נכון שלא כולם תמיד עונים על כל הסטיגמות של התבנית שלהם; אבל יש סיבה שליישוב איקס נמשכים טיפוסים מסגנון מסוים וליישוב וואי נמשכים טיפוסים מסגנון שונה. זו עובדת חיים שחוזרת על עצמה בכל מקום בעולם. 

ב. לצורך העניין אני באמת חושב שהדיון אינו צריך להיות על מידת יראת-השמים של פלוני אלמוני (וראי התייחסויות שונות שלי בפורום על עניין בנות שמשרתות בצבא), אלא על השאלה האם הסגנון שלו מתאים למי שמציעים אותו לה, ולהיפך. יש אנשים שהסגגנון שלהם הוא לחנך את בנותיהם שעליהן להסתובב עם חצאיות דווקא; ממילא לא יתאים להם להתחתן עם מישהי שמסתובבת עם מכנסיים. לרוב יהיה מתאם גם בין הסוגיה הזאת לבין סוגיות נוספות (שוב, מבלי בהכרח להכריע בשאלת 'מידת יראת השמים' של הבחורה הספציפית, שאיני נכנס אליה כאן). 

ג. במלים אחרות: איני רואה בעיה ב'קופסאות' ו'תבניות', כי עובדה שבני אדם חיים ככה. האם התבנית מעידה על הפנימיות של האדם? כאן אני מסכים איתך, שהשיפוט האוטומטי הוא בעייתי. אבל לענייני שידוכין לא רק 'מידת יראת השמים' רלוונטית, אלא גם התבנית (בסופו של דבר הולכים להקים בית, שגם הוא, כדרכו של עולם, ייבנה בתבנית מסוימת), ולכן אני בהחלט יכול להבין למה כשמציעים למישהו מישהי מציינים את העובדה שהיא הולכת עם מכנסיים. יש בזה אמירה. הוא יכול לבחור אם האמירה הזאת מתאימה לו או לא. השיפוט של הבחורה כבחורה והשיפוט שלה כפוטנציאל לנישואין אמורים להיות שני דברים שונים. 

אני רוצה לראות כמה תם בקריעים בהגדרות/ במושגים..

מה זה דתיה לאומית רגילה?

מה זה חרדלי''ת?

מה זה אומר מזרוחניקית?

דתיה?

חרדית?

דתיה חזקה?

דתיה לייט? 

מסורתית?

מחכה לתשובות

כי לכל תבנית יש שם ספציפי. אז איך יכול להיות שתכניסו 2 אנשים שעונים על הגדרות אחרות?

כשאני מגדירה מישהו אני לא מצליחה להגדיר אותו בגלל שאני לא מבינה מה ההגדרות האעלה דורשות. נניח הייתי מגדירה את עצמי כדתיה לאומית אבל אני לא אומרת הלל ביום העצמאות, אבל אני כן בעד א''י ואני ציונית בנשמה אז מה זה אומר עלי?

אבל ודאי שזה מעצבן!

שאתה טוען משהו והוא פשוט לא עונה לעניין..

|זה מחרפן כשזה קורה|

מוזמנת לבחון את עצמך ואת המיועד, או שבעצם את רוצה לתת את הסולם לצד השני?

אפרט מעט:

1. ביחס למדינה: האם המדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו? עד כמה? ועד כמה זה מחייב? כיצד אנו רוצים להתקדם?

2. ביחס לעולם החול: האם החול הוא חלק מעולם הקודש, או תחום חשוב / מעניין כשלעצמו?

3. ביחס לרבנים: מה המימד שתופס הציטוט: "עשה לך רב"? האם דברי כל רב מחייבים באשר הוא?

4. ביחס לגיבורי התנ"ך, חז"ל ודורות עברו: האם יש ירידת הדורות? האם אנו ננסים על גבי ענק או שאנו באותו הסקלה או שהתקדמנו? האם ייתכן שגיבורי התנ"ך וחז"ל טעו או חטאו?

5. ביחס לנשים וצניעות: האם להתרחק כמה שאפשר או שאנחנו רוצים קשר בין בנים ובנות בתור חברים וכד'?

6. ביחס לחומרות, קולות ועיקר הדין: האם מחפשים להחמיר במידת האפשר? להקל במידת האפשר? לחפש את עיקר הדין?

7. היחס לחילונים: האם אנו רוצים להחזיר אותם בתשובה? רוצים יחס טוב איתם? מקרוב או מרחוק?

עד כאן פירטתי מקצת מהמחלוקות בהשקפה (בעיקר) בעולם הדתי לאומי (ללא שום סדר), לכל צד פה בכל שאלה אני יכול להביא תימוכין וסביר שאפילו למצוא רבנים התומכים בכל אמירה כזו.

ככל שאנשים מתבגרים העולם שלהם הופך ליותר קופסאות שדברים נכנסים אליהן יותר במהירות.

זה חלק מהתהליך הטבעי של למידה, ככה המוח שלנו עובד.

המוח שלנו מזהה הקשרים בין דברים, ומכניס אותם להקשרים המתאימים להם,

גם את עושה את זה- את הכנסת אותנו לקופסא שנקראת "אנשים שמכניסים אוטומטית את הסביבה לקופסאות",

זו קופסא שלך- ואת הכנסת אותנו אוטומטית לתוכה. לא רק שעשית את זה- גם הכללת "מלא אנשים פה"-

ואם כולם פה זה מלא ניקים של אותו אדם שמתווכח עם עצמו? למה את מחליטה עלינו?

השאלה למה נראה לכם שמותר לכם לעשות את זה- ככה.

איזו מן שאלה זו? למה שיהיה לי אסור? על איזה חוק קוסמי מחייב אני עובר בכך? 

אין הלכה שאוסרת עליי לעשות את זה, אין חוק במדינת ישראל, או באמנה בינלאומית שאוסר עליי לעשות

את זה...

אז מה השאלה הזו אמורה להביע בכלל?

ולסיכום-

יש דברים שיש ביניהם קשר, כמו בכל דבר בחיים- הוא לא מחייב תמיד, אבל כשאני רוצה לדעת מה מידת

יראת השמים של אנשים יש דברים שיכולים להעיד על זה. נכון, זה מכליל- אבל ככה אני גם לא אוכל רעלים,

נמנע מלהרוג את עצמי בדרכים שונות ומצליח להגיע למטרות. ע"י הכללה וע"י קריאת הסימנים שאני מקבל

מהדברים. אדם שהולך בלי כיפה, עם קעקוע על קרקפת מגולחת למשעי, הוא אדם שמצהיר שהוא חסר יראת

שמים, למרות שיכול להיות שיש אחד כזה שהוא באמת בעל יראת שמים מיוחדת- הוא לא אחוז בודד מהאנשים
האלו ולכן אני לא אתייחס אליו ככזה. אותו דבר עם כל סממן חיצוני אחר- אדם שהולך נגד ההלכה בפהרסיה

אומר "אותי לא מעניינת ההלכה מספיק בשביל להתנהג על פיה"- ב99% היראת שמים של האדם הזה תהיה

בהתאם. ואם יש מישהו שאני טועה לגביו- בעיה שלו, הוא אחראי למה הוא מציג, כמו שאם הוא היה משקר לי

לגבי השם שלו אין לו מה לטעון כלפי כשאני קורא לו בשם שהוא נתן לי.

עם זאת, אנחנו חיים בעולם מורכב, והרבה פעמים כן יש צורך להכניס ת'צמנו לקופסאות. אני מכירה כמה אנשים שאי אפש להגדיר אותם, באמת. כמה שאני מנסה אני לא מצליחה. הם לא "דוסים" אבל הם גם לא "לייטים"... וזה מאוד מאוד מקשה על החיים שלהם. כי הם לא יודעים איפה להכניס את עצמם, איפה לגור, לאיזה מסגרות לשלוח את הילדים...

אז לדעתי, יש צורך באיזשהו סיווג בסיסי. לא צריך להשתגע, אבל כן להגדיר פחות או יותר. במיוחד בענייני שידוכים- שאתה רוצה למצוא מישהי שדומה לך ברמה הרוחנית ובהשקפה פםחות או יותר.

מצחיק שכאילו עניתי לעצמי עכשיו 

נניח שתבקשי תמונה מהמציע, ותקבלי את התמונה הבאה: 

http://www.alfabet.co.il/tags/image.php?m=2&w=661

(לצורך העניין נניח שיש כיפת גרוש מסתתרת בחלק של התמונה שלא רואים)

גם אז תגידי שצריך לתת לזה צ'אנס, כי זה בסך הכל סטיגמות והגדרות, וצריך להימלט מההגדרות האלה?

הרשי לי לתאר לעצמי שלא. או שלפחות יש איזושהי תמונה שבכל זאת תגיד לך 'מממ... אולי חבל על הזמן שלי'. 

א. בייחוד בנושא הזה (של היכרויות), חייבים את ההגדרות האלו.

    אתן הקדמה:

    כשרוצים לבנות בית נורמלי ותקין, חשוב שלבעל ולאשה תהיה אידאולוגיה שברובה היא משותפת.

    אחרת, כל הזמן יהיו תאקלים בזוגיות וגם תיווצר בעיה גדולה בחינוך הילדים. (קישור לכתבה)

    דתי אמיתי לא יכול להתפשר על מצוות! (אפשר להתפשר אך ורק על החמרות)

    כך שבן-אדם שלא מקפיד על כל המצוות לא יכול לבוא במו"מ על מצוות עם בן-אדם שכן מקפיד.

    לדוגמא:

    אשה (שאינה דתיה) תגיד: "אני אקפיד על טהרת המשפחה וכשרות,

                                          ואתה (הבעל הדתי) תאפשר לי לסוע עם הילדים בשבת."

    זה למשל, דבר שהוא איננו קביל, בעל דתי (וכן אישה דתיה) לא יכול לאפשר אי-קיום מצוות בביתו!

    אותו הדבר גם על שמירת נגיעה, צניעות וכו'.

    כך שבפועל הצד החילוני יצטרך לקיים חלק ניכר מהמצוות (ובודאי את הקשות שבהן).

    ולענייננו, אם אני לא אגדיר מה אני מחפש, אלא אגיד רק יהודיה,

    מחר יציעו לי דתייה לייט, מחרתיים מסורתית, ועוד שבוע חילונית.

    מכיוון שאני לא הולך לבנות את ביתי עם מישהי שאינה מקפידה על מצוות לשביעות רצוני,

    אז אין טעם שאפגש עם אחת שמכיוון שהיא לא מקפידה על מצוות, כי ברור מראש שלא נתחתן.

    חוץ מזה, יש ממש בעיה הלכתית לצאת ולהיפגש עם בחורה לא צנועה - אז צריך לסנן מראש!

    אז תסכימי איתי, שיותר נכון לסנן עפ"י מגזר מאשר להגדיר את אורך השרוולים, המחשוף והחצאית,

    ולברר אלו מצוות היא מקיימת ואלו לא.

    מסקנה: ההגדרות נצרכות!

ב. אני מסכים איתך שיש בנות שמתלבשות בצניעות, אבל הייראת שמיים שלהן קטסטרופה,

    ומבחינתי, במצב זה גם הרמה הדתית שלהן תחשב לנמוכה.

    אבל אני לא מסכים איתך שקיימות בנות שהולכות עם מכנסיים (או חצאיות מעל הברך וכד') ויראת השמיים שלהם טובה.

    אם היה להן באמת יראת שמיים - הן פשוט היו הולכות לפחות בצניעות בסיסית!

אתה יודע כמה פעמים שמעתי את התירוצים האלה? אז ככה לכל מי שלא הבין אותי או שהחליט להתפלסף ולא לקלוט הכוונה שלי הייתה לזה, למה אני צריכה לומר הוא דתי לאומי והוא דתי לייט, כשאני מדברת על תבניות אני מתכוונת לזה ונדמה לי שגם כתבתי את זה כבר. עוד דבר, להגדיר מישו בצורה הזאת זה מגביל אותו, מה זה אומר מגביל? זה אומר ככה: האדם בנוי מאוסף של ביטויים, אבל אם נתייחס לכל פרט ופרט בנפרד, לעולם לא נוכל להגיע לשורש של אותו אדם. המגביל היחידי שצריך להיות לאדם זה אלוקים, לא החברה!! עוד דבר. מי אמר שההגדרה הספציפית שנתתם מתאימה? אם אתם מגדירים בן אדם, אז הוא צריך לעמוד לפי כל הקטריונים כי בעצם זה הופך להיות מן אידאל, אז הוא צריך לפחות לשאוף לקטריונים האלה...

אז לכל אלו שחלושבים שאם אדם לא מגדיר את עצמו הוא מתבלבל אז הם טועים לחלוטין. אני מכירה גם מבוגרים ואנשים מאוד איכותיים שהם נגד הגדרות כאלה.

אז שבת שלום לכולם תחשבו על מה שאמרתי ורגע אחד אל תנסו להתפלסף ותנסו להכנס לכוונה שלי ולקרוא דרך העניים שלי. תנסו להבין ולא לעורר פה ויכוח כי זה לא באמת עוזר... ויכוח נועד כדי להשמיע את הקול שלך ולא לשמוע אחרים... אז מקווה שהפנמתם

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי