אנחנו חיים די במצב שהוא נעלם ז"א עד שלא יהיה חיסון החיים לא יחזרו למה שהיו ונצטרך לחיות בצורה שונה , בכאב גדול אני אומר את זה ... אומר לך את דעתי עשיתי חושבים עם עצמי והחלטתי שעדיף שלא,  אלמלא ההצעה די קרובה לאזור שלי ... אז אני חושב שדי אפשר להתגמש  אך שוב  לכתחילה עדיף שלא כל כך ...

שכל צד שבי אומר אחרת, מניח שככה זה גם אצל אנשים אחרים. אנסה לתאר (אני לא כ''כ מוכשר בניתוחים כאלה.. אני אנסה קצת בכל זאת)

האמונה, האופטימיות שלי והעין טובה על המציאות אומרים- שכן, בודאי. הרי כל המהלך הזה הוא לטובה ובדאי ה' מאחד את כל המהלכים וכל מה שקורה מדוייק. אז לא ייתכן! לא ייתכן שה' לא ייתן לנו להיפגש בשביל המטרה הנעלה של בניית בתים ובנין ירושלים. בונה ירושלים ה'! בכל מהלך שלו הוא בונה, גם במה שנראה לנו רע מצד מציאותו הפרטית שלא כחלק מהמכלול השלם.

השכל, האנושי- אומר שזה לא 'ריאלי'. על סמך הנתונים שהוא רואה ועל סמך דפוסי החשיבה שלו וכו'. ומה שהוא קולט מבחוץ.

הרגש מוריד את השכל לנפש, אל הלב, וכואב את זה שאי אפשר עכשיו להיפגש.. הוא רוצה להיפגש! הוא משתוקק להיות שלם, והרי השלימות שלו (לעומת המצב הנוכחי.. תמיד יש יותר מה להשתלם. אבל כוונתי למדרגה הבאה) היא כשהוא במקומו, קרי- כשאני אתחתן ואהיה אדם שלם! אז כל חלק מחלקי האדם מקבל מקום שלם יותר, מדוייק יותר.


ואז במצב של סתירה כזאת, לדעתי, וזה מה שאני מעדיף ומשתדל לעשות- צריך לרומם את השכל. וברגע שהשכל יתרומם כך גם הרגש- כי הרגש מקבל מהשכל (המושגים שהרגש מכיר הם אלו שהוא מתייחס אליהם ומגיב בצורה מסויימת). במצב הזה, לדעתי מילת המפתח היא פרופורציות- לדעת לשים גבולות לשכל במקומות הנכונים.
ואני מתכוון לשני מישורים:
א'. צריך להשתמש בשכל, המתנה הנפלאה שה' נתן לנו שעל ידה אנחנו מנהיגים את עצמנו. אבל בפרופורציות נכונות. עכשיו אני לא נפגש? אני אעסוק בדברים אחרים שמקדמים אותי. אתם יודעים מה אני חושב (וכתוצאה מכך גם מרגיש את זה)? איזה מתנה מדהימה הקב"ה נתן לנו!! כשאנחנו במירוץ החיים והדייטים, אין לנו פניות לחשוב על עצמנו- במה אפשר להשתפר, איך אני יכול להיות מתוקן יותר במידות. אני יותר עסוק בלהציג את עצמי למדוייטת (עם רצון שהיא לא תשנה אותי ותקבל אותי כמו שאני- כמו שאומרים הילדים ביומולדת- 'שתהיה תמיד כמו שאתה'...) ופחות בלקדם את עצמי, להשתלם במידות הטובות וכו'. זה דבר גדול מאוד! עכשיו אין לנו תירוצים, ויש זמן. אני מרגיש שזאת תקופה שאני בונה את עצמי. זה מקל מאוד מאוד על הרגש. הידיעה שאני לא אותו אדם של לפני חודשיים!

ונקודה נוספת היא בקשר למקרה האובייקטיבי הזה- הרי אנחנו לא באמת יודעים על הנגיף הזה ב100%. כך שמי אמר שזה יימשך עוד הרבה זמן? אולי זה ייעלם כלעומת שבא כמו הנגיף הקודם- הסארס? מניין לי?
אני לא יודע באמת. ולכן לא צריך להיות מודאגים/ בצער- זה גם כן לא 'ריאלי'.. את המציאות כרגע יודע האחד ב''ה. אף אחד מלבדו לא יודע.

ב'. עם כל השימוש בשכל בפרופורציות הנכונות- צריך גם לשים פרופורציות לשכל. אם ישאלו אותי- עם איזה חלק מבין השלושה אני הכי מזדהה? אני אגיד כמובן שאי אפשר להניח בצד אף חלק. אי אפשר בלי רגש, אי אפשר בלי שכל ובודאי שאי אפשר בלי אמונה.
אבל, וכאן האבל הגדול- הבסיס של השכל שלי הוא האמונה בה'. פירושו של דבר לגבינו בענין הזה הוא שהשכל הוא מוגבל. יש מקום להגביל אותו!
הרי מקודם הבנו שהשכל שלי לא יודע הכל, הוא יודע לפי יכולת הקיבול שלו ולפי היחודיות שלי- יכולת הקליטה הפרטית המיוחדת שלי. מה שהוא לא יודע- הוא לא יודע. והוא יותר לא יודע מאשר יודע.
כאן המקום שצריכה להיכנס האמונה. ופה מי שצריכה לנהל אותי זו האמונה, לא השכל. שלימות הידיעה היא הידיעה שאני לא יודע הכל. לעניות דעתי, זה המשפט הכי מדוייק שאפשר לומר לגבי השכל.

האמונה משפיעה על השכל, שמשפיע על הרגש. לא יודע אם זה 100% מדוייק מה שכתבתי במשפט הזה אבל ככה אני רואה את זה בכל אופן. ככה אני הרבה יותר שלם עם המצב החדש הזה.


לסיכום. אני מאמין, ומקווה שה' יזכה אותי להאמין באמונה שלימה, שיהיה טוב. וכל המהלך הזה רק יקדם אותי לבניית בית.
אפשר לומר במילים ברורות: אני מאמין שבקרוב יהיה אפשר לצאת, ואם לא- כשיגיע הזמן שנוכל לצאת נהיה שלמים ומוכנים הרבה יותר. כיחידים וכחברה. בעזרתו יתברך


(סליחה אם זה היה קצת חופר וארוך)

________

נ.ב. המלצה: יש הרבה שיעורים בנושא עבודת המידות בערוץ מאיר (ואפילו סדנאות כאלה של עבודה אישית) ואני מאוד נהנה מהם. אם מישהו ירצה הכוונה ספציפית לשיעורים שאני התחברתי אליהם- בשמחה שיפנה אלי בפרטי

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות