אחרת אבל אין לי כוח לקיים מצות באלי לעשות כיף 

להנות

ולכן גם אין לך בעיה עם זה?

או שמעבר?...

סגנון חיים אחר יותר פתוח

טוב, עם זה הרבה יותר קל להשלים מאשר עם המקום שאני בדרך אליו...

לך זה לא מפריע כי? אין אלוקים? או שיש ובאלי להנות...?

אפשר מאוד אוד להנות... זה נראה לי רק תרוץ כזה לומר שאני לא נהנת בגלל שאני דתיה..

האמונה צריכה להות שהוא מנהל את העולם, ורק הוא קובע מה יהיה בעולם, ואני בורג במערכת שיש לו תפקיד, אם אני לא עושה את התפקיד שלי אני פוגם בכל העולם... לא נולדתי לעשות מה שכיף לי, ויותר מזה - אף אחד לא שאל אם כיף לי... אני נועדתי לעשות רצונו (וחשוב לזכור שה' יותר אוהב את העבודה דווקא כשלא קל לנו, ולא זורם לנו...)

כן יש דברים שאני קצת מוגבלת אבל בעיקרון אפשר לעשות מלא דברים מטורפים בתור אדם דתי..

אפילו יש לנו יותר משמעות בחיים 

הסיבה שצריך ללכת עם ארוך זה בגלל שיש לך קדושה עצומה, ה' אומר שלכל יהודי יש קדושה עצומה, הדרך לשמור על זה שלא ילך לפח וגרוע מכך היא לשמור על הצניעות.... אני תמיד צריך לשמוח שאני מקשיב לה' ולדעת שהעולם הזה הוא שטויות, ככל שאני אהיה יותר מנותק מהחיצוניות של העולם אני יותר ישים לב עד כמה עבודת ה' זה כיף... צריך להבין שכל דבר יסודו בה' (בלשון הבעש"ט העלאת המידות) - ואני אסביר, כל העולם מתקיים בזכות ה', ה' מחייה ומהווה את העולם בכל שניה ושניה, אם לרגע הקב"ה לוקח את הניצוץ האלוקי שהוא שם בתוך אבן קטנה שהוא מחיה ומהווה אותה בכל רגע ורגע אז היא ממילא בטלה ואיננה... כך בכל דבר - אם אני אוכל אני צריך לדעת ולהבין שכל הטעם הטעים שיש בשניצל הוא אך ורק הטעם של הניצוץ האלוקי שמחיה ומהווה אותו - עכשיו בחירה בידי - האם לעבוד על עצמי שאני נהנה מהשניצל או לדעת שאני נהנה מאור ה'... ככל שאני מנותק מהחיצויות של העולם אני מחובר יותר לפנימיות ולאמת שלו...

ה'דברים המטורפים' שאפשר לעשות כדתי הם כלום לעומת הדברים המטורפים שאני מוגבל מלעשות... ולא רק דברים מטורפים...

איך קוראים לקוצ?

תצרפי עוד פעם

הקב"ה הוא לא דבר מובן - בספירות (ע"פ חסידות וקבלה) יש חכמה בינה ודעת, הגבוהה ביותר זה הדעת - אני יודע שיש ה', אני לא מבין אבל אני יודע, אני רואה איך הוא מזיז את כל העולם, הוא פועל הכל... אני צריך לדעת בלי חכמות...

 גם אני מרגיש פגיעה בתפקוד, אבל כן יש עצות שיכולות לעזור.

סדר יום.- תשתדל לבנות משהו שאתה מסוגל לעמוד בו. אפילו אם יהיה מינימלי עד כדי גיחוך. העיקר זה היציבות.

אגב זה- שעות שינה- זה דבר ממש, ממש חשוב. הן בכמות, והן בזמן.

ממש לא דומה אם ישנים חמש- שש שעות, לאם ישנים שבע-שמונה שעות.

הגוף הרבה יותר רענן ע"י שינה משמעותית (וגוף נורמלי צריך שבע-שמונה שעות). וזה משפיע על הבחירות שלנו, על הסבלנות, על יכולת הריכוז (וממילא גם פניות נפשית ללמוד), על כוונה בתפילות, ועוד. במיוחד כשאין גורמים חיצוניים שמכניסים אותנו לאוירה נכונה- חשוב לשמור על רעננות פנימית. בד"כ, אנחנו רגילים שגם כשאנחנו לא מתפקדים מושלם, המסגרת מכריחה אותנו לעלות על המסלול, מישהו בוחר בשבילנו, מוביל אותנו גם כשאנחנו רדומים, גם כשאין לנו כח וכדו'. עכשיו זה לא ככה.

מלבד זה- מבחינה נפשית (גם קצת פיזית), ללכת לישון מאוחר, ולקום מאוחר- אלה דברים שפוגעים ביכולת לארגן נכון את הזמן. הזמן של הלילה באופן טבעי, הוא זמן שנוטה להיות לא מחושב, כביכול מחוץ למערכת שלנו. ולאידך גיסא- קימה מאוחר נותנת תחושה של החיים עוברים לידך בלי שאתה מנהל אותם.

חברותות טלפוניות.

(אפילו סתם שיחות טלפוניות עם חברים מדי פעם...)

אם חברים/מוסד הלימודים שלך מקיימים מפגש - תצטרף אליהם.

קביעות של לימודים יומיים. אפילו מעט.

עזרה בבית... באמת שזה יכול להיות כיף. פשוט לא צריך לעשות את זה כאיזה משהו שמכריחים אותך לעשות. פשוט אתה רוצה לעזור, לתת כתף, לתרום לסדר. כנ"ל לגבי לסדר דברים אישיים שלך, אם יש לך בלאגן לא מטופל בדברים.

אני דווקא חושב שזו הזדמנות... עד עכשיו הייתי דתי כי החברה הייתה ככה היה איזה לחץ חברתי מסויים... 

עכשיו אפשר לחשוב מה אני באמת רוצה מהיהדות? מה זה בשבילי? ורבונו של עולם כפרה עליך, מה הלו"ז?

מה שלי עוזר מאוד זה שיעורים של הרב ישראל יצחק בזנסון שממש עזר לי לראות את היהדות באופן אחר לגמרי... באופן שממש כל אחד יכול להתחבר לזה ולרצות את זה מעצמו.

מקווה שעזרתי. בהצלחה

זה בנאדם מאוד מאוד חם שמאוד מבין קשיים רגשיים וקשיים אמוניים. זה אדם שעבר המון בחיים שלו. אם הוא לא היה רב הייתי מעיז אפילו לקרוא לו חבר ממש טוב. (דיברתי איתו קצת)

לכן אני כל כך ממליץ עליו. כאילו אצלו... הוא מתייחס לפנימיות של הדברים. קיצר... תשמעי קצת ואשמח גם שתשתפי אותי.

בהצלחה.

של חוסר שגרה ומסגרת.

אבל אם ככה, אז כדאי ממש ללמוד ספרים רלוונטיים. אפשר גם לשמוע שיעורים או לקרוא מאמרים... אם אתה רוצה המלצות לספרים, אני יכול לנסות באישי.

אבל ת'אמת- אולי לא אשמח... זתומרת כן. כרגע כתבתי את זה בשביל לשמוע, ולקבל וכו' וכו'.

אבל אני כל הזמן שואל את עצמי- למה בעצם לסבך את עצמי ולהיכנס לזה?...

למה בכלל אני כותב בפורום (באמת שאינלי מושג!), למה לשמוע שיעורים, לדבר עם החבר'ה הקרובים ועם הר"מים (עשיתי את זה בלי סוף!) ללמוד אמונה ולהתחיל להתלבט מחדש?! להסתבך שוב. לא לדעת אם אתה מעדיף את ה' או את ההנאות של עצמך...

זאת מחשבה ממש ילדותית, אני יודע. אבל אם כבר חודשים אני עושה מה באלי, ועם הרבה פחות מצפון מיום ליום- אז שמישו יסביר לי למה להתחיל כל כמה זמן מלחמה חדשה??? (ותאמינו לי- אני אחד שנלחם בלי סוף עד הכניעה האחרונה והנראית סופית.)

את רוצה לעוף ואת פור... באיזה ראש אתן כרגע- ואם (, ואשמח לשמוע ש)לא בראש הזה- מוזמנים לשכנע...

זה קצת כמו מה שכתבתי על זה שכדי לברוח משעמום של 'לא לעשות כלום', אנשים בורחים ל'לעשות כלום'.

לברוח מהמצפון, לרדוף אחרי ההנאות הקטנות, זה ממש דומה ל'לעשות כלום'.

דבר שני- הנשמה כן רוצה לעשות טוב. היא באמת רוצה. זה לא רק איזה משהו שצריך לעשות. אתה לא אמור ללמוד אמונה כדי לזכור את חובותיך ולהתגבר על היצרים. אתה אמור ללמוד כדי לזכור מי אתה ולהתעורר מהחלום שאתה שרוי בו.

הנשמה מטבעה היא הרבה יותר שקטה והרבה פחות אלימה מהנפש. לכן הרבה יותר קשה לשמוע אותה, ובשביל זה צריך להקשיב.

בסופו של דבר, אדם לא רוצה להיות כלום, ולא רוצה 'לעשות כלום'. אדם רוצה לחיות, הוא מחפש לעשות טוב בחיים שלו, הוא מחפש לשמוח בדברים טובים שהוא עושה. זה התכלית...

באמת בשביל ההקשבה הזו צריך גם איזושהי רגיעה פנימית, שדורשת גם אמונה בעצמך. שמחה בדברים הטובים שיש בך, ומתוך כך הנשמה מתעוררת להיזכר בתפקיד שלה.

בין כך ובין כך, הפסקה לחשיבה (ולא רק באופן חד פעמי) מאד עוזרת. הנטיה מצד אחד לשקוע בדברים שמשכיחים מהאדם את מעלתו, ומאידך גיסא לעסוק בדברים שמעסיקים אותו מספיק כדי להשכיח ממנו את מחשבותיו- זו הדרך שבה האדם שוכח את הרהורי התשובה שלו. לעומת זאת, שעות של שקט, פנימי וחיצוני- מועילות להיזכר במסלול החיים שהוא באמת בוחר בו ומאמין בו.

מתוך זה, אפשר לבנות גם על לימוד ספרי מוסר ואמונה וכו'.

ולענ"ד ממש מומלץ:

הרבה פעמים הבחירות שלנו הן על חצי אוטומט. מתוך משיכה ללא מחשבה, מתוך הרגלים, דפוסי התנהגות, ומתוך שעמום שגורם שכל גירוי יכול לתפוס אותנו...

לכן, דבר שאני ממליץ, זה לשבת עם עצמך אפילו זמן קצר ביום, ולחשוב (אפשר גם עם דף) איזה דברים אתה באמת רוצה לעשות (כלומר- רוצה לעשות, ולא נגרר לעשות. זה ממש לא אותו הדבר.) ולקחת את זה לתשומת לבך ולנסות להשקיע בדברים האלה.

(זה יכול להיות לימוד, ספורט, עזרה בבית, משחק עם האחים, או כל עשייה אחרת)

דבר נוסף שאני יכול לומר בהקשר הזה- הרבה פעמים אנחנו נגררים לדברים שאיננו רוצים לעשות כדי לא להשתעמם. האמת, שאנחנו לא צריכים לפחד כל כך מ'לא לעשות כלום', ולפעמים זה עדיף מאשר 'לעשות כלום' (כגון למרוח את הזמן על עוד סרט,לקרוא עוד כמה כתבות משמימות על תלונות העסקים לגבי הקורונה, שיטוט בפורומים ללא תכלית ועוד). אפשר לשבת ולחשוב על דברים שמעניינים אותנו וביום יום אנחנו לא מקדישים להם זמן למחשבה. לא חייבים כל הזמן לרוץ מדבר לדבר. אפשר גם סתם להקשיב קצת לעולם, לשיחות בבית... 

שום דבר ביום לא מרגיש לי אחר או אם הקפדתי על הברכיים או לא

וכו 

כדאי לך ללמוד על תפילה על פי חסידות (ממליץ על "דרכי נועם" של האדמו"ר מסלונים) התפילה זה לא אמירת טקסט, זה הזמן שבו אני מדבר עם אבי, זה הזמן שממנו אני שואב את כל הכוח שלי...

אני לא צריך להרגיש, האמירה של "אני לא מרגיש" אני אחד היצר הרע הכי גדול של הדור הזה אבל לצערנו אנחנו לא מבינים משהו אחד - זה הכל שטויות - אני לא צריך להרגיש... ה' אמר לשמור שבת אני שומר שבת, בלי להרגיש...

אבל אם אתה רוצה באמת לשכנע ולגעת באנשים האמירה הזאת לא תעזור...

וחוץ מזה יש עניין מאוד גדול בלהרגיש (מסכים שבעיקרון זה לא אמור להיות תנאי לעשות דברים)

ובנוף לזה שזה חשוב להרגיש, אני חושב שלרוב ובמיוחד פה לאנשים זה כן יחסית תנאי (גם לי בחלק מהנושאים) אז זה לא ככ יעזור ואפילו במקרים מסויימים יפריע אם תצעק שזה בכלל לא תנאי...

זאת ההרגשה שלי מרוח הדברים שנכתבו כאן וממה שאתה כתבת..

החסידות מדברת המון על רגשות, למעשה הם בין הראשונים שדיברו על זה כ"כ הרבה, יש שני דברים שדיברו עליהם הרבה - אחד הוא העלאת המידות, ולבעור תמיד לה', ולאהוב אותו, ולירא ממנו, ולהתפאר בו וכו'. והשני - שדיברו עליו שהוא הרבה הרבה יותר גדולזה כשאין רגש - כשלא זורם, אז צריך לעשות התכפייה, זה לא כיף בכלל, כמובן שזה עושה לה' הכי הרבה נחת רוח אבל זה כל העניין והניסיון - מוח שליט על לב (ע"פ חב"ד).

מקווה שרק חיזקתי ולא החלשתי אף אחד... 

ואז התחלתי לקרוא ספרי אמונה ומידות וזה עוזר מלאא

או עם מורות ומדריכות וכזה..

וגם לקום מוקדם זה ממש ממש חשוב כי אם לא אז באמת שזה מתפספס..

את רצינית? את מבינה איזה מדהים זה שאת מתפללת? חבר מאוד טוב שלי (שהוא גם יהודי חכם וזה) אמר לי שלשפוט את עצמי זה לא הגון. הוא הראה לי שכתוב (לא זוכר איפה אז אם מישהו יודע שיגיד) שאל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ק"ו שאל תדין את עצמך כי מאיפה את יודעת איזה שטן רוצה לכבות את האש המהממת שלך?

אני לא יודע אבל יש אנשים יותר חכמים ממני שאמרו שכל תנועה הכי קטנה של האדם בדרך לקדושה נועצת לשטן חץ בעין ובכללי מזעזעת את כל העולמות! כן את! אפילו אני!

בספציפי הייתי ממליץ להעמיק את התפילה/ את הקשר עם השם. כלומר לקבוע זמן ביום שמדברים עם השם דוגרי. במילים שלנו, בשפה שלנו. אפשר אפילו לדבר איתו על התפילה. ואם את רוצה עוד עצות ודברים כאלה... אשמח בפרטי

אם את עדיין עושה דברים כי ה' אמר, ולא תוהה לעצמך 'מכ'פת לי שהוא אמר???'- זה אומר שזה יכול להחזיק מעמד.

ואם באמת עוד אכפת לך מהמצב- תבררי ותשאלי ואולי בסוף תביני...

ובכלל- אולי עוד תצליחי להחזיר את האש גם בלי להבין, זה גם הגיוני. רק צריכה לחזק את הרצון בעצמך ולנסות להבעיר אותה מבפנים מחדש. בהצלחה!

מאד חזקות, אם אתה באמת רוצה, אפשר לעצור את ההדרדרות. אין לי זמן כרגע לכתוב אותם, אם תרצה תזכיר לי, ואכתוב בהמשך.. או שאזכר לבד..

לא מגיב להכל כי כבר דנו בזה הרבה בשיחה...

(וכי עדיין יש לדון אם אני עדיין באמת רוצה... אבל עזבו, נטחן)

מי שרוצה- מוזמן ואשמח לדבר באישי (יש הרבה דברים שייפתחו שם ושלא אפתח כאן...)

שוב תודה ובהצלחה למתמודדים!

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.