וכבר נמאס מהמישפחה?
ושכל יום יש לי לפחות מריבה אחת עם ההורים ?
ושעוד שניה אני בורחת מעצמי?
ושאין כח לכלום??
וכבר נסיתי הכל.....
ושכל יום אני קמה בבוקר (אממ בצהריים) ומחליטה שהיום זה היה יום שונה.. ושוב פעם אותו דבר וכבר אין למה לקום....
באמת א ני נואשת...
מה אפשר לעשות?
אני כ"כ מזדהה.... עם כל מילה!!! בחיי!!
עד שיעבור המצב...
וגם לי הייתה תקופה מאוד ארוכה, בעצם מאז פורים שהיה המון קאסח עם ההורים שלי...
אני מייעץ (בעיקר לעצמי כי הלוואי שהייתי מיישם את זה כל הזמן) לקחת את זה כהזדמנות. אפשר לקחת את התקופה הזאת ולהעמיק את הקשר עם ההורים והמשפחה.
לי אישית זה לקח הרבה זמן והרבה מריבות אבל בסוף אנחנו מתקדמים לאט לאט.
אפשר לעשות בליצים. זה ממש אחלה.
זה כאילו שיח בלי ציניות שעכשיו כל אחד מספר נגיד מה עבר עליו במהלך היום. ומה הוא מרגיש כלפי המצב בבית וזה.
לקום להתלבש נורמלי להתפלל ללמוד וכו..
שיא המסודרת בסדר יום שלי . אבל אני הבכורה וכל האחים שלי פיצים ומעצבנים.. אז אני רק יוצאת מהחדר וכבר מתחיל הכאסח...
אני אדם של חוץ וכמעט לא בבית ובחיים לא חשבתי שאני ישרוד כזאת תקופה..
גם ממש עוזר לי להפגש עם חברות ממש בקטנה אבל במרחק וכזה..
בלי זה לא הייתי שורדת.
וגם צריך ללמו להנות מהתקופה הזאת ולנצל את הבית להיות יותר עם האחים מלספר יותר סיפורים לאחים לשבת לשחק איתם.. דבר שלא קורה כמעט בימים רגילים.
זה משעמם פיצוצים להיות עם אבא ואמא וזהו בבית זה מדאכא
וזה כן הרבה יותר טוב אבל עדיין בבית זה זוועה
כאלו ברור שזה קשה אבל בטוח יש בזה משהו טוב..
את יכולה לקחת על עצמך פרןיקט ואז זה יתן לך משהו לשות ולא תיהיה חסרת מעשה..
ובכללי צריך לנסות לא להכנס לכל מני מריבות וכזה פשוט לנסות להתרחק
ראיתי מחנך גדול שכותב באחד הספרים שלו שכדי להשתנות צריך להתחיל במשהו קטן ולאט לאט להמשיך אבל לעשות שינויים בשניה זה קשה מאד. נראה לי זה כמו שהאדם גדל שלא בשניה הוא הופך מממדים של תינוק בן שנה לאדם בן עשר אז נראה לי שכדאי להתחיל במשהו קטן שאני לוקח על עצמי.
לכן כדי לעבד על זה צריך 3 שלבים :
א. להתחיל עם משהו קטן
ב. צריך לבא גם עם רצון להתקדם, נכון עכשיו אני עושה משהו קטן אחד, אבל אם זה יהיה עם רצון להתקדם אז לאט לאט הרצון הופך למציאות. אתמול המציאות היתה קטנה היום היא טפה יותר גדולה ומחר עוד יותר גדולה ועוד שבוע היא תהיה ממש גדולה (זה לא חייב להיות יום למחרת זה גם יכול להיות תהליך של שבוע וחודש)
ג. כדי למסד את זה ממש חשוב לעבוד עם דף ועט ולרשום רשימה של דברים זה ממש עוזר לשלב השני וכדי שהרצון לא ישאר אצלנו אז העט עוזר לזה להיות ממשי גם הוא משאיר מאד את הרצון להתקדם כי זה הרבה יותר מעשי.
חוגגים אכשהו? או סתם יום רגיל?
או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜
יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?
והיא תהיה כולה שלי...
אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה
זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....
והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...
אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…
לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?
חג טו באב שמח
ל המשוגע היחידיומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:
יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".
מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".
מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".
יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.
את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".
ל המשוגע היחידיאם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,
והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.
וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש
"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"
"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."
דופק?
"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."
קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."
"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."
גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)
אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?
היו נכנסות עם ויזת תייר
ל המשוגע היחידיאולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה
הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע
המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
