אולי בהמשכים..יפה ותמה

"לא, אתה לא!"

"אתה מוכן להסביר לי למה זה כל כך חשוב לך?"

מקמט את המצח.

"כי זו הפעם הראשונה שלי. אני רוצה להיות כמו כולם. לצאת ולראות את הכוכבים כמו ילד רגיל, לשם שינוי."

שקט.

אנחה.

"אני מצטער, חמוד."

"אז אתה מרשה לי ללכת?"

"לא."

עצירה.

"יש דברים יותר חשובים, גם אם אתה לא מסוגל להבין את זה,
אבל בוא נחשוב איך אפשר לפצות אותך על זה, בסדר?"

"לא!"

צעקה.

יוצא מהחדר.

טריקת דלת.

אנחה.

_______________

 

נכנס בשקט.

עומד מאחורי הספה.

"כן, ארי?"

"חשבתי על משהו."

"על משהו?"

תמיהה.

"כן. אני רוצה לישון אצל ברנדי. במקום לצפות בכוכבים."

שתיקה.

"לישון אצל ברנדי ישמח אותך כל כך?"

"כן."

"בסדר, אין בעיה."

___________

 

צלצול טלפון.

"היי ניק. ערב טוב."

"ערב טוב ברנדי.

מה איתכם?"

"מה איתנו?.."

תמיהה.

"כן, מה עם ארי? הוא נהנה? נרדם כבר?"

"ארי אמור לישון אצלי הלילה? כי הוא לא."

"הוא לא??"

בהלה.

"מה פירוש? הוא אמר לי שהוא דיבר איתך, ושלחתי אותו אלייך לפני כמעט שעתיים!"

התנשפות.

גמגום.

"הוא שיקר, ניק. אני מצטער."

גידוף.

"לא, זה לא ייתכן."

"איפה הוא יכול להיות?"

"אני יודע איפה. אני פשוט יודע."

התנשמות.

זעם.

פחד.

טריקת טלפון.

____________

 

פטפוטים נרגשים.

צחוק.

"שב פה. שמרתי לך."

חיוך גדול.

מאושר.

פופקורן.

"וואו, יש פה מיליון אנשים!"

צחקוק.

"הרבה יותר. וחכה, עוד לא התחיל הדבר האמיתי."

"ששש. הנה הם מתחילים."

"גבירותיי ורבותיי !!"

מסך ענקי.

אורות צבעוניים.

מתחילים.

מוזיקה סוערת.

המולה.

רעש.

מחריש אוזניים.

כיף.

מטורף.

צחוק.

ריקודים.

פרצופים צוחקים.

רגליים.

ידיים.

ידיים חזקות תופסות בו.

בהלה.

"מה?.."

"לא מאמין שאתה פה."

ניק.

"איך אתה-"

"בוא. אנחנו חוזרים."

"לא!"

"לא רוצה!"

היד של ניק.

סותמת לו את הפה.

"תהיה בשקט."

"ותפסיק להתנגד."

גורר אותו בין האנשים הסוערים.

מנסה להשתולל.

להתנגד.

פתאום.

כל העולם מתהפך.

על הידיים של ניק.

ריצה.

נשימות מהירות.

לא מסוגל לזוז.

נגמרו האנשים.

דממה.

צעדים מהירים.

מפתח.

הבהוב.

פתיחת דלת.

נזרק על המושב האחורי.

"ניק, לא!"

צעקה.

כעס.

תסכול.

דמעות.

טריקת הדלת.

מתניעים.

נסיעה.

"למה? למה?"

שאגה.

"תשתוק. פשוט תהיה בשקט."

"לא רוצה!"

צורח.

שתיקה.

הרכב מיטלטל.

יריות.

"שב על הרצפה!"

שאגה.

"מהר!"

בהלה.

ירייה.

הרכב פונה בחדות שמאלה.

מזנק לרצפה.

"ראש בין הרגליים!"

"ידיים על הראש!"

חלון נפתח.

רוח.

עשן.

ירייה.

הפעם של ניק.

צרחה.

בעתה.

האצה.

מהירות גבוהה.

התנשפות.

יבבות.

דקות עוברות.

סיבובים.

נסיעה.

"ארי."

שתיקה.

"ארי. תענה לי."

רעידה.

"מ-מה?"

"הכול בסדר."

עצירה.

"תחזור למושב ותחגור את עצמך."

לא זז.

"ארי."

"אני.. אני לא מצליח לזוז."

אנחה.

"בסדר. אנחנו כבר מגיעים הביתה."

...יפה ותמה

 

עצירה.

דמעות  יבשות.

דלת נפתחת.

הידיים של ניק.

שולפות אותו.

רועד.

משתנק.

מנסה להיעמד.

"ארי."

שתיקה.

דלת נפתחת.

בתוך הבית.

חם.

כורסה.

רגליים רועדות.

חשש.

'מה ניק יעשה?'.

כוס תה.

ניק.

"ארי".

קול קשה.

נוקשה.

"תסתכל עליי".

מרים את העיניים.

עיניים זועמות.

להבות.

"למה עשית את זה?"

מהדק את שפתיו.

"תענה לי!"

"רצית.. רציתי."

מגמגם.

מפוחד.

"מה חשבת?"

כעס.

מפחיד.

"אתה יודע כמה זה מסוכן! ושאני לא הסכמתי לך!"

שתיקה.

"ובכל זאת!"

"אני.. אני מצטער."

"להצטער לא עוזר עכשיו!"

סטירה.

המום.

לחי שורפת.

בערה.

דמעות.

עיניים מטושטשות.

"למה!"

"זה מה שמגיע לך.

זה היה מסוכן. מאד."

התנשפות.

חריקת שיניים.

כיסא נגרר לאחור.

ניק מתרומם.

"אתה מקורקע."

"לא!"

צעקה.

"כן.

לשבוע."

שאגת תסכול.

מתרומם.

בועט בכיסא.

הכיסא נופל.

יוצא מהסלון.

טריקת דלת.

ונעילה.

כמה שניות של שקט.

"שונא אותך!"

צורח.

_____________

...יפה ותמה

 

בוקר.

שמש.

תריסים סגורים.

ממצמץ.

מקורקע.

אנחה.

רוגז.

מתרומם.

מראה.

בגדים של אתמול.

עיניים אדומות. נפוחות.

מקמט את המצח.

מוזר.

נקודה סגולה על הזרוע.

מתקרב.

אין ספק.

התנשמות מבוהלת.

ניק ישתולל.

ויכעס.

יוצא מהחדר.

שקט.

לסלון.

ניק במחשב.

מתעלם ממנו.

"ניק."

מרים גבות.

כחכוח.

"כן, ארי?"

"אני.. אני מצטער-"

גבות מזדעפות.

ממתין.

כובש אנחה.

"התעוררתי עכשיו.

וראיתי.. ראיתי את זה.."

עיניים מצטמצמות.

דריכות.

"יש לי פאון בזרוע."

עיניים נפערות בתדהמה.

באימה.

מתרומם ומזנק לעברו במהירות.

תופס את ידו.

"קטן. ממש קטן!"

פולט במהירות.

בחרדה.

ניק מתעלם.

"שב מהר על הספה."

יוצא מהחדר.

מתיישב על הספה.

לחוץ.

ניק נכנס.

משקפיים.

וסכין.

"לא, ניק, לא!"

"שכב."

"ניק, די, תפסיק-"

מייבב בהיסטריה.

"בבקשה תעשה מה שאני מבקש."

נשימה עמוקה.

"ארי, תן לי לטפל בזה."

"ניק, זה יכאב!"

צועק.

מנסה להתנגד.

"מספיק!"

כדורית לבנה קטנה.

ביד של ניק.

דוחף לפה.

משתולל.

מנסה לירוק.

היד של ניק סותמת את הפה.

חולשה.

רפיון.

כבוי.

מפסיק להתנגד.

עיניים מזוגגות.

"אני מצטער, מתוק."

ניק פועל בזריזות.

משכיב על הספה.

משקפיים על העיניים.

הסכין.

פוצעת את העור.

נדחפת עמוק יותר.

גניחת כאב.

"עוד קצת, ארי"

לוחש.

דם.

הסכין חותכת.

זהו.

דמעות זולגות.

עוצם עיניים.

______________

 

וואו איזה סגנון מיוחד!ניצוץ.
עוד לא פגשתי כזה
תודה
4 .יפה ותמה

 

מתעורר.

על הספה.

כאב עמום בזרוע.

משפיל מבט.

תחבושת לבנה.

'הפאון!"

נזכר.

חושך.

ניק לא בסלון.

מנסה להיעמד.

רגליים רועדות.

מגשש.

"ניק!"

צעדים חפוזים.

"ארי."

שתיקה.

"התעוררת."

"כואבת לי היד."

הכאב נעשה שורף יותר.

"מאד!"

"אני מצטער,"

נשימה.

"הייתי מוכרח להוציא לך אותו."

____________

 

ערב.

מתפשט.

מקלחת.

נזהר על היד עם התחבושת.

מגבת.

מכנסיים.

גופיה.

השיער רטוב.

מנגב.

מראה.

מחסיר פעימה.

'לא!'

קו פתלתל סגול.

מציץ מעבר לתחבושת.

ארי משתנק.

'הפאון כבר התחיל להתפשט,'

התנשמות מבוהלת.

'לא מוכן לעבור את זה שוב!'

ניק יהרוג אותו אם יגלה.

'הוא לא יגלה!'

מתיישב על המיטה.

חולשה.

'לספר?'

עוצם את העיניים.

מציץ שוב על היד.

עורק סגול נראה בבירור מתחת לעור.

החלטה פתאומית.

מהר.

רוכן על הרצפה.

תופס חולצה.

לובש מהר.

'זה עלול להיות מסוכן..'

הבהוב של מחשבה.

'אני מסוגל להתגבר על זה בעצמי'.

עוצם עיניים.

חושך.

5 .יפה ותמה

___________

 

שאגות.

צרחות.

חושך.

צחוק חזק.

קרוב אליו.

כמעט נוגע בו.

ארי.

מתעורר.

חלום.

סיוט.

שטוף זיעה.

מציץ בחלון.

חושך גמור.

רועד.

'אסור שאתן לזה להשתלט עלי,'

מתנשם בכבדות.

'ניק יבין מיד מה קורה..'

נשכב על המיטה.

עיניים פקוחות.

לא להירדם.

___________

 

צרחות.

ילד בוכה.

נער גונח.

צחוק.

"לא! בבקשה לא!"

עוד פעם הצחוק הזה.

מפחיד.

קרוב.

כל כך קרוב.

צווחה פתאומית.

מחרישת אוזניים.

מתעורר.

בבהלה.

צורח.

נשימה קטועה.

דמעות.

'כמעט תפס אותי!'

מתייפח.

'כמעט נגע בי..'

פתאום.

יד על כתפו.

מנתר בבהלה.

ניק!

רעד.

"ארי!"

בחרדה.

"תסתכל עלי!"

עוצם עיניים.

חזק.

פוקח אותן.

מתאמץ לשלוט ברעידות.

חושק שיניים במאמץ.

"כן, ניק?"

רוכן על הרצפה.

תופס בסנטרו.

עיניים נעוצות בתקיפות בעיניו.

"מה זה היה?"

קול רך.

מגשש.

חוקר.

"סתם, סתם חלום-"

"אתה בטוח, ארי?"

מבט יציב.

מעלים את הפחד מהעיניים.

"בטוח."

שתיקה.

"באמת, ניק,"

התנשמות.

"הכול בסדר.

מבטיח".

רגע של מבט ארוך.

אנחה קצרה נפלטת מבין שפתיו.

"בסדר, ארי,"

מתרומם.

עוזב את כתפו.

"אני סומך עליך,"

מדגיש.

___________

וואי זה ככ יפה!ניצוץ.
..רחל יהודייה בדם
זה וואו, זה מטלטל ונוגע כל כך, ממש וואו
..בברסלב בוער אש!אחרונה

באמת שאין לי מילים

...רחל יהודייה בדם
הצלחת להעביר את התחושות , ממש הרגשתי הכל ביחד עם השורות..
נהניתי לקרוא, תודה לך
יפהפאטה מורגנה
אם תוכלי לחבר את זה לפסקאות זה יהיה אפילו יותר
זה הסגנון שהכי זורם לי..יפה ותמה

מילה אחת.

 

תמצית.

וזה היופי פה יושר בן אמת


זה הפרי....נחלת

אנ'לא בשל

אתה אומר

למה הכוונה?

אתה חיוור מאוד מאוד

ורק בהתחלה?

 

רוצה להיות סגול כהה

ולא פחות מזה

האם זה אפשרי חבר

אולי אתה טועה?

 

לפחד יש פנים רבות

עיתים נדמה כהר

אבל אם תסיט את מבטך

תראה  פתאום נהר....

 

ועל גדתו עומדת בת

משורש נשמתך

והיא רק היא חבר

תמתיק את בדידותך!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה. נחמד שמישהו קורא......זכי לבשורות טובות!נחלתאחרונה
הייריק סאנצ'ז

אני תוהה מה זה הרגש הזה.

יצור חי וחלקלק. מזדחל בתוכי מהגרון אל הבטן, מחליק באיטיות הלוך ושוב.

פחד. אולי פחד.

אני מפחד שאני כלום בשבילך. מגדלים פורחים באויר. שערה קטנה. אין בינינו כלום.

שמחר תשכחי אותי. חבר מצחיק. לא כלום. מפחד להציע לך כתף. את אפילו לא צריכה. או לא רוצה.

מפחד שאת כלום בשבילי. שמחר אני אשכח אותך. שמשהו ימחק אותך.

אובדן. זה מרגיש כמו אובדן.

זה איננו. את אינך. אני אינני.

יש בינינו אינסוף שחור. לא קיים דבר. אני מחייך אלייך. מגוחך.

יש לי חור. יש בי חלל. אין לי מה לעשות עכשיו.

טירוף. זה אוכל אותי, הטירוף.

אני בוער מבפנים. אין לאן לברוח.

את בכל מקום. בכל זמן. מחייכת אלי מהמראה. מהכיור.

משתוקק לקצת שקט, נשימה. איני יכוח חהירגע.

לא משתחרר. מועקה. אני רוצה לשבור.

אני רוצה לטרוף לצעוק.

משהו משוגע שירטיט. אותך.

כמוני.

ביי

אתה ממש כותב אותי🥺תמימלה..?
תודהריק סאנצ'זאחרונה
כיף לשמוע צגובות
אודה יהריק סאנצ'ז

יש גם רגעים טובים

זמנים שפתאום הכל משתחרר בחזה ואפשר לנשום. לנשום בשם האלים, לנשום סוף סוף!

אויר פסגות גם ברחוב.

והכל בהיר ונקי. ואתה רוצה משפחה. ואתה שמח.

ומאיר פנים. והכל פשוט יותר. הקשרים נפרמו. הלכלוך מתנקז.

ואתה תמה. וזה נראה מגוחך. איך לפני שעה קלה חרחרת ונפלת.

זה נראה כל כך רחוק. מה שהיה לפני דקות ספורות.

היאוש. האובדן הריקנות. השנאה.

הם אינם. אפשר מעולם לא היו.

ואז, הו, אתה מרגיש את הפחד המעקצץ.

ואמנם, הוא הוא רק צל קטם, עכשיו אתה שמח, הרי. אבל הוא קיים.

הידיעה הזאת, הקיימא.

שאתה על קצה צוק. ואמנם הראות נפלאה.

ומי יתן וימשיך. השכרון חושים הזה לנצח.

אבל יודע אתה. תנשום כמה שאתה יכול. כמה שריאותיך מסוגלות.

כי מי יודע. מתי תיפול.

אתה חי בין תהום לתהום.

שוחה מטינופת לשלולית. כך נגזר.

לעיתים אלוהים מרשה לך להירגע,  מושך את ראשך בכוח מעל הזוהמא, דוחף אויר נקי לריאותיך.

רק כדי לצנוח שוב פנימה.

וואבה לאבה דאפ דאפ!סופר צעיר
וואו!!!תמימלה..?

כתבת אותי!!

הבנתי לא מזמן שהחיים שלנו הוא גלגל, אנחנו נופלים וקמים ונופלים יותר עמוק וקמים יותר גבוה והתפקיד שלנו בחיים האלו הוא לנצל את הזמנים שאנחנו למעלה כדי לאגור כוחות לזמן שניפול....

קיצור, כתבת ממש ממש יפה....

חשבתי שרק לי זה קורה!נחלת

ויפה כתבת: אלוקים מושך את ראשך בכוח.....

 

אבל לא מעל הזוהמא. זו לא זוהמא. זו איזו נפילה

שכדאי לתהות על קנקנה וכשיוצאים לנשום,

לברר עם עצמך, למה ואיך ומה עושים וכו'....

 

האם אחרי נפילה כזו, החיים לא חזקים

יותר, שווים יותר, צבעוניים ונושמים

יותר, אם היא לא היתה מתרחשת?

 

ויש חברים לבקש הקשבה, הכלה,

וספרים מצחיקים (אפילו להחזיק

כאלה לעת כזאת...), ומוסיקה

אהובה ואם יש קצת כח, אפשר

לכתוב, אפשר לצייר, אפשר

לכייר (חושבת שזה יכול לעזור

יותר מלצייר), ויש לטייל

בטבע קצת, אם יש דבר

כזה בסביבה, ויש...

 

גלידה. ענקית. עם המון קצפת...

 

וחוצמזה, השם לא משקיע אם

משקיע את הראש באכזריות -

זה רק רמז, לבדוק מה קורה,

להכיר מה טוב לך, וגם,

כשאפשר, להבין ולעזור

לאחרים שעדיין עם

הראש למטה. מתחת לגלים

חונקים.

 

אז אולי, עם כל ההרגשה

הנוראית הזו (מוות, חוסר

משמעות נורא, ריקנות) -

יצא מזה עוד  טוב...?!

 

והעיקר והעיקר, לא לפחד כלל!

וחס וחלילה, לא להרים ידיים

ולהתייאש.

 

ואפשר ואפשר לאהוב... (לאה גולדברג)

 

רבי נחמן לא מרשה.

קל וחומר, הקב"ה!

ימימה'לה יקרהנחלת

כל כך נכון כתבת. כל כך נכון הסקת. אני עדיין שוכחת.

תודה🙏תמימלה..?אחרונה
כולם שוכחים, זו בדיוק העבודה שלנו.......
נצפה בתל אביבזכרושיצאנולרקוד

כמה אמת במשפט אחד......תמימלה..?
הפונט נחמדהבדידותאחרונה
פרסמנו דירהנחלת

באתר יד שניה

במדור 

דירה להשכיר

מסיבות מובנות

העדפנו בנות

ומייד קיבלנו

נזיפה חמורה

ה     ד      ר     ה!

 

הממ....

יש חובות להחזיר

המצב לא  שפיר

אין ברירה,

בא נעשה רשימה.

 

ראשונה היתה לי

אחריה היה צליל

הוא תובל

היא יובל

היא דניאל

(עם הכלבה גבריאל)

שתי חן

שני חן

(לא ביחד)

היא ריף

הוא אגם

היא אזוב

הוא נרקיס

גם היא.

(הגדיל לעשות

בחור בשם דין

שביקש אם אפשר עוד קצת להמתין

עד שבן זוגו (בחור בשם קים)

יספיק להגיע מסין.....)

 

כשעברנו שנית

על כל הרשימה

נתקפנו בכאב ראש

איום ונורא,

לא הצלחנו פשוט

להבין,

מי הוא מה

 

עכשיו בדירה

זוג מקסים ממוסקבה;

הוא אברשה היא מאשה

לחתול קוראים סשה

החתולה היא נטאשה

וזו הבוחשת ב kasha

היא כמובן ...

סבתא באשה!

 

הם חזרו בתשובה

לפני פחות משנה

ומקפידים על מצוות בהידור.

וכדי לקיים זריזין מקדימין

הקימו סוכה באלול...

 

יציבה

חזקה

(היתה שם סופה!)

לא תימוט

לא תיפול

לעולם!

 

חן חן.....נחלת
מהמםם!!תמימלה..?

החרוזים מדויקים, הסיפור חמוד מאוד, קליל ופשוט כיף לקרוא אותו...

תודה רבה!נחלת
וואו זה מקסיםאנימה

(לא יודעת איך הגעתי לפורום הזה אחרי שנים שלא נכנסתי אליו)

תודה וברוכה הבאה!נחלתאחרונה
כעין החשמלליפא העגלון

אֲרוֹן חַשְׁמַל, יָצוּק

בֵּטוֹן וְצִירֵי מַתֶּכֶת (שֶׁיָּדְעוּ חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם חֲלוּדָה)

עֵשֶׂב עָלֶה בִּקְצוֹתָיו, פֶּרֶא

וְאוֹר מְרַצֵּד מִבַּעַד חַלּוֹן עָכוּר


מֵבִין אוֹתְךָ, שַׂחְתִּי לוֹ

גַּם הַחַשְׁמַל שֶׁלִּי

עוֹדֶנּוּ בָּאָרוֹן

מתח גבוהמשהאחרונה

סכנת מוות

חתולים נגד טיליםחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' באייר תשפ"ו 18:04

חָתוּלוֹ הַשָּחוֹר־לָבָן
מִסְתַָּתֵר מִתַּחַת לִמכוֹנִית
יְלָלוֹת בְּנִיב בִּלְתִּי־מוּבַן
מַפְעִילוֹת אִינְסְטִינְקְט יָשָן

 

וְאַז שְרִיקָה
וְאַז בְּרֳקִים
שֶאֵינַם מַתְאִימִים‏ לַחֲתוּלִים.
לַחֲתוּלִים אֵין מַסְבִּירִים מַדּוּעַ רָבִים הַאֲנָשִים.

 

אף שחָתוּלוֹ הַשְּמַנְמַן
הֵחֵל מַסְכִּים לְלִטּוּפִים
בֵּין הַדְּחִיפוֹת בַּמַּדְרְגוֹת
נִרְאֶה שֶהַשְּכֵנִים
כְּבַר אֵינַם מַבִּיטִים בּוֹ.

נא לאמר לחתול לא להתייאש מלטיפות. לקוות להן. לחלוםנחלת

עליהן, הן עוד תבואנה....

 

עוד יחזור הניגון.....

יש לי שיר כזה מימות עברוחתול זמני

אתה מזכיר לי חתול רחוב

כזה שקופץ כשמתקרבים אליו

כזה שלא צריך שישמרו עליו

כזה שמסרב לבטוח

גם לא בי

גם לא בי

 

תן לי ללטף אותך

את חצי האוזן שנותרה לך

מבטיחה שלא אפגע בך

אולי יום אחד תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי

 

אטווה לך שירים שמחים

נחבוש יחדיו את הפצעים

נבכה הכל החוצה

אם תבטח בי

אם תבטח בי

רק אם תסכים

לבטוח בי

לבטוח בי.

 

היו ימים.

מענייןהבדידות

נושא השיר הוא אתה?

השירים שלך מלווים אותך לאורך זמן?

אתה מתנסה בסוגים נוספים של כתיבה יוצרת?

כן, כן וכן.חתול זמני

אני פחות טוב בפרוזה ועוד פחות בכתיבה ארוכה / המשכים, אבל היו לי כמה חיבורים טובים.

מעדיף שירה.

"פחות טוב"הבדידות

או "פחות אוהב"?

אתה כותב רק לפה או רק למגירה או משתף גם בפורומים אחרים?

הממ.חתול זמני

קל לי יותר לבטא את עצמי בשירה ואני אוהב את התמציתיות שלה.

אבל כאמור, היו לי כמה קטעים בודדים שאינם שירה שכתבתי, שכן מצאו חן בעיניי.

בעבר שיתפתי ב־tale.co.il אך האתר נסגר.

יש לי כמה חיבורים פה ושם בוואטפד ובאתר החדש chapter.co.il, מעבר לזה לא.

ואיזה שירה אתה קורא?הבדידות

אתה חושב שאתה מצליח לבטא את עצמך בתמציתיות של השירים שאתה כותב בצורה טובה גם לאחרים כמו לעצמך?

אתה משתף גם אנשים שמכירים אותך?

עברית מכמה סוגים.חתול זמני

אני אוהב שירה עברית של דור האמצע (פוסט־אלתרמן כזה). נניח נתן זך, אברהם חלפי, זלדה, כאלה.

גם פיוטי אשכנז.

גם שירים יפניים מסוימים (בעיקר אינדי מלודי, לפעמים יש מילים מעניינות).

נראה לי שרוב ככל השירים שלי מובנים למדי. יש כמה אזוטריים. מדי פעם אני שואל את מר AI מה הוא חושב (עוזר לי לנתח ולרכז את המחשבות בדיעבד), ובדרך־כלל זה קולע.

אנשים לא כל־כך מכירים אותי.

הבדידות

יפה.

ואנשים שקוראים אותך להרגשתך יותר מכירים אותך?

ייתכן,חתול זמני

אם כי, באופן כללי, איני מרגיש בנוח עם זה מכירים אותי.

למה לא מרגיש בנוח?הבדידות
אז למה בכל זאת אתה משתף?הבדידות
כי זה מאוד יפה לדעתי.חתול זמני
אבל אתה לא משתף רק שירההבדידות
תפסת אותי. אני חתול ערמומי ומלא סתירות.חתול זמני
אתה גם פצל"ש?הבדידות
בערך,חתול זמני

במקור הייתי @אחו אבל העברתי את הפעילות לכאן.

והרגשת צורך להמציא את עצמך מחדש?הבדידות

לעזאזל אני מרגיש כמו פסיכולוג חחחח

לא,חתול זמני

פשוט פרשתי וכיוון שלא יכולתי להתחבר לאחו, חזרתי כחתול זמני.

אז כאילו מוטיב החתול סתם שולי?הבדידות
מרכזי מאוד.חתול זמני
והיית חתול גם שהיית אחו?הבדידות
הייתי חתול.חתול זמני
טוב הבדידות

תמשיך לכתוב ולשתף ולגלות דברים על עצמך

אשקול זאת.חתול זמני
אולי אי הנעימות תפחתהבדידות
אין בזה נכון ולא נכון.חתול זמני
יש בזה קורה ולא קורההבדידות
ובכן, איך הפתגם אומר, "לא יהיה כלום כי אין כלום."חתול זמני
אז זה תמרור לשנות משהוהבדידות
איני מרגיש צורך להמציא את עצמי מחדש.חתול זמני
טוב. נראה שטוב לךהבדידותאחרונה

אולי אתה יודע משהו שאני לא

איזה חזקקקתמימלה..?

וואו, מהמם, כואב מאוד, נוגע, מחזק...

נוגענחלת
לזכרנחלת

הוא נפל לאחור

שערו התמזג עם חולות

ועיניו הפקוחות

מעולם לא היו כה כחולות

כששמים ירדו לקראתו

 

לשמו היה צליל של

מים חיים וצלילות ופכפוך ושמחה

כך בדיוק 

הוא היה.

 

נער חלום

איש של אמת

איכותי ויפה וענוו

לא מאמינה

לא ייתכן

שהוא מת.

 

לאחר 120

משתוקקת לפגוש

את אמי, את אבי ושלוש חברות, 

מגיעים בשמחה לקראתי

 

ואותך

בארי.

כואבאנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך