל אחד עם עצמו) ולהניח רגע את הלב ואת מה שזה עשה לי לקרוא, יכולה יותר לקדם וגם לרתום להבנה ומוטיבציה גם לשינוי בצד השני.

זה בכללי ולא רק על ההודעות האלה כאן.

וכאן דווקא כשכתבת את הסוף שלך (שאליו התייחסתי בהחלה מפאת חשיבותו) זה גרם לי לחשוב שאכן המילים הללו אולי פגעו או הכאיבו למי שעדיין אין לו ילד, ואת צודקת לגמרי בנקודה הזו, וכאן דווקא הלהבין מה השני מרגיש יותר מקדם כאן מאשר ביקורת. כי ביקורת לכל אדם כמעט תחווה בצורה שלילית ולא נעימה, ואף לא תקדם את מה שרצה מעביר הביקורת להשיג בד"כ, אלא להיפך. וכן הנכחת הלב ואיפה זה פגש אותי וכדומה יכולה הרבה יותר לפתוח לבבות ולהביא גם לתוצאה הרצויה של מי שאומר זאת.

ג. ואחרי סעיף ב בוחרת לנסות לומר זאת גם לכותרת שכתבת - המילים "את יודעת" בעיקר, אבל גם כל השורה "מותר לך לקבל ביקורת את יודעת" נחוו אצלי בצורה לא כ"כ נעימה. זה עשה לי להרגיש כיווץ כזה בבטן בהתחלה, כמו מילים שבאו אולי לנגוח או להאשים יותר או לתת הרגשה קצת שלילית. לא אומרת שהתכוונת לכך, אבל המילים ודרך ההתבטאות הספציפית הזו יצרו את ההרגשה הזו אצלי.

את לא חייבת כמובן לעשות עם המידע הזה כלום, ואף אני אישית עברתי דרך ההרגשה הזו וניסיתי אחרי שחוויתי אותה להביט קצת מעבר ואף להגיע לכל ההודעה הארוכה הזו שכתבתי לך בעצם... אז הכל ממש בסדר. באמת 🙏

וגם כן להגיד לך תודה כאן על השורה שכתבת "בגדול כיף לקרוא הודעות שלך לכן מרשה לעצמי אם לא תדלגי ותתעלמי"

כי זה באמת עזר לי להביט בצורה כוללת יותר ולהבין את המאקרו ומה שניסית בעצם להעביר לי (ולפחות מקווה שהבנתי נכון).

ד. אחרי כל האמור, אם את ועוד גולשים נוספים תרצו שאערוך כאן את השורה הזו שמדברת על הילד - אני פתוחה לשמוע. ושוב לא הייתה שום כוונה חלילה להכאיב, וסליחה אם כן, אלא להיפך כמו שפירטתי ברישא הדברים.

זה בדיוק הקטע ..הפי
עבר עריכה על ידי הפי בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 23:20

אני מעריכה שהתנצלת,באמת אבל הרגשתי שההתנצלות קצת הלכה לאיבוד בתוך כל ההסברים שבאו אחריה.

לא אמרתי שלא תדברי על הילד שלך, אלא שיש משמעות לבחירת הפתיח. בדיוק כמו שלא הייתי פותחת שרשור בפורום של נשים שמתקשות להרות בסיפור על תינוק מתוק

לי אישית זה לא הכאיב, פשוט ההקשר היה מוזר

צר לי שסגנון הכתיבה שלי לא היה לך נעים, אבל אל תצפי ממני להתנסח ברגישות יתרה כשאני מגיבה למשהו שבעיניי היה לא רגיש מלכתחילה...

ולעתיד, אפשר לבקש סליחה מבלי לסייג אותה עד שהיא מאבדת ממשמעותה.

בכל מקרה שתביני הייתי כותבת את אותה ההודעה גם לאחותי האהובה.לדעתי יש מקום גם לדעה שלי וגם לדעה שלך, ולא חייבות להסכים על הכול כדי להעריך אחת את

השנייה.

זה יותר עניין של דיוק

רק להבהירנגמרו לי השמותאחרונה

לא הייתה שום הסתייגות בבקשה הסליחה.

הסליחה הייתה שלמה ובאה בראש ובראשונה ובשלמות וללא הסתייגות וללא עוררין על כך שאם טעיתי להזכיר את הילד בבמה זו ושזה יכול חלילה להכאיב למישהי/ו אז על זה אני מבקשת סליחה ומצטערת באמת.

שאר ההתייחסויות היו לדברים נוספים ולרבדים נוספים שעלו ולא כתלות או כמחיקה או כהסתייגות לסליחה, אלא עמדו בפני עצמם, בנוסף.

הקשר בין התמונה ששמו בראשי לבין התוכן לא קיים 😅נגמרו לי השמות

אפשר להשתמש בתמונה הזו שיותר קשורה (יצרתי אותה כמובן בעזרת AI):

@משה

אני לא בטוח שעט וניר הוא המתחרה של המכשיר הזהמשה

אבל בסדר

(יש הוראה לא להשתמש בAI לחלק מהדברים).

נכון, הבינה תמיד מציעה משום מה מחברת כברירת מחדלנגמרו לי השמות

אז אמרתי טוב נו יאללה נשתמש בזה... לא שזה בא לבטא תחרות הוגנת בין השניים, אבל אולי כן לבטא את הפניות והשליטה על הזמן שלנו לפחות בנקודה הזו?

(וברור שאם ההוראה לא להשתמש אז לא, רק שמה ששמו בראשי פשוט לא קשור, אבל הכל בסדר)