אסור שידעו, אסור שיבינו, אסור שירגישו
אז הילד למד להחביא
הכל עמוק עמוק בבטן
לסחוב את הצלקות
את הפצעים, השקרים והסודות
יום יום, שעה שעה
הלאה, הלאה
להמשיך ללכת
להמשיך לצעוד
לא להביט לאחור,
לא לזכור
לא לשכוח
כי כשהוא ניסה להסביר
הם לא הבינו
או שמא
לא רצו להבין...
והוא המשיך לאגור,
עוד שכבת רפש
שחונקת את הנשמה
עוד משא כאב
שמעולם לא עבר
ומעולם לא נגמר
ולילד הזה נמאס להסתיר
נמאס להחביא את הצלקות בלילה
לשמר רגשות בתיבה נעולה
את הכאב
ואת הזעם שלא ידע מחילה
והוא הבטיח לעצמו
לעולם לא להישבר
לעטוף את רסיסי חייו
בקוצי ברזל מלובנים
לא לתת לאיש להתקרב
לא לתת לאיש לפגוע בו שוב
היה ילד קטן
שבגר מבלי דעת
אך נשאר עוד כזה
רוצה לחבוק וגם לגעת
עוד בדובי כשקשה
ועולם אכזר
שהחריב את חייו
בית נתוץ לרסיסים
משפחה מתרפקת
משפחה מתפרקת
כאב, כאב
וצללים.
והוא רצה להפסיק לשתוק,
הוא רק רצה להפסיק לסבול
הוא רצה לספר את הסיפור שלו
אבל הם לא הבינו, ולא יבינו לעולם
עד שהיא נתנה לו אומץ...
והילד הזה,
כן
הילד הזה
הוא אני.

באמת חמוד