למה לא לקחת בט"פ זה השר הבכיר ביותר מבחינה מדינית ביטחונית שנשאר בגוש, איתו עוד אפשר לשנות קצת את המדיניות ימינה.

היא גוף סטטוטורי.

הציעו לבצלאל כבר אחרי סבב א' את המשרד הזה.

הוא לא היה מוכן לקחת.

משרד החינוך יוצע לרב פרץ, ועוד משרד קטן יותר לבנט ברוטציה עם סמוטריץ'. לשקד תוצע ראשות הועדה למעמד האשה.

בממשלה ימנית סביר להניח שימינה היתה מקבלת לא פחות מבטחון לבנט, חינוך לרב פרץ, משפטים לשקד, ותחבורה לסמוטריץ', אבל לא זאת הסיטואציה. הפעם היא לא תקבל יותר מיהדות התורה הגדולה ממנה, וש"ס מקל וחומר. 

כהנא לא יסכים. אני עוקב אחר הפעילות הפרלמנטרית שלו, קשריו עם הליכוד הולכים ומתהדקים, ומסתבר שהוא חכם בכמה סדרי גודל יותר מבנט ושקד במאוחד.

בכשרונו הרב הוא לא יפסיק לנגח את ראשי ההסתדרות המושחתים, יש לומר.

בנט שם וטו על בן גביר כדי לדחוף אותו בכח לרוץ לבד ולשרוף שוב עשרות אלפי קולות. כך היה. למזלנו שרף פחות מ- 20 אלף.

אם לא היה נדחף החוצה, אזי לפחות 6500 קולות היו נוספים לימינה, ובפועל משלימים לליכוד מנדט נוסף, פועל יוצא של הסכם עודפים עם ימינה. 

הנה כי כן 59 מנדטים לגוש הימין במקום 58. הוסף את המנדט של אורלי והגענו ל- 60 דהיינו תיקו אבסולוטי. בתרחיש כזה הנדל וגנץ היו מצטרפים תמורת מחיר סביר, ולמצער גנץ לא היה דורש ומקבל רוטציה ועוד 17 שרים ל- 17 ח"כים.

בנט החוצה.

הוא אדם שבעיניי ראוי לייצג את השני מנדטים שלו בכנסת, אבל תחת החוקים הקיימים זה לא אפשרי.

אולי עכשיו יהיה סיכוי שיורידו את אחוז החסימה.

הוא יכול לקבל שני מנדטים בערך. זה לא הרבה אבל לא מעט, ושילך איתם לאופוזיציה כי ככה נכון לאנשים מסוגו.

ואם כל "הליברלים" מעדיפים אנשי שמאל קיצוני ע"פ אנשי ימין אז מה להם להתלונן על ממשלת שמאל? רציתם שמאל קיבלתם שמאל

רבים ממצביעי בנט היו עוברים לכחול לבן.

במצב כזה הימין היה רק מפסיד.

ושאלת אותו אם הגעת לרזולוציות האלו...

לדעתי, 5479 היו עוזבים ו7342 היו נוספים...

מי שהיה קרוב יותר למנדט נוסף הם ש"ס/ג' (ולענ"ד יש סבירות שווה לפחות לכך שמצביעי עוצמה היו עוברים אליהם).

ביבי להם ולא יראו, נתניהו להם ולא יאזינו

גם אם ימינה היו מקבלים 2 ע"ח ליכוד לא היה בהם צורך

יותר מזה גם אם היה לימין 61-62 הוא היה הולך לאותה ממשלה

לא תומכים בבנט = פתאים.

אין על אהבת ישראל בפורום הזה.

.....בשום מממשלה אחרת. נכון שזה נורמה ישראלית מקורית אבל ביושבי בשדות זרים

הבנתי שזה פתח לפורענות שיכולה לחזור כמו בומרנג.

לא לעולם חוסן.

תקציבים לישיבות צריכים להיות על פי אמות מידה אחידים לכל מגזר ולא לפי קבוצות כוח פוליטיות.

בני הצעיר רוצה ללכת לישיבה בארץ. כרגע הוא לומד בבית ספר של חבד אבל מתעקש להתפלל עם

הסידור התמני שנתנתי לו. בתמימות הוא שאל אותי אם יש ישיבה תימנית בארץ. מסתבר שאין.

למה? כי אין כח פוליטי כזה. 

תקציב יחודי לא קיים במדינה מתוקנת.

הלקוחות ברחו בזה אחר זה...

וכך הציונות הדתית שמתעקשת להעמיד בראשה אדם שהאינטראקציה שלו עם ראש מפלגת הימין הגדולה היא בעייתית ברמה אישית.

לו יכלה הציונות הדתית להחליף את ביבי שלא מסתדר עם בנט, ניחא, אבל היא לא יכולה, לכן צריך להחליף את בנט.  

עמיר פרץ קיבל עכשיו 2 תיקים במקום 5, כלומר הפסיד.

מצד שני, הוא קיבל יותר לגיטימציה להיכנס. מבחינתו זה רווח משמעותי.

אם סיעת "עצמאות" של ברק קיבלה בתשס"ט מה שקיבלה,

יכול להיות שאכן קיבל הצעה כזו.

נזכיר: 4 תיקים + יו"ר ועדת חינוך ל-5 מנדטים:

לאהוד ברק - ביטחון,

לפואד בן אליעזר - כלכלה,

לשלום שמחון - חקלאות,

לאבישי ברוורמן - שר לענייני מיעוטים,

לעינת וילף - יו"ר ועדת חינוך.

בנוסף, ליברמן עם 5 מנדטים קיבל בכנסת (המכהנת) הקודמת

את משרד הביטחון ואת משרד הקליטה

שחיוני מבחינתו כמעט כמו החינוך או המשפטים לימינה.

למה לימינה מגיע פחות?...

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/432904

ומאחר ו"מילה זו מילה" אז הרב פרץ יקבל את משרד החינוך... או שלא... 

כל התנאים האלו מזכירים לי את התנאים של בן גביר מלפני הבחירות כדי שיפרוש. כאילו ברור לכולם שנתניהו לא יעתר ל 1% מהתנאים. גם אחרי כל הדיבורים על תיקים שמגיעים זה נראה שזה בגלל התיקים ולא בגלל העיקרון

ונראה לי שחלק מהסעיפים סותרים את ההסכם שנחתם עם כחול לבן

החלת ריבונות- יש כבר 

העברת המנהל האזרחי זה בידי שר הביטחון אז לקחת ממנו סמכות כשר ביטחון זאת כמו סתירה מההסכם 

בסוף הסיפור העיקרי כאן הוא שנתניהו לא מעוניין באופוזיציה חזקה מדי מימין.

מצד שני תלוי מה המחיר שהיא דורשת.

במקום בו הוא יהיה מוכן לשלם כדי למנוע את קיומה,

וימינה תחשוב שמדובר בתשלום סביר מבחינתה - הם עשויים להיפגש.

במידה מסוימת הוא גם מבין שתהיה עליו ביקורת רבה אם ישאיר אותם ללא כלום.

לכן יהיה חייב לתת משהו משמעותי. השאלה היא אם המחיר יספק את ימינה, כאמור.

אם לא - היא אכן תלך לאופוזיציה.

אולי הרב רפי יישאר תמורת תפקיד שר החינוך וכיו"ב

(נתניהו ללא ספק רוצה אותו וגם עם גנץ יש לו קשרים לא רעים).

רק מזכיר, שגם ליברמן התחיל (וסיים) את הקדנציה (המכהנת) הקודמת באופוזיציה.

בשלב מסוים נתניהו הרגיש שהממשלה קשה מדי לניהול, ונתן לו הרבה יותר מערכו (מישהו אמר בוגי?).

אם גם עכשיו הפערים בממשלה יהפכו אותה לבלתי אפשרית מבחינתו, הוא ייאלץ לתת להם יותר.

אמנם הפעם ההסכם עם השותפים מגביל אותו יותר מאז, אבל מצד שני הממשלה הומוגנית הרבה פחות מאז...

אין לדעת מה יקרה. יכול גם להיות עדיין שבג"ץ יפוצץ את ההסכם (לא מאוד סביר).

יכול גם להיות שבהמשך בג"ץ יתערב בנושא כלשהו בענייני דת ומדינה (למשל: יבטל את חוק הגיוס החדש),

והח"כים החרדים ידרשו חקיקה מתאימה (למשל: חוק יסוד לימוד התורה) וחוסן יסרבו לכך.

האם נתניהו יפרק את הבלוק איתם?

האם הממשלה תמשיך להחזיק מעמד?

אולי ליברמן יבוא להציל אותה מהצבעת אי אמון של יש עתיד-תל"ם? (חוסן+ליכוד+ליברמן=60).

האם הימין החדש יצטרף במצב כזה ויפלג את ימינה?

מה יקבל בתמורה? אזכיר שבמצב כזה, גם לחוסן יהיה עניין להכניס את בנט.

ישנם כ"כ הרבה תרחישים אפשריים.

נתתי כאן רק דוגמאות.

הרבה דורשים לעצמם כעת בקמפיין כי הם חושבים שהקהל שלהם רוצה שינוי לכיוון שלהם עם ההתנהלות בביטחון.

מעורר מחשבה אודות התפיסה הציבורית אודות ההצלחה הביטחונית בממשלת הימין על מלא...

פעם הנושא הכלכלי היה במרכז הבחירות, עכשיו זה הביטחון

ברור שהמלחמה השפיע על הציפיות שלנו מההתנהלות הביטחונית,

אבל לא ראיתי את הליכוד מבטיח שכץ יהיה שר הביטחון הבא.

ואני בטוח שעוד מעט נתניהו יכריז שתיק הבטחון ישאר בליכוד

הוא אומר בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו. מצד אחד לדבריו גודל הגוש קובע, והמטרה להגיע יחד ל- 61 מנדטים לפחות, ומצד שני הוא נוטל לעצמו את עור הדוב למפרע, כאילו ה- 61 מנדטים העתידיים הם כולם שלו.

מערכות חינוך מעולות, ליד שירותי תרבות, רפואה ברמה גבוהה.

זו הסיבה לצפיפות המטורפת באזור המרכז - והסיבה המרכזית מדוע הפריפריה לא מושכת אליה מספיק אנשים ומשפחות.

כי בדרום אין את האפשרויות הרבות שיש במרכז.

אפילו אנשי צבא הקבע של יחידות המודיעין והתקשוב, שהבסיסים שלהם במרכז, לא מוכנים לעבור לדרום. ופינוי הבסיסים מתעכב מזה שנים.

ביטוח לאומי הוא ענף של המדינה. והוא בעיקרו חברת ביטוח לנושאים שאף חברת ביטוח פרטית שפועלת על בסיס עסקי, למקסם רווחים, לא היתה מבטחת. נכים, סיעודיים, מובטלים …

חלקו ממומן ממיסים ישירים וחלקו האחר ממומן ע"י המדינה, מחלק קצבאות מכספים של המדינה, מכובה ומבוטח אקטוארית מול תקציב המדינה.

המדינה מזרימה לביטוח הלאומי מימון גמלאות לא-ביטוחיות: קצבאות שהמדינה החליטה להעניק לפי מדיניות סוציאלית, כגון השלמת הכנסה, קצבת ניידות, קצבאות מזונות וקצבאות ילדים.

כאשר הממשלה מחליטה להקל על מעסיקים או עובדים ולהפחית את שיעורי דמי הביטוח, היא משפה את הביטוח הלאומי על אובדן ההכנסה הזה.

להפוך את הביטוח הלאומי לחברת ביטוח פרטית - משמעותו שרבים מאוד מהזקוקים לביטוח, הנכים, הסיעודיים, כל מי שלא יכול לממן את עצמו, לחברת הביטוח הפרטית לא יהיה משתלם לבטח אותו.

הסיפא, הכשרה מקצועית - זו באמת רפורמה שמאוד נחוצה. לפתוח מחדש את בתי הספר המקצועיים שהיו בישראל עד שנות ה-80 של המאה הקודמת.

שהפיצול בין מס הכנסה לביטוח לאומי לא הגיוני

את הביטוח הלאומי.

לא לייעל ולאחד את המנגנונים עם מס הכנסה.

ישראל באמת בין המדינות היחידות בעולם עם הפיצול.

לא שזה פסול. יש הגיון רב להשאיר אותו.

ולעומת הבעיות הקשות בעבר בגלל הפיצול, כיום שהכל ממוחשב ונגיש דרך האינטרנט- הרבה הרבה יותר פשוט להתנהל ולקבל את השירות.

אגב, ישראל גם בין הבודדות בעולם, במבנה שירותי הבריאות - קופות חולים.

וזה מודל מצויין.

לא כל דבר במערכת הציבורית בישראל הוא מודל גרוע….

המודל אומץ מגרמניה, ע"י העולים מגרמניה שעלו לכאן לפני השואה בעקבות עליית הנאצים.

מעניין שהמודל הזה קיים במדינות בודדות בעולם - גרמניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, אוסטריה וצ'כיה.

הם רק קיימים כדי לדפוק את הימין ובמקרה את בן גביר?

בס"ד

גם את הודעות המעקב אחרי מספר ההרוגים הם החלו עוד לפני כניסתו לתפקיד.

הקמפיין שלהם בעד הערבים בהרבה מישורים התחיל הרבה לפני. ספציפית פה הם עשו קמפיין נגד בן גביר (קצת בצדק) במקום למשל קמפיין לעודד את האנשים שלהם לא לשטוף את הרצפה ולשרוף את המצלמות לפני שבאה משטרה.

מתי השבכ נכנס לתמונה?

השבכ

בס"ד

ההודעות אלו יוצאות בכל פעם שיש רצח בחברה הערבית. מי שעקב אחרי ההודעות האלו שיוצאות לתקשורת ראה לאט לאט את האחוזים עולים לעומת אותו יום אשתקד, מה שהצביע על עלייה בהיקף התופעה. אלא שפתאום לאחרונה יש היפוך במגמה ואנחנו פתאום רואים בהודעות האלו ירידה בהשוואה לשנה שעברה. כשמנסים לשים אצבע איפה מונח השינוי, אז זה מקביל לכניסת השב"כ לנושא.

אם כי בסך הכל לטענתך יש פה חודשיים וחצי, כדאי לראות קצת יותר זמן, מה עוד שמניח שההשפעה של הכנסת השבכ לוקחת יותר מיום כך שצריך להפחית מתוך החודשיים וחצי זמן מה.

(לא המדברת)

זה פשוט להפעיל לחץ חיצוני כדי שהמלחמה תיפסק. BIDEN HELP US סטייל. ועכשיו כשיש ממשל אחר באמריקה הם מנסים להפעיל לחץ מכיוון ארופאי, כל עוד היבשת הזו קיימת ולא נחרבה על ידי החברים שלהם.

ערב הסעודית חתמה על ברית הגנה עם שתי אויבות ישראל מובהקות. שתפנה אליהם בבקשת עזרה.

יכולים לנשום לרווחה...

והברית הזו לא תעבוד תכל'ס...

ע"מ לייצר ביטחון אזורי?

כדי שנדע במה מדובר.

ניסינו להתקדם עם הלבנונים, וכלום לא יצא מזה.

אולי בעוד 50 שנים יקום אצלם מנהיג אמיץ שישנה את המשוואה.

אחרי החיסולים המהדהדים בצמרת שלהם.

ולכן הם מפחדים לתקוף אותנו ולא מטילים מצור ימי על ספינות שנוסעות לישראל.

כך שנראה לי שטות להתערב בסכסוך פנים ערבי רחוק אלפי קילומטרים ממנו.

אם יש מידע ביטחוני לא ידוע על סיכונים סיכויים וכו' כמובן יש לשקול בהתאם

אנחנו צריכים את איראן קיימת.

בס"ד

הוא כמובן לא יקבל את תיק הביטחון (גם אחרי הפיצול הוא נותר עם מנדט אחד או שניים ביום טוב), אך עם זאת אני לא חושב שעד שהוא הצליח להתקרב שוב לכנסת, הוא יחסל את זה פעם נוספת בגלל התנהלות לא חכמה ושל אגו (מה שהכשיל אותו בעבר). לכן השאלה האמיתית היא כמה הוא הבין מה הכשיל אותו והוא בא לעבוד שונה הפעם, או שהוא נשאר ראש בקיר ואז באמת תסתיים הקריירה הפוליטית שלה.

אפשר לנהל מו"מ. זה קרה בעבר בממשלות 61. כך למשל אברהם נגוסה דאג לכך שיעלו עוד כמה פלאשמורות תמורת כל מיני הצבעות.

ועדיין. פייגלין עצמאי.

אני מקווה לפחות. אז הוא יסחט קצת את התקציב כמו כל חבר כנסת (למרות שזה נגד המצע שלו). זה התקווה.

השאלה היחידה היא אם הוא התבגר (פוליטית), אני בהחלט חושש שלא...

בס"ד

אני רוצה להאמין שעצם האיחוד, כבר מסמל נקודה של התבגרות. נמתין 40 יום כדי לגלות מה הלאה.

כמו שלא משליכים קליפת בננה ברחוב, כך לא דורשים שר בטחון עם מנדט וחצי, וראש ממשלה עם ששה מנדטים.

קוראים לזה גם: תקינות פוליטית. מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

ונתניהו לא יצא יותר טוב מאחרים...

הפתרון הפשוט והדמוקרטי, הוא ביטול אחוז החסימה - מה שיגרום שלמפלגה הגדולה יהיה יותר אפשרויות ולא כל מפלגה תחזיק את השלטאר.

בעבר הלא רחוק, שותפה קואליציונית לא היתה מעיזה אפילו לחשוב על אחד משלושת התיקים המרכזיים: בטחון, חוץ, ואוצר, והיום כל ממזר מלך, ומפלגה עם ששה מנדטים מעמידה ראש ממשלה מטעמה, וכל ח"כ בודד יכול שיהיה לשון מאזניים, ועוד בטרם נבחר דורש לעצמו את תיק הבטחון.

לו היו לנו שתי מפלגות גדולות עם 50 מנדטים כל אחת- ניחא, אבל במציאות שלנו שהמפלגות הגדולות עם 25 מנדטים כל אחת, וצריכות לנהל משא ומתן עם שבע מועמדות, וכולן מתחרות על אותם תיקים, זה מצב לא נורמלי.

והנה אתה ברוב חכמתך מציע לבטל את אחוז החסימה, ולחשוף את המועמד להרכיב ממשלה מול מציאות ריאלית של ניהול משא ומתן עם 30!!! סיעות.

יש גבול לכל תעלול.

התיקון הנדרש הוא להעלות את אחוז החסימה ל- 5, ובהמשך ל- 10 אחוז. בתרחיש כזה יהיו לנו לכל היותר 12 מפלגות בכנסת, וגם זה די והותר.

וכן יש לחייב כל רשימה מתמודדת שלא נבחרה לכנסת היוצאת להפקיד סך 10 מיליון ש"ח במזומן שיחולטו לטובת המדינה אם היא לא תעבור את אחוז החסימה.

במציאות של היום, מצביע נכנס לקלפי, ורואה לנגד עיניו מגש עם 45 פתקים, ולא מוצא את ידיו ואת רגליו, ומצביע למפלגה שהאג'נדה שלה קוטבית לעולמו הפנימי. זה חייב להפסק.

וממילא היו יותר מפלגות קטנות, ולמועמד לראשות הממשלה היה יותר מרחב תמרון.

אחוז החסימה יוצר מציאות שבה יש פחות מפלגות, אבל הן בינוניות והממשלה תלויה בכל אחת מהן.

או שאני רוה"מ או שאין לכם ממשלה.

בגלל אחוז החסימה הבינוני, יש "רק" 5 שותפות קואליציוניות, ואתה מציע להוריד את הסף, כדי... כדי שיהיו יותר מתחרים על אותם תיקים?

בסיבוב הקודם לא נכנסו מר"צ ובל"ד, מה שהוסיף לגוש הימין 4 מנדטים מן ההפקר, וביטל את הצורך בסיבוב בחירות נוסף.

הפעם הם למדו לקח, והגבילו את עצמם בהתנדבות.

ועשו עוד דבר, הם השליכו את הרעה החולה הזו למפתנו של הימין, והימין הרים מהרצפה כמוצא שלל רב.

אני כן מבין שאתה דואג לעתידו הפוליטי של סמוטריץ'. אדרבא- שיתפקד לליכוד עם נושאי כליו, ויגיע לאחד המקומות הגבוהים ברשימה. נכון לעכשו, נתניהו סומך עליו יותר מאי פעם.

העניין הוא עקרוני שיורד למציאותי. כשאחוז החסימה יותר נמוך יהיו יותר מפלגות - יותר מדויק כשהיו יותר מפלגות* הכנסות מילאו ימיהן.

ככל שהעלו את אחוז החסימה, הממשלות פחות יציבות והכנסות פחות ממלאות את ימיהן.

עם התאוריות שלך יש שתי בעיות - המציאות וחוסר הדמוקרטיה...

והיום פחות משליש.

ככל שאחוז החסימה יגדל, לקטנות לא יהיה סיכוי ממשי להכנס לכנסת, וממילא ינהרו המצביעים אל הגדולות, שיחזרו להיות בנות 47-48 מנדטים.

או אז די בשותפה קואליציונית אחת כדי להרכיב ממשלת 61, ובשתי שותפות כדי להסיר כל חשש להתהוות לשון מאזניים.

המציאות שאתה מתאר היתה, כשאחוז החסימה היה נמוך. בניגוד גמור לתאוריה שלך - ככל שהאחוז עלה, המפלגות הגדולות קטנו והכח של הבינוניות עלה והפך לכזה שבלעדיהן אין ממשלה.

לא עובר את אחוז החסימה. סמוטריץ נתן לו מתנה. ופייגלין בשלו. חוגר כמפתח. מתנהג כאילו הוא בעל הבית. אף פעם לא טועה ולא מתנצל.

מה השתנה?

אנשים שרוצים ממשלה בראשות נתניהו, אבל רוצים את הסגנון והוולגריות של בן גביר. הוא איבד לליכוד את אלמוג כהן, שהוא בדיוק הפרופיל של המצביעים הללו ו'קיבל' את טלי גוטליב, שבדיוק מושכת סגנון כזה.

לא חושב שהוא בטוח בשום דבר, הוא פשוט רוצה קולות.

מן הסתם הכל נבדק היטב בסקרי עומק.

ובן גביר מבין שכדי להצליח הוא חייב להיות גדול

אם הוא יהיה קטן הוא יקבל תיקים שוליים שדרכם לא יוכל "להשפיע"

אבל לא יותר

גודל הגוש קובע, אבל לא פחות מזה מאזן האימה של ראש הגוש מול השותפות בפוטנציה. אם השותפה הראשית, הליכוד, לא תהיה גדולה בפער משמעותי מול כלל השותפות המשניות, היא תוחזק בגרון כל שני וחמישי, והקואליציה תקרוס בתוך זמן קצר.

ואכן צריך את בן גביר עובר, ומוטב שלא יהיה לשון מאזניים, ואם יאיים בפרישה יאמרו לו: אל תפל דבר מכל אשר דיברת.

שהמטרה היא גם לעשות הייפ גדול ולהוציא את אדישי מעוזי הימין להצביע.

כלומר ככה הם לא יסמכו על זה שלביבי יהיה 61 בכל מקרה (לדעתם) ויצאו להצביע ויצביעו בן גביר.

אם ביבי רוצה לשבת עם אייזנקוט זה בכל מקרה לא יזיק לו יותר מדי שבן גביר יהיה חזק יותר, אז אין לו מה להפסיד.

ולבן גביר ברור שיש רק מה להרוויח.

הוא מכוון את כל הקמפיין שלו לראש של מצביעי הליכוד, ולא מפתיע שהליכוד מחזיר מלחמה.

ואם המתמטיקה לא תאכזב- בן גביר ישאר מחוץ לממשלה, ללא קשר מי ירכיב אותה.

אלה הם כללי המשחק.

הפוך

בס"ד

קיבלתי עכשיו לענות על סקר, לדעתי מניסוח השאלות הוא יצא מטעם הליכוד, ואכן אחת השאלות בסקר עסקה בשאלה של צירוף בן גביר לממשלה הבאה וכן בשאלת ממשלת האחדות עם אייזנקוט. אני חושב שאם הדברים לא היו על הפרק, כפי שטוענים הליכוד (ובניגוד לתדרוכים הרבים בנושא) כלל לא היה צריך לשאול על זה, אבל נראה שבליכוד כן בוחנים מה נכון להם בקרב אזרחי ישראל.

מיותר לציין שאני לא מאמין להכחשות של נתניהו בנושא. הוא רואה בסקרים שהליכוד נמצא בעדיפות שנייה אצל מביעי עוצמה יהודית (זה היה ניכר גם בפינת הניתוח סקרים שפורסמה פה בערוץ 7 לפני שבועיים-שלושה) ולכן הוא החליט ללכת לו על הראש. זה התחיל מקמפיין האנטי אחדות שכל בר דעת הבין שהחיבור הזה יעשה יותר נזק מתועלת, וממשיך עכשיו בתדרוכים שלו.

נתניהו רוצה לסיים את מערכת הבחירות עם 50 מנדטים, ולתת לשותפות שלו להזיע על 3 משרדים לענייני כלום, אבל זה לא ריאלי. הסקרים הכי מפנקים, של פילבר, מנבאים לו 30 מנדטים, וזה אומר שבכל מקרה הוא יהיה מיעוט בכל קואליציה, אם אכן יקים אותה.

כולנו זוכרים את המשא ומתן הקואליציוני הקודם, ואיך "השותפות הטבעיות" מרטו את נוצותיו, וביתר שאת זוכר הוא עצמו.

הלקח שהוא הפיק, והמתבקש, זה ממשלה לאומית רחבה, ולא ממשלת סחטנים צרה, ולשם הוא חותר.

במרחק 40 ימים מהבחירות, פייגלין מאיים שבלי תיק הבטחון הוא בחוץ. סמוטריץ' בטוח שתיק הבטחון תפור על פי מידותיו. בן גביר רוצה את משרד המשפטים עבור גוטליב, וגם רוטמן רוצה אותו. וינטר אם יעבור את אחוז החסימה, ידרוש גם הוא את תיק הבטחון, וגם גיוס מלא לפי מתווה ליברמן, שהחרדים יתנגדו לו, ובמילים אחרות זה או וינטר בפנים, וחרדים בחוץ, או להיפך.

ככל שהמפלגות הקטנות יהיו גדולות יותר, סל הדרישות שלהן יגדל באופן לא פרופורציונאלי, ולכן נתניהו מתלבט אם ללכת להם על הראש. אוי לי מיצרי, ואוי לי מיוצרי.

גם אם יקרה נס בגודל ים סוף, ואיזנקוט יסכים לשבת עם נתניהו, הסך המשולב של שניהם הוא כ- 50 מנדטים, ועדיין חסרים 11 לפחות, ואין מאיפה להביא אותם. כי בנט, גולן, וליברמן לא ישבו עם נתניהו.

במצב אידיאלי כל השותפות בפוטנציה צריכות להתכנס ולחלק את עור הדוב בטרם ניצוד, אבל זה לא יקרה, כי חרב איש ברעהו.

סוף דבר, כולם ביחד וכל אחד לחוד קוראים לשמור על גוש הימין, אבל אף אחד לא יודע לספר לנו איך עושים זה.

משחק סכום אפס.

בס"ד

אפילו שיריונים הוא לא הצליח להביא. יוסוף חדאד ונטלי שם טוב הלכו לוינטר, דדי שמחי הלך לגלעד ארדן (הייתה תקופה שהוא חיזר אחרי צביקה מור שהלך לסמוטריץ'). מה בסוף הוא הביא? את ברדוגו?

גם מבחינת קמפיין, חוץ מלהתריע שאייזנקוט יקים ממשלה עם רע"מ, וללכת על הראש של וינטר ובן גביר - אין שום דבר אחר.

לא סתם בחלק מהסקרים הליכוד צונח על חשבון התחזקות של הגוש (שאגב, מתחזק גם בגודלו ככל שהליכוד יורד).

כשנתניהו פנה ליוסוף חדאד ולשם טוב נודע לו שהם סגורים עם וינטר.

דדי שמחי לקח לעצמו יועץ איסטרטגי קפלניסט בשם אלדד יניב, שכוון אותו לדרך אחרת, וגם הפיל אותו.

כל זה אירע בחודשים האחרונים ולכל היותר בחצי שנה האחרונה. הלקחים שנתניהו הפיק היו עם הרכבת הממשלה היוצאת כפי שצויין קודם, כלומר, מוקדם יותר.

לעניין הסקרים, לפי פילבר סוקרים אחרים עושים מניפולציות ומרימים מלאכותית את וינטר כדי לגמד את הליכוד. בסופו של יום אין יותר מ- 120 מנדטים. אין לי כלים לבדוק את ההערכות של פילבר.

בס"ד

כל אלה העדיפו ללכת למפלגות שלא בטוח עוברות את אחוז החסימה, מאשר לקבל שריון מובטח במפלגת השלטון. כל ניסיונות השכנוע של נתניהו לא הצליחו (למעט טליק גויאלי, שלפי פרסומים הייתה במגעים גם עם בן גביר) אז כן, זה מעיד אך ורק על נתניהו.