לפעמים שהיא נשברה
ובכתה לי מול הפרצוף
ורצתה רק כתף תומכת
לא ידעתי איך לתת לה
כי אני אף פעם לא קיבלתי
למרות שאני גם צריכה
אז ניסתי לנחם אותה
ולא ממש הלך לי
היא קמה בכעס ניגבה את הדמעות
והלכה לחברה נורמלית
שתרגיע , שתנחם
הרי אני ילדה קרה בלי רגש
שלא יודעת לבכות
אז מה אם אני לא בוכה מול חברות
לכן אני לא בוכה בכלל?
את הבכי והכאב אני משאירה לעצמי
ולא רוצה שום כתף תומכת
כי אולי היא תלך ותעביר לכולם
אפילו בטעות
אני רוצה להרדם נורמלי בלילה
בלי פחדים מאנשים שמספרים
אז משאירים את הדמעות
למקומות נסתרים
תעופי מעל הפחדים כי הבכי זה אחד הדברים שה' נתן לנו בחסדו הגדול ע"מ שנשתחרר מדבר שמעיק עלינו...
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
