מה לעשות עם הביטחון העצמי שלי אני יותר מידי מתייחסת למה שאומרים לי
ונמאס לי אבל אני לא מצליחה לשנות כל דבר אני לוקחת ללב
מה לעשות עם הביטחון העצמי שלי אני יותר מידי מתייחסת למה שאומרים לי
ונמאס לי אבל אני לא מצליחה לשנות כל דבר אני לוקחת ללב
השאלה שאני שואל ת'עצמי כבר נדמה לי... איזה 9 שנים
אגב, לדעתי לכל אחד יש משהו עמוק בפנים שהוא לא הכי בטוח בעצמו..
כי אפחד לא מושלם... אם מישהו בטוח בעצמו בכל דבר שהוא עושה - כנראה שיש לו בעיה...
לגבי מה עושים אם לא בטוחים - כל פעם כשאומרים לך משהו "תסנני" לעצמך רק את הדברים שאת יודעת שיעלו לך את הביטחון העצמי ומה שמוריד לך אותו פשוט על תגיבי עליו... מקווה שהסברתי את עצמי טוב, אם לא - מוזמנת לפרטי
איך אומרים? החייל שלא הייתי רוצה להילחם לידו זה החייל שאומר שהוא לא מפחד מכלום
לפעמים האנשים שהכי מפיצים ביטחון עצמי הם אלו שמפחדים הכי הרבה.
בגדול צריך להבין שחברה זה דבר טוב שתורם אך לפעמים מתפתח חשש מהחברה וממה שיגידו עליך.
נראה לי שהכי טוב זה פשוט לעשות עבודה עצמית חזקה כל מה שאומרים/מעירים לך תקחי אותו ותבדקי עם עצמך אם יש בו אמת או לא, ואם את חושבת שההערה הזאת לא נכונה פשוט תכריחי את עצמך להתעלם ולהמשיך הלאה.
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
ונצרכת לכלל ישראל
(ובוודאי שלפרט ישראל)
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא