רבינו: ש"פ תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי (הרב המגיד ממעזריטש) - תורה, והתחלתה:
ושבת עד הוי' אלוקיך, וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי'', שהוא למעלה
מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, בראשית ברא אלקים. כל החבריא
קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרה"צ ר' משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא
אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה -
ראשי תיבות [של חמישה פסוקים]: ת, תמים תהיה העם הוי' אלוקיך. ש, שויתי הוי' לנגדי תמיד.
ו, ואהבת לרעך כמוך. ב, בכל דרכיך דעהו. ה, הצנע לכת עם אלוקיך.
כשסיפר לי אאמו"ר [הרש"ב] את הנ"ל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר
כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, - וביאר באריכות חמשה האופנים - וכולם באים
מכוח אל הפועל ע"י עבודת התפילה.
ת, "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - עבודת התשובה הבאה ע"י התמימיות, כמה בחינות
ומדריגות בענין התמימות, וביחס אל התשובה העולה על כולנה היא תמימות הלב -
הנקראת ערנסטקייט [="רצינות"] - כאמור באברהם "ומצאת את לבבו נאמן לפניך".
קיצור אופן הב':
ש' "שויתי הוי' לנגדי תמיד" - הוי' מורה על התהוות העולם והתהוות הנבראים, אשר
התהוות הבריאה כולה הוחיותה הוא בדרך אין ערוך מאין ליש. והיא עבודת התשובה הבאה
עי"ז אשר תמיד לנגד עיניו ענין ההויה של העולם ומלואו.
ו, "ואהבת לרעך כמוך" - כמו שאמר רבינו הזקן, אשר זהו כלי ל'ואהבת את הוי'
אלוקיך', וביאור במאמר ,כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו,. עבודת
התשובה בסיבת לב טוב.
ב, "בכל דרכיך דעהו" - האדם השם לבו ודעתו על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא
אלוקות במוחש, וכמו שאמר אדמו"ר האמצעי ביתרון הבעלי עסקים על היושבי אהל בענין
ראיית אלקות במוחש. עבודת התשובה הבאה בראיית השגחה פרטית.
ה, "הצנע לכת עם הוי' אלוקיך" - זהירות שלא תהיה שום בליטה, וכמאמר 'לעולם יהא
אדם ערום ביראה', וענין הערמומיות הוא שלא יהיה ניכר כלל, ידוע דכמה מהחסידים
הראשונים היו מסתירים עצמם ואם התגלו היו מצטערים. וזהו עבודת התשובה הבאה מהצנע לכת.
