אלא בהשקפה. וכמובן שא"א להגדיר במדויק כי זה מושג שנוצר מעצמו.

חרד"לים או דת"ל תורניים (אותו דבר) אלה פשוט כינויים למי שמקפיד יותר על שמירת תורה ומצוות.

כמו שאצל החרדים יש את החרדים הרגילים ויש "חרדים מודרניים".

אף פעם לא הייתי חלק מקהילה, אף פעם לא הייתי שייכת לשומקום

בכל חג אנחנו הולכים לבית כנסת אחר, פעם חרדי, פעם ספרדי, פעם שכנזי , פעם שמחת תורה בברסלב בשמואל הנביא ופעם אצל הרב קוק

אתה מבין?

אני בכלל בעד חינוך ביתי ולא באמת אכפת לי מפוליטיקה

אז אולי באמת זה לא כזה הכרחי

האמת היא שאני גם לא יודעת איך זה להיות חלק ממשהו, בגלל זה אני שואלת, סתם מנסה להבין, אולי זה משתלם

העיקר שיהיו לך סנדלים.

אבל את יכולה גם בלנסטון.

בן ישי וגזית גם הולך.

היא להתחתן.

או למצוא משהו אחר לעסוק בו.

שזה אותו הדבר בעצם.

עם מי להתחתן?

אני לא יכולה להתחתן עם חרדי רגיל שטוב לו בדרך שלו, או דת'ל רגיל שלא מוכן לצאת עם מישהי שהיא לא בדיוק בדיוק כמוהו, כן, אני לא ממש עסוקה בזה כל היום אבל קצת

צריך להתאים מהרבה בחינות אחרות, ויש דברים הרבה יותר חשובים שצריך שיהיה בבעל.

אני לא חושב גם שיש הרבה כאלה, ואת גם לא חייבת להתחתן עם מישיהו שהוא בדיוק כמוך, בעיקר חשוב שתהיה תקשורת, הערכה הדדית, גב כלכלי ומשיכה אחת לשניה ולהפך.

ואת גם יכולה לנסות למצוא עיסוק אחר בלי קשר לחתונה, המגדריות לא באמת חשובה אם לא מתעסקים בה.

זה מה שאני חושב

כשאתה אומר לאנשים מה שהם רוצים לשמוע...

סביר להניח שהם יקשיבו

אין לי ממש קהילה

יש כמה 

השקפת עולם - 

איך את מתייחס למדינה? איך את מתייחסת לראשיה החילונים ממשקפיים דתיות?

יאללה יום העצמאות..

ממש מתחבר להתלבטויות שלך, היו לי לא מעט התלבטויות בנושא.(בכללי לא מחבב את כל הקטלוגים האלה)
אני גם הולך לבתי כנסת מגוונים ולא מתסכל על המגזריות, שומע ונכנס לשיעורים מכל מיני רבנים ועוד.
כרגע אני מגדיר את עצמי דתי לאומי תורני אבל באמת רק כי אני חייב לרשום משהו בכרטיס היכרות.
בפועל אני חושב שמה שחשוב זה היראת שמיים,קיום המצוות והחיבור לקב"ה.
זה גם מה שאני מחפש בבחורה כשאני יוצא איתה כי לדעתי זה העיקר. (ופחות חשוב ההשתייכות המגזרית,המקצוע,מראה חיצוני וכו')

הכי חשוב זה היראת שמיים- המחויבות להלכה, ללא שום פשרות. זה ברור. ואגב על זה כל המגזרים מסכימים! [כמעט.. לא דיברתי על חילונים, דתלשי''ם או דתיים לייט.. הם לא מהווים צד בדיון.]  מכאן כבר יש דרכים בעבודת ה' שאת צריכה לבדוק את נכונותן וכן אם את מתחברת אליהן [בתנאי שנכונות..] לדוג' כלל ישראל לא רואים בעיה בחסידות וכיום כל המגזרים מקבלים ממנה. לעומת זאת לגבי היחס למדינה יש מח' בין גדולי ישראל מהצד החרדי והדת''ל. שם צריך לברר, לגבש דעה בלי קשר אם מתחברים. 

אם לומר הלל ביום העצמאות ומה תהיה ההשקפה שלך לגבי המדינה זה יכול להיות קריטי יש השקפות שמובילות לטעויות קשות. יש חשיבות להשתייכות למגזר מסוים שתואם את דעותייך מפני שאת צריכה לברר מה נכון מהי גישת התורה לכל מיני דברים בחיים שיהיו להם השלכות לכל תחום בחיים שלך. איך יראה החינוך בבית וכ'ו זה קריטי גם לשידוכין. אם יהיה פער גדול מידי ויהיו חילוקי דעות בנושאים קריטיים יהיה לך קשה לחנך למה שאת מאמינה בו. היחס לתרבות המערבית. יש בזה מח' בין מגזרים. 

לסיכום אם את רוצה לכוון לרצון ה' את צריכה לברר את ההשקפה שלך. ההשקפות השונות מייצרות מגזרים שונים, ציבורים עם לפחות מכנה משותף מהותי אחד. משם זה כבר ניואנסים..

כתבתי כאן על היתרון שבהשתייכות למגזר מצד ההגדרה העצמית שהיא נותנת לך ולא להווי החברתי שנותנת. [שגם זה חשוב בפ''ע ואכמ''ל] 

אמנם אסייג שזה לא אומר שאפשר לתייג ולשים סטיגמה על מגזרים כמו הציבור החרדי או הדת''ל. לדוג' כל חרדי גונב את המדינה וכ'ו גם לשון הרע על ציבור שלם בעמ''י וגם לא נכון בשטח. [אגב זו הסיבה שהיום יש טרנד כזה להיות נטול הגדרות והשתייכות מגזרית. אני בא להגיד שזה נובע ממקום אמיתי אך הפיתרון לא נכון. אפשר וצריך להשתייך [תודעתית לפחות] למגזר שאת מאמינה בדרכו ובכל זאת לא להדביק תוויות על עצמך או על אנשים ממגזרים אחרים.]

אגב, הציבור החרד''ל/דת''ל תורני זה אותו מגזר. 

בהצלחה.

מגזר זה בהרכח דבר חברתי והוא לא קשור בהכרח להשקפה.

מעבר להשקפה - ישנה מנטליות חרדית ויש מנטליות דתית לאומית. יש קשר בין המנטליות להשקפה אבל הם שני דברים שונים גם אם אחד נובע מתוך השני. קחי לדוגמא יהודי שגדל בציבור החרדי כמו יהודה משי זהב (יו"ר ארגון 'זקא') שהוא ציוני בכל רמ"ח אבריו אבל הוא גדל בציבור החרדי ולשם הוא משתייך.

הצורך בהגדרות הוא ביחס שלי לתופעת הקורות בעולם.

מה היחס שלי לתרבות המשתנה בעולם?

מה היחס שלי לציונות? עד כמה היא דבר מרכזי ביהדות?

אבל היחס שלי לדברים הללו, שהוא חשוב מאוד, הוא עדיין לא אומר שום דבר עלי. אני תמיד נשאר אני. כל המשחקים הללו של אנשים שהם חייבים להגדיר את עצמם הם עוברים לשאלה 'מה זה אומר עלי?' שהיא בכלל לא רלוונטי. תגדיר אותי חארדי, תגדיר אותי אבטיח. מה זה משנה? העיקר שאני מברר את דעות שאני מאמין בהם. הגדרות בחברה יוצרות חילוקים מיותרים. עוד מעט נגדיר שמי שעולה להר הבית ומי שלא עולה להר הביתת הם שני מגזרים, זה שטויות.

לא יודע אם אני חולק על דבריך אבל בהחלט חשוב לסייג את הצורך בהגדרות. שישאר בשכל ובלב האישי ולא יפלג אותנו חברתית, אין בזה שום טעם.

בס"ד

יש כאלו בהשקפה דתית לאומית של אתחלתא דגאולה, ונמצאים בתת מגזר החרדי, ויש כאלו שהם אפילו לא יודעים שהם חרדים בכל רמ"ח איבריהם, אבל למעשה הם מתנהלים ממש כך. ולהבדיל יש חרדים שלא יודעים שהם ציונים דתיים, אבל מתנהגים כך ממש. ויתירה מזאת, אני גם חולק על כך שקיים קשר בין ההשקפה כיצד לראות את הדברים בעולם מבחינה דתית, לאיך להתנהל בהם.

ולכן היום להגיד למישהו בתפר שיש לו השקפה חרדית זה לא נכון. יש כל כך הרבה תתי מגזרים וחילוקים דקים שהגבולות מטשטשים. אני מניח שגם ה@בוגרת קטנה שכאן היא יודעת שהיא לא דתית לאומית ב100% והיא גם לא חרדית ב100%, אבל העניין הוא שאם ככה לפי דבריך אין לה מקום. כי זה או פה או שם. אבל זה לחלוטין לא נכון.

בס"ד

כאן איתנו בפורום . 

אבל את צודקת חייבים למצוא מקום לאנשים שהם א-מקומיים (זה קצת אבסורדי) והשאלה כיצד לבנות מגזר מאנשים שמתכחשים למושג מגזר...

יש לך רעיון? 

לי יש, אבל זה על חשבון מגזרים אחרים... (להרוס להם את המגזריות , וככה שלכולם לא יהיה מגזר נקים לנו מגזר משלנו - האי מגזריים) 

בס"ד

אבל כשלא יהיו מגזרים, אז גם אם תהיי הכי חופשייה בעולם, תוכלי לעבור אולי דירות, אבל לא תוכלי באמת לעבור מגזר (אם לא תחליטי שאת דתייה לאומית או חרדית, ותהיי הראשונה בכך..).

כך שלא באמת תוכלי לממש זאת. ולכן עדיין מצאתי לך אפשרות ל"מקום".

אם את שוללת לחלוטין את הרעיון של בעל אברך כאשר גם פרנסה וגם גידול הרבה ילדים הוא עלייך, או את הרעיון שרב מגדיר כמה ילדים יהיו לך (כנראה הרבה) או את הרעיון לשלוח את הילדים לבתי ספר שמעודדים חינוך באורח חיים כזה שגם שולל שירות בצבא/ציון יום העצמאות  (מה גם שהם יתחתנו רק דרך שדכנים שיבדקו בציציות של הבני דודים), 

ומצד שני את מוכנה/מעדיפה לצאת עם בחור בוגר ישיבה תיכונית וישיבת הסדר (שמו הסתם ירצה שילידיו ימשיכו בדרכו), לכי בדרך הזאת. (כמובן שאם את בסדר עם הפסקה הראשונה הראשונה לכי על זה)

קחי בחשבון שיש ציבור חרדי שאצלו בהמון מקרים כל המצוין לעיל בפסקה העליונה בא באותה חבילה, לכן נוצרו המגדרים האלה. זאת הגישה שלי ולכן אני בוחר בדרך השניה אבל אין לי בעייה לגור בבני ברק וללמוד דף יומי/לשמוע שיעורי תורה עם חרידים.

אם את מזדהה עם הרבה מהדברים שיש בציבור החרידי ולא מוכנה להתפשר עליהם אפשר לקיים אורח חיים דומה ואת הילדים לשלוח לבית ספר מעורב מבחינת חינוך ומבחינת בוגרים שחלקם הולכים לישיבות חרידיות וחלקם הולכים לישיבות הסדר

לא, אני לא רוצה להיות חרדית

הם חיים באיזה קונספציה מוזרה לחלוטין. 

את צנועה, אין לך סמארטפון, לא עשית שירות לאומי ולא בגדת באלוקים, אז את חרדית

לא , אני לא

כן, את כן

וויכוח נדוש ומעצבן...

הכוונה היא שזה לא היה מהלך דרמטי זה ששיניתי את המגזר שלי, ואני מקיימת מצוות כמו תמיד, באדיקות, זה שאני עוברת לא מגדירה את עצמי זה לא בגלל שירדתי בדת או משבו כזה, אפילו להיפך, הבנת?

לדוגמא אני אישית כמעט בכל מגזר (דגש על מגזר - לא תורה של רב מסויים) מוצא משהו שאני לא מסכים איתו..

אז למה לשייך את עצמי ולוותר על האמת? 

לדעתי עדיף שתגידי במפורט מה הן דעותייך ולפי זה תמצאי מישהו שחושב כמוך או קרוב לזה..

אגב, החתימה שלך...

בס"ד

לא יודע אם זה שיקול הכי נכון, אבל זה היה אגואיסטי למידיי בשבילי לכתוב זאת

אני אישית חושב כך, מגזר זו המצאה די מציקה, שמפלגת וקורעת את העם, במיוחד כשהתקשורת האיומה משתמשת במונחים האלה.

אבל בהחלט ראוי לשים לב שישנם ציבורים בעם ישראל שהולכים בדרך מסוימת ולצידם עוד אחת כזו ועוד אחת ועוד אחת וכו'.

אפשר לומר שישנה שיטה ודרך חיים שבה הולכים הרבה "חרדים", וישנה שיטה דומה שבה הולכים הרבה "דתיים לאומיים".

אני פעם שמעתי על המושג הזה "חרדי לאומי" ועל המושג "דתי לאומי תורני", זה לפעמים מעלה גיחוך, וכשרואים את שניהם ביחד, זה ממש מדליק נורת שאלה תמהה ביותר מה לכל הרוחות ההבדל בין 'דתי לאומי' ל'דתי לאומי תורני' ל'חרדי לאומי'. אין לי תשובה, ומבחינתי (לרוב המוחלט) מי שינסה לענות לי על זה די יומרני ומן הסתם אוהב פילוסופיה.

שמירת מצוות והלכה, חובות האיברים וחובות הלבבות, זה העיקר. 

מהסוגים הללו!!!! 

נראלי שאני אפילו לא מכיר אחד שאוהב פילוסופיה ואוהב להגדיר. אבל אני חושב שאני מכיר רבים מידיי שאוהבים להגדיר ואינם אוהבים פילוסופיה. 

זה כזה חשוב לדעת שיש 'חרדי לאומי' ו'דתי לאומי תורני' וכולי?

באמת אני לא מיבן מה קריטי בזה. אשמח אם תסביר

מי אלה האנשים שיותר חיים ונמצאים שם? אני גם מהם, גם אתה, וגם כל אחד פה.

מה עושה את ההבדל?

אל תשכח שיש לך חרדי לאומי - דתי לאומי תורני - דתי לאומי קלאסי - דתיי התפר - דתי לאומי לייטי - דתי לאומי ליברלי וכו'. אני באמת מנסה להבין לפי מה בדיוק עובדת החלוקה הזו. ואני חושב שהגעתי להבנה, זה סתם בלוף, אין שום יכולת למדוד הבדל בין אנשים, ואם הגעת להבדלים כ"כ דקים, אז תצטרך לחלק יותר (חרדי לאומי ממלכתי - חרדי לאומי לא ממלכתי - דתי חרדי לאומי - דתי תורני שמרני לאומי - דתי תורני לאומי - דתי תורני ליברל לאומי - דתי לאומי קלאסי תורני - דתי לאומי קלאסי ליברל - דתי לאומי לייטי שמרן וכו' וכו').

יש גם את הגרסאות החילוניות: דתי לאומי אולטרה אורתודוקס, דתי לאומי אורתודוקס, וכו'.

אני לא חושב שאני מזלזל במישהו, פשוט זו טעות מצערת, שאין לה שום בסיס מקצועי. אין כלים למדוד כאלה חלוקות, אין מי שימציא מלבד התקשורת כאלה שמות. 

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז