אלא בהשקפה. וכמובן שא"א להגדיר במדויק כי זה מושג שנוצר מעצמו.

חרד"לים או דת"ל תורניים (אותו דבר) אלה פשוט כינויים למי שמקפיד יותר על שמירת תורה ומצוות.

כמו שאצל החרדים יש את החרדים הרגילים ויש "חרדים מודרניים".

אף פעם לא הייתי חלק מקהילה, אף פעם לא הייתי שייכת לשומקום

בכל חג אנחנו הולכים לבית כנסת אחר, פעם חרדי, פעם ספרדי, פעם שכנזי , פעם שמחת תורה בברסלב בשמואל הנביא ופעם אצל הרב קוק

אתה מבין?

אני בכלל בעד חינוך ביתי ולא באמת אכפת לי מפוליטיקה

אז אולי באמת זה לא כזה הכרחי

האמת היא שאני גם לא יודעת איך זה להיות חלק ממשהו, בגלל זה אני שואלת, סתם מנסה להבין, אולי זה משתלם

העיקר שיהיו לך סנדלים.

אבל את יכולה גם בלנסטון.

בן ישי וגזית גם הולך.

היא להתחתן.

או למצוא משהו אחר לעסוק בו.

שזה אותו הדבר בעצם.

עם מי להתחתן?

אני לא יכולה להתחתן עם חרדי רגיל שטוב לו בדרך שלו, או דת'ל רגיל שלא מוכן לצאת עם מישהי שהיא לא בדיוק בדיוק כמוהו, כן, אני לא ממש עסוקה בזה כל היום אבל קצת

צריך להתאים מהרבה בחינות אחרות, ויש דברים הרבה יותר חשובים שצריך שיהיה בבעל.

אני לא חושב גם שיש הרבה כאלה, ואת גם לא חייבת להתחתן עם מישיהו שהוא בדיוק כמוך, בעיקר חשוב שתהיה תקשורת, הערכה הדדית, גב כלכלי ומשיכה אחת לשניה ולהפך.

ואת גם יכולה לנסות למצוא עיסוק אחר בלי קשר לחתונה, המגדריות לא באמת חשובה אם לא מתעסקים בה.

זה מה שאני חושב

כשאתה אומר לאנשים מה שהם רוצים לשמוע...

סביר להניח שהם יקשיבו

אין לי ממש קהילה

יש כמה 

השקפת עולם - 

איך את מתייחס למדינה? איך את מתייחסת לראשיה החילונים ממשקפיים דתיות?

יאללה יום העצמאות..

ממש מתחבר להתלבטויות שלך, היו לי לא מעט התלבטויות בנושא.(בכללי לא מחבב את כל הקטלוגים האלה)
אני גם הולך לבתי כנסת מגוונים ולא מתסכל על המגזריות, שומע ונכנס לשיעורים מכל מיני רבנים ועוד.
כרגע אני מגדיר את עצמי דתי לאומי תורני אבל באמת רק כי אני חייב לרשום משהו בכרטיס היכרות.
בפועל אני חושב שמה שחשוב זה היראת שמיים,קיום המצוות והחיבור לקב"ה.
זה גם מה שאני מחפש בבחורה כשאני יוצא איתה כי לדעתי זה העיקר. (ופחות חשוב ההשתייכות המגזרית,המקצוע,מראה חיצוני וכו')

הכי חשוב זה היראת שמיים- המחויבות להלכה, ללא שום פשרות. זה ברור. ואגב על זה כל המגזרים מסכימים! [כמעט.. לא דיברתי על חילונים, דתלשי''ם או דתיים לייט.. הם לא מהווים צד בדיון.]  מכאן כבר יש דרכים בעבודת ה' שאת צריכה לבדוק את נכונותן וכן אם את מתחברת אליהן [בתנאי שנכונות..] לדוג' כלל ישראל לא רואים בעיה בחסידות וכיום כל המגזרים מקבלים ממנה. לעומת זאת לגבי היחס למדינה יש מח' בין גדולי ישראל מהצד החרדי והדת''ל. שם צריך לברר, לגבש דעה בלי קשר אם מתחברים. 

אם לומר הלל ביום העצמאות ומה תהיה ההשקפה שלך לגבי המדינה זה יכול להיות קריטי יש השקפות שמובילות לטעויות קשות. יש חשיבות להשתייכות למגזר מסוים שתואם את דעותייך מפני שאת צריכה לברר מה נכון מהי גישת התורה לכל מיני דברים בחיים שיהיו להם השלכות לכל תחום בחיים שלך. איך יראה החינוך בבית וכ'ו זה קריטי גם לשידוכין. אם יהיה פער גדול מידי ויהיו חילוקי דעות בנושאים קריטיים יהיה לך קשה לחנך למה שאת מאמינה בו. היחס לתרבות המערבית. יש בזה מח' בין מגזרים. 

לסיכום אם את רוצה לכוון לרצון ה' את צריכה לברר את ההשקפה שלך. ההשקפות השונות מייצרות מגזרים שונים, ציבורים עם לפחות מכנה משותף מהותי אחד. משם זה כבר ניואנסים..

כתבתי כאן על היתרון שבהשתייכות למגזר מצד ההגדרה העצמית שהיא נותנת לך ולא להווי החברתי שנותנת. [שגם זה חשוב בפ''ע ואכמ''ל] 

אמנם אסייג שזה לא אומר שאפשר לתייג ולשים סטיגמה על מגזרים כמו הציבור החרדי או הדת''ל. לדוג' כל חרדי גונב את המדינה וכ'ו גם לשון הרע על ציבור שלם בעמ''י וגם לא נכון בשטח. [אגב זו הסיבה שהיום יש טרנד כזה להיות נטול הגדרות והשתייכות מגזרית. אני בא להגיד שזה נובע ממקום אמיתי אך הפיתרון לא נכון. אפשר וצריך להשתייך [תודעתית לפחות] למגזר שאת מאמינה בדרכו ובכל זאת לא להדביק תוויות על עצמך או על אנשים ממגזרים אחרים.]

אגב, הציבור החרד''ל/דת''ל תורני זה אותו מגזר. 

בהצלחה.

מגזר זה בהרכח דבר חברתי והוא לא קשור בהכרח להשקפה.

מעבר להשקפה - ישנה מנטליות חרדית ויש מנטליות דתית לאומית. יש קשר בין המנטליות להשקפה אבל הם שני דברים שונים גם אם אחד נובע מתוך השני. קחי לדוגמא יהודי שגדל בציבור החרדי כמו יהודה משי זהב (יו"ר ארגון 'זקא') שהוא ציוני בכל רמ"ח אבריו אבל הוא גדל בציבור החרדי ולשם הוא משתייך.

הצורך בהגדרות הוא ביחס שלי לתופעת הקורות בעולם.

מה היחס שלי לתרבות המשתנה בעולם?

מה היחס שלי לציונות? עד כמה היא דבר מרכזי ביהדות?

אבל היחס שלי לדברים הללו, שהוא חשוב מאוד, הוא עדיין לא אומר שום דבר עלי. אני תמיד נשאר אני. כל המשחקים הללו של אנשים שהם חייבים להגדיר את עצמם הם עוברים לשאלה 'מה זה אומר עלי?' שהיא בכלל לא רלוונטי. תגדיר אותי חארדי, תגדיר אותי אבטיח. מה זה משנה? העיקר שאני מברר את דעות שאני מאמין בהם. הגדרות בחברה יוצרות חילוקים מיותרים. עוד מעט נגדיר שמי שעולה להר הבית ומי שלא עולה להר הביתת הם שני מגזרים, זה שטויות.

לא יודע אם אני חולק על דבריך אבל בהחלט חשוב לסייג את הצורך בהגדרות. שישאר בשכל ובלב האישי ולא יפלג אותנו חברתית, אין בזה שום טעם.

בס"ד

יש כאלו בהשקפה דתית לאומית של אתחלתא דגאולה, ונמצאים בתת מגזר החרדי, ויש כאלו שהם אפילו לא יודעים שהם חרדים בכל רמ"ח איבריהם, אבל למעשה הם מתנהלים ממש כך. ולהבדיל יש חרדים שלא יודעים שהם ציונים דתיים, אבל מתנהגים כך ממש. ויתירה מזאת, אני גם חולק על כך שקיים קשר בין ההשקפה כיצד לראות את הדברים בעולם מבחינה דתית, לאיך להתנהל בהם.

ולכן היום להגיד למישהו בתפר שיש לו השקפה חרדית זה לא נכון. יש כל כך הרבה תתי מגזרים וחילוקים דקים שהגבולות מטשטשים. אני מניח שגם ה@בוגרת קטנה שכאן היא יודעת שהיא לא דתית לאומית ב100% והיא גם לא חרדית ב100%, אבל העניין הוא שאם ככה לפי דבריך אין לה מקום. כי זה או פה או שם. אבל זה לחלוטין לא נכון.

בס"ד

כאן איתנו בפורום . 

אבל את צודקת חייבים למצוא מקום לאנשים שהם א-מקומיים (זה קצת אבסורדי) והשאלה כיצד לבנות מגזר מאנשים שמתכחשים למושג מגזר...

יש לך רעיון? 

לי יש, אבל זה על חשבון מגזרים אחרים... (להרוס להם את המגזריות , וככה שלכולם לא יהיה מגזר נקים לנו מגזר משלנו - האי מגזריים) 

בס"ד

אבל כשלא יהיו מגזרים, אז גם אם תהיי הכי חופשייה בעולם, תוכלי לעבור אולי דירות, אבל לא תוכלי באמת לעבור מגזר (אם לא תחליטי שאת דתייה לאומית או חרדית, ותהיי הראשונה בכך..).

כך שלא באמת תוכלי לממש זאת. ולכן עדיין מצאתי לך אפשרות ל"מקום".

אם את שוללת לחלוטין את הרעיון של בעל אברך כאשר גם פרנסה וגם גידול הרבה ילדים הוא עלייך, או את הרעיון שרב מגדיר כמה ילדים יהיו לך (כנראה הרבה) או את הרעיון לשלוח את הילדים לבתי ספר שמעודדים חינוך באורח חיים כזה שגם שולל שירות בצבא/ציון יום העצמאות  (מה גם שהם יתחתנו רק דרך שדכנים שיבדקו בציציות של הבני דודים), 

ומצד שני את מוכנה/מעדיפה לצאת עם בחור בוגר ישיבה תיכונית וישיבת הסדר (שמו הסתם ירצה שילידיו ימשיכו בדרכו), לכי בדרך הזאת. (כמובן שאם את בסדר עם הפסקה הראשונה הראשונה לכי על זה)

קחי בחשבון שיש ציבור חרדי שאצלו בהמון מקרים כל המצוין לעיל בפסקה העליונה בא באותה חבילה, לכן נוצרו המגדרים האלה. זאת הגישה שלי ולכן אני בוחר בדרך השניה אבל אין לי בעייה לגור בבני ברק וללמוד דף יומי/לשמוע שיעורי תורה עם חרידים.

אם את מזדהה עם הרבה מהדברים שיש בציבור החרידי ולא מוכנה להתפשר עליהם אפשר לקיים אורח חיים דומה ואת הילדים לשלוח לבית ספר מעורב מבחינת חינוך ומבחינת בוגרים שחלקם הולכים לישיבות חרידיות וחלקם הולכים לישיבות הסדר

לא, אני לא רוצה להיות חרדית

הם חיים באיזה קונספציה מוזרה לחלוטין. 

את צנועה, אין לך סמארטפון, לא עשית שירות לאומי ולא בגדת באלוקים, אז את חרדית

לא , אני לא

כן, את כן

וויכוח נדוש ומעצבן...

הכוונה היא שזה לא היה מהלך דרמטי זה ששיניתי את המגזר שלי, ואני מקיימת מצוות כמו תמיד, באדיקות, זה שאני עוברת לא מגדירה את עצמי זה לא בגלל שירדתי בדת או משבו כזה, אפילו להיפך, הבנת?

לדוגמא אני אישית כמעט בכל מגזר (דגש על מגזר - לא תורה של רב מסויים) מוצא משהו שאני לא מסכים איתו..

אז למה לשייך את עצמי ולוותר על האמת? 

לדעתי עדיף שתגידי במפורט מה הן דעותייך ולפי זה תמצאי מישהו שחושב כמוך או קרוב לזה..

אגב, החתימה שלך...

בס"ד

לא יודע אם זה שיקול הכי נכון, אבל זה היה אגואיסטי למידיי בשבילי לכתוב זאת

אני אישית חושב כך, מגזר זו המצאה די מציקה, שמפלגת וקורעת את העם, במיוחד כשהתקשורת האיומה משתמשת במונחים האלה.

אבל בהחלט ראוי לשים לב שישנם ציבורים בעם ישראל שהולכים בדרך מסוימת ולצידם עוד אחת כזו ועוד אחת ועוד אחת וכו'.

אפשר לומר שישנה שיטה ודרך חיים שבה הולכים הרבה "חרדים", וישנה שיטה דומה שבה הולכים הרבה "דתיים לאומיים".

אני פעם שמעתי על המושג הזה "חרדי לאומי" ועל המושג "דתי לאומי תורני", זה לפעמים מעלה גיחוך, וכשרואים את שניהם ביחד, זה ממש מדליק נורת שאלה תמהה ביותר מה לכל הרוחות ההבדל בין 'דתי לאומי' ל'דתי לאומי תורני' ל'חרדי לאומי'. אין לי תשובה, ומבחינתי (לרוב המוחלט) מי שינסה לענות לי על זה די יומרני ומן הסתם אוהב פילוסופיה.

שמירת מצוות והלכה, חובות האיברים וחובות הלבבות, זה העיקר. 

מהסוגים הללו!!!! 

נראלי שאני אפילו לא מכיר אחד שאוהב פילוסופיה ואוהב להגדיר. אבל אני חושב שאני מכיר רבים מידיי שאוהבים להגדיר ואינם אוהבים פילוסופיה. 

זה כזה חשוב לדעת שיש 'חרדי לאומי' ו'דתי לאומי תורני' וכולי?

באמת אני לא מיבן מה קריטי בזה. אשמח אם תסביר

מי אלה האנשים שיותר חיים ונמצאים שם? אני גם מהם, גם אתה, וגם כל אחד פה.

מה עושה את ההבדל?

אל תשכח שיש לך חרדי לאומי - דתי לאומי תורני - דתי לאומי קלאסי - דתיי התפר - דתי לאומי לייטי - דתי לאומי ליברלי וכו'. אני באמת מנסה להבין לפי מה בדיוק עובדת החלוקה הזו. ואני חושב שהגעתי להבנה, זה סתם בלוף, אין שום יכולת למדוד הבדל בין אנשים, ואם הגעת להבדלים כ"כ דקים, אז תצטרך לחלק יותר (חרדי לאומי ממלכתי - חרדי לאומי לא ממלכתי - דתי חרדי לאומי - דתי תורני שמרני לאומי - דתי תורני לאומי - דתי תורני ליברל לאומי - דתי לאומי קלאסי תורני - דתי לאומי קלאסי ליברל - דתי לאומי לייטי שמרן וכו' וכו').

יש גם את הגרסאות החילוניות: דתי לאומי אולטרה אורתודוקס, דתי לאומי אורתודוקס, וכו'.

אני לא חושב שאני מזלזל במישהו, פשוט זו טעות מצערת, שאין לה שום בסיס מקצועי. אין כלים למדוד כאלה חלוקות, אין מי שימציא מלבד התקשורת כאלה שמות. 

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים