יש מחלוקת רק באיזה אופן לפרסם זאת.

ורשימה חלקית של רבנים תוכל לראות באחת מההודעות ששלחתי למטה (אני לא יודע איך לתייג הודעה..)

ורשימה מלאה אני במאמצים להשיג..

לא קרובה להיות רוב היהדות.

שחיים היום ופוסקים שהרבי הוא משיח כולל הנפק"מ להלכה.

את הרשימה המלאה

תן שלושה פוסקים מרכזיים בארץ שאומרים כך היום.

נמאס לי לכתוב, שואלים אותי את אותם שאלות גם בפרטי, וגם פה, ואני כותב שוב ושוב את אותם תשובות, ובלי להסתכל על התשובות שוב שואלים אותם השאלות.. אם היה אפשרות לזום, הייתי פותח אחד כזה ומתווכח איתכם הלאה, בנתיים אמא שלי צריכה עזרה שלי, אז אולי בהמשך.. בנתיים אשמח להרבה התקפות (כמובן בלי לקרוא את התשובות שלי) וכשאחזור אולי אענה עליהם (לא מתכוון לכולם, יש פה באמת כאלה שרוצים לדעת, וכאלה שקראו, והקשיבו, ואז שאלו, אבל רוב\הרבה מהויכוח הזה שייך לחלק שמחוץ לסוגריים.. אז נראה), בהצלחה, להתראות ותדעו שבזכותי היה לכם פחות משעמם בזמן הקורונה..

שציבור יר"ש גדול מחשיב כפוסק שלהם.

שטיינמן? הגר"ד לנדו? הגרא"ל ליכטנשטיין? הגר"א שפירא? הגר"מ שטרנבוך? הגר"א וייס? הגר"מ פיינשטיין? הגרי"ד סולובייצ'יק? הגרז"ן גולדברג? הגרש"ז אויערבאך? 

הדיון לא היה על היותו מלך המשיח, הדיון היה בקשר שמשהו שאל ''למה אנחנו צריכים להקשיב לו''? אז עניתי דוגמא חריפה, נחזור ל''למה צריך להקשיב לו''? ראה בספר הזה, את יחסם של גדולי ישראל אל הרבי, ונחזור לויכוח על מדינת ישראל ויום העצמאות וכד'..

(

אף אחד מהגדולים הנ"ל לא אמר שהרבי הוא מה"מ/נשיא דורנו/העצמות האלוקית מלובשת בגוף/צודק בכל עניין. 

מי מהם אמר דבר כזה?

שהוא המשיח! אף איש בעולם לא אמור לדעת מי המשיח חוץ מהמשיח עצמו! אנחנו לא בדרגה כזו שאנחנו אמורים לדעת מי המשיח! גם לא קשור לגרדה, המשיח יתגלה מתי שהוא צריך להתגלות. והוא לא יתגלה למגזר רחד שקוראים לט "חבדנ"יקים"!

א: שקר, כי כבר הבאתי רשימה של רבנים, שפוסקת שהרבי הוא מה''מ ונשיא דורנו, ונביא הדור

ב: לגבי זה שהרבי מה''מ אפשר גם לראות בספר ''מלך המשיח'' של הרב וולפא, הסבר למה לפי ההלכה והתורה חייב להיות שהרבי מלך המשיח.

ב: אמרת שרבנים לא יכולים להחליט מי מלך המשיח. כתוב בגמרא במפורש שבכל דור התלמידים של נשיא הדור אמרו ''אם משיח הוא מאלה שחיים עכשיו הרי זה שילה\רבינו(ר' יהודה הנשיא) ועוד כמה מנשיאי הדור בזמן הגמרא

כתוב במפורש, אם אתה רוצה אכתוב לך בהמשך את המקור שתוכל לראות בגמרא

להגיד על אדם מסויים שהוא מלך המשיח זה לא דבר חדש, זה היה בכל משך ההיסטוריה, אך מכיוון שבדורות האחרונים היו בעיות כמו שבתאי צבי וכד', נעשתה רתיעה מדבר כזה, ולא כולם יודעים שקיים כזה עניין ע''פ ההלכה והגמרא אבל עצם העניין היה קיים בכל הדורות.

חוץ מזה שהרמב''ם כותב במפורש סימנים לזהות מי הוא מלך המשיח.. (ד''א הרבי מתאים לכל סימנים אלו)

זה תשובה לשאלותיך בתמצות רב! אם באמת באמת רוצה לדעת, אני יכול להפנות אותך הלאה.

ג: המשיח התגלה כבר, תבדקו בשנים של נ'-נ''ג, פורסם בכל העיתונות ובכינוסים ענקיים בעולם, שהרבי הוא מלך המשיח, בשנת נ''ג היה שידור למאות מליוני אנשים! בכל העולם שהרבי מעודד שירת ''יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד''. והוא אכן לא נערך רק לחב''ד כפי הוראת הרבי

אוקיי כשהרבי היה חי אז אחלה אבל הוא כבר לא יש קבר

אולי אין גאולה  יותר 

והרבי חי וקיים בגוף גשמי, וכמו שכתבתי לא אמשיך להתווכח, כי אין כאן המקום.

ב: זו כפירה לאמר שהקב''ה התחרט, (ולמי שיתקיף שכתוב במפורש במקומות מסויימים בתורה ש''ה' התחרט'על כך שיצר את האדם וכד'. על כך נאמר במסכת סוטה, שיש דברים שאם לא היו כתובים במפורש לא יכולנו לאמר אותם, וזה אחד מהדברים האלה)

ג: זו כפירה מוחלטת, לאמר שאין יותר גאולה, זה אחד מעיקרי האמונה!!

בגלל שאין תקווה, לא כופרים

הרבי חי וקיים, זה העלם גדול, ולא אמשיך כאן להתווכח על זה, כמו שכבר כתבתי, הנושא ארוך ומי שבאמת רוצה לדעת, יכול לבדוק מאד בקלות.

ג: המציאות זה מה שהתורה אומרת, ולפי התורה (יש לי הרבה מה לכתוב בנידון אבל כמו שכתבתי, אין כאן המקום) המציאות היא שהרבי חי, ומה''מ.

כתוב שהמשיח יכול להיות מת והרבי מסביר למה המשיח חי. אם זה חשוב למישהו אני יכולה להעלות אותה.

אף אחד מהם לא חתום על פסק כזה. - אז זה לא שקר.

ב. זה שיש מישהו שחושב כך, לא אומר שכך האמת.

ב: אם כך, נראה לי שהרבה יותר מתאים שרבי יהודה הנשיא הוא המשיח, והוא בודאי בדרגה גבוהה יותר מהרבי.

הסימנים האלה לא התקיימו ברבי. צריך לדחוק מאוד את הרמב"ם ואת המציאות בשביל להגיע לזה. ואם זאת באמת כוונת הרמב"ם, כל רב גדול הוא בחזקת משיח.

ג. להבדיל, גם שבתאי צבי התפרסם כמשיח.

כי אין כאן המקום,

רק דבר אחד נוראי

ג: זה כפירה, שקר, בושה עצומה, איך יהודי מעז לכתוב כך? גם אם אתה לא חושב שהרבי מלך המשיח, הוא אחד מגדולי ישראל הגדולים ביותר בדורנו? איך ניתן להשוות לאחד שעבר על כל עבירות שבתורה? שכל גדולי ישראל נידוהו? שרקד עם נשים? ועשה מעשי זימה ועבירות הכי גרועות שאפשר? ולבסוף התאסלם! בושה, כדאי לחשוב על מה שכותבים

אבל הוא נפטר מה נעשה יאוו

יחי המלך הינו ספר העוסק בעיונים וביאורים בהלכות מלכים לרמב"ם. הלכות מלכים לרמב"ם עוסק בגדר מלכות בית דוד ובעניין משיח צדקנו "המחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה". מטרת הספר לבאר בבהירות את שיטת הרמב"ם בעניין סדר התגלות משיח.

את הספר חיבר הרב שלום דב וולפא והוא כולל 53 פרקים.

הספר זכה להסכמתם של גדולי ישראל, פוסק הדור הרב משה פיינשטיין, הרב עובדיה יוסף, הרב מנשה קליין (הקטן) הרב פנחס הירשפרונג, הרב משה שטרן מדברעצין, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו.

בספר 320 עמודים.

יחי המלך המשיח - ביאור גדרו ההלכתי של הרבי כמלך המשיח - על יסוד סימני בחזקת משיח המופיעים במשנה תורה לרמב"ם. יצא לאור בחודש חשוון תשנ"ג, בהסכמתם של הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, פנחס הירשפרונג, משה שטרן, מאיר מזוז, בד"ץ קראון הייטס ושל כל רבני חב"ד בארץ הקודש.. הרבי אישר תרגום פרקים מספר זה לשפות שונות.

שמן ששון מחבריך הוא סידרה בת ארבעה כרכים של אנציקלופדיה על קשריו של הרבי עם מאות גדולי הרבנים בדורנו ובדור הקודם. נערך ונכתב על ידי הרב שלום דובער וולפא.

במשך שנות נשיאותו של הרבי נפגשו עימו אדמו"רים ורבנים מהרבה חוגים ורבים נוספים עמדו עימו בקשרי מכתבים. הסדרה סוקרת בקצרה את הביוגרפיה של הדמויות ואת מסכת הקשרים שהיו להם עם הרבי. הספר כולל תצלומים ומסמכים נדירים.

בין גדולי ישראל ניתן למצוא על הקשרים עם הרבי של: אדמו"רי גור לדורותיהם, האדמו"ר מסטמאר, הבאבא סאלי, שושלת רבני בריסק לדורותיהם, שושלת רבני חתם סופר, הרב עובדיה יוסף, הרב מאיר מזוז, המקובל הרב כדורי, הרב מרדכי אליהו, הרב נריה ועוד.

בה' בטבת תש"ע הוציא הרב וולפא את הכרך הרביעי בסדרה ובו חושף כי בקרוב יצא כרך חמישי ובו מילואים לגדולי ישראל אשר לא נכנסו בכרכים קודמים.

פעם ופתאום הוא נעלם מה זה אומר ? אה?

\

ספר שמסביר איך לפי ההלכה הרבי מלך המשיח, ותראו את הסכמות..

הרבנים עובדיה יוסף-מרדכי אליהו-מאיר מזוז, וכן הלאה.. אתם ביקשתם..

אין משמעות להסכמות האלה היום. וכמו שכבר כתבו לך, היום אין רב פוסק מרכזי שמאמין בזה לא מהזרם החבדניקי.

כל עוד לא פרסמו ברבים הודעה שהם חוזרים בהם מהסכמתם, אז כנראה שהם לא חזרו בהם.

ב: הרב יצחק ליפש מצפת ממשיך להחתים בכל יום רבנים נוספים מכל הזרמים על פסק דין שהרבי מלך המשיח, ובחזקת נביא וצריך לשמוע לכל דבריו.. אני נמצא בחו''ל, אבל מנסה להתקשר אליו ושישלח לי כמה מהפסקי דינים האלה במייל...

המוות הוא הסימן הגדול ביותר, לא צריך לפרסם שהם כבר לא מסכימים (אם הם בכלל קראו את הספר מראש, כשנתנו לו הסכמה...).

ב. כמו שאמרו לך, אף אחד מהפוסקים החשובים של הדור הזה והקודם לא מסכים עם המשיחיסטים.

תביא בבקשה מקור שהוא כתב או אמר על הרבי שהוא משיח אחרי שהרבי נפטר.

אם הוא היה חושב שהוא משיח הוא היה מכריז עליו ככזה. במיוחד שיש לזה נפק"מ הלכתיות.

והוא אומר במפורש - זצוק"ל!

ומתוך כך שאינו משיח

כותב במפורש שאם המלך נהרג זה מוכיח שאינו משיח.

מוות לכל דבר, יש גופה.

א: כמו שכ''כ צעקתם עלי.. אתה טוען שהרבנים שאתה מעריך כ''כ נתנו הסכמה לספר בלי לקרוא אותו אפילו.. תגיד, חשבת לפני שכתבת את המילים האלה???

ב: לידיעתך, בעולם ההסכמות וכו', ולא אני אומר את זה, אלא דבר ידוע הוא.. שכל עוד לא חוזרים מהסכמה, ההסכמה קיימת..

ג: שמעת פעם אל המשפט ''אף פעם אל תגיד אף פעם''? משפט נכון.. מצטער לאמר.. קשקוש..

אמרתי ואומר שוב.. ''גדולי התורה ' מכל המגזר ממשיכים לחתום רבנים על פסק דין זה.. גם אחרי ג' תמוז תשנ''ד, רק ציטוט קטן אביא לך פה.. הרב סולביצ'יק אמר  בשנת תשנ"ו שהרבי עדיין יכול להיות משיח ואין להוציא דעה זו מהמגזר החרדי...

ד: ממליץ לך לא להפריח אמרות.. אלא לבדוק אותם קודם.. החיים מפתיעים.

זה מציאות. אם הרבנים הנ"ל היו קוראים כל ספר שנותנים להם מכריכה לכריכה, הם לא היו מספיקים ללמוד אף פעם... יש להניח שהם ראו פחות או יותר על מה הספר, והסכימו לו.

ג. אמרתי כמה פעמים ואגיד שוב, תן רב שחי היום.

ד. משתדל מאוד.

האם יתכן שהרבי מלובביץ' כיום יהיה משיח והאם מי שטוען כך נחשב לכופר?

תשובת הרב מאזוז

לא נחשב לכופר רק הוא טועה. כמו מי שחושב שבר כוכבא יהיה משיח (אע"פ שבזמנו חשבו כך תנאים).

מי הוא המשיח?

דעת מרן שליט"א על ספר "יחי מלך המשיח"

דעת מרן שליט"א על המשיחיסטים.

ג. למה כפירה?

אמת, הרבי אכן היה מגדולי ישראל לפני שני דורות, ולכן לא השוויתי אותו חלילה לשבתאי צבי. השוויתי את האמונה שהוא משיח, לאמונה שהייתה בשב"צ בתחילת דרכו, גם מצד גדולי ישראל באותו דור. וכמו במקרה שלו, גם אצל הרבי, אמונת הציבור וההתלהבות לא מוכיחה שהוא משיח.

גם לך @מישי יפה

תקופת מלכי ישראל א. דוד המלך. ב. שלמה המלך. ג. רחבעם המלך. ד. אביהו המלך. ה. אסא המלך. ו. יהושפט המלך. ז. יהורם המלך. ח. אחזיהו המלך. ט. יהואש המלך י. אמציהו המלך. יא. עוזיהו המלך. יב. יותם המלך. יג. אחז המלך. יד. חזקיהו המלך. טו. מנשה המלך. טז. אמון המלך יז. יאשיהו המלך. יח. יהויקים המלך. יט. יכניהו המלך. כ. השר שאלתיאל. 
תקופת נביאים כא. פדיה. כב. זרובבל. כג. משולם. כד. חנניה. כה. ברכיה. כו. חסדיה. כז. ישעיה. כח. עובדיה. כט. שכניה. ל. שמעיה. לא. נעריה. 
תקופת ריש גלותא (תקופת תנאים ואמוראים) לב. חזקיה ריש גלותא. לג. התנא עוקבן בר נחמיה - נתן דצוציתא ריש גלותא. לד. ר' הונא ריש גלותא. לה. ר' עקוב ריש גלותא. לו. ר' נחום ריש גלותא. לז. ר' יוחנן ריש גלותא. לח. ר' שפט ריש גלותא. לט. ר' ענן ריש גלותא. מ. ר' הונא ריש גלותא. מא. ר' נתן ריש גלותא. מב. ר' נחמיה ריש גלותא. מג. ר' עוקבן דצוציתא ריש גלותא. מד. ר' אבא ריש גלותא. מה. ר' ספרא ריש גלותא. מו. מר זוטרא ריש גלותא. מז. רב כהנא ריש גלותא. מח. רב גוריא ריש גלותא. מט. מר בוסתנאי ריש גלותא. נ. רב יעקב ריש גלותא. נא. רב מגיס ריש גלותא. נב. רב נחמיה ריש גלותא. נג. רב אבדימא ריש גלותא. נד. רב פינחס ריש גלותא. נה. רב חצוב ריש גלותא. 
תקופת הגאונים נו. רב שמואל גאון. נז. רב יהודה גאון. נח. רב חנניה גאון. נט. רב שרירא גאון. ס. רב האי גאון. 
תקופת ראשונים ואחרונים סא. הרה"ג ר' יוסף מרומי. סב. הרה"ג ר' יחיאל. סג. הרה"ג ר' אברהם. סד. הרה"ג ר' עזריהו. סה. הרה"ג ר' יחזקאל. סו. הרה"ג ר' לעמיל. סז. הרה"ג ר' עזריהו. סח. הרה"ג ר' אליהו. סט. הרה"ג ר' יוסף. ע. הרה"ג ר' נחמן. עא. הרה"ג ר' קלמן קלונימוס. עב. הרה"ג ר' לייביש. עג. הרה"ג ר' אלעזר. עד. הרה"ג ר' ירחמיאל. עה. הרה"ג ר' אריה זאב. עו. הרה"ג ר' יעקב. עז. הרה"ג ר' בצלאל. עח. הרה"ג ר' יהודה ליוואי – המהר"ל הזקן. עט. הרה"ג ר' בצלאל. פ. הרה"ג ר' חיים מוורמייזא. פא. הרה"ג ר' בצלאל. 
מאדמו"ר הזקן למהר"ל פב. הרה"ג מרנא ורבנא יהודה ליוואי – המהר"ל מפראג. פג. הרה"ג ר' בצלאל חריף. פד. הרה"ג ר' שמואל. פה.הרה"ג ר' יהודה לייב. פו. הרה"ג ר' משה מפוזנא. פז. הרה"ג ר' שניאור זלמן. פח. הרה"ג ר' ברוך. 
תקופת נשיאי חב"ד פט. כ"ק אדמו"ר הזקן. צ. הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן). צא. כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. צב. רבי ברוך שלום שניאורסון (בן הצמח צדק). צג. רבי לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק). צד. רבי ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א). צה. הרב המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א). צו. המלך המשיח –כ"ק אדמו"ר שליט"א.

מאמר מהרב וולפא:

הרבי הרש"ב מעיד: אנחנו מזרע דוד

בסה"ש תשמ"ט ע' 650 (מאידיש): "היחוס של בעל ההילולא (הרה"ק ר' לוי יצחק זי"ע, אביו של כ"ק אדמו"ר מה"מ) הוא מזרע דוד. כידוע שהוא דור השביעי מאדמו"ר הזקן, שהוא דור השביעי מהמהר"ל מפראג, והמהר"ל מיוחס לזרע דוד". ומציין בהערה ל"תורת שלום" ע' 176 שכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מעיד על עצמו ועל אדמור"י חב"ד שהם מזרע דוד: וזלה"ק (מאידיש): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור הבעל שם טוב מאיר תמיד, חסידות תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעל שם טוב, והמגיד (ממעזריטש), והרבי (אדמו"ר הזקן), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד משיח". ועוד שם (ע' ‎235-6‏): "הרי בחרו בנו הבוחר בדוד ובזרעו אחריו.. ה' יעזור שזה יהיה לעד". ואותו היחוס בדיוק הוא להרה"ק רבי לוי יצחק, שהוא דור רביעי בן אחר בן לכ"ק אדמו"ר בעל הצמח צדק. 

ויש השואלים, דהן אמת שאדמו"ר הזקן היה מבית דוד, אבל לכאורה אדמו"ר הצ"צ היה בן בתו של אדמוה"ז וחתן אדמו"ר האמצעי. ועל פי זה גם כ"ק אדמו"ר מה"מ שהוא דור חמישי לצ"צ, יחוסו הוא על-ידי אם הצ"צ, והרי כתב הרמב"ם בפ"א ממלכים שדוד זכה בכתר מלכות רק לבניו הזכרים. ואם-כן מי שייחוסו מנקבות בית דוד לא יורש לכאורה את מלכות דוד אביו.

אלא שלמרות שאלה זו, הרי עדותו הברורה של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מוכיחה, או שגם בן הבת יורש את מלכות דוד, או שגם רבי שלום שכנא זצ"ל אביו של הצמח צדק היה מבית דוד (או ששני הדברים נכונים, וכדלקמן).

ויש להוסיף ע"פ דברי הרמב"ם ב"אגרת תימן": "והאותות והמופתים שיראו על ידו הן הן הראיות על אמיתת יחוסו". הרי שאף על פי שלגבי עצם הסימנים של משיח, אין צריך לשאול ממנו אותות ומופתים כמבואר בהלכות מלכים (פי"א ה"ג), אבל לענין זה של יחוסו למלכות בית דוד, הנה האותות והמופתים שעושה הן הן הראיות על אמיתת ייחוסו.

וזה ידוע, שאין לנו בדורנו עוד תופעה מופלאה כזו של אותות ומופתים שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, אשר נעשים על ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, כמעשים בכל יום במשך למעלה מששים שנה. וכל מי שהיה לו פעם קשר כלשהו עם ליובאוויטש, יכול לספר מה ש"בדידו הוי עובדא", על ישועה פלאית בעניני הכלל והפרט, שהגיעה לו על-ידי ברכתו של צדיק הדור, או הוראות נפלאות בגשמיות ורוחניות "כאשר ישאל איש באלקים", ודברי עתידות "קולע אל השערה". ואם-כן "הן הן הראיות על אמיתת יחוסו". 

ובכל זאת מן הראוי לברר סוגיא זו עד כמה שאפשר, בכדי לספק גם את אלו שבנוסף לאמונתם בדברי הצדיקים החיים וקיימים לעד, רצונם להבין כל דבר גם על פי השכל ולמצוא לזה מקורות בהלכה. 

ב

אדמו"ר הזקן – בן אחר בן, עד לדוד המלך

והנה הרה"צ רבי שלום שכנא אביו של הצ"צ, היה בנו של הרה"ח רבי נח מתלמידי כ"ק הרמ"מ מוויטעבסק, מצאצאי משפחת אלטשולר שהתיחסו לבעל ה"מצודות דוד" שמייחסים אותו לדוד המלך (ויש אומרים שרבי שלום שכנא היה גם מצאצאי הגאון רבי שכנא רבו של הרמ"א ונקרא על שמו, ובשמות גיטין לה"בית שמואל" אבהע"ז סימן קכט, כתב שהגאון רבי שכנא ז"ל נתן סימן על עצמו שהוא המשיח שנאמר "לשכנו תדרשו", כי שכנא הוא לשון שכינה. ובשו"ת הרמ"א מביא שבנו של רבי שכנא כותב עליו: "רוח אפינו משיח ה'.. נשיא ישראל").

וגם לולא שידענו את היחוס המדויק, הרי עצם הדבר שאדמוה"ז לקח את רבי שלום שכנא לבתו מרת דבורה לאה, ואחר-כך לקח אדמו"ר האמצעי את הצ"צ כחתן לבתו מרת חיה מושקא, ובפרט כאשר ברור ששני צדיקי עולם אלו ידעו ברוח קדשם שהצ"צ ימשיך את שושלת בית המלך דליובאוויטש, הרי זה עצמו מעיד שרבי שלום שכנא ובנו הצ"צ היו אף הם מזרע דוד מבית המלוכה (וכמבואר בכתובות סב, ב. בענין הקפדתו של רבינו הקדוש לקחת לבנו אשה ממלכות דוד, ואם-כן כל-שכן שכן הוא בלקיחת חתן שממנו תמשיך שושלת המלוכה). 

ושמעתי מש"ב הגה"ח ר' שמואל היילפרין ז"ל, שקיבל מהגה"ח רבי משה לייב שפירא זצ"ל ראש ישיבת תורת אמת, בשם זקני החסידים בדור שלפניו, שהיה מקובל אצלם אשר כ"ק אדמוה"ז הוא מבית דוד מנוקבתא, ודוקא הצ"צ הוא מבית דוד מדכורא. 

אבל במסורת זו נצטרך לכאורה לומר "פלגינן דיבוריה". כי זה שאמרו שאדמוה"ז הוא מנוקבתא דבית דוד טעון בדיקה, דאם הכוונה לסדר יחוסו למהר"ל מפראג, שכאילו אינו בן אחר בן מהמהר"ל, הרי ידוע שאמנם בספר "בית רבי" בתחילתו כתב, שהגאון רבי יהודה לייב (אבדק"ק קאוולי בעל "קול יהודה", שהיה אביו זקנו של רבי ברוך זצ"ל אביו של אדמו"ר הזקן) – היה נינו של חתן המהר"ל רבי יוסף יאסקי אבדק"ק לובלין. ועל פי זה הרי אדמוה"ז הוא מבתו של המהר"ל. אבל בספר "היום יום" (ובמכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ באג"ק ח"ח, ב'תצו) מפורש, שרבי יהודה לייב הנ"ל היה בנו של רבי שמואל, בנו של רבי בצלאל, בן המהר"ל.

ולהעיר מהמסופר ב"ספר הזכרונות" פצ"א, שרבי משה אביו של רבי שניאור זלמן, אביו של רבי ברוך, אביו של אדמוה"ז, נשא לאשה את "שרה בתו היתומה של רבי שניאור זלמן שהיה מגזע היחס של רבי יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל. וכך נקשרו הקצוות של שני ענפי משפחת המהר"ל – צאצאי בנו היחיד וצאצאי בתו". ואם-כן שתי המסורות נכונות, שאדמוה"ז היה מגזע המהר"ל מדכורא בן אחר בן, וגם מנוקבתא על-ידי חתנו (אבל אין זה אותו החתן המוזכר ב"בית רבי". ובקובץ "יגדיל תורה" ניו יורק שנה עשירית חוברת ע"א ע' רמב ואילך, הוכיח הרה"ח ר' שד"ב לוין שי', שהאמור ב"בית רבי" בענין זה אינו נכון, וביסס את האמור ב"היום יום" על-פי מחקרים היסטוריים). 

ועל פי זה הרי מסורת הנ"ל שאדמוה"ז הוא מנקבות דבית דוד אינה ביחוסו למהר"ל. אבל יתכן שהכוונה ליחוסו של המהר"ל עצמו, שנאמר עליו (ב"היום יום" שם ובמגילה היוחסין שלו), שהיה: "מגזע הגאונים המיוחסים לדוד בן ישי", שיחוס זה עצמו יכול להיות מנוקבתא. אבל גם זה אינו נכון וכבר נעשתה עבודת מחקר נפלאה על פי ספרי יחס קדמונים, ע"י הרה"ח ר' יוסף סולומון מכפר חב"ד, ובה יחוס מפורט של 82 דורות בן אחר בן מדוד המלך עד המהר"ל בשמותיהם לדורותיהם.

ג

אדמו"ר הצמח-צדק – גם בן אחר בן, וגם בן הבת

ואם-כן ברור, שמקורה של מסורת זו שאדמוה"ז הוא מנוקבתא דבית דוד, הוא ביחוס המוטעה שבספר "בית רבי" וכנ"ל, אבל על כל פנים את זה נקבל ממסורת זו שמסר הגרמ"ל שפירא, שגם כ"ק הצ"צ היה מדכורא דבית דוד. וזה מתאים להמסופר אודות הטעם שכ"ק אדמו"ר האמצעי נקרא בשם זה "האמצעי", כי בזמן מלכותו של הצ"צ היו החסידים שבדורו בטוחים בלי ספק שהוא המשיח "מנחם שמו" (ומבאר הרבי שלכן קראו ספרו בשם "צמח צדק"), ובמילא הוא הנשיא האחרון, וחותנו הנשיא השני הוא ה"אמצעי", וכך נשאר תוארו לדורות.

ועל פי זה עולה שבכ"ק אדמו"ר הצ"צ היו ב' המעלות, כי היה מהזכרים דבית דוד מצד אביו, ובנוסף לזה היתה בו מעלה יתירה שהיה נכד אדמו"ר הזקן. ובזה גופא מצד אמו דוקא, ובכך יש מעלה נוספת על היותו בן אחר בן מדוד, וכמבואר במכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (מיום ו' אייר תרצ"ט – אג"ק ח"ד א'ק, ו"היום יום" כ"ח אייר), שביום השלושים להסתלקות כ"ק אדמוה"ז זכה כ"ק הצ"צ לראות את זקנו בחזיון לילה, ולמד עמו הסוגיא בפרק יש נוחלין (קי, ב) ששאלו בגמרא שם עה"פ למען ירבו ימיכם וימי בניכם, "אי הכי נמי בניכם ולא בנותיכם", ותירצו "ברכה שאני". ואחר כך אמר לו כ"ק אדמו"ר הזקן: "איש מזריע תחילה יולדת נקבה, זו היא אמך. אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, זה הוא אתה". 

שבזה נראה שביחוסו של הצ"צ לאדמוה"ז יש אדרבה מעלה בכך שהוא בן הבת, וכפי שמצינו גם בהלכה למעשה שהבת מקבלת תכונות אביה יותר מהבן (רמ"א או"ח סימן קכ"ח סמ"א, ומג"א סקס"ב, ופרמ"ג בא"א שם). וראה לקו"ש ח"ח ע' 165 בלשון רש"י ר"פ פנחס "פיטם אבי אמו עגלים לע"ז", כי בן הבת מקבל תכונות הסב יותר מבן הבן.

ואם-כן בכ"ק אדמו"ר שליט"א יש את ב' המעלות, שהוא בן אחר בן למלכות דוד – מסבו הצ"צ, וגם בן אחר הבת למלכות דוד – מסבו אדמוה"ז.

ד

איך אמרו על רבינו הקדוש שהוא משיח?

ויש לבאר בעומק יותר את הטעם שבמשיח יש את שני היחוסים הנ"ל מבן ומבת. דהנה ידוע, שמיסוד האמונה בביאת המשיח הוא ש"לא יסור שבט מיהודה", ועוד שהמשיח יהיה מזרע דוד ושלמה דוקא. וכמפורש בסהמ"צ ל"ת מצוה שס"ב: "אמנם המלכות לבד, כבר ידעת מכתובי ספרי הנבואה שזכה בה דוד.. וכן זרעו אחריו עד סוף כל הדורות. אין מלך למי שיאמין תורת משה רבינו ע"ה אדון כל הנביאים, אלא מזרע דוד ומזרע שלמה לבד. וכל מי שהוא מזולת זה הזרע הנכבד, לענין מלכות נכרי קרינן ביה, כמו שכל מי שהוא מזולת זרע אהרן, לענין עבודה זר קרינא ביה. וזה מבואר אין ספק בו", ועל דרך זה בפיה"מ פרק חלק ביסוד השנים עשר: "ומכלל יסוד זה, שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד. וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם השם ית' ובדברי נביאיו" (ומקורו בתנחומא ס"פ תולדות).

ומש"כ הרמב"ם שמצאנו זה "בכתובי ספרי הנבואה", הוא בדברי הימים (א' כב, ט-י, ועוד) שדוד המלך הובטח ע"י הקב"ה "הנה בן נולד לך.. שלמה יהיה שמו.. והכינותי את כסא מלכותו על ישראל עד עולם". וכמבואר בשיחות כ"ק אדמו"ר מה"מ, שהנצחיות של מלכות דוד היא דוקא על ידי זה שהמלכות עוברת דרך בנו שלמה, ולכן הכריזה בת שבע "יחי אדוני המלך דוד לעולם" רק אחרי שדוד הבטיח ששלמה בנו ימלוך אחריו.

ועל פי זה צריך להבין את המבואר בסנהדרין צח, ב: "אמר רב, אי מן חייא הוא (מלך המשיח) כגון רבינו הקדוש. אי מן מתייא הוא כגון דניאל איש חמודות". ופירש"י בלישנא קמא דמה שאמרו "כגון" הוא לאו דוקא, אלא שאכן "אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה". ונשאלת קושיא עצומה, איך אמרו שרבינו הקדוש הוא המשיח, והרי מפורש בכתובות סב, ב. דיחוסו של רבי הוא משפטיה בן אביטל (אשת דוד), ולא מזרע שלמה. 

וביותר קשה מהמבואר בירושלמי כתובות פי"ב ה"ג וכלאים פ"ט ה"ג, ומובא בתוס' סנהדרין ה, א. ד"ה דהכא שבט והתם מחוקק, דיחוסו של רבינו הקדוש לבית דוד הוא רק מצד האם, אבל מאביו הוא מבנימין. ואם-כן לא זו בלבד שאינו מזרע שלמה, אלא שכלל אינו משבט יהודה ובמילא אין לו משפט המלוכה, וכדכתיב "לא יסור שבט מיהודה.. עד כי יבא שילה".

ה

התינוק היחיד שנותר מהזכרים של בית דוד 

והנה היעב"ץ בהוריות יא, ב. כתב שלתלמוד הבבלי רבינו הקדוש הוא מנוקבתא דשלמה ומדכורא דשפטיה, והיינו שהיה בן אחר בן מדוד באמצעות שפטיה בן אביטל, ובנוסף לזה היה גם מזרע שלמה מנוקבתא. ואם-כן הוא משבט יהודה וגם מזרע שלמה, אף שאינו בן אחר בן מדוד ושלמה. אבל צ"ע אם אפשר לומר כן, שהרי בכתובות שם אמרו: "רבי איעסק ליה לבריה (להשיאו) בי רבי חייא, כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא (מתה הכלה, בתו של ר' חייא). אמר רבי: ח"ו פסולא איכא? יתיבו ועיינו במשפחות (ומצאו רבי אתי משפטיה בן אביטל, ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד", ופירש"י: "אביטל שם אשת דוד, ור' חייא אתי משמעי, וזהו הפסול שרבי היה מבית דוד ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו שלא היתה בת מלכים". ומוכח מכאן שרבי אינו משלמה, דאם-כן היה לגמרא לומר שבח גדול יותר דרבי אתי אף משלמה, ולא תיפסק המלכות מצאצאיו. ועל- כרחך שאינו מזרע שלמה, ומה שאמרו בירושלמי שרבי בא מנוקבתא, היינו מנוקבתא דשפטיה, ואינו משבט יהודה כלל.

ועוד קשה, איך יתכן שרבי היה מזכרים דשפטיה, והרי עתליה בת אחאב הרגה את כל זרע המלוכה, ולא השאירה מן הזכרים שריד ופליט, חוץ מהתינוק יואש בן אחזיה, מבני בניו של שלמה, שהתחבא עם מניקתו בקדש הקדשים (מלכים ב' פי"א, וסנהדרין צה, ב). ואם-כן איך יתכן שיהיה מישהו בדורות מאוחרים יותר שיתייחס לזכרים דשפטיה. ועיין בספר "רמתים צופים" זוטא פכ"א (להרה"ק ר' שמואל משינאווא) שכתב: "משמע כי חוץ מיואש לא נשתייר אחד, והרי אמרו דרבי אתיא משפטיה בן אביטל. נראה לומר כי היא הרגה רק את הזכרים ולא את הנקבות, וכן מוכח בירושלמי, אנא מן נוקבתא". 

ו

רבינו הקדוש העיד על עצמו: אני משבט בנימין

והנה למרות כל זאת, הרי החיד"א ב"ברכי יוסף" חו"מ סימן א' אות יו"ד כתב כתירוץ היעב"ץ הנ"ל, והביא את הראב"ד בספר הקבלה, שהלל היה מבני בניו של דוד הזכרים (לשון ספר הקבלה לפנינו, שהלל היה "מבית דוד מזרע המלוכה"), ובמילא רבינו הקדוש שהוא מבני בניו של הלל, אף הוא היה מזכרים דדוד. ועל פי זה מה שאמרו בכתובות שהוא משפטיה, הכוונה מזכרים דשפטיה. אבל קשה לומר דהסוגיא בכתובות חלוקה על הירושלמי. שהרי התוס' סנהדרין הנ"ל בונה מירושלמי זה דינים להלכה.

והברכ"י עצמו שם הביא את הירושלמי, דרבינו הקדוש אומר שרב הונא (ה"ריש גלותא") גדול ממנו, "דהוא מן יהודה ואנא מבנימין, הוא מן דכריה ואנא מנוקבתא". (וע"כ מנוקבתא דשפטיה, כי אם מנוקבתא דשלמה ומדכורא דשפטיה, א"כ אינו מבנימין אלא מיהודה). וכן פירש בפני משה שם: "כלומר שרבי היה ג"כ מיהודה מבית דוד, אלא שרב הונא היה מזכרים מיהודה ורבי מנקבות.. וחשוב הוא (רב הונא) בייחוס ממנו". וכן כתב המאירי בהקדמתו לאבות: "כלומר, שהיתה לאחד מקדומי משפחתו אשה מבני שפטיה בן אביטל, אבל מצד אביו היה משבט בנימין". וחזרה הקושיא איך אמרו על רבינו הקדוש שהוא המשיח. 

ז

אשה אינה יכולה למלוך, אך יכולה להעביר ירושת המלוכה

ועוד יש להבין, דאפילו אם נדחוק לומר דלבבלי אתי רבינו הקדוש מבית דוד מצד האב משפטיה ומצד האם משלמה, עדיין יוקשה האם צאצא מנוקבתא יכול לרשת את המלוכה. והמנ"ח מצווה תצ"ז הביא את לשון הרמב"ם בהלכות מלכים פ"א ה"ז דכל הקודם בנחלה קודם לירושת המלוכה, וכתב שעפ"ז יתכן שתיסוב נחלת המלוכה גם לבן בת כאשר אין בן הבן. אמנם בהגה"ה שם מובאת קושיית הר"י פערלא, שבאותה ההלכה כתב הרמב"ם דכיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו הזכרים עד עולם. ועפ"ז מוכרח לכאורה שמשיח יהיה בן אחר בן משלמה.

איברא שעל-זה היה אפשר לתרץ, שמש"כ הרמב"ם דהמלכות היא לזכרים, היינו רק שאשה אינה יכולה למלוך, אבל העברת ירושת המלוכה באמצעותה מאביה לבנה, זה אינו מושלל. ולכן אם רבינו הקדוש הוא מזרע דוד ויהודה באמצעות שפטיה וגם מזרע שלמה מנוקבתא, הוא ראוי למלכות. ובגמרא שבת (נו, א): "אמר רב, רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד", הרי שגם אם רבי בא מנקבות נקרא "דאתי מדוד".

אמנם אף שכן יש לומר בדוחק, שנצחיות מלכות שלמה שתתגלה במשיח תהיה באמצעות נוקבתא, אבל מה נעשה עם התוס' בשם הירושלמי, והמפורש במאירי, דרבינו הקדוש הוא מנוקבתא דשפטיה ואינו משבט יהודה בכלל ולא מזרע שלמה בפרט, וחזרה הקושיא הכיצד אמרו עליו שהוא המשיח שבדור.

ח

האם רבינו הקדוש רק כדוגמא, או בבחינת משיח בן יוסף?

והרה"ק בעל "מנחת אלעזר" בספרו "דברי תורה" ח"ד אות ו' תירץ: "ובע"כ לומר כפירוש הב' ברש"י שם בזה"ל: לישנא אחרא כגון רבינו הקדוש, כלומר אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש, ואם דוגמא הוא למתים היינו כגון דניאל איש חמודות (עכ"ל רש"י ז"ל). היינו שהוא רק דוגמא, ו"כגון״ הוא עיקר בלשונו הנ"ל בגמ', דלאו דוקא רבינו הקדוש (כיון דאינו מזרע שלמה) אלא איש א' הדומה לו בחסידותו וסובל יסורים (כנ"ל), אם יהיה מזרע שלמה הוא ראוי להיות משיח", עכ"ל. אבל עדיין אינו מובן מה נעשה עם לישנא קמא דרש"י.

ובספר "בן יהוידע" לבעל ה"בן איש חי" מבגדד, ביאר את הגמרא באופן אחר: "ומ"ש רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, ג"כ כוונתו על ניצוץ משיח בן יוסף שיבא בכל דור, ואמר כגון רבינו הקדוש שהיה מזרע דוד מנוקבייא וסבל יסורין רבים". וכוונתו, שהיחוס מנוקבתא לזרע דוד הוא מספיק בכדי להקרא משיח בן יוסף, וכמו שפי' גם לעיל בד"ה א"ר נחמן אי מן חייא הוא כגון אנא, וז"ל: "היתה קבלה בידם כי נצוץ משיח בן יוסף אשר יבא בכל דור בצדיק שבדור יבא בצדיק שהוא מזרע דוד ע"ה, ולכך קוראין אותו בשם כסא דוד. ובא ר' נחמן לומר דאין הכוונה שיהיה בזרע דוד ממש, אלא אפילו כגון אנא שאיני מזרע דוד ורק אשתי בת ריש גלותא היא מזרע דוד, אפשר שנחשב איש זה מזרע דוד, משום בעל כאשתו, ויתגלגל בו נצוץ משיח בן יוסף".

אמנם שני תירוצים אלו אינם מתאימים לכאורה עם דרכו של הרבי מה"מ בכ"מ כשמציין לענין זה בשיחותיו הקדושות, דאכן מה שאמרו על רבינו הקדוש שהוא משיח, אין זו דוגמא בלבד, אלא קביעת מציאות שרבינו הקדוש הוא המשיח שבדור, וכן שהכוונה היא למשיח בן דוד. וא"כ עדיין אינו מובן איך יתכן שמי שאינו משבט יהודה ואינו מזרע שלמה, רק מנוקבתא דשפטיה, יהיה המשיח.

ט

מה ה'סוד' ששמע רבי מבניו של רבי חייא?

ויש לומר, בהקדים סוגית הגמרא בהוריות שם: "בעי מיניה רבי מרבי חייא, כגון אני מהו בשעיר", ופירש"י: "כלומר, נשיאות דידי מי הוא נשיאות מעליא, דאילו הוינא בזמן שבית המקדש קיים, מייתינא שעיר או לא". וענה לו רבי חייא: "הרי צרתך בבבל", והיינו שראש הגולה עומד על גביו (כדאמרו בסנהדרין ה, א: "הכא שבט והתם מחוקק"), ולכן לא מתקיים כאן התנאי שבמשנה הוריות (י, א) "איזהו נשיא, זה מלך.. שאין על גביו אלא ה' אלקיו".

ועפ"ז נשאלת עוד קושיא עצומה על דבריו של רב, שאמר שרבינו הקדוש הוא המשיח, והרי מפורש כאן שאין לו דין מלך, וגם לא יכול להיות לו דין מלך כל זמן שהמינוי של "ריש גלותא" קיים.

והנה בגמרא דידן נאמר ששאל רבי מרבי חייא, ובילקוט (ויקרא רמז תסט) מובא דשאלה זו שאל רבי מרב. ולהעיר, שגם את ההודעה שרבי הוא המשיח, יחסו הן לרב והן לרבי חייא, כי בירושלמי (שבת פט"ז ה"א) מבואר שרבי חייא קרא עליו "רוח אפינו משיח ה'". הרי שלשניהם שאל רבי "כגון אני מהו בשעיר", ושניהם השיבו שאין לו דין מלך, דצרתו בבבל. וא"כ שוב אינו מובן איך אמרו שניהם עליו שהוא המשיח, כאשר אין בו אפילו דיני מלך, וגם לא יכולים להיות לו דיני מלך, דצרתו בבבל. 

וביותר יוקשה מסנהדרין לח, א: "יהודה וחזקיה בני רבי חייא, הוו יתבי בסעודתא קמי רבי, ולא הוו קאמרי ולא מידי. אמר להו, אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא. כיון דאיבסום, פתחו ואמרו, אין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות מישראל, ואלו הן, ראש הגולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל.. אמר להם (רבי לבני ר"ח) בני, קוצים אתם מטילים לי בעיני. אמר לו רבי חייא, רבי אל ירע בעיניך, יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות, נכנס יין יצא סוד".

ועפ"ז אינו מובן כלל, איך אמרו רבי חייא ורב שרבינו הקדוש הוא המשיח, והרי רבי חייא עצמו הסכים לדברי בניו, שלא רק שהנשיא שבארץ ישראל אינו המשיח, אלא אדרבה, שהתנאי לביאת המשיח הוא שיכלו שני בתי האבות, שאחד מהם הוא הנשיא שבארץ ישראל. ועוד צריך להבין, שלאחר שטען רבי בצדק, שבני רבי חייא מטילים קוצים בעיניו, מפני מה נחה רוחו כששמע מרבי חייא, שדברי בניו נאמרו לאחר שנכנס יין ויצא סוד.

יו"ד

סוד הגאולה – חיבור שני המשיחים

ויש לבאר כל זה בהקדים מה שאמרו חז"ל בפרקי דרבי אליעזר, והובא בתוס' (סוטה יג, א. ד"ה סרח בת אשר), ש"סוד הגאולה" הוא, שהבשורת על יציאת מצרים תבוא בלשון "פקוד פקדתי". ונתבאר בס"ד בספר "יחי המלך המשיח" ע' ק-קא, שה"סוד" המונח בלשון זה הוא חיבור שני המשיחים, יוסף ומשה. כי יוסף הצדיק הוא שהבטיח "פקוד יפקוד", וכאשר משה מתחבר עם יוסף לגאול את עם ישראל, הוא גואל מכחו של יוסף ומכריז בלשונו "פקוד פקדתי". והפקידה היא כפולה, כיון שבאה ע"י חיבור שני המשיחים. 

ועיי"ש, שכאשר היה צריך משה למצוא היכן טמנו המצרים את ארונו של יוסף, הלך דוקא לסרח בת אשר, וכמובן מהתוס' שם, דמאחר שהיא ידעה את סוד הגאולה של פקוד פקדתי, במילא בודאי ידעה איך לחבר את יוסף ומשה בפועל. וזהו שאמרה סרח בת אשר "אנכי שלומי אמוני ישראל", וביארו בב"ר (ויגש צד, ט) "אני הוא שהשלמתי נאמן לנאמן" (יוסף שהיה נאמן בבית אדוניו המצרי, ומשה שנאמר עליו בכל ביתי נאמן הוא), שסרח בת אשר חיברה בין שני המשיחים (ועיין "לקוטי לוי יצחק" אגרות ע' תיט, בביאור הטעם שחיבור יוסף ומשה שהביא לגאולה היה ע"י סרח בת אשר דוקא).

והנה יוסף ומשה הם הענין דשבט ומחוקק. דיוסף הוא השליט בכל ארץ מצרים, בחי' ריש גלותא, היינו ענין השבט. ואילו משה הוא נותן התורה, עד שגם הנשיא שבארץ ישראל "הוא העומד תחת משה רבינו" (רמב"ם הלכות סנהדרין פ"א ה"ג), ולכן נקרא משה בשם מחוקק "כי שם חלקת מחוקק ספון" (ברכה לג, כא). ובכדי שתהיה גאולת מצרים, היה מוכרח להיות החיבור דשבט ומחוקק, "ויקח משה את עצמות יוסף עמו".

ולא זו בלבד, אלא ששלימות הגאולה בכניסה לארץ ישראל היתה ע"י יהושע דוקא, שהוא המחבר לאחדים כאחד ממש את יוסף ומשה. כי יהושע היה מזרע יוסף (משבט אפרים, ראה רש"י ברכה לג, יז), וגלגול יוסף ("סדר הדורות" ב"א תפח), ועם זאת היה מקבל יחיד של התורה ממשה "ומסרה ליהושע" (כמבואר בהקדמת הרמב"ם לספר הי"ד).

וכשם שיציאת מצרים היתה ע"י חיבור ב' המשיחים, יוסף ומשה, כן הגאולה העתידה לבוא עכשיו ממש, היא ע"י חיבור שני בתי האבות, שבט ומחוקק, ראש הגולה שבבבל והנשיא שבארץ ישראל, שהם כנגד יוסף ומשה כנ"ל.

יא

עד שתכלה החלוקה של שני בתי אבות מישראל

ויש לומר, שזהו הסוד שיצא כשאגברו חמרא אדרדקי. שבני רבי חייא חידשו דבר נפלא, דאין בן דוד בא עד שתכלה החלוקה של שני בתי אבות מישראל, כיון ששני בתי האבות יתאחדו במשיח צדקנו, שהוא עצמו יהיה השבט והמחוקק המאוחדים יחד. וכמפורש בסה"ש תש"נ ח"ב ע' 557 ואילך, שענין המלכות שבמשיח הוא בחי' "משיח בן יוסף", שיוסף הוא המלך הראשון וממנו נמשך המלכות לדוד, ואילו התורה שמשיח משפיע היא בחי' "משיח בן דוד" שבו. ומלך המשיח הגואל את עם ישראל בפועל מאחד באישיותו את שני הענינים. ולכן לא הזכיר הרמב"ם בהלכות מלכים את ענין משיח בן יוסף, "ומשמע מלשונו שם דהכל נעשה ע"י משיח בן דוד" (לקו"ש חל"ב ע' 185). כי משיח יכלול את שתי הבחינות: "יעמוד מלך" – שבט, ו"הוגה בתורה" – מחוקק.

ואפשר שזהו גם מה שאמר יעקב אבינו: "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו, עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים", כלומר: שבכל הדורות יהיו תמיד שני ממונים: שבט - מלך ושליט מיהודה, ומחוקק - מוסר ומלמד התורה לרבים. אבל כל זה רק "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים", כי בביאת המשיח יכלו שני בתי האבות, ושניהם יתאחדו במשיח צדקנו עצמו: "שילה" - בגימטריא משה, הו"ע תורתו של משיח, ו"יקהת עמים" - המלוכה על כל האומות. 

ויובן בזה מה שנחה דעתו של רבינו הקדוש, כשביאר לו רבי חייא, שהתנאי שאין בן דוד בא עד לביטול הנשיאות שבארץ ישראל, אינו מפני שיש איזה ענין שלילי ח"ו בנשיאות זו, אלא אדרבה ששני בתי האבות שבט ומחוקק מתאחדים במשיח צדקנו, שזהו סוד הגאולה (ועיין ב"יחי המלך המשיח" ע' קנח-ט שנתבאר ענין ה"יין" וה"סוד"). 

יב 

רבינו הקדוש – לא משיח בפועל, אלא 'משיח שבדור'

ובכ"ז נבין איך אמרו על רבינו הקדוש שהוא משיח, אע"פ שהיה משבט בנימין, ורק מנוקבתא דשפטיה ולא משלמה, וגם לא היה לו דין מלך, דצרתו בבבל וכו'. 

דהנה השבט והמחוקק הם משיח בן יוסף ומשיח בן דוד כנ"ל. ומבואר בלקוטי הש"ס לאריז"ל (טו,א) "תרין משיחין, משיח בן יוסף מדכורא משיח בן דוד מנוקבתא", והוא כדברי הירושלמי והתוס' בסנהדרין הנ"ל, דראש גולה שבבבל הוא מזכרים ונשיא שבארץ ישראל מנקבות.

וכשאמר רב ד"אם משיח מאותן שחיין עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש", אין הכוונה שרבינו הקדוש יקום ויגאל את עם ישראל, אלא שאם בחינת "משיח בן דוד" נמצאת באחד מאותן שחיין עכשיו, הרי זה רבינו הקדוש. אבל כמובן שהוא עצמו לא יכול להביא הגאולה בפועל, כי עיקר המלכות היא לצרתו שבבבל, ראש הגולה משיח בן יוסף שבא מהזכרים. ורק כשיכלו שני בתי אבות, ויתאחדו שניהם במלך המשיח שיכלול את שני הענינים דשבט ומחוקק, רק אז בן דוד בא בפועל ממש וגואל את עם ישראל. 

וזהו שפירש"י: "ודאי היינו רבינו הקדוש דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה". שלכאורה אין זה מובן כלל, מדוע נקט דוקא שני סימנים אלו, והרי אדרבה אם רוצה רב לומר שרבינו הקדוש הוא משיח, עליו לחפש בו סימנים של מלכות והנהגה, וכלשון הרמב"ם "יעמוד מלך וכו'" (והסימנים שנתן רש"י הפוכים מענין המלכות). אלא שכאמור לא היתה הכוונה למשיח הגואל בפועל את עם ישראל, אלא ל"משיח בן דוד" שבדור. ובחי' משיח בן דוד אין ענינו תוקף המלוכה, ואדרבה, שביחד עם זה שענינו הוא נשיאות של תורה, כדוד המלך שהיה ראש הסנהדרין (עיין כס"מ בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה), הרי הוא סובל תחלואים ונקרא "חיורא (מצורע) דבית רבי", כדוד שהיה נרדף כל ימיו, ונצטרע, וביקש "שועתי אליך ותרפאני". וזהו שהוסיף רש"י ש"חסיד גמור" הוא, היינו כדוד שאמר "שמרה נפשי כי חסיד אני" (תהלים פו) ואחז"ל: "לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב כו' ואני ידי מלוכלכות כו' כדי לטהר אשה לבעלה" (ברכות ד,א). שזהו "חסיד" הפועל לטובת השני במסירות נפש, הגם שהוא היפך ממש מהנהגת המלכות של כל מלכי מזרח ומערב.

יג

במלך המשיח תהיה ההתאחדות של "מלך" ו"רב"

ואף שבודאי גם לרבי היה את ענין המלכות, וכמבואר בחדא"ג מהרש"א לסנהדרין שם (מובא בספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' 131 הערה 94): "מאותן הבאים מבני דוד ועדיין היה להם ממשלה גם בגלות.. כגון רבינו הקדוש", אבל מ"מ אין כאן שלימות המלכות דצרתו בבבל כנ"ל, ולהלכה אין הוא נקרא "נשיא זה מלך". ולהעיר עוד מספר השיחות תנש"א שיחת ש"ק תזריע מצורע ע' 496, שמצטט שם לשון רש"י "אם משיח מאותן שחיין עכשיו", וכותב בהערה 66: "וע"פ פס"ד הרמב"ם.. ואם יעמוד מלך מבית דוד כו' – היינו שהוא כבר מלך". ובזה לכאורה כוונתו לומר, שרב ראה ברבינו הקדוש גם את ענין המלכות, דלולא זאת הרי אין הוא שייך כלל להקרא משיח. ומ"מ אין זו אלא מלכות של תורה כמשה רבינו, ואין כאן את שלימות המלוכה, דעיקר המלכות היא לראש הגולה, ומשום כך אינו יכול להיות משיח בפועל. 

ולכן עם כל הגדלות שיחסו רב ורבי חייא לרבינו הקדוש, עד שאמרו שמשיח הוא "כגון רבינו הקדוש", הרי כאשר הוא שאל אותם הלכה למעשה אם יש לו דין מלך, השיבו לו בשלילה. כי רק ראש הגולה שבא מזכרים דדוד ומזרע שלמה, יש בו את שלימות המלכות, כשלמה אביו שדוקא בו היתה שלימות המלכות ונתקיים בו (דברי הימים א' כט, כג) "וישב שלמה על כסא ה'" (וכמבואר באריכות בספר השיחות תנש"א ח"ב ע' ‎527-8‏ במעלת מלכות שלמה לגבי מלכות דוד). אבל גם ראש הגולה אינו יכול להיות מלך המשיח, כי אין בו את הנשיאות דתורה. ומלכות המשיח היא החיבור של שניהם, כשיכלו שני בתי אבות ויתאחדו לאחדים כאחד.

וזהו שמבואר באריכות בשיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א, שבמלך המשיח תהיה ההתאחדות של "מלך" ו"רב". שהרי משיח "מחזיר מלכות דוד ליושנה", וגם "ילמד תורה את כל העם" (הלכות תשובה סוף פ"ט. לקו"ת צו יז,א). 

יד

בדורנו – הרבי הוא המלך המשיח בפועל ממש

ובספר "שארית ישראל" להרה"צ מוילעדניק זי"ע כתב (ומובא בדא"ח), שמהבעש"ט ואילך החל להאיר ניצוץ משיח. כי מהבעש"ט החלה ההתאחדות של משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, היינו הנשיאות בתורה והנשיאות במלכות כאחד. וזהו שנקראו הבעש"ט ותלמידיו הקדושים בשם "אדוננו מורנו ורבינו", כי על המלך אמרו בתוספתא (סנהדרין פ"א ה"ב) "וקורין אותו אדוננו ורבינו", והוסיפו "מורנו" ע"ש שמלמד תורה ועבודת ה' לכל העם וגם לאומות העולם, וכמ"ש (ישעי' ב, ג) "ויורנו מדרכיו", ופירש הרד"ק "והמורה הוא מלך המשיח".

והנה בכל השיחות שמדבר הרבי אודות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שהוא נשיא הדור המשיח שבדור, ומקשר זה עם ענין הגאולה בפועל, הרי בודאי שכוונתו שהוא המשיח כפשוטו, גואלם של ישראל, ולא רק כמו שאמרו על רבינו הקדוש. וכלשונו הטהור בשיחת ליל שמחת תורה תשמ"ו: "נשיא דורנו הוא המשיח, עם כל הפירושים במשיח: נמשח בשמן, נבחר, מנהיג ורועה ישראל.. ולא איכפת לי אם יפרשו משיח צדקנו כפשוטו, כי כך היא המציאות האמיתית, שנשיא דורנו היה משיח בדורו והוא המשיח בדורנו".

וכשאומר הרבי שע"י ההכרזה "יחי המלך" מתגלית מציאותו של המשיח, ורק לאחר מכן באים פרטי פעולותיו שלוחם מלחמות ה' ומנצח וכו' (ספר השיחות תשנ"ב ח"א ע' ‎131-2‏), הרי אין כוונתו רק לענין תאורטי ונשמתי דמשיח בן דוד וכדומה, אלא למשיח כפשוטו שמתגלה ע"י ההכרזה "יחי המלך" ואח"כ לוחם מלחמות ה'. וכשאומר שמלך המשיח עומד על גג בית המקדש ומבשר את הגאולה, וממשיך שזהו "כפי שהכריזו ומכריזים במיוחד לאחרונה" (ספר השיחות תנש"א ע' ‎138-9‏), הרי גם בזה כוונתו למלך המשיח כפשוטו, שגואל את עם ישראל מהגלות.

ולכן, הגם שעל עצם הענין שיש משיח בכל דור, מביאים דוגמא מדברי רב על רבינו הקדוש, מ"מ יש להבחין שאין הנידון דומה לראיה ממש, אלא הוא למעלה מזה באין ערוך. שהרי בדורנו שהוא "הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה", בודאי שנשיא הדור ש"הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו" ומלכותו והשפעתו היא בתורת הנגלה והחסידות, ובנוסף לזה מתעסק בכפית כל ישראל ובמלחמות ה', הוא המאחד את שני המשיחים, שני בתי אבות, שבט ומחוקק, והוא מלך המשיח כפשוטו, גואלן של ישראל.

ויהי רצון, שהרבי מלך המשיח שליט"א שהוא מזרע דוד ושלמה, מדכורא ומנוקבתא, אשר לוחם מלחמות ה' "ובכמה ענינים כבר מנצח", יבוא ויגאלנו ויוציא את עם ישראל ואת כל העולם בהצלחה ובשלום מהמצב הנורא שנמצאים בו, ויוליכנו קוממיות לארצנו בקרוב ממש.

נחשב גם בן אחר בת. ואם כך, הסימן הזה ברמב"ם לא אומר כלום, כי כולנו מיוחסים כך.

אמרתי, ושוב אומר, אין כאן המקום, מי שבאמת רוצה לדעת, שלא יתריס שאלות בפורום ערוץ 7. אלא שילך לבדוק, ומי שלא, אין עניין להתווכח איתו..

כך שלאו דווקא התייחסתי בתשובתי אליך, אלא להרבה אחרים שכתבו דברים שהם מצאו בתוך דברי למרות שלא כתבתי אותם.

לא עניתי למה שרשמת, למרות שיש לי תשובה , ובאמת הרבי מתאים לכל סימני הרמב''ם כי

א: יש לי עוד דברים בחיים, והלכתי לעזור לאמא שלי..

ב: כי אמרתי שלא אוסיף להתווכח על זה כאן, ואם אתם באמת רוצים לדעת, המקום לברר הוא לא כאן.

ולא סתם להתריס, זה לא המקום.

מלך מבית דוד, הוגה בתורה, וכו.

אם אתה רוצה אני יעלה כאן את כל הסימנים.

אתה יודע מה ההבדל בין משה רבנו ולרבי ???

שמשה רבנו מת ומקום קבותו לא נודע 

והרבי לא מת ומקום קבורתו נודע 

אל תוציא את היהדות טיפשה הרבי לא המשיח מפני שהוא מת .

"ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד" (דניאל יא לה)." (רמבם הלכות מלכים ומלחמות פרק יא הלכה ט )

http://mechon-mamre.org/i/e511.htm זהו לא מהנוסח המקורי אלא מתוך כתבי תימן מי שרוצה שיכנס לקישור 

לא רציתי לאמר אבל אחר כך הרמב"ם מדבר על ישוע ואני לא רוצה להשוות כי הרבי היה רב גדול וענק בתורה שתלמידו עשו ממנו ע"ז ...

כל רבני חב''ד למעט בודדים מסכימים שהרבי הוא מלך המשיח

הרבי אמר זאת במפורש על עצמו

הרבי עודד שירת ''יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד''! יש לך פירוש אחר לכוונותיו?

וגם בקרב הרבנים החבדניקים יש שסוברים שהוא לא המשיח. הרב יחזקאל סופר מחב"ד אפילו כתב ספר בשם "במאי קמפלגי" נגד הדיעה שהרבי הוא המשיח.

הוא אומר רח''ל שהרבי טעה, ובן אדם שהולך נגד דברי הרבי לא יכול להקרא חסיד שלו..

תחשוב שאתה אומר שהרב שלך זה נגיד הרב מרדכי אליהו אבל מצד שני אתה אומר שהוא טעה בכל דבריו..

ויצא ספר של הרב וולפא, שמסביר בצורה ברורה אחד לאחד עד כמה הספר של יחזקאל סופר הוא ספר של שטויות והבלים..

והרבי לא טעה ח"ו בכל דבריו, הוא כנראה טעה בנקודה מסויימת.

[וגם גדולי ישראל אחרים טעו בדברים מסויימים וכפי שכותב רש"י "לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות"]

אבל מאידך, הרבי דאג להכין את החסידים לפטירתו מן העולם, כפי שמראה בצורה יפה הרב סופר בספרו.

בהרבה הטעויות של המשיחיסטים הרבי לא טעה, ובחלקם המשיחיסטים פועלים נגד דעתו המפורשת של הרבי.  

היה עליו חרם בגלל הספר שהוא הוציא.

הם מורי הוראה? כן.

הם עברו סמיכה לרבנות בהיכל שלמה? כן.

בתור רבנים הם אמורים לתת פסקי הלכה? כן.

אם רבנים נתנו פסק הלכה, יש לו תוקף? כן.

אז אולי - ובהחלט - יש חולקים, אבל כל עוד לא חזרו בהם עשרות רבנים אלו על פסק הדין הנחרץ הזה - שמבוסס על המקורות ועל פשט בהלכה - אין לאף אחד הרשות להכחיש את האמירה על הרבי שהוא משיח. אפשר לומר שיש רבנים שלא מסכימים עם זה, אבל להודיע בנחרצות שזה לא נכון - אין לאף אחד הזכות!! אלא אם כן הוא רב והביא עימו הוכחות מוחצות לכך שהרבי הוא לא...

א. ברור שיש לזה תוקף!!! אחרת - איך אתה נוהג היום בעידן הקורונה בכפוף לפסקים של רבנים?

ב. זה לא דבר תיאורטי!! ההכרחיות להכיר במציאות מלך המשיח חלה גם לפני התגלותו! שאל"כ - מדוע הביא הרמב"ם הלכות הנוגעות בזיהויו אם זה דבר לא רלוונטי לימיינו? משמע מכך שזה כן נוגע לימיינו! (זה הסבר של הרבי, לא שלי).

נ.ב. בקשר לסיבוב של השמש סביב כדור הארץ - כך הוא הדבר ע"פ תורה, ויש לכך מענות מאוד ברורים מהרבי שהביא בהסבריו ציטוטים מהתורה וכן הסברים מדעיים לדבר.

א. "במקרה שלנו ל'פסק' אין משמעות גם עבור חסידי חב"ד כי הוא מיוסד על כשלים יסודיים." - אילו כשליים?? אתה רב שאתה אומר את זה??

ב. הכוח של הסנהדרין זה לקבוע מהם הקריטיונים שעליהם יש לבסס פסיקה עתידית בדבר זהותו של משיח. סיכום פסיקה זו בספר היד החזקה לרמב"ם. והיות ואין עליו חולקים בכל ספרי הפסיקה לדורותיהם - סימנים אלו הם הסימנים לזהות את משיח. וע"פ סימנים אלו קבעו הרבנים ומורי ההוראה בפסק דין שהרבי הוא משיח!! שום דבר לא הומצא על ידם!

מה מנוגד בו לגדרי המשיח שברמב"ם? וכבר עניתי לך שאין צורך בדיינים סמוכים בשביל לקבוע זהות משיח!

הוא בחזקת משיח. שזה אומר שכל עוד לא הוכח אחרת - הוא המשיח! במשיח בוודאי כבר היא אפשר להפריך את זה.

אני אשתדל להשיג אותה מחר.

ולא לרוח המשיחיסטים, או אפילו לא לרוח חב"ד בכלל, לומר רק שיש רבנים שלא מסכימים עם זה, ולא לומר שמה שהם אומרים לא נכון?

שכאשר יש  פסקים של רבנים שלא לרוח חב"ד בכלל, מותר לך לומר רק שיש רבנים שלא מסכימים עם זה, ואסור לך לומר שמה שהם אומרים לא נכון, ולפעמים אתה נכשל בלשונך, זה לא כ"כ נוגע לנכונות דבריך.

אבל אם אתה עצמך לא מאמין במה שאתה אומר, ומשתמש בזה רק לצורך הוויכוח, אז אין צורך לענות לך.

הרשימה להלן הינה רשימה חלקית על פי סדר האל"ף-בי"ת:

• הרב דוד אבוחצירא
• הרב אליהו אבוחצירא
• הרב גרשון מנחם מענדל אבצן
• הרב זלמן אבלסקי
• הרב אליהו אברג'ל
• הרב יורם אברג'ל
• הרב יוסף אברקי
• הרב יהושע אדוט
• הרב בנימין אדרעי
• הרב יעקב אדרעי
• הרב ישר אדרעי
• הרב חיים אדרעי
• הרב נתן יצחק אוירכמן
• הרב יהורם אולמן
• הרב דוד אופן
• הרב יוסף יצחק אופן
• הרב דורון חיים איזמן
• הרב ישעיה אשר אייכנשטיין מזדיטשוב
• חכם רפאל אלאשוילי
• הרב יהודה אלחרר
• הרב מרדכי דב אלטיין
• הרב שאול משה אליטוב
• הרב שמעון אלמליח
• הרב יוסף אלמשעלי
• הרב שלמה אמסלם
• הרב יוסף אנגל
• הרב משה אנטיזדה
• הרב אליהו אסולין
• הרב זלמן לייב אסטולין
• הרב נפתלי אסטולין
• הרב דוד אסייג
• הרב גדליה אקסלרוד
• הרב יהושע זעליג אהרונוב
• הרב גבריאל ארבוב
• הרב מרדכי שמואל אשכנזי
• הרב משה אשכנזי
• הרב עזריאל זעליג אשכנזי
• הרב יוסף באגד
• הרב שמואל פסח בוגומילסקי
• הרב דוד רפאל באנון
• הרב אליהו דוד בורנשטיין
• הרב יוסף בוימגרטן
• הרב רפאל בוסי
• הרב יהונתן בורגן
• הרב יונתן בורוכוב
• הרב מאיר בורנשטיין
• הרב יעקב יצחק בידרמן
• הרב יוסף חיים ביטון
• הרב שמעון ביטון
• הרב שמואל חיים בלומינג
• הרב יעקב בלומנפלד
• הרב יצחק יעקב בלטנר
• הרב ברוך בליז'ינסקי
• הרב מרדכי בלינוב
• הרב משה בן אבו
• הרב יוסף בן זכריה
• הרב רחמים בנין
• הרב אהרון בעגון
• הרב אלעזר בקשי
• הרב נועם ברטוב
• הרב שרגא בראווד
• הרב משה אהרון ברוידא
• הרב ברוך אדלר
• הרב יוסף ישעיה ברוין
• הרב נתן נטע ברכהן
• הרב חי ברכץ
• הרב ישעיה ברקוביץ'
• הרב שלמה זלמן ברקוביץ'
• הרב נח גנזבורג
• הרב אליהו גבאי
• הרב מסעוד גבאי
• הרב יחיאל גברא
• הרב שלום דובער גוטניק
• הרב שלמה דניאל גולדפרב
• הרב יצחק גולדשטיין
• הרב שמשון גולדשטיין
• הרב יוחנן גוראריה
• הרב שניאור זלמן גוראריה
• הרב אבא דוד גורביץ'
• הרב שמואל גורביץ'
• הרב זכריה גורי
• הרב אריאל גורן
• הרב משה גורקוב
• הרב ירוחם פישל ג'ייקובס
• הרב יוסף גינזבורג
• הרב יצחק פייביש גינזבורג
• הרב מנחם מענדל גלוכובסקי
• הרב שניאור זלמן גפני
• הרב דניאל גרבסקי
• הרב חיים צבי גרונר
• הרב יעקב גרנשטט
• הרב ששון גריידי
• הרב דניאל גרין
• הרב מאיר גרינברג
• הרב אריה גרינברג
• הרב גרשון מענדל גרליק
• הרב ישראל גרשטנקורן
• הרב אליהו דהן
• הרב דוד דהברעסער
• הרב אליעזר דוברבסקי
• הרב אריה לייב דודאביץ'
• הרב עקיבא אליהו דיוויק
• הרב מרדכי דיעי
• הרב נועם דקל
• הרב מאיר שמעון דרורי
• הרב ישראל שלום דרעי
• הרב משה הבלין
• הרב משה הויכברג
• הרב אריה לייב היינץ
• הרב ישעיה הכהן
• הרב ישראל הלפרין
• הרב יצחק הנדל
• הרב ישראל יוסף הנדל
• הרב יהושע העכט
• הרב יצחק הכט
• הרב שגיא הר שפר
• הרב אברהם הרוניין
• הרב ישעיהו הרצל
• הרב פנחס לייבוש הרצל
• הרב ישראל הרשקוביץ
• הרב נועם וגנר
• הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי
• הרב מנחם מענדל ווילשאנסקי
• הרב רפאל ווילשאנסקי
• הרב משה ווינר
• הרב משה יעקב ווייס
• הרב משה ניסן וולבוסקי
• הרב יוסף יצחק וולוסוב
• הרב מנחם מענדל וולפא
• הרב שלום דובער וולפא
• הרב דוד וולפמן
• הרב אריה וועג
• הרב שלמה וילהלם
• הרב דוד ועקנין
• הרב מכלוף ועקנין
• הרב מנשה זכריהו
• הרב יוסף יצחק זלצמן
• הרב אשר זמל
• הרב יצחק חביב
• הרב ישועה חדד
• הרב ברוך חורי
• הרב משה חזן
• הרב לוי חזקיה
• הרב עזריאל חייקין
• הרב שמעון חיריק
• הרב אהרון חן
• הרב דוד חנזין
• הרב שמריהו חריטונוב
• הרב דב טברדוביץ'
• הרב שלמה טובים
• הרב אליעזר טורין
• הרב צבי אלימלך טורנהיים מלוקווע
• הרב יוסף טייב
• הרב חיים מנחם טייכטל
• הרב דב טייכמן
• הרב צבי הירש טלזנר
• הרב גרשון טננבוים
• הרב יצחק ידגר
• הרב מנשה יום טוב
• הרב יעקב יוסף
• הרב ברוך בועז יורקוביץ'
• הרב זלמן יפה
• הרב אברהם יפרח
• הרב מרדכי יצחקי
• הרב אליהו כהן
• הרב בנימין כהן
• הרב יוסף כהן
• הרב נועם שמעון כהן
• הרב חנן כוחונוסבקי
• הרב יגאל כספי
• הרב זכריה כספי
• הרב יוסף יצחק לבקובסקי
• הרב יונה לייב לבל
• הרב ברוך לבקיבקר
• הרב שלמה זלמן לבקיבקר
• הרב שלמה לוי
• הרב בערל לויטין
• הרב משה לוין
• הרב שלמה דובער פנחס לזר
• הרב יחייא לחיאני
• הרב אלכסנדר ליברוב
• הרב שניאור זלמן ליברוב
• הרב זבולון ליברמן
• הרב אהרן יחיאל לייפרמנדבורנא
• הרב אברהם ליפסקר
• הרב ברוך ליפקין
• הרב שלמה ליפש
• הרב יצחק מאיר ליפשיץ
• הרב חיים יצחק אייזיק לנדא
• הרב מאיר מאירי
• הרב יהודה קלמן מארלו
• הרב אברהם חיים מזרחי
• הרב שלמה מזרחי
• הרב מנחם מענדל מטוסוב
• הרב גואל ישראל מיירס
• הרב אברהם מיכאלשווילי
• הרב בן ציון מיכאלשווילי
• הרב משה מיכאלשווילי
• הרב יצחק מיכאלשווילי
• הרב חיים מילר
• הרב מרדכי מלובני
• הרב חיים מלול
• הרב מיכאל מלכא
• הרב שלמה ממן
• הרב יעקב מנדלסון
• הרב סעדיה מעטוף
• הרב שלום מעטוף
• הרב אהרון מרגולין
• הרב יוסף מרגי
• הרב מנחם נוימן
• הרב דוד נוסבאום
• הרב פרץ ניסים
• הרב יוסף יצחק נפרסטק
• הרב חיים נפתלין
• הרב יוסף יצחק נקי
• הרב מנחם מענדל סבג
• הרב יואל סויסה
• הרב מאיר סויסה
• הרב יוסף יצחק סילברמן
• הרב שלום מענדל סימפסון
• הרב ברוך סלונים
• הרב חיים סלונים
• הרב שניאור זלמן סלונים
• הרב יוסף שמעון סמיערק
• הרב רחמים עמרוסי
• הרב שמאי ענדע
• הרב נחום ערנטרוי
• הרב חיים פארו
• הרב הלל פבזנר
• הרב יוסף יצחק פבזנר
• הרב יגאל פיזם
• הרב משה זאב פיזם
• הרב שמשון פיזם
• הרב יוסף יצחק פינסון
• הרב שמואל פלוטקין
• הרב יהודה פרידמן
• הרב מנשה פרמן
• הרב פרץ פרטוש
• הרב אריה פרקש
• הרב פנחס פשטר
• הרב ראובן צופין
• הרב יהושע הרצל צ'יצלנקר
• הרב רחמים רפאל ציקושווילי
• הרב אברהם צמח
• הרב פנחס קארף
• הרב יהודה קובלקין
• הרב יצחק קוגן
• הרב אברהם קוט
• הרב אלתר בצלאל קופצ'יק
• הרב נטע קופרמן
• הרב חיים קיז'נר
• הרב אבשלום קיל
• הרב מאיר קירש
• הרב דוד בן ציון קליין
• הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון
• הרב מאיר שמחה קלמנסון
• הרב שלום דובער קלמנסון
• הרב שמואל קמינצקי
• הרב מרדכי קנלסקי
• הרב יוסף יצחק קסלמן
• הרב יוסף יצחק קפלן
• הרב שאול יצחק קצין
• הרב מכלוף עמינדב קריספין
• הרב אלכסנדר מענדל קרליבך
• הרב מרדכי אברהם ראדאל
• הרב יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא
• הרב ליאור רוזנבוים
• הרב יוסף חיים רוזנבלט
• הרב שאול רוזנבלט
• הרב אהרן רוזנפלדמפינסק קרלין
• הרב יצחק רויטמן
• הרב ניסן מענדל רופו
• הרב יהושע רסקין
• הרב מנחם מענדל רסקין
• הרב יאשיהו שאמע
• הרב שמעון שאער
• הרב דניאל שהינו
• הרב אהרן יעקב שווי
• הרב אברהם לייב שוחט
• הרב דוד שועדיק
• הרב שלום דובער שטעק
• הרב אליהו שטרן
• הרב ישראל שטרן מנישכיז
• הרב יהודה ירמיה שילדקרויט
• הרב יעקב דוד שככטר
• הרב נחמיה שמרלינג
• הרב אליהו שמואל שמרלר
• הרב יצחק שפרינגר
• הרב ישי שרעבי
• הרב אבינועם תעיזי
• הרב יוסף יצחק תעיזי

לא קראתי כל אחד אבל עברתי על רובם! זה לא שאין לי ידע ברבנים למה אני מכירה שמות של רבנים מהמגזר הליטאי והמגזר שלי אז כנירא שרובם חבדני"קים!
אגב, מהללאל, אני אשמח אם תאמר לי אם אתה חושב שהרבי הוא חצי אלוקים?

א. זה רשימה חלקית וכל הזמן מתווספים רבנים

ב. זה לא הפסק היחיד, יש עוד פסקים, שעליהם חתומים, הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף. על הפסק הזה חתום הרב יורם אברג'ל, הרב דוד אבוחצירא ועוד ועוד.

ג. בקשר לחצי אלוקים: אני יביא ציטוט מספר התניא קדישא תחילת פרק ב' "ונפש השנית מישראל היא חלק אולוקה ממעל ממש" כל אחד בסופו של דבר הוא חלק מאלוקים. אז מה מיוחד על הרבי נשיא הדור, משה רבינו שבדור (בכל דור ודור יש משה רבינו של אותו דור). על משה כתיב "חציו למטה איש וחציו ולמעלה אלוקים", "תפילה למשה איש האלוקים" - אצלו ישנו בגילוי יותר את הגילוי האלוקי (שנמצא אצל כל אחד מישראל בהעללם יותר כל אחד בדרגתו הוא) ואילו אצל הרבי זה נמצא בגילוי יותר ועד לגילוי מירבי. הרבי בעצמו התבטא שנשיא הדור הוא "עצמות ומהות כפי שהלביש עצמו בגוף" זה נושא רחב אבל זה בתמציתיות.
 

הרי לו עובדות מבוסססות אלו...

הוא לא מתכוון שאנחנו חלק מעצמותו של אלוקים. אין שינוי באינסוף בכלל.

בכללי כאשר מדברים במושגים כאלו שמשה רבינו היה חצי אלוקים, אנשים לא שמים לב שאין הפירוש של המושגים כפשוטם.

הוא לא כפה את כל ישראל ללכת בדרכי התורה. הוא לא נלחם את מלחמות ה'.

לשון הרמב"ם:

ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל – הרי זה משיח בוודאי.

ואם לא הצליח עד כה, או נהרג – בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דוד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר: "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם, ולברר וללבן עד עת קץ, כי עוד למועד"

תגיד לי מי יותר מהרבי מליובאויטש שהעמיד מפעל שלוחים שקירב ומקרב רבבות יהודים כשהמטרה - להגיע לכל יהודי בעולם??

ובקשר למלחמות, אני לא צריך להזכיר פה את התגשמות נבואותיו אחת לאחת של הרבי בדבר ניצחונות ישראל במלחמות שנראו חסרות סיכוי - לזה קוראים לחימה!! בשביל להילחם לא צריך לצאת עם חרב/רובה עם בכוחו לחולל ניצחון - דיינו!

בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה.

חוץ מזה שלא היה מלך ולא מבית דוד.

הרבי אומר שלא יכול להיות מצב שהוא יפטר. נושא זה הוא עמוק ורחב, ממליץ לך לחפש עליו ברשת יש עליו מלללאאאא תוכן!!!!

מלך - חסידים קראו לפניו "יחי המלך".

מבית דוד - הבאתי למעלה את כל עץ המשפחה מדוד עד הרבי. לך תבדוק לפני שאתה אומר.

זה שקראו לו מלך לא הופך אותו לכזה.

ראיתי מה הבאת קודם. אם מותר ליחוס לעבור דרך בנות, אין לו משמעות. כי במצב כזה כולנו מיוחסים לדוד.

ולא בנו

להיות מלך פירושו לעמוד בראש מלכות קרי ישות פוליטית (מדינה). לרבי לא הייתה מדינה שעמד בראשה מעולם והוא מעולם לא עשה מעשה שמבטא מלוכה (הנפקת שטרות, ניהול צבא וכד')

אני יודע שמלך זה מתי שהעם בוחר בו או אפי' חלק מהעם. (דוד מלך 7 שנים בחברון רק על שבט יהודה).

ובקשר למדינה, בהחלט זה משהו מאוד חשוב במלכות, אבל זה לא סותר! "ויהי בישורון מלך" נאמר על משה רבינו, והוא לא מלך על מדינה אלא על עם. הרבי מסביר, ש"מאן מלכי רבנן" שבזמן שאין מלכות בישראל הרבנים הם המלכים, ובהם גופא המלך זה הרב הגדול נשיא הדור! כעת מורגשת ברבי יותר עניין הרבנות שלו, אך בביאת משיח הוא יתגלה יותר בתור מלך - מדברי הרבי.

הרבי עמד בראש תנועה דתית קטנה 

מלך זה מעמד פוליטי, לא חברתי ולא דתי

משה רבנו מלך על ישות פוליטית. הוא שלח חיילים להילחם וכד'. הרבי לא.

מאן מלכי רבנן זה ביטוי שנאמר על דרך ההלצה. הלצות הן לא בסיס להלכות אלא לדרושים.

הרבי לא נשיא הדור, לא היום כי מאז פטירתו חלפו שני דורות, ולא בחייו כי רוב עם ישראל לא ראה בו את המנהיג שלו. אמנם רבים העריכו אותו, אבל כל אחד ורבו.

הרבי שולח חיילים להילחם את מלחמת הקדושה בטומאה - מלחמה לא פחות חשובה ממלחמה גשמית!
מזאת אומרת דרך הלצה????? זאת אימרה וזאת האמת!!! חז"ל לא אומרים דברים סתםם!!! ני בהלם שאני שומע כזה דבר!!!!! והרבי נשיא דור כי זה מה שהוא אמר - שהדור שלנו - שהתחיל מאז שעלה על כס הנשיאות, לא יגמר עד שיבוא משיח!!! משיח לא בא, אז לא נגמר הדור!

אם הדיון יימשך בהשוואת מלחמות ממשיות ל'מלחמות' רוחניות ובאמירה שהדור לא התחלף כי הרבי אמר שבדורו יגיע המשיח אין סיבה להמשיך את הדיון. זה רק מראה על עומק הניתוק שהגיעו אליו אנשים שמשתייכים לחסידות שהלכה פעם בדרך החב"ד (כן, חכמה בינה ודעת)

כלשון הר"ן על מסכת סוכה "אין להכחיש המוחש". דיון עם מי שלומד על המציאות ועל העולם רק מתוך ספרים ולא מוכן להיווכח בעובדות פשוטות שמגיעים אליהן ע"י צפייה בסיסית במציאות, ומוכיח את צדקת דרכו מתוך דבריו שלו שטוענים להצדקת עצמו ולא מהסתמכות על המציאות הוא דיון חסר ערך. 

הייתי ממליץ להיכנס לזה באופן רשמי, יש אתרים שמדברים על זה ומסבירים את הנושא מכל ההיבטים. בעניין ההלכתי מומולצים ספריו של הרב שלום דובער וולפא.. הוא דן בנושא הזה וטחן אותו מכל צדדיו...

יצא לי בעבר להתעמק יותר

תודה.

לא ראיתי שדבר זה פוגם במלכות/ ביחוס של מישהו..

מסורת בידי משפחת אלטשולר (בעל המצודות וכו) שהם מתייחסים בן אחר בן לבית דוד.

מה מקור המסורת אין לי מושג.

אביו של אדמור הצמח צדק היה נין לבעל המצודות ונקרא ר' שלום שכנא אלטשולר.

והרבי הוא בן אחר בן לצמח צדק

המוציא מחברו עליו הראיה

הייחוס השבטי/משפחתי נקבע לפי האב כמקובל.

לי זכור עמדת מלכות שייך גם באישה, לא בטוח שבעניין זה יש מקום להקפיד על זה.. הרבי מדבר על נשיאי חב"ד בתור צאצאי בית דוד, למרות שכולם נכנסו לאותה "טעות" של הפסק באישה.. מאמין שהרבי ידע על זה..

זה רעיון מופרך.

בנוסף, אשמח לקבל את הנבואה או תיעוד לנבואה שהרבי התנבא

מלחמת יום הכיפורים, מלחמת המפרץ.. שכולם חשבו שהכל אבוד ורק הרבי עמד והכריז שהכל יעבור בשלום ונצא בניצחונות גדולים!!! במלחמת המפרץ הרבי ניבא והבטיח שאיש לא יפגע מטיליו של סדאם חוסין ימ"ש והכריז ש"ארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר"! וזה בזמן שכל הרבנים היו בלחץ מה יהיה וכבר החלו להכשיר פארקים ציבוריים לבתי קברות..

הרמב"ם והרמח"ל מתארים נבואה באופן אחר. וגם אם זו היתה נבואה, נביא לא מחולל את העתיד אלא מקבל מידע על העתיד. נכון, יש רמב"ן מפורסם שישנו מעשה המתלווה לנבואה על מנת לחזק אותה אבל חוששני שלא זה המקרה.

הרבי היה אדם ענק שבענקים, על כך אין ויכוח.

הרבי אמר בשבגלל שהחיים של צדיק הם רוחניים לכן גם לאחר הפטירה הוא ממשיך לחיות ( ברוחניות) (כתב ביוד שבט תשכ"ו... וכן בתניא ) זה הכוונה כשאומרים חי מיתכוונים לחיים רוחניים!

זה שאנחנו מאמינים שהרבי הוא משיח זה כי כול אחד צריך להאמין שהרב שלו הוא משיח 

יש מחלוקת גדולה בחבד על מה שהרבי אמר שצריך לפרסם על הגאולה . חלק לקחו את זה לכיוון לא נכון והם חושבים שהרבי התכוון לפרסם שהוא משיח ( משהו שאנחנו מאמינים בו.. מהטעם למעלה. ) ויש את הרוב שלא חושבים ככה ןלא נהוגים בדרך הזאת !

איך חיים גשמיים אם החיים של הרבי גם ליפני ג תמוז הם היו חיים רוחניים ?

תלמד יוד שבט תשכ"ו!!!!!

הרבי מסביר שבגלל שהחיים של צדק גם לפני הפטירה הם חיים רוחניים לכן הוא חי יותר לאחר הפטירה ( כי הוא יוצא ממגבלות הגוף)

אם אתה אומר שהרבי חי בגוף גשמי אתה בעצם מגביל אותו בצמצום שלך!

לא מבין את כול הבלבול מוח שעשו לכם!

אני גם חבדניק! אבל משיחיסטים לפני שאתם מבלבלים את המוח ומציאים שם רע על חבד אולי קודם תלמדו את מה שהרבי אמר? ( ולא רק תשנ"ב-  יש עוד כמה שנים..)

ההפצה שאתם עושים צר לי להגיד לך זה היפך הכוונה 

תעבור על יוד שבט כו ותגיד מה הבנת

( זה השנה שעלה לי בראש עכשיו- אם תרצה אני יכתוב לך עוד תאריכים ושנים שהרבי מדבר על זה )

אך מה שהתכוונתי שהרבי נשאר חי וקיים כמו שהיה בגוף גשמי לעינינו, בלי שום שינוי מג' תמוז, וזה כתוב במפורש בשיחות של הרבי, ראה על הרבי הריי''צ..

(אחד העורכי דין במשפט הספרים שאל את הרבי למי הוא מתכוון כשהוא אומר ''כ''ק מו''ח אדמו''ר והרבי הצביע על עצמו.. וכן בשיחה אחרת הרבי אמר כ''ק מו''ח אדמו''ר, נשמתו בי., ז''א שכל הביטויים של חי וקיים בלי שום שינוי וכו' הרבי התכוון על עצמו..

נקודה לכל החבדניקים ואלה שלא. את כל מה שהולך כאן, ובעולם מאז תחילת התגלותו של מלך המשיח והמלחמה בהאמנה הזאת מצד אלה שמבחוץ, ויותר גרוע מצד אלה ש''מתוך חב''ד'', נחזתה כבר ברוה''ק של הרבי הרש''ב, שכשהקים את ישיבת תומכי תמימים אמר שיחה ידועה, וחלק מהדברים שנאמרו בה היו שכעת הוא מקים את הישיבה הזאת לתמימים, ''חיילי בית דוד'' אשר יילחמו באלה ''אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך'', ואמר שדור ראשון יהיו אלה ''אשר חרפו אויביך ה' '' (המשכילים, היבסקציה-הציונות וכד' אשר הרבי הרש''ב-והרי''צ נלחמו בהם בכל התוקף)

ודור שני יהיו ''אשר חרפו עקבות משיחך'' שיקומו (אני לא יודע את הציטוט באידיש, אכתוב בעברית) ''בני תורה, יהודים חרדים'' אשר עסקם יהיה ''אשר חרפו עקבות משיחך'' לצחוק, ללגלג, ולהלחם בכל תוקף במשיחך, רוה''ק גלויה, שמתקיימת כבר עשרות שנים.. 

מהללאל היקר, רק תבדוק את מי אתה עובד, את הרבי או את הקב"ה? 

יש הרבה מה לדון בנושא.. הטענה הזו עתיקת יומין.. יש הרבה תשובות,

אין לי כח הרגע לדון בעניין, נראה אולי בהמשך. (רק שתדעי שיש תשובות..)

בנתיים תחשבי אם יש פסוקים בתורה ובחז''ל שמתאימים למצבנו.. (אתגר)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות